Section 356

עבר שנשנ ה א ם נתייא ש ממנ ו וכו ׳ ע ד והר י הו א של ו ; כת ב הראנ״ ד ז״ ל זה ו כרשנ׳ ג וני׳ני י
עכ״ל : ואנ י אומ ר רצ ה הראנ״ ד ז׳ ל לרמו ז ע ל מ ה שפס ק ר׳ י אלפ ס ז׳ ל נש ם גאו ן הלכ ה
כהכמים משו ם דיהי ד ורני ם הלכ ה כרני ם ומ״ מ אינ ו ה ו ל ק נז ה ע ם רנ ו כ י מ ה שכת נ ר׳ י אלפ ס פס ק
גאון ז״ ל יכו ל להיו ת דלדידי ה ל א ס׳ ל אל א כמ׳ ש ר״ מ ז׳ ל : וא ם פדה ו לש ם נ ן הורי ; וכו ׳ יצ א להירו ח
וכו׳ ע ד ג ט שחרור . פר ק הפול ח : וכ ן א ס נד ר נד ר שכופי ן עלי ו וכו ׳ מכא ן א. י אומ ר שהמשהר ר כו ׳
עד אע׳ ס שעדיי ן ל א כה נ ; נת ב הראנ״ ד ז״ ל נ׳ ל שז ה פינו ש הו א שנשתנ ש נלנו ן המשנ ה וכו ׳ :
ואני אומ ר ראש ו כת ם פ ז קווצותי ו תלתלי ם ועש ה ל ו ש ם כש ם הגדולי ם אנ ל אפיל ו לגירכחומנרשינ ן
לה כמפקיר ו וישלי ם נזירות ו והכ י מחני א חומ ר נענדי ס מננכי ס שהו א מפ ר נדר י אשת ו ואינ ו מפ ר
ודרי ענד ו הס ר לאשת ו מופ ר (גולמי ת הפ י לענד ו ויצ א לחירו ת משלי ם נזירות ו ע ד כא ן ופירו ש מיפ י

משנה

משום דש ם אמר ו לש ם עב ד ישתעב ד ונות ן רב ו דמי ו והא י ישתעב ד א י אפש ר לפרש ו
כדפריש רב א במתני ׳ דישתעב ד לרב ו שנ י דא״ כ מא י ורב ו נות ן דמי ו כיו ן דמשתעב ד
לרבו שנ י אמה י ראכו ן נות ן דמי ם אל א ודא י דישתעב ד לרב ו ראשו ן ואפיל ו רב א מוד ה
דפירוש התוספת א הכ י הו י וזה ו שכת ב הר״ ן דע״ כ לפנ י יאו ש מיתוקמ א והיינ ו טעמ א
דכתיבנא וכיו ן שכ ן ראו י לכסו ק כאבי י כיו ן דבתוספח א מוכי ח דפלוגת א דרבנ ן ורשב״ ג
הוי לפנ י יאו ש . ומ ה שהקש ה הר״ ן ע ל רבינ ו מפש ט התוספת א והר ב בע ל כ״ מ חמ ה
עליו לע״ ד נרא ה דיפ ה כת ב הר״ ן משו ם דרשב״ ג ממ ר בי ן כ ך ובי ן כ ך ישתעב ד ורב ו
נותן דמי ו והא י רב ו נות ן דמי ו משמ ע ודא י דאתרוייה ו קא י וכיו ן דרבינ ו פוס ק כרשב״ ג
דתוספחא דאמר ה בי ן כ ך ובי ן כ ך ישתעב ד לרב ו ראשו ן דלת״ ק לפנ י יאו ש לשו ם ב ן חורי ן
לא ישתעב ד לרב ו ראשו ן דע״ כ התוספת א לפנ י יאו ש אייר י מטעמ א דכתיבנ א וכיו ן דאי ת
ליה לרבינ ו דאפיל ו לש ם ב ן חורי ן חוז ר לרב ו ראשו ן א״ כ ודא י כרשב״ ג דחוספה א את י
וא״כ הי ה ל ו לומ ר ונוח ן דמי ו אפיל ו היכ א דפדאוה ו לש ם ב ן חורי ן וטעמ א הו י דאסיל ו
פדאוהו לש ם ב״ ח כיו ן של א נעשי ת כוונת ו וחוז ר לרב ו ראשו ן ראו י שית ן ל ו הדמי ם הר ב
הראשון דאיה ו ל א יהי ב זוז י אדעח א שישתעב ד לרב ו ראפו ן :

טז עב ד שעשא ו רב ו אכותיק י וכו ׳ . בפ״ ז מהלכו ת מוב ל ומזי ק ביא ר ש ם רבינ ו ז״ ל
דהלכה כרשב״ ג :

יז וכ ן א ס נד ר נד ר שכופי ן עלי ו וכו ׳ . בהלכו ת נזירו ת פ״ ב כת ב רבינ ו שהעב ד שנד ר
בנזירות דרב ו כופה ו לשתו ת ולהטמ א למתי ם אב ל א ם נד ר בנדרי ם שי ש בה ם
פינוי נפ ש כגו ן של א יאכ ל בש ר ול א ישת ה יי ן אי ן רב ו צרי ך לטפ ו דבלא ו כפיי ה אי ן
הנדר ח ל כל ל אח״ כ כת ב שא ם נד ר בנזירו ת ואמ ר מות ר ל ך מופ ר ל ך יצ א לחירו ת וחיי ב
להשלים נזירות ו שהעב ד כופי ן אוה ו ואי ן מפירי ן ל ו וא ם הפ ר יצ א לחירו ת ע״ כ ולכאור ה
היה נרא ה שמ״ ש כא ן נד ר שכופי ן היינ ו נזירו ת שכת ב ש ם שכופי ן אל א שהטו ר ז״ ל
כשהעתיק לשז ן רבינ ו ז״ ל בסימ ן רס״ ז כת ב שנד ר של א לאכו ל בש ר ורוצ ה ב ו שאי ן הנד ר

חל

מגדל עו ז

נדרי אשת ו לגמר י ואינ ו יוס ר נד ד עבד ו לגמר י כגו ן שא ם הפ ר נדר י אשת ו עת ה בעוד ה תחחי ו
כפר עולמי ת אפיל ו כ י נחגרש ה הפ ר לעבד ו בעוד ו תחתי ו א ס יצ א לחירו ת ישלי ם נזירות ו כ י התחי ל
למנות קוד ם שהות ר נ ו וא ם ל א התחי ל למנו ת מונ ה לאח ר שיצ א לחירו ת ע ד כא ן והכ י מפרשינ ן
כולה כוגיי ן בגמר א על ה לימ א בדכמוא ל ק א מיפלג י ע ל סיפ א דמתניתי ן דהנ ן עב ר מכנג ד פני ו ר ׳
מאיר אומ ר ל א ישת ה ר ׳ יוס י אומ ר ישת ה דאמ ר שמוא ל המפקי ר עבד ו יצ א לחירו ת ואינ ו צרי ך ג ט
שחרור ר׳ מ אי ח לי ה דשמוא ל ורב י יוס י לי ח לי ה דשמוא ל פייי ש עב ר מכנג ד פני ו שבר ח מפני ו ש ל
רבו ר׳ מ דאמ ר ל א ישת ה ביי ן אי ת לי ה דשמוא ל דכ י בר ה כוי׳ ל הפק ר וכמפקי ר עבד ו דמ י ויצ א להירו ח
הילכך ל א ישת ה כדתנ ן יצ א לחירו ת וישלי ם נזירות ו ור ' יוס י סב י כי ׳ וכ י מעיינ ה ב ה שפי ר משכח ת
כוגיין דמיק א פורת א דמ ה עני ן מפקי ר ענד ו שהו א מדעת ו מסקיר ו לננני ן בור ח מרב ו לכ ך ניא ה
י בגרש 6

כסף משנ ה

קנין . הלכו ת עבדי ם פ ה פ־ ט בסן ־ משני ■ מ ז 93

כחש א״ א נרא ה ל י שיגו ש הו א
שהוא גור ם יצ א לחירו ח כל א
שנדר והש ר ל ו רנ ו ואמי כ יצ א
שאע״ס שכמ ה שהו א מפ ר נדר ו נרא ה שי ש ל ו
עליו לנופ ו ול א כנא ו גיל ה דעה ו שהפקי ר
שעכודו דהפר ה לנה ■ כפיי ה הפקע ה שעכו ד
היא : אב ל א ם לו ה מעכד ו ונו ׳ ע ד ול א
מיחה ב ו . כרייה א נפר ק השול ח (ד ף מ׳ ) :
יח ומ״ ש ואסו ר לאד ם ללמ ד א ח ענד ו הור ה
ואם למד ו ל א יצ א לחירו ת . נלמ ד
ממה שאמר ו שא ם קר א שלש ה פסוקי ם בכה " כ
כפני רכ ו ל א יצ א לחירו ת :

יט הלוק ח עב ד מ ן העכו״ ם וקד ם וכב ל ונו׳ .

בפרק המול ז(ד ף מ״ ה ע״ב ) א״ ר
חמא ב ר גורי א אמ ר ר ב הלוק ח עב ד מ ן העכו״ ם
וקדם וניב ל לש ם ב ן חורי ן קנ ה עצמ ו ב ן חורי ן
מ״ס עכו״ ם גופ א ל א קנ י לי ה מא י דקנ י לי ה
הוא דמקנ י לי ה לישרא ל וכיו ן דקד ס וטב ל לש ם
בן חורי ן אפקעי ה לשעבודי ה וכו ׳ . אמ ר שמוא ל

נשתבש בלשו ן המשנ ה וכו ׳ . דעת ו לומ ר שאע״ ס
לי״ו ה״ ל לפר ש מפנ י קושי א ז ו דחד א קתנ י עב ד
העבד לחירו ת משלי ם נזירוח ו ונרא ה שטע ם רבינ ו
רשות עלי ו מ׳* מ כיו ן שהי ה ל ו רשו ת

וצריך לחקפ ו במי ם ופיר ש

להקפו במי ם
כשמטבילו לש ם יהדו ה לעבדו ת צרי ך שיתקפנ ו
להס עלי ו עו ל מלאכ ה במי ם כד י שתה א נראי ת
כטבילת עבדו ת שאפיל ו יאמ ר הו א לש ם ב״ ח
לא יה א ממשו ת בדברי ו ואיתמ ר על ה מתי ב ר ב
הסדא מעש ה בבלורי א הגיור ת שקדמ ו עבדי ה
וטבלו לפני ה וב א מעש ה לפנ י חכמי ם ואמר ו
קנו עצמ ם בנ י חורי ן טעמ א דבפני ה ה א של א
בפניה ל א אמ ר רב א בפני ה בי ן בסת ם בי ן
במפרש של א בפני ה במפר ש אי ן בס ־, ם ל א ז ו
היא גירס ת הרי״ ף והי א גירס ת רבינ ו אע״ פ
שרש״י והיא״ ש גורסי ם בעני ן אמ ר :

ישראל

גט שחרו ר א ף ע ל פ י שעדיי ן ל א כת ב . אב ל א ם לו ה
מעבדו א ו שעשה ו אפוטרופו ס א ו שהני ח תפילי ן בפנ י
רבו א ו שקר א שלש ה פסוקי ם בבי ת הכנס ת בפנ י רב ו
ולא מיח ה ב ו ל א יצ א לחירו ת . י ח ואסו ר לאד ם ללמ ד
את עבד ו תור ה וא ס למד ו ל א יצ א לחירו ת י יט _ הלוק ח
עבד מ ן העבי ם וקד ם העב ד וטב ל בפנ י רב ו לש ם ב ן
חורין יצ א לחירו ת של א בפנ י רב ו צרי ך לפר ש לפיכ ך
צריך רב ו לתקפ ו במי ם • כ ישרא ל שתק ף עבי ם קט ן
או מצ א תינו ק עכר ם והטביל ו לש ם ג ר הר י ז ה נ ר .
לשם עב ד הר י ז ה עב ד . לש ם ב ן חורי ן הר י ז ה ב ן
חורין ; כ א ג ר שקדמ ו עבדי ו ושפחותי ו וטבל ו לפני ו
קנו עצמ ן *בנ י חורי ן :

כ ישרא ל שתק ף בעכו״ ם קט ן וכ ד . ז ה פיר ש רבינ ו ע ל מ ה שאמר ו בפ״ ק דכתובו ת
(דף יא ) א״ ר הונ א ג ר קט ן מטבילי ן אות ו ע ל דע ת בי ת די ן :

בא ג ר שקדמ ו וכו ׳ . נרא ה שלמ ד כ ן מההי א דמעש ה בבלורי א הגיור ת שקדמ ו עבדי ה
ושבלו לפני ה משס ע דלפני ה ובפני ה הו ה והיינ ו דדיי ק גמר א טעמ א דבפני ה וכתב ה
רבינו לעי ל בסמו ך וכא ן כתב ה לעני ן שטבל ו
לפניה ונ״ ל דגרסינ ן הכ א בדבר י רבינ ד וטבל ו
לפניו בלמ״ ד :

פ״ט א ישרא ל שב א ע ל שפמ ה כנעני ת וכו׳ .

בפרק שמינ י דיבמו ת (ד ף

ע״ח ע״ב ) ובספ״ ג דקידושי ן שול ד שפמ ה כמות ה
ייו״ש !־רו״ ח שדיי ז מפהמ ו . מבוא ר במכילת א

ומ״ש הע״ פ שהי א שפחת ו
ובתורת כהני ם פרש ת בה ר סינ י ועיי ן

ן..,ן , ״״ ״ י-יייי ו ייי-י״ י

פרק תשיע י

א "ישרא ל שב א ע ל שפח ה
כנענית אע׳ פ שהי א
שפחתו ה״ ז הול ד כנענ י לכ ל דב ר
ונמכר ונקנ ה ומשתמשי ם ב ו לעול ם
כשאר העבדי ם * ב אח ד הקונ ה

עבד

לחם משנ ה
שכתב

השגת הראב״ ר

* ישרא ל שנ א ע ל שפח ה כנעני ת
וכן׳ ע ד זכ ל אח ד מאל ו כר י
הוא כעב ד כנענ י לכ ל דב ר :
א׳א ל א נהי ר ומה ו לכ ל דב ר :

ובדברי מ״ מ פר ק רביע י מהצכו ת
נחצות: כת ב הראב״ ד ל א נהי ר ומה ו לכ ל
דבר עכ״ל . כ ך מצאת י בנוסח א אח ת ונרא ה
שטעמו מפנ י שכת ב הרי״ ף בפ״ ד דיבמו ת בש ם
קצת גאוני ם שא ס ב א ע ל שפחת ו הול ד משו ב
בנו וקצת ם מספק א לה ו ומפנ י כ ך כת ב דל ת
נהיר מ ה שכת ב רבינ ו בפשיטו ת שחע״ פ שהי א
שפחתו הו א עב ד לכ ל דב ר דספיק א הו י ואזלינ ן
ביה למומר א שהו א זוק ק א ת אש ת אחי ו למליצ ה
ואינו פוט ר א ת אש ת אבי ו ורבינ ו אזי ל לטעמי ה
שכתב בפ״ א מהלכו ח יבו ם וחליצ ה דפשיט א לי ה
שאינו זוק ק ול א פוט ר :

ב אח ר הקונ ה עב ד כנענ י מישרא ל וכו ׳ .

בפרק החול ן (ד ף מ״ ה ע״ב ) אה א
דאמר ר ב הלוק ח עב ד מ ן העכו״ ם וקד ם וטב ל
לשם בי ח קנ ה עצמ ו ב״ ח מ״ ט עכו״ ם גופ א
לא קנ י מא י דקנ י לי ה הו א דמקנ י לישרא ל
וכיון דקד ם וטב ל לש ם ב״ ה אפקע ה לשעבודי ה
וכו׳ אמ ר ר ב אוי א ל א שאנ ו אל א בלוק ה מ ן
העכו״ם אב ל עכו״ ם גופי ה קנ י דכתי ב וג ם
מבני

משמע דדבר י רבינ ו ה ם בנדרי ם

חל עלי ו והי ה יכו ל לכופ ו לאכו ל ול א כפא ו וכו ׳
שם של א הל ו כל ל כגו ן שנד ר פל א לתכו ל בש ר וכו ׳ וכא ן הוסי ף ע ל מ״ ש ש ם דש ם כת ב
היכא דנד ר בנזירו ת שהנד ר ה ל א ם ל א כפת ו האדו ן ואמ ר דהיכ א דחמ ר מופ ר ל ך דיצ א
לחירות והכ א קאמ ר דמפיל ו בנדרי ם של א מל ו מעיקר א כל ל אפיל ו של א כפא ו רב ו
כדכתב ש ם מ״ מ א ם אמ ר ל ו מופ ר ל ך יצ א לחירו ת ומ״ ש רבינ ו שכופי ן עלי ו א ת העבדי ם
לפי ז ה אינ ו ר״ ל שצרי ך לכסו ת א ח העב ד כד י שיתבט ל הנד ר דה א כת ב רבינ ו ש ם דאי ן
הנדר ח ל אל א ר״ ל דכופי ן עלי ו א ת העבדי ם מפנ י של א ה ל הנד ר . וכ״ ת מנ״ ל לרבינ ו
דין ז ה א ף דאמרינ ן במתני ׳ דיצ א לחירו ת היינ ו בנזירו ת די ש שר ש לנד ר וח ל כ ל זמ ן של א
כפאו אב ל נד ר שאי ן ל ו מלו ח מעיקר א אפיל ו בל א כפיי ה אפיל ו אמ ר מופ ר ל ך לא ו כלו ם
הוא כמ י של א נד ר ואמ ר ל ו מופ ר ל ך דלא ו כלו ם הו א , וי״ ל דמ״ מ כיו ן דדמ י קצ ת לנד ר
ואמר ל ו מופ ר ל ך יצ א לחירו ת . ומ״ מ קש ה ל י ש ה הלשו ן שכת ב רבינ ו ז״ ל שאי ן רב ו
צריך לכופ ו מפנ י שאי ן נפש ו קנוי ה ל ו דבפר ק בתר א דנזי ר דרש ו לאסו ר איס ר ע ל נפש ו
במי שנפש ו קנוי ה ל ו יצ א עב ד י שאי ן נפש ו קנוי ה ל ו והא י קר א את א לומ ר שרב ו יכו ל
לכופו ולפ י המסקנ א דנדרי ם ל א מל ו ה ך קר א אייר י בנזירו ת דא ם אינ ו עני ן לנדרי ם

שאינו צרי ך למחו ת תנה ו עני ן לנזירו ת כדכתב ו התוס ׳ ז״ ל ש ם וא״ כ אי ך כת ב לשו ן ז ה

דמשמע דנפק א לי ה מקר ח דלאסו ר איס ר ע ל נפש ו דאייר י בנדרי ם . ואול י ההו א לישנ א
לאו דומ א . א ך י ש לתמו ה ע ל הטו ר ז׳ ל שכת ב בסימ ן רס׳ ז לשו ן רבינ ו ז״ ל והעתיק ו
בלי ממצוק ת ובהלכו ת נדרי ם כי ׳ רל״ ה כת ב וא ם קב ל עלי ו נזירו ת ח ל עלי ו וכו ׳ וא ם
נשתחרר משלי ם נזירות ו ונרא ה ודא י דגור ס כגירס ת הר״ א ז״ ל הפ ר לעבד ו ויצ א לחירו ת
משלים נזירות ו ומש ם למ ד דהו א הדי ן לכפיי ה דאי ן לחל ק בי ן כפיי ה להפר ה וכמ״ ש הר״ א
ז״ל בהשגו ת בהלכו ת נזירו ת וא״ כ כיו ן דמכר ש למתצי ׳ כהר״ א ז״ ל אי ך כת ב בסימ ן רס״ ז
בהלכות עבדי ם דינ ו ש ל רבינ ו ז״ ל וצ״ ע :