NOL
Mishneh Torah (Codification of Talmudic laws)

Chapter 354

Section 354

משנה

לחת טע ם לשד ה ולכ ך אמ ר דל א משכנ ו מ ה צרי ך טע ם לשד ה ה א כיו ן דל א מס א הו י ש ל
עכו״ס ולכ ך פטור ה ואי ן צרי ך מע ם אל א לעב ד ועו ד דלשו ן ול א משכנ ו משמ ע דהי ה יכו ל
למשכנו דה א מט א זימני ה דאל״ כ אי ך הי ה יכו ל למשכנ ו וא ם כוונ ת הר ב בע ל כ״ מ ז׳ ל
לומר דאיד י ואיד י לגופ א ואיד י ואיד י דממ א זימני ה והשת א הו י טעמ א לשד ה היינ ו פי ׳
רש״י ז״ ל ומ ה חיד ש לנ ו הר ב ז״ ל באומר ו שרבינ ו ז״ ל מפר ש דשינוי א קא י לה א לגופ א

והא לפיר א :

ד לפיכ ך א ס תפ ס העב ד כד י דמי ו לרב ו וכו׳ . הטו ר ז״ ל כת ב בסי ׳ רס״ ז דכ י אמרינ ן
יצא לחירו ת היינ ו דא ם בר ח מ ן העכו״ ם אינ ו יכו ל להשתעב ד ב ו עו ד וא ם
אינו יכו ל לברו ח קונסי ן א ת האדו ן לפדות ו ע ד עשר ה בדמי ו וכת ב דבכ ל הנ י דאסקינ ן
בתיקו א ס יצ א לחירו ת א ו ל א ל א איפשיט א ולקול א דאיסור א דרבנ ן הו א ול א יצ א וקש ה
דנהי דלעני ן לקנו ס האדו ן אי ן קונסי ן אות ו ע ל הספ ק אב ל א ס בר ח מ ן העכו״ ם ל א
יהא רשא י להשתעב ד ב ו עו ד דכיו ן דהו א מוחז ק בעצמ ו והו א תפו ס בגופ ו והו י ספיק א
אס יצ א לחירו ת א ו ל א אי ן להשתעב ד ב ו ע ל הספ ק וכ ן כת ב הר״ ן ז״ ל בפ״ ק דקידושי ן
בשם הרמב״ ן ז״ ל דכ ל הכ י שמועו ת דעב ד כנענ י אע״ ג דיציא ה דש ן ועי ן וראש י איברי ם
קנסא הו א ובעינ ן מומחי ן מ״ מ כיו ן דקי״ ל בקנס א דא י תפ ס ל א מפקי ק מיני ה הר י
העבד הו א תפו ס בעצמ ו ול א יהבינ ן לי ה רשוח א לאשתעבוד י בי ה עו ד וכ ן כת ב הר ב
בעל כ״ מ לעי ל בסו ף פ״ ה שהו א דע ת רבינ ו ז״ ל מיה ו להטו ר ל א קש ה כיו ן שהו א כב ר
כתב שהו א איסור א דרבנ ן כלומ ר כיו ן דהו א דב ר ק ל דרבנ ן אי ן לחיי ב א ת האדו ן מספ ק
ודוקא בקנס א דמ ן התור ה יצ א לחירו ת אל א מפנ י שאי ן לנ ו סמוכי ם לכ ך ל א דיינינ ן לי ה
אז מועי ל תפיס ה אב ל הכ א ל א דהו י איסור א דרבנ ן . אב ל לרבינ ו ז״ ל שכת ב לקמ ן
לפיכך א ס תפ ס העב ד כד י דמי ו לרב ו כד י שיצ א בה ם לחירו ת וכו ׳ אי ן מוציאי ן מיד ו
א״כ כשבר ח מ ן העכו״ ס נמ י אינ ו יכו ל להשתעב ד ב ו עו ד לדע ת רבינ ו אל א שי ש לור ר
דאין הכ י נמ י דלדעת ו ז״ ל כ ן הו א אל א דגב י ב ן בב ל שנש א בא״ י שכת ב ש ם רבינ ו ז״ ל
הרי ז ה ספ ק א ס הו א כמ י שמכר ה אות ם לחו״ ל וכו ׳ כיו ן דהו י ספיק א לפ י ז ה ודא י דיצ א
לחירות ול א ישתעב ד ב ו הלוק ח וכיו ן שכ ן ל א הי ה ל ו לרבינ ו לכתו ב ש ם הר י ז ה ספ ק
ולסתום הדנרי ס :

ה לפיכ ך א ם תפ ם יכו ׳ . הר״ א ז״ ל השי ג ע ל רבינ ו דל א אמר ו בקנס א א ם חפ ם
מפקינן מיני ה אל א כגו ן פלג א נזק א דהו י קנס א א ו דב ר הדומ ה ל ו שמהסר ו
ממון אב ל ז ה אינ ו מחסר ו ממו ן אל א מ ן המצו ת וכב ר תיר ץ הר ב בע ל כ״ מ ז״ ל ז ו ;

פ״ח ד לפיכ ך א ם חש ם המג ד כו ׳

משנה

נפוג נהשגו ה אי ן גקנמ ס חסיס ה

למלך

. ועיי ן מ ה כנה ג היאנ״ ד

ז״ל לעי ל ס״ נ מהלכו ת נ ניב ה די ן י״ ג ודו׳ ק :

הרי

עגד

מנדל עו ז

והנם ז ה אי ן נוני ן אוח ו ע ד זלפחררו . ר״ י אלפ ס ז׳ ל כת ב כ ן כהלכו ת ונש ם הגאוני ם ז׳ ל : מועל ת אל א נמ י שחכר ו ממו ן עכ״ ל : ואנ י אומ ר סנר א ז ו מחלוק ת יפנ ה ננ׳ ק פר ק המני ח א ח הנ ד

אה ע ל עכד ו מ ן הטכו׳ ס ע ד לנייכ ו כממו ן אחר . כגיכיי ן פר ק השול ח (ד ף מו:) : מכר ו לעכו״ ם גכ י מזי ק שעכוד ו ש ל תכיר ו גמר א מתני ׳ דשו ר שו ה מנ ה שנג ח לשו ר שו ה מאתי ם וה ו ופר ק הגוז ג

חון ממלאנת ו וכו ' ע ד אי ן מוציאי ן מיד ו : כת ג הראכ׳ ד ז׳לאי ן כקנסו ת תפיס ה

קמא

גני שור ף שטרו ת ש ל מכיר ו ועיק ר זא ת כהלכ ה פר ק

השולח אכ ל אפיל ו לאות ו דר ן אינ י
רואה

גם(* טשנ א קנ ץ . הלכו ת עבדי ם פ־ ח

כסף משנ ה מ ר 91

>״ הסוכ ר פמ ו לס׳ ל יצ א נ ן יו:ר ץ . משנ ה
שס (ד ף מ׳יג ) : ומ״ ש כואי ן א ח
רנו וכו ׳ . בריית א ש ם ־ ומ״ ש ומסנ י מ ה קנס ו
כה; הלוק ח לבד ו וכו ' . ש ס :

המוכר עבד ו לסורי א והפיל ו לעכ ו . בפ״ ק
דגיסין על ה ח ׳ בעי א דאיפשיס א :

ז כ ן בב ל שנש א אש ה בא׳ י וכר . בפר ק
השולח (ד ף מ״ ד עיב ) בעי א דל א
איפשיטא :

ח עב ד שיצ א אח ר רב ו לסורי א ומכר ו ש ס
וכו׳ . מימר א וברייה א ש ם . ומ* ש
וכופין א ת הלוק ח לשחרר ו [נפבא ר לעי ל ה*ו ] :
ט עב ד שאמ ר לעלו ת לא״ י כופי ן וכו ׳ . בסו ף
כתובות (ד ף ק״ י ע״ב ) הכ ל מעלי ן
לא״י ואי ן הכ ל מוציאי ן ובגמר א הכ ל לאיחוי י
עבדים והע״ פ שרש״ י פירש ה בעי ע רבינ ו מפר ש
בעבד כנענ י וכי כ בש ם הראב״ ד :

י עב ד שבר ח מח״ ל וכו ׳ . בפר ק השול ח (ד ף
מ״ה) ההו א עבד א דער ק מח״ ל לאר ץ
אזל מארי ה אבתרי ה אח א לקמי ה דר ׳ אמ י א״ ל
לכתוב לי ה שטר א אדמי ה וכתו ב לי ה גימ א
דחירותא וא י ל א מפיקנ א לי ה מינ ך מדר ׳ אח י
בר יאשי ה דאמ ר וכו ׳ ל א תסגי ר עב ד א ל
אדוניו בעב ד שבר ח סמ״ ל לאר ץ הכתו ב מדב ר :

עבד

ו המונ י עבד ו לחוצ ה לאר ץ יצ א ב ן חורי ן וכופי ן א ת
רבו השנ י לכתו ב ל ו ג ט שחרו ר ואבד ו הדמי ם . ומפנ י
מה קנס ו כא ן הלוק ח לבד ו שאיל ו ל א לק ח ז ה ל א יצ א
העבד לחוצ ה לארץ . המוכ ר עבד ו לסורי א ואפיל ו לעכ ו
כמוכר לחוצ ה לאר ץ : ז ב ן בב ל שנש א אש ה באר ץ
ישראל ודעת ו לחזו ר והכנים ה ל ו אשת ו עבדי ם ושפחו ת
הרי אל ו ספ ק א ם ה ם כמ י שמכר ה אות ם לחוצ ה לאר ץ
הואיל וי ש ל ו הפירו ת א ו אינ ן כמכורי ן ל ו שהר י הגו ף
שי׳די י ח עב ד שיצ א אח ר רב ו לסורי א ומכר ו ש ם אב ד
ז ת זכות ו . בד״ א כשיצ א רב ו ע ל מנ ת של א לחזו ר
לארץ ישרא ל אב ל א ם דע ת רב ו לחזו ר ויצ א אחרי ו
ומכרו ש ם יצ א לחירו ת וכופי ן א ת הלוק ח לשחרר ו :
ט עב ד שאמ ר לעלו ת לאר ץ ישרא ל כופי ן א ת רב ו
לעלות עמ ו א ו ימכו ר אות ו למ י שיעלוה ו לשם . רצ ה
האדון לצא ת לחוצ ה לאר ץ אינ ו יכו ל להוצי א א ת עבד ו
עד שירצה . ודי ן ז ה בכ ל זמ ן אפיל ו בזמ ן הז ה שהאר ץ
ביד עכי ם : י עב ד שבר ח מחוצ ה לאר ץ לאר ץ אי ן
מחזירין ל ו לעבדו ת ועלי ו נאמ ר ל א תסגי ר עב ד א ל
אדוניו ואומ ר לרב ו שיכתו ב ל ו נ ט שחרו ר ויכתו ב ל ו

יא עב ד ז ת שבר ח לחי ז וכו ׳ :
יב הקונ ה עב ד מ ן העכו״ ם סת ם ול א רצ ה
למול וכו ׳ . מימר א דריב״ ל בסר ק
החולן(ד ף מ״ ח ע״ב ) . ומ״ ש וא ם התנ ה העב ד
עליו תחל ה וכו ׳ . ש ם של ח רבי ן משמי ה דרב י
אלעאי וכו ׳ א י זה ו עב ד ער ל שמות ר לקיימ ו
זה שלקח ו ר ט ע״ מ של א למול ו ואמ ר ר ב פפ א
דאתי אפיל ו כר״ ע דאמ ר אי ן מקיימי ן עבדי ם
שאינם מולי ם דה״ מ היכ א דל א אתנ י אב ל היכ א
דאחני אתנ י ורבינ ו כת ב בפ״ א ממיל ה ובפי״ ד
מאיסורי ביא ה כלשו ן הז ה וא ם התנ ה עלי ו
מתחלה והו א אצ ל רב ו עכו״ ם של א ימו ל אות ו
מותר לקיימ ו והו א ער ל ובלב ד שיקב ל עלי ו
שבע מצו ת ויהי ה כג ר תוש ב ואי ן מקיימי ן עב ד
כזה אל א בזמ ן היוב ל עכ״ ל ובכא ן סמ ך ע ל
מ״ש ש ם : וכ ן עב ד שמ ל וניב ל לש ם עבדו ת
וכו׳ . בפר ק השול ח (ד ף מ״ד ) ומ ה שאמ׳ר ו
וכותב ומעל ה בערכאו ת שלה ם כתב ו ההוספו ת
דהיינו לומ ר שאע׳ ש שנרא ה כמקיי ם המק ח שר י :
יג הטפקי ר עבד ו וכו ׳ . מימר א דר ב ור״ י
שם (ד ף ל״ ח ע״ב ) . ומ״ ש וא ם
מת האדו ן וכו ׳ . מכקנ א ש ם :

יד עב ד שבר ח מבי ת האסורי ם וכו ׳ וכופ ץ
אס רב ו וכו׳ . ש ם מימר א דרב י יוחנ ן :

עבד

שטר חו ב בדמי ו ע ד שתשי ג יד ו וית ן ל ו . וא ם ל א רצ ה האדו ן לשחרר ו מפקיעי ן ב״ ד שיעבוד ו מעלי ו ויל ך ל ו : י א עב ד ז ה
שברח לאר ץ הר י הו א ג ר צד ק והוםי ף ל ו הכתו ב אזהר ה אחר ת למ י שמאנ ה אות ו מפנ י שהו א שפ ל רו ח יות ר מ ן הג ר
וציה עלי ו הכתו ב שנאמ ר עמ ך יש ב בקרב ך באח ד שערי ך בטו ב ל ו ל א תוננ ו ז ו א ף הוניי ת דברי ם . נמצא ת למ ד שהמאנ ה
את הג ר הז ה עוב ר בשלש ה לאוי ן משו ם ול א תונ ו אי ש א ת עמית ו ומשו ם וג ר ל א תונ ה ומשו ם ל א תוננ ו וכ ן עוב ר משו ם
ולא תלחצנ ו כמ ו שביארנ ו בעני ן הוניי ה י י ב הקונ ה עב ד מ ן העכו״ ם סת ם ול א רצ ה למו ל ולקב ל מצו ת העבדי ם
מגלגלין עמ ו כ ל שני ם עש ר חד ש וא ם ל א רצ ה חוז ר ומוכר ו לעכו״ ם א ו לחוצ ה לאר ץ . וא ם התנ ה העב ד עלי ו תחל ה
שלא ימו ל ה״ ז מות ר לקיימ ו כ ל זמ ן שירצ ה בגיות ו ומוכר ו לעכו׳ ם א ו לח״ל . וכ ן עב ד שט ל וטב ל לש ם עבדו ת ואח״ כ הפי ל
עצמו לגייסו ת ואי ן רב ו יכו ל להוציא ו ל א בדינ י ישרא ל ול א בדינ י אומו ת העול ם הר י ז ה מות ר ל ו ליטו ל דמי ו מ ן העכו״ ם
וכותב ומעל ה בערכאו ת ש ל עכי ם מפג י שהו א כמצי ל מיד ם : י ג המפקי ר עבד ו יצ א לחירו ת וצרי ך ג ט שחרו ר . וא ם
מת האדו ן שהפקיר ו היור ש כות ב ל ו ג ט שחרו ר : י ד עב ד שבר ח מבי ת האסורי ן א ם נתייא ש ממנ ו רב ו יצ א לחירו ת
. וכופי ז א ת רב ו וכות ב ל ו ג ט שחרו ר :

לחם משנ ה

ז הר י אל ו ספ ק א ם ה ם כמ י שמכר ה אות ם לחוצ ה לאר ן וכו ׳ . בפר ק השול ח אמר ו
תיבעי למ״ ד הדי ן עמ ה כיו ן דהדי ן עמ ה כדיד ה דמ ו א ו דילמ א כיו ן דמשעבד י
ליה לפיר י כדידי ה דמ ו ע״ כ והלכח א כמ״ ד הדי ן עמ ה כדאמרינ ן בפר ק כ״ ב מהלכו ח
אישוח וכיו ן שכ ן הי ה ל ו לרבינ ו לומ ר כ ן א ו אינ ם כמכורי ם ל ו מפנ י שהדי ן פס ה אל א
שאין צרי ך לכ ך דל א אמר ו כ ן בגמר א אל א ע״ צ היוח ר טו ב דבלא ו הכ י כיו ן שהגו ף של ה
ראוי לספ ק דה א למ״ ד הדי ן עמ ו אע״ ג דהדי ן עמ ו וה&ירו ת ה ם של ו מי ס מספק א ל ן
משום דהגו ף של ה כ״ ש למ״ ד הדי ן עמ ה :

י עב ד שבר ח . עיי ן בהרי ן פר ק השול ח ובהר ב ב״ י ז״ ל סימ ן רס״ ז מו ר י׳ ד :
יא נמצא ת למ ד שהמאנ ה א ת הג ר וכו׳ . בסו ף פי״ ד מהלכו ת מכיר ה כת ב רבינ ו דבישרא ל
אם אונה ו בדברי ם דעב ר בל א הונ ו אי ש א ת עמית ו לחו ד אב ל א ם אונה ו
כממון עוב י ע ל לא ו דל א תונ ו אי ש א ח אחי ו לחו ד וא ם אינ ה א ת הג ר בדברי ם ה ו
בממון עוב ר ע ל אל ו השני ם ועוב ר ע ל הוניי ת ממו ן בלא ו ג ׳ דל א תלחצנ ו וע ל הוניי ח
דברים בלא ו ג ׳ דג ר ל א חונ ה ונת ן ש ם טע ם למ ה בג ר עוב ר ע ל שניה ם בי ן בממו ן בי ן
בדברים מ ה שאי ן כ ן בישרא ל וה״ ה תמ ה ע ל רבינ ו ז״ ל יע״ ש וע ם ז ה י ש כח ן לתמו ה ע ל
יבינו דא ם ז ה נוס ף ע ל נ ר דאי ת לי ה לא ו דל א חוננ ו מוסי ף ע ל הג ר א״ כ הי ה ל ו לומ ר
דעוכר בד ׳ לאוי ן הג ׳ אש ר בג ר והלא ו הד ׳ דל א תוננ ו הנוס ף ב ו וכ ן מ״ ש וכ ן עוב ר
בלאו דל א תלחצנ ו קש ה דא י בהוניי ה דברי ם אינ ו עוב ר בל א תלחצנ ו כדכת ב ש ם בהלכו ת
מכירה וא י אייר י בהוניי ת ממו ן א״ כ אינ ו עוב ר ע ל לא ו דל א תונ ו אי ש א ת עמית ו וכו ׳
דאינו אל א הוניי ת דברי ם ובמקומ ו עוב ר ע ל לא ו דל א תונ ו אי ש א ת אחי ו מיה ו לז ה י ש

לומר

יג המפקי ר עני ו יצ א לי/ירו ח . נ׳ נ ענ ד שהי ה יוצ א לינר ג ונמצא ו עוי ס זוממי ! ר ׳
מהלנוס ;וק י ממו ן יעויי ן ש ס :