Section 371

וכתבו ז״ ל שאפיל ו הל ך ל ו השנ י ול א נשב ע א ו ״אין ל ו כלו ם להשתל ם ממנ ו פטו ר הראשו ן :
והוא
הרא־ון פטו ר ומדנק ע תמי ד משמ ע דוק א ־האמינו תמי ד ונ א שהאמינ ו לכרקי ס עכ׳ ל . ואין דברי ו נראי ן ל י שהר י כת ב רכינ ו בסו ף דבריו שהר י הו ס אומ ר לבעלי ם דב ר ז ה ששסקדת ס אצלי ה ו השאלת ם אמ ש היית ם מפקידי ם אוח ו אצל ז ה שהפקדת י אנ י אצל ו והא י ניעמ א שיי ך אפילו במאמינ ו לפרקי ם ועו ד דלפ י דבל י מהר״ י ויי״ל צרי ך שיפקי ד אצל ו תמי ד בכ ל יו ם וא ם יחסר יו ם א ו יומי ס של א הפקי ד אצל ו ל א וז ה דבר של א על ה כדע ח והו א עצמ ו מוד ה בכ ך דהא ל א נמ ת בההו א עובד א אל א משו ס דל א הפקידה אצל ו אל א חד א זימנ א א ו תר י ה א א ם הפקידה הצל ו יות ר פעמי ם מוד ה דפטו ר אע״ ס שלא הית ה מפקד ת אצל ו תדי ר בכ ל יו ם והשת א נמי תיקש י לי ה לפ י דברי ו כיו ן דל א בעינ ן שיפקיד אצל ו חדי ר בכ ל יו ם א י ז ה גבו ל שיעו ר יהיה ל ו להקר א מפקי ד אצל ו תדי ר אי ו דתמי ד דגקט רבינ ו לישג א דגמר א נק ט דאמ ר שאנ י התם דכ ל יומ א אינה ו גופייה ו גב י סבת א הו ו מפקדי ולא ו דוק א אל א כ ך הי ה מעש ה ואפש ר דנקט תמי ד לאפוק י א ס הפקי ד הצל ו בשע ת חירום וכיוצ א ב ו דבאוח ם זמני ם שה ם זמג י טידדא ובהל ה אד ם מפקי ד נשס־ ו אפיל ו אצ ל מי שאינ ו נאמ ן הצל ו לסיבו ת מתחדשו ת אצל ו כפי הזמ ן ולכ ך אי ן לומ ר בהו א מחזיק ו לנאמ ן אלא ע ל יד י שהפקי ד אצל ו בשע ת יישו ב ונופ י הי נמ י י״ ל דנק ט תמי ד לאפוק י א ם הי ה רגי ל
י ה ו נעש ש
,"ל
נאמן אצל י להשב; י וז ה אינ ו נאמ ן . לפיכ ך א ם הי ה דר ך ׳ *■״■ י " י ג!! ו יסר י ע מ־ ■ ה -
,•,צ ל השומ ר השנ י ה׳ ז השוט ר הראשו ן [ הדבר שהפקדת ם אצל י א ו השאלת ם אט ש היית ם מפקיד ץ אות ו אצ ל ז ה שהפקרת י אנ י י י
אצלו
לנאמן ועו ד י ש לדקד ק כ ן ממ׳י ש שהר י הו א אומר לבעלי ם אמ ש היית ם מפקידי ן אות ו אצ ל
ונעשה חשו ד א ו מנ י צ א : ואיכ א נמיד ק בלשו ן רבינ ו דמשמ ע דדוק א כשהי ה ז ה רגי ל נהפקי ד אצל ו אות ו דב ר נעצמ ו אב ל
זה דמשר ע דומי א דאמ ש בעינ ן כאי ן דר ך להשתנות הנפה ד מיו ם ליו ם ה א א ס נשחנ ה אם הי ה רגי ל להפקי ד אצל ו דברי ם אמרי ם חיי ב , והו א
משנדליזלד
בשבועה וכו ׳ א ס י ש עדי ם פטו ר ולמ״ ד משו ם טעמ א דאי ן רצונ י שיה א פקדונ י חיי ב
־ -׳־׳י י ״י׳-״׳־ י י׳י ן ׳.*׳^׳• ו ;
ורבינו ז ל פס ק כרב א מ״ מ כת ב כא ן טע ם דאי ן רצונ י וכו ׳ מפנ י שאפיל ו רב א מוד ה וע״כ ל א פליג י אל א א ם ראו י לחיי ב ממו ן מטע ם ז ה א ס השכיר ו אכ ל לאסו ר להשכי ר לכתחילה ודא י דמספי ק טע ם ז ה והו א פשו ט ומוכר ח כמ ו שנתבא ר ש ם בתוספו ת : עבר השומ ר ומס ר לכומ ר וכו ^ , קש ה דל^שיל ו י ש עדי ס כדכ ר אמר! ' ^מו ר הר י חרזילר, \ בפשיעה דדילמ א ל א יהי ו ש ם עדי ם ואינ ו נאמ ן בשבוע ה וסופ ו באונ ם שהבי א עדים וב . תיולח ו בפשיע ה וסופ ו באונ ס חיי ב כמ ו שפס ק לעי ל מיה ו לז ה י״ ל דל א איקר י פשיעה כיו ן שמסר ו לשומ ר שכ ר כמוח ו ול א מיע ט שמירת ו אב ל מ״ מ קש ה מ״ ש למט ה כיצ ד ימעע שמירת ו כגו ן שהי ה מופק ד אצל ו כשכ ר וכו ׳ הואי ל ומיע ט שטירס ו פוש ע הו א וכת ב
שאם
חגר,ות מיימוניו ת
שינה א ו רו ח ?זגעו ן אע״ ג דבניסטינ ז מזויי ן דהיינ ו שבוי ה יקר א סט ר ב ח הכתו ב אע״ ש שאין אונ ם גדו ל מז ה ודוח ק ע״ כ ול״ נ דב ל אונ ם גמו ר פטו ר בש״ ש כמ ו ליסטי ם :זזויי ו דפטור אפיל ו ל ט ד גנ ב הו א ה׳ ה למ״ ד ליסטי ם מזויי ן גזל ן הו א דכ ל גניבו ת אונ ם גמו ר קרי לה ו גזל ן דה א ליסטי ם מזויי ן נמ י מיטמ ר אעפ״ ב קר י לי ה גזל ן ואי ן תלו י ר ק באונ ס ואין חלו ק כי ן גנ ב לגזל ן ר ק לעני ן נפ ל גליו ן מפסק י ד," ר חזקי ה בסר ק הכונ ס : [ד] והיינ ו דל א כר ב אח א דאיתמ ר פשיע ה בבעלי ם פליג י ב ח ר ב אח א ורבינ א ח ד אמ ר
חייב וח ד אמ ר פטו ר בכ ל התור ה כ ל היכ א דפלינ י ר ב אח א ורבינ א ר ב אח א לחומר א חיו ז
^^^בה כ^יוחנחמ א נמ^ו.^^ ^ יי ו טיבי ׳ בהעו ר והרוט ב דהלנת א כמא ן דפט ר דר ב ורב י יוחנ ן פלינ י במקר א נדר ש לפני ו
שנה רב י אי ן השוא ל רשא י להשאי ל ובו ' ה׳ מ לכתחיל ה פ נ ו ה נ ו מא ן דפט ר חופפו ת ע׳' כ : [ה | וכ ן פס ק ר ב אלפ ס דה א דאמריג ן פר ק כ ל הג ט כא ן
המע3,ר ^ ע ד כ ו כב^מי י ור י ש ר ם ק אח א דבהלכי ח ניקי ^ ממו ן פ״ ד וכת ב באלפס י עו ד וש״ מ דל א ס״ ל כר״ מ דאמ ר
ראונן כלי ו לכממו ן וחז ר :מנו ן והכאיל ן ללו י ונ א לו י לכסו ס נה ם ננני ל ראוב ן וי ם ל ו מגו מ״ ו יכו ל שמעו ן לתבע ו מלו י א ו ל א נו ' ומיה ו א ם ל א הפקיד ו שמעו ן ללו י י י' ז שהפ ס נ ו מיכי ח "מעון א ו מיד ו של א מדעת ו נרא ה פתנישת ו תסיס ה ואיד ך חיי ב לבל ם לפ י שגש ע נדמירת ו וי ש לתמו ה ע,יו דמא י אירי א כש ע הכיל ו ל א פש ע נמ י דה א שוא ל הו א וחיי ג אפיל ו באונסי ן ע׳ כ . ודבר י הר ב המוהין דמא י אונני ן שיי ן הכ א דמא י דהיי ג יהמנ א נאונפי ן היינ ו אונסי ן דעלמ א כגו ן שגור ה ומת ה אבל הכ א לו י טוע ן שחיי ב ל ו ראונ ן כד י דמי ו וי ש ל ו מג ו דצ א הי ו דברי ם מעול ם ונאמ ן אל א א ם באג ו נרוייב לשמעו ן היינ ו משו ם פוש ע שמס ר למ י דל א מצ י לאשסעוי י דינ א בהדי ה ואיל ו ל א השאי ל שמעו ן וי הי ה ראוב ן נשב ע ונפט ר וצ״ ט • י לפיכ ך א ם כי ה דר ך הנעלי ם להפקי ד תמי ד נו ' . עיי ן מ״ ש הכ ^ מ בש ם מהי י ו ג ם הרא״ ם במחודבי ס כת ג דמשי ס פע ם אח ת שהאמי ן מצ י למימ ר אי ן רצונ י כו ׳ זדק׳ק דני י רבינ ו ז״ ל שנת ב המי ־ וכ ל מ ה שוח ה הר ג י ש להשי ג ע ל דניי ו ואי ן ליחו ת דני י הנ י יז. י מיייוופ א ודו׳ ק ( א׳ ה כס ב ה׳ ה שאפיל ו הל ך ל ו הכנ י ול א נשב ע נו ׳ זעי ץ לקמ ן ס״ ד מהל ' כאל ה
וסקדון
מגדל עו ז
נד כומ ר שפש ע בתחלת ו ע ד כמ ו שיתנא ר . ההלכ ה סר ק השוכ ר א ת הפועלי ם (ד ׳ 5״ ג ע״ב ) והביאו ר סרק שליש י : ואי ן השוא ל רש^. י להשאי ל ע ד שיה א פקדונ י ני ד אח ר . בגיטי ן פי ק כ ל הג ט (ד ' כ״ט ) ופיק עשיר י דמסכ ת פונ-רי ם ונמציע א פי ק אל ו מציאו ת (ד ' כ״ט ) : עכ ר השומ ר ומס ר לשומ ר שנ י עד וז ה אינ ו נאמ ן . בנזיקי ן פ׳י ק דבנ א קמ א (ד ף י״א ) ונמציע א סר ק המפקי ד (ד ף ל׳ז ) : לפיכך א ם הי ה דר ך הנעלי ם כו ׳ ע ד בפרת ו ש ל הניר ו וכ ן כ ל כיוצ א בז ה . במצ־ע א כר ק המפקי ר :
חיוז
רפקרון
106
כסף משנ ה
משפטים . הלכו ת שכירו ת פ״ א
מגיד משנ ה
והוא דכ ר חימ ה דכיו ן שהי א מאמינ ו כממו ן מ ה ל י מאמינ ו לדכ ר ז ה מ ה ל י מאמינ ו לדברים אחרי ם לכ ן נרא ה דדב ר ז ה דנק ש לא ו דוק א דהו א הדי ן לדנרי ם אחרי ם אלא סירכ א דגמר א נק ט ואח א דקאמ ר דמרייה ו הו ו מפקד י כ ל יומ א גב י סבת א ומעש ה שהיה כ ך הי ה אל א שקש ה בעינ י דכפ ל פעמי ם דב ר ז ה משמ ע דדוק א נק ט ואפש ר דנקט דב ר ז ה לומ ר דדוק א ע ד אוח ו שיעו ר
ץ
שהיה דרכ ו להפקי ד אצל ו הו א דפטרינ ן לי ה אבל יוש ר מכא ן ל א פטרינ ן לי ה דדילמ א ל א היה מאמינ ו ביות ר מאוה ו שיעו ר : וט״ ש והו א שלא ימע ט , שמירח ו וכו ׳ אע״ ם ששא ל א ו שכ ר בבעלים וכו ׳ . כח ב ה״ ה נ״ ל טעמ ו לפ י שהשוא ל בבעלים ופש ע פטו ר כמ ו שנחבא ר דוק א כשמח ה הבהמה א ו נאבד ה בפשיעת ו וכו ׳ , ז ה נרא ה וצ״ע עכ״ל . ול״ נ שהטע ם משו ס דפשיע ה דמפט ר כשבעליו עמ ו היינ ו כשהניח ה ול א שמר ה אב ל אם הזיק ה בידי ם פשיט א דחיי ב ומסר ה לאח ר ומיעט בשמירת ו משי ב כמזי ק בידי ם וא ף ע״ ס שכחב רבינ ו בפר ק שאח ר ז ה דפוש ע הו י במזי ק בידים צרי ך לומ ר דיוח ר מזי ק בידי ם הו י כשמסרה לאח ר מבפש ע נ ה :
אצלו . והו א של א ימע ט שמירת ו . כיצ ד ימע ט שמירת ו כגון שהי ה מופק ד אצל ו בשכ ר והפקיד ו אצ ל אות ו השני בחנ ם א ו שהי ה שאו ל אצל ו והפקיד ו אצ ל אות ו השני בשכ ר הואי ל ומיע ט שמירת ו פוש ע הו א ומשל ם .
אע״פ ששא ל א ו ששכ ר בבעלי ם הר י הו א הוצי א הדבר השמו ר מיד ו לי ד שומ ר אחרי * ה וא ם הבי א השומ ר השני הראיי ה שיפט ר ב ה שומ ר ראשו ן כדי ן שמירת ו הרי ז ה פטור . כיצ ד שומ ר שכ ר שנת ן הבהמ ה השמור ה אצלו לש״ ח א ם הבי א השומ ר השנ י עדי ם שמת ה הבהמ ה כדרכה הר י השומ ר הראשי ן פטו ר וכ ן כ ל כיוצ א בז ה :
ואם ן שומ ר יישמס ר לשומ ר אח ר והוםי ף בשמירת ו ומת ה "ההנאה לבעלים . כיצ ד השיכ ר פר ה מחביר ו והשאיל ה לאח ר ומת ה כדרכ ה בי ד השוא ל הואיל והשוא ל חיי ב בכ ל [י ] יחזיר ו דמ י הפר ה לבעלי ם שאי ן ז ה השוכ ר עוש ה [כ] סחור ה בפרת ו ש ל חביר ו וכ ן כ ל כיוצ א בז ה . הי ה ביד ו פקדו ן ושלח ו בי ד אח ר לבעלי ו הואיל והשומ ר הראשו ן חיי ב באחריות ו ע ד שיגי ע לי ד הבעלי ם א ם ב א לחזו ר ולחחזי ר הפקדון מי ד השומ ר השנ י מחזי ר . וא ם הוחז ק השומ ר הראשו ן כפר ן אינ ו יכו ל להחזי ר הפקדון מי ד השומ ר השנ י א ף ע ל פ י שעדיי ן הפקדו ן באחריות ו ש ל ראשו ן :
פרק ש ד
א שלש ה ידיני ן האמורי ן בתור ה בארבע ה השומרי ן אינ ן אל א במטלטלי ן ש ל ישרא ל ושל הדיו ט שינאמ ר כס ף א ו כלי ם וכ ל בהמ ה יצא ו קרקעו ת ויצא ו העבדי ם שהוקשו לקרקעו ת ויצא ו השטרו ת שאי ן גופ ן ממו ן ויצא ו הקדשו ת שנא ׳ כ י ית ן אי ש א ל רעה ו
ויצאו
11 טח׳ ט פי ׳ ש״ ו סע״ ג עשי ! סי ׳ ע״ ט ועיי ן נטס״ מ סי ׳ קכ״ ס : ב סמ׳ ג ש ס טמ״ מ סי ׳ ש״ 6 ועיי ן בטו ר סי ׳ צ״ ה זסי ׳ ס״ 1 :
והוא של א ימע ט שמירת ו כיצ ד ימע ט וכו ׳ . דע ת רבינ ו בז ה נרא ה נכו ן דפ ד כא ן לא אמרינ ן שכ ל זמ ן שדר ך המפקי ד למסו ר לשנ י שפטו ר הראשו ן אל א מפנ י גילוי הדע ת שכב ר גיל ה דעת ו שהו א מאמינ ו לשנ י לפיכ ך אי ן ל ו טענ ה ע ל הראשון וזה ו כשהשמירו ח שוו ת אב ל כשגר ע הראשו ן השמיר ה ודא י המפקי ד
כבר גיל ה דעת ו שהו א חפ ץ עת ה בשמיר ה מעולה וז ה הראשו ן פחת ה ואי ן ל ך פשיע ה גדולה מז ו : וט״ ש אע״ פ ששא ל א ו שכ ר בבעלים וכו ׳ . נרא ה ל י טעמ ו לפ י שא ף ע״ פ שהשואל בבעלי ם ופש ע סטו ר כמ ו שנתבא ר דוקא כשמח ה הבהמ ה א ו נאבד ה בפשיעת ו ברשותו אב ל כשמסר ה לשנ י הראשו ן מתחייב '
באותה שע ה שמח ה הבהמ ה ברשו ת השנ י ואי ן שאלה בבעלי ם פוטר ת אל א לשומ ר ששא ל הבעלי ם אבל ל א לשומ ר שנ י של א שא ל היעלי ם והראשו ן מתחייב ע ל רשו ת השנ י . ז ה נרא ה וצ״ ס :
ה וא ש הבי א השומ ר השנ י הראיי ה וכו ׳ . ז ה פשוט וכב ר נתבא ר :
ו שוט ר שמס ר לשומ ר אח ר והוסי ף בשמירת ו וכו׳ , במשנ ה בהמפקי ד (ד ף ל״ה )
כרבי יוס י וכ ן נפשק ה הלכ ה בגמר א (ד ף ל״ו) .
ויש מ י שהי ה סוב ר לימ ר שא ס מת ה בפנ י המשכיר שאי ן השוכ ר צרי ך לישב ע שמ ה שמשל ם השואל הו א ש ל שוכ ר ואינ ו אל א שוא ל כשומ ר דבעליס הו א לגמר י ובכ ל גוונ י חשלומי ן לבעלי ם וכן עיק ר : הי ה ביד ו פקדו ן ושלח ו בי ד אח ר וכו׳ . מפור ש סו ף פר ק קמ א דגיטי ן(ד ף ׳"ד )
ברייתא . ומ ה שכת ב הואי ל והשומ ר הראשו ן חייב באחריות ו וכו׳ . כב ר נזכ ר טע ם ז ה בגמר א ונפקא מינ ה שא ם הי ו הבעלי ם רגילי ן להפקי ד אצל האח ר שמס ר ל ו ז ה שאי ן הנפק ד הראשו ן יכול לחזו ר ב ו שהר י כב ר נפט ר מאחריות ו כל ו שנתבאר למעל ה בדי ן שומ ר שמס ר לשומ ר וכ ן כתבו ז״ ל :