Section 359

שישראל מצווי ן להחיו ת העבדי ם שביניה ם . בד א
*בעבדיו שאי ן ב״ ד נזקקי ן לנדולי ם לשמו ר ממונ ם וא ם
לא יאכי ל לעבדי ו וישק ם כראו י ה ם יברח ו א ו ימות ו
ואדם ח ם ע ל ממו ן עצמ ו ית ר מכ ל השג ת הראב״ ד
אדם . *אב ל עבדי ם שהכניס ה ל ו
אשתו בתור ת נכס י מלו ג היי ב
במזונותיהן שע ל מנ ת כ ן הכני ס
אותם שא ם ל א יזו ן אות ם ימות ו
ויברחו והר י אינ ו חיי ב באחריות ן * ה מות ר לעבו ד
בעבד כנענ י בפרך . ואע״ פ שהדי ן כ ך מד ת חסידו ת
ודרכי חכמ ה שיהי ה אד ם רחמ ן ורוד ף צד ק ול א יכבי ד
עולו ע ל עבד ו ול א יצ ר ל ו ויאכילה ו וישקה ו מכ ל
מאכל ומכ ל משת ה . חכמי ם הראשוני ם הי ו נותני ן
לעבד מכ ל תבשי ל ותבשי ל שהי ו אוכלי ן . ומקדימי ן מזו ן
הבהמות והעבדי ם לסעוד ת עצמ ן . הר י הו א אומ ר כעינ י
עבדים א ל י ד אדוניה ם כעינ י שפח ה א ל י ד נבירת ה .

וכן ל א יבזה ו בי ד ול א בדברי ם *לעבדו ת מסר ן הכתו ב
לא לבוש ה . ול א ירב ה עלי ו צעק ה וכע ם אל א ידב ר עמ ו בנח ת וישמ ע טענותי ו וכ ן מפור ש בדרכ י איו ב הטובי ם שהשתב ח
בהן א ם אמא ם משפ ט עבד י ואמת י בריב ם עמד י הל א בבט ן עושנ י [י ] עשה ו ויכוננ ו ברח ם אהד . ואי ן האכזריו ת והעזו ת
מצויה אל א בעכי ם עובד י ע״ ז אב ל זרע ו ש ל אברה ם אבינ ו וה ם ישרא ל שהשפי ע לה ם הקב״ ה טוב ת התור ה וצוד , אות ם בחקי ם
ומשפטים צדיקי ם רחמני ם ה ם ע ל הכ ל . וכ ן במדותי ו ש ל הקב״ ה שצונ ו להדמו ת בה ם הו א אומ ר ורחמי ו ע ל כ ל מעשי ו *וכ ל

המרחם מרחמי ן עלי ו שנאמ ר ונת ן ל ך רחמי ם ורחמ ך וד.רב ך :

•(גס״א כתו נ גטנדי ם קטני ם וכ ן מצאת י נהגהו ת מהרר׳ י אנו׳ד ג ונ״ ל שהו א טעו ת הכות ב אח ר לפי ן ס׳ א וצרי ך להיו ת כגירה ש ההסר ) : *(כ ך אית א נד ה מז. ) : *(פנ ה קנ״י) ) :

. ^ לח ם משנ ה

ו אפיל ו למצו ה ש ל דבריה ם . בגמר א בסר ק שלש ה שאכל ו אמר ו מצו ה דרבי ם שאנ י משמ ע רבינ ו ז״ ל כרב י יוחנ ן דהלכת א מותי ה לגב י ר ב דאי ת לי ה הת ם הכ י :

דדוקא מצו ה ש ל דבריה ם דרבי ם אב ל ל א רוצו ה אחר ת וסמ ך רבינ ו ז״ ל ול א ח חכמי ם הראשוגי ס הי ו גוסני ס לעב ד וכו ׳ . מ ה שהבי א הר ב בע ל כ״ מ ז״ ל מסר ק

ביאר ז ה במ״ ש כגו ן של א הי ו עשר ה וכו ׳ כלומ ר מצו ה כגו ן זא ת שהי א ש ל רבי ם : ז יכו ל הר ב אע'׳ פ מחבו ה ב ר חיה י ומנימי ן ב ר איה י הו א דמיו ן קצ ת והינ ע רהי ה

לומר לעב ד . וה א דכח ב רבינ ו ז״ ל בפ״ ו מהלכו ת ערכי ן המקדי ש יד י עבד ו וכו ׳ דההו ש אייר י בשמ ש ישרא ל כדפיר ש רש״ י ז״ ל הח ם והכ א אייר י בעב ד ואפש ר דבעב ד

אפילו בשאינ ו מעל ה ל ו מזונו ת וכ ן מ״ ש רבינ ו פ״ ז מהלכו ת רוצ ח עב ד שגל ה אי ן רג י אינ ו חיי ב כ ן :

חייב לזונ ו אפיל ו של א אמ ר צ א מעש ה ידי ך וכו ׳ אל א כ ל מעש ה ידי ו לרב ו וכ ל ז ה מוכ ח

בסוגיא דס״ ק דגיטי ן דהו י הכ י למ״ ד יכו ל הר ב לומ ר לסב ד וכו ׳ ואע״ ג דר ב סלי ג פס ק סליק ו לה ו הלכו ת עבדי ם

* אב ל ענדי ם שהכניס ה ל ו
אשתו וכו ׳ מ ד שע ל מנ ת כ ן
הכניסן וכו ׳ : א׳ א ל א נתנר ר
לי דנ ר ז ה שא ס אמ י הנע ל
איני עונ ד ואינ י ז ן יכו ל הו א
לעשות :

מאי א ו פרנסנ י א ו הוציאנ י לחירו ת דקאמ ר א ו
פרנסני ח ו ת ן ל י מעש ה יד י בפרנסת י מיבע י
ליה ועו ד מ״ ש בשנ י בצור ת דנק ט כדמקשינ ן
בגמרא ע״ כ אי ת ל ן לאוקומ ה באומ ר צ א מעש ה
ידיך במזונותי ך אש ל לומ ר ל ו עש ה עמ י ואינ י
זנך בי ן לרשב״ ג בי ! לחכמי ם אינ ו יכו ל וכ י
היכי דל א היקש י אמסקנ א דגמר א אי ת ל״ ל
דע״כ ל א אשיקנ א דיכו ל אל א בשא ר שני ם אב ל
לא בשנ י בצור ת וכ״ כ התוספו ת והרשב״ א
והרא״ש וכ ך ה ס דבר י הטו ר ופשק ו כחכמי ם
אבל הרי״ ף כת ב מסקנ א דגמר א סת ם ול א היל ק
משמע דס״ ל דכיו ן דלההי א אוקימת א לכ״ ע אי ן
הרב יכו ל לומ ר עש ה עמ י ואינ י זנ ך ואנ ן
אשקינן סתמ א דיכו ל ול א מפלגינ ן בי ן שנ י
בצירת לשא ר שני ם לית א לההי א אוקימת א וע״ כ
מור,מינ ן ל ה דפליג י בא י יכו ל לומ ר ל ו עש ה עמ י
וא נ י זנ ך א ו ל א וה א דנק ט א ו הוציאנ י לחירו ת
וכן ה א דנק ט שנ י בצור ת לא ו דוק א וכ ן דע ת
רבינו שסת ם ול א חיל ק :

ח מות ר לעבו ד בעב ד כנענ י בסר ך . כ ן משמ ע
מדלא אזה ר רחמנ א של א לרדו ת
בפרך אל א בע״ ע שהו א ישרא ל גמור . ומ״ ש ואע״ ס
שכדין כ ך מד ת חסידו ת ודרכ י חכמ ה שיהי ה
אדם רחמ ן וכו ׳ ע ד סו ף הפר ק . ה ם דבר י
רבינו ראויי ם אלי ו . ומי ש חכמי ם הראשוני ם
ה־ו נותני ם לעב ד מכ ל תבשי ל ותבשי ל וכו ׳ .
בירושלמי פר ק החוב ל אה א דאמ ר רב י
יוחנן הקוט ע י ד עב ד חביר ו רב ו נוט ל נזק ו
וצערו ריפו י שבת ו ובשת ו וה א רב י יוחנ ן אכי ל
קופר ויהי ב לעבדי ה שת י המ ר ויהי ב לעבדי ה
וקרי אנפשי ה הל א בבט ן עושנ י עשה ו אמר י המ ן
במדת הדי ן בר ם הכ א במד ח רחמי ם ובגמר א
דידן פר ק אע״ ס (ד ף ס״א ) אבו ה ב ר איה י
ומנימין ב ר איה י ה ד ספ י מכ ל מינ א ומינ א וח ד
ספי ממ ד מינ א מ ר אשתע י אליה ו בהדי ה ומ ר
לא משתע י אליה ו בהדי ה הנה ו חר י חסיד י
וכו׳ מ ר מקדי ם ספ י ומ ר מאח ר ספ י דקדי ם
ספי משתע י אליה ו בהדי ה דמאמ ר ספ י ל א
משסעי אליה ו בהדי ה ובס״ ס הניזקי ן(ד ף ס״ב )
אסור לאד ם שיטעו ם כלו ם ע ד שיח ן מאכ ל
לבהמתו שנאמ ר ונתת י עש ב בשד ך לבהמת ך

והדר וחכצ ת ושבע ת :

בריך רחמנ א דפייע ן :

מגד^ עו ז

שניארנו . ההלכו ת נינמו ת סר ק החול ן (ד ף מ״ו ) ונגיטי ן סר ק כשול ח (ד ך ל׳ ו ול״ח ) והניאו ד הראשי :
ס׳ה והניאו ר השנ י ס׳ ו : ומות ר לשחר ר לדכ ר מצו ה ע ד וכ ן כ ל כיוצ א בוה . סר ק החול ן וסר ק

שוצח

הגהות מיימוניו ת

[א] בר״ ע דאמ ר בס׳ ק דסוט ה לעול ם בה ם תעבור ו חוב ה ודל א כרב י יעמעא? • דאמ ר
רשות ז [נ ] בירושלמ י רב י יוחנ ן אכ ל קופ ר ויה ב לעבדי ה שת י חמר א ויה ב לעבדי ה וקר י

ע ה ה א י*'יי״ י ־ (ד ף ל׳ח ) : יכו ל כר ב לומ ר וכו ׳ ע ד יח ר מכ ל אד ם . ם׳ ק מיטי ן(ד ף י״ב ) : אג ל עבדי ם שככניכ ה

4 ! ל ו אשת ו וכו ׳ ע ד חיי ב באחריות ן : כת ב כראב״ ד ז״ ל ל א נתנר ר ל י דב ר י כ שא ם ב א כבע ל וחמ ר

ח נ י פונ ד וחינ י י ן יכו ל לעשו ת עכ״ ל ; ואנ י אומ ר עיק ר זא ת ככלכ כ סר ק קמ א דגיטי ן וכדבר י ר׳ ם ז״ ל ומ כ שמבק ש עו ד כראנ׳ ד לדע ת כי א סבר א א ם נאמ ר כיו ן שקיב ל שו ב אינ ו יכו ל לחוו ר נ ו כמ ו שכתבנ ו
בהצבות יכיי ה ומתנ ה א ו א ס נאמ ר בז ה כ ל האומ ר א י איסש י בתקנ ת הבמי ס מי ן ז ו שומעי ן ל ו וכב ר כתבת י כמ ס סעמי ס שאי ן ל ו עס ק לר״ מ ז׳ ל בחיבו ר משנ כ תור ם בסברו ת ר ק לחב ר דרכ י אור ן כגמר א נדר ך
קצרה . מות ר לעבו ד נעב ד כנעצ י ע ד סו ף כשר ק . ז ה כדי ן הראשו ן מקר א מל א הו א למול ם נכ ס תעכוו ו וכדאית א ש׳ ק דקידושי ן ושא ר העני ן טל ו ממ ה שאמר ו ככתובו ת שר ק אע׳ ש(ד ף ס׳א ) יכמדרשו■■ ! וג ם
^ נייושלמ י גרסינ ן ר ' יוחנ ן אכי ל קיכ ר ויה ב לי ה לעבדי ה ושת י חמר א ויה ב לעבדי ה וקל י עלי ה כל א בבט ן עושנ י טשה ו וחיבר ו בסו ף כסש ר כז ה כד י להשלימ ו בטו ב טע ם ודע ת ונס ן ל ן כא ל רחמי ם :

תשובות דשייכ י לספ ר קני ן

להלכות שותפי ן פר ק ה ׳ :

א תני א בתופסח א דנ' מ השותפי ן שמחל ו לה ם מוכסי ם מ ה שמחל ו מחל ו לאמצ ע וא ם אמר ו נשכי ל
סלוני מחלנ ו מ ה שמחל ו מחל ו לעצמ ו ודקד ק רנינ ו שמח ה זצ״ ל ריש א ה׳ ד אילימ א

דמחלו לכ ם סחמ א פשיט א דמ ה שמחל ו מהל ו לאמצ ע אל א מייר י כגו ן שניק ש אח ד מ ן השוחסי ן שימחל ו

לו וכיי ן דע׳ י כקשת ו מחל י ל ו מחל ו לאמצ ע דאי ן שוה ף מול ק של א לדע ה חכיר ו דדר ך שוהפי ן לטרו ח
נשכיל חניריה ם וא ם אמ ר נשכי ל פלונ י וכו ' שאמר ו מעצמ ן מ ה שאנ ו מוחלי ן אנ ו מוחלי ן נשכי ל פלונ י
אז זכ ה הו א לכד ו ול א חניר ו עמ ו ומתו ך כ ן פס ק ע ל ראוכ ן הנ א א ל הפ ר לאח ר שנתפשר ו הקה ל
עכור המ ס וניק ש ממנ ו למחו ל ל ו חלק ו מ ן המ ס ומח ל ל ו מ ה שמח ל ל ו צרי ך לחלו ק ע ם הקה ל וכת ר

אמרו ע ל דוד י רכינ ו קלונימו ס הפרנ ס זצ״ ל שאח ר שהי ו הקה ל מתפשרי ן כי ה נ א אצ ל ההגמו ן ומנק ש

ממני למחו ל ל ו מלק ו מ ן המ ס וכאש ר הי ה מוח ל ל ו הי ה מוז ר ונות ן ע ם הקה ל וכפכו ר היית י מתחל ה
שמדת חסידי ה הי ה עוש ה עכשי ו אנ י רוא ה כ י מד ת הדי ן הי א וכת ב מור י רנינ ו די ש לדחו ת דריש א
מיייי שכיק ש מה ם למחו ל נכח ם אע׳ פ של א הי ה ש ם אל א הו א מחל ו לאמצ ע כיי ן שמחל ו נסת ם אכ ל א ם
אמרי נשכי ל פלונ י מחלנ ו אפיל ו א ס ע״ י נקשת י זכ ה הו א לכד ו הילכ ך נרא ה א ם ככ ר פשר ו ע ם הש ר
ושונ ניק ש אח ד מה ם לפוטר ו מחלק ו הצי ל לעצמ ו ופטו ר אכ ל א ם קוד ם הפשר ה ניק ש יהוד י אמ ד מ ן הש ר
לפוטרו וכ ן עש ה וסטר ו חיי נ לת ת המ ס כדאמרינ ן גנ י שייר א שהית ה מהלכ ת כמדנ ר ועמ ד עלי ה גיי ס
לטורפה ועמ ד אמ ד מה ן והצי ל הצי ל לאמצ ע אע״ ג דאמ ר לעצמ י אנ י מצי ל הצי ל לאמצ ע דמ ה שהש ר פיח ס
לו הו א מכני ד ע ל אחרי ם ואזלינ ן נת ר אומדנ א דמוכ ח נז ה כ י כ ן דר ך כשרי ם אמנ ם א ם הש ר אמ ר
מעצמו קוד ם הפשר ה פלונ י ל א ית ן מ ס אל א פלונ י ופלונ י יתנ ו אות ו סטו ר אע׳ ג דהורגל ו לית ן מ ס
ניחד וראי ה מפר ק מ י שמ ת דגר ס כ י את א י׳ י נ ר יוס ף אמ ר ההו א דמ י כליל א דשד ו דנ י מלכ א אאנול י
ואאינטיוגי א״ ר ניתי נ אכול י סלג א ואיסטרוג י סלג א ומפר ש הת ם דמעיקר א כ י כו ו כתנ י אאנול י כו ו כתנ י
ואיכטרזגי סיוכ י הו ו מסייע י נכדייה ו השת א מא י דק א כתנ י אאכול י ואאיפטרוג י למימר א דהנ י
פלגא וכנ י פלג א אלמ א אע״ ג דע ד עת ה אכול י כו ו יהנ י טוכ א כיו ן דאמ ר מלכ א השת א ליתנ ו נשו ה
יכני כדנר י המל ך ומ ה שכתנת י שהרשו ת כי ד המל ך כשאמ ר מעצמ ו להק ל מז ה ולהכני ד ע ל ז ה ה״ מ
קודם שנחפשר ו עמ ו דומי א דאכול י ואיסטיוג י דאמ ר מלכ א מעיקר א קוד ם שנתפשר ו ליסנ ו חרווייכ ו
אכל א ם כנ ר נתפפר ו ופו נ רצ ה לפחו ת לז ה ולהוסי ף לז ה לא ו כ ל כמיני ה אל א כפ י מנהג ם שהי ו רגילי ן
ליהן דשותפ י נינה ו ושות ף אינ ו מול ק של א לדע ת חניר ו ג ם הש ר א ו המל ך שנ א לשנו ת הדי ן אי ן שומעי ן
נו דל א אמרי ' ככה״ ג דינ א דמלכות א דינ א אל א נזיל ה דמלכוה א הו א כמ ו מוכ ס שאי ן ל ו קצנ ה ועי״ ל
דשאני הכ א דל א הי ו פזתפי ן ממ ש אל א סיוע י הו ו מסייע י נהדייה ו כמקצ ת כל א מצו ת המל ך כ י המל ו
פטר איסטרוג י לגמר י אל א שמעצמ ן סייע ו קצ ת ונוד ע שו נ למל ך שכ ך ה־ ו עושי ן אכ ל היכ א שה ן
שותפין לגמר י שכ ל אח ד נות ן לפ י ממונ ו יכו ל להיו ת דאפיל ו א ם אמ ר המל ך מעצמ ו פלונ י ל א ית ן כלו ם
אעפ׳כ חיי נ לפ י דמ ה שהו א מיק ל ל ו הו א מכני ד ע ל אחרי ם ועו ד דשות ף אי ן חול ק של א לדע ת חניר ו
ואפילו יהוד י הנכנ ס תחיל ה לעי ר לדע ת כ ן להתפש ר לכד ו ושל א להשתת ף ע ם הקה ל אינ ו יכו ל ל־חל ק מ ן
הקהל אל א מדעת ם וה״ מ למסי ם ה ם שותפי ן אנ ל מלילו ת וארנוניו ת אינ ם שותפי ם נז ה וא ס הש ר
מעליל ע ל מקצ ת הקה ל של א כדי ן ל א יתנ ו אמרי ם עמה ס וראי ה מפ״ ק דנ' נ ההו א דמ י כליל א דשד ו לי ס
אנני טנרי א את ו לקמי ה דרכ י אמר ו ליהנ ו רננ ן נהד ן וכו ׳ ע ד ערק ו פלג א שדיו ה אפלג א ולכאור ה
אותם שנרח ו הי ו פטורי ם דאל״ כ לימ א לה ו רנ י אפיל ו הכרח ו תצטרכ ו לית ן אל א עליל ה הית ה ול א הי ו
שוחפין נז ה להכ י אע״ ס ששמ ו עליכ ם מתחיל ה ע ל כול ן הנורחי ס סטורי ן ע' כ דנר י מור י רנינ ו שימי ה :
2 תשוב ה אחר ת אפ ר השי נ נעני ן כז ה ד ע ידיד י שאי ן ל ך די ן ודנרי ם ע ל הקה ל כלו ם ופחו ת
הוא מגרמ א כניזקי ן אדיסק י סייעת א דשמי א הו א ועו ד אפיל ו המל ך ל א נ א עליה ם
נ די ן א ס שלוח ו עיוו ת והעני ר עליה ן הדר ך ומתו ך כ ך השינוה ו עזו ת ורצ ה להכרית ם ולהורג ם וה ס תפש ו
אוהו של א יהרג ם ומתו ך כ ך העלי ל המל ך ע ל פא ר יהודי ם ל א עליה ם ול א ע ל שא ר יהודי ם הי ה למל ן
דינא דמלכות א אל א גזיל ה דמלכות א כמוכ ם שאי ן ל ו קצנ ה וראיו ת י ש לז ה לאי ן קצנ ה ואפיל ו א ם היהוד י
הכה א ת העכו״ ם פל א כדי ן ומתו ך כ ך תפ ש המל ך שא ר היהודי ם אי ן למיינ ו לשל ם לה ם דשל א כדי ן
העליל המל ך טוני ה חט א וזיגו ד מינג ד ול א ה׳ ל לאכוק י אדעתי ה שיתפו ס שא ד היהודי ם והילכ ך לא ו
דינא דגרמ א הו א כמ ו מכו ר דמיי נ דהת ם נר י היזיק א ונדנורי ה דאהו י אחוי י חשי נ כאיל ו עני ד מעש ה
נידיס דנדינורי ה דידי ה ק א עני ד מעש ה ומרא ה ע ל ממו ן חניר ו אנ ל הכ א ל א הו ה לי ה לאסוק י אדעתי ה
שיתפוס שא ר היהודי ם כ״ ש ננדו ן ז ה דל א פש ע כדפרישי ת לעי ל דפטו ר ולי ת די ן צרי ך נש ש דוד ^
פטור לגמר י ואי ן צור ך להארי ך ואת ה ותורת ך שלו ס כנפש ך מאי ר ב׳ ר ביו ן )׳ ל ה׳ ה :