Section 350

רבינו מנא ה דדר ך הפוס ק לפר ש יות ר מהבריית א :

ו והו א שיהי ה כוח י חכ ר וכו ׳ . קש ה דבגמר א אמר ו דחחי ם ישרא ל לבסו ף כב ר משנ י דפד י ג ט אי ן חותמ ץ אל א ז ה בפנ י ז ה וא י לא ו דהו ה חב ר ל א הו ה מחתי ם לי ה מקמי ה

וא״כ למ ה רניג ו ל א ביא ר ז ה : ובג ט שיחרו ר הו א אומ ר ל א ניח ן ל ה ל א יהי ה ממוס ר אל א נתינ ה . כ ך צרי ך לגרו ס ו ק כתו ב בסמ״ ג פשי ן פ״ ז ל א ניש ן ל ה דאי ן כחו ב נג ס

שיחרור

מגדל עו ז

לאחר מימ ם . סר ק קמ א דגיטי ן (ד ף י״א ) : הכות ב נשט ר וכו ׳ פ ד לשמי ר אזס ה . מיפ ץ
סרק השול ח (ד ף מ׳) : במש ה דנד ם שו ץ פ ד בהלכו ח הלואה . ס״ ק דגיט ץ (ד ף ס׳ ) והביאו ר סכ״ ה ש ם :
חוץ מגיס י נשי ם ס ד חבר . ס״ ק דגיטי ן : ובזמ ן הז ה וכו ׳ ע ד לכ ל דבריכם . נ״ כ ר׳ י אלפ ס נהלכו ס
ן*• רגישי ן : גג ת אש ס סו א אוס ר וכת ב ל ס פ ד וכב י ניארנ ו פע ם הדנ י נהלכו ס גירושין . פיק ר
׳ ההלכ ה

הגהות מיימוניו ת

לא נסי ק לחירו ת ע ד דמט א גיס א דחירו ת לידי ה כדתנ ן האומ ר תנ ו ג ט ז ה ליאשת י ושט ר
שיחרור ז ה לעבד י ומ ת ל א יחנ ו לאח ר מית ה וליבזי . מא ץ דפלי ג וריב׳ א פלי ג ואמ ר ביו ן
דזכין ל ו נשתחר ר מי ד דהו י י ד שלוח ו כי ד עצמ ו ועיי ן ב־<ביאסן ו בסימ ן שפ״ א ש ם הארי ך
בדברים אל ו ע״ב : 0[כ ן כת ב הרי׳ ך ורש״ י ז״ ל כת ב שא ם ל א נתקרר ה דעת ה אל •
בשיתרור כופי ן היורשי ן לשחרר ח וכ ן דע ת ררא׳ש ] ; [נ ] בירושלמ י כותא י דקסר ץ
טעשיחס וחתיו ג לחלמת ס גדגי ס 1

כסף משנ ה

09 במשנ ה . ומ״ ש כש ם שהאש ה עצמ ה מביא ה
אס ניט ה ואינ ה צריכ ה לקיימ ו ונו ׳ ונש ם שהאש ה
אומרת בפנ י נכת ב וב&נ י נחת ם וכו ׳ כ ך העב ד
וכו׳ , משמ ע לרבינ ו שכ ל ז ה בכל ל מ ה ששנינ ו
אחד נימ י נשי ם ואח ד שיחרור י עבדי ם שוי ם
במוליך ומבי א : כת ב הראב״ ד אינ ו צרי ך
לקיימו ס״ א ז ה הדר ך הול ך ע ל דר ך ל א נו ב
וכו׳ . וה״ ה בהלכו ת גיטי ן פ״ ז ופי״ ב נת ב בז ה
פיין עלי ו : וט״ ש כ ל הכש ר להבי א ג ט האש ה
כשר להבי א ג ט העבד . ג״ ז בכל ל מ ה שפנינ ו
ששוו גיט י נשי ם לשיחרור י עבדי ם במולי ך ומביא :
ח והעב ר מקב ל ג- ט חביר ו ונו ׳ . מימר א דר '
יוחנן בסו ף פ׳ ב דגיטי ן (ד ף כ״ ג
ע״ב) ופירש״ י מי ד רב ו ש ל חביר ו שאי ן רב ו של ו
דכיון דעב ד איתי ה בתור ת שישרו ר שליח א נמ י
מצי מיהו י . אב ל ל א מי ד רב ו של ו א ם פניה ם
של אי ש אח ד די ד עב ד כי ד רב ו דמ י וכשמס ר
גט ביד ו ל א יצ א מרשות ו ואע״ ג דעב ד מקב ל
גס לעצמ ו הח ם הו א דגיט ו ויד ו באי ם כאח ד
דשיחרורא דידי ה הו א אב ל לאחרינ א ל א עכי ל :
הכותב שמ ר אירוסי ן לשפחת ו וכו ׳ . בריית א
בפרק השול ח (ד ף מ׳ ) פלוגח א דר״ מ
ורבנן והלכ ה כרבנ ן דאמר י הכ י ומשמ ע הח ס
דאי ל א אמ ר ל ה אל א התקדש י גריד א אמרינ ן
ודאי שיחרר ה מעיקר א וחל ו הקידושי ן וכ ן כת ב
רש״י בהדי א :

פץ א ג ט שיחרו ר צרי ך שיהי ה עניינ ו דב ר
הכורת וכו ׳ לפיכ ך הכות ב לעבד ו
וכו׳ . בפ״ ק דגיטי ן (ד ף ח ׳ ע״ב ) מיית י ה א
דסנן הכות ב כ ל נכסי ו לעבד ו יצ א ב ן חור ץ

שייר

קנץ. הלכו ת עבדי ם פ* ו פ־ ז

לומר בפנ י נכת ב ובפנ י נחת ם רבח״ ל א ם א ץ עדי ם
מצויץ לקיימ ו ואמ ר השלי ח בפנ י נכת ב ובפנ י נחת ם

זהו קיומ ו . וא ם ב א האדו ן וערע ר
אחיכ אי ן משגיחי ן ב ו כמ ו שביארנ ו
בגיטי נשים . *כש ם שהאש ה עצמ ה
מביאה ניט ה ואינ ה צריכ ה לקיימ ו
הואיל והג ט יוצ א מתח ת יד ה כ ך
העבד ששט ר שחרו ר יוצ א מתח ת
ידו אינ ו צרי ך לקיימ ו . וכש ם
שהאשה אומר ת בפנ י נכת ב ובפנ י
נחתם א ם התנ ה עלי ה כמ ו שביארנ ו
במקומו כ ך העב ד שהבי א ג ט ואמ ר
בפני נכת ב ובפנ י נחת ם נאמ ן ע ל
אותו הדר ך ואי ן צרי ך קיו ם :
ח כ ל הכש ר להבי א ג ט האש ה
כשר להבי א ג ט העבד . והעב ד
מקבל ג ט לחביר ו מי ד רב ו ש ל
חבירו אב ל ל א מי ד רב ו ש ל
מקבל . הכות ב שט ר אירוסי ן
לשפחתו אע״ פ שאמ ר ל ה צא י ב ו
לחירות והתקדש י ב ו אי ן בלשו ן
הזה לשו ן שחרו ר ואינ ה מקודש ת

השגת הראב״ ד

*כשם פהאש ה עצמ ה מטא ס
גיטה וכו ׳ ע ד אינ ו צרי ך לקיימו .
א״א ז ה הדר ך הול ך ע ל דר ך ל א
טוב לפ י דעהנ ו כ י הו א מפר ש
מה שאומ ר בגמר א אש ה מכ י
מטי גיט א ליד ה איגרש א ל ה
שאינה צ ג יכ ה לקיימ ו ואי ן ז ה
הדרך נט ן בעינינ ו ונ י היכןמצינ ו
שטר שקר א עלי ו ערע ר שיגב ה
בו בל א קיו ם וא ם יאמ ר שאינ ו
צריך קיו ם ע ד שיערע ר עצי ו
מנא צי ה דמתניתי ן צא ו ה״ ק
דיצמא ה״ נ קאמ ר צריכ ה שיזאמ ר
בפני נכת ב ובפנ י ניזת ם שצ א
סבא ליד י ערע ר ול א תוכ צ
לקיימו ואמא י אקשי ה לי ה מכ י
מטי גיט א ליד ה איגרש א ל ה
והמתרגם הז ה כמ ו כ ן אי ך סת ם
דבריו ואמ ר שאינ ן צריכי ן קיו ם
בודאי א ם יערע ר בע ל ואדו ן
צריכין קיו ם והשכ ל מור ה שא ף א ס
צא יערע ר אי ן להסי ר אש ת אי ש
ואיסור עב ד בל א קיו ם הג ט
אלא ודא י צרי ך לפר ש ב ו די ן
אחרת טכ׳ ל :

ולא משוחרר ת ;

פרק שביע י

כסף משנ ת מ ד 67

שייל קלק ע כ ל שה ו ל א יצ א ק חול ץ ל׳ ש אומ ר
לעולם הו א ב ן חולי ן ע ד סיאמ ל כ ל נכסי י
נתונים לאי ש פלונ י עבד י מו ץ מאח ד מריבו א
שבהם ואיפסיק א הלכת א בגמר א כת״ ק ואמ ר
לב אש י דטעמ א דח״ ק מפו ם דלא ו כרו ת גיט א
הוא ופיל ש הלי׳ ף דכיו ן דשיי ר לי ה קרק ע כ ל
שהו וכת ב הכ י בגיס א ה״ ל לרבי ה זכות א בגוי ה
דגיטא וכנו ן ז ה אינ ו כריתו ת דבעינ ן דליהו י
ניטא דחירות א כולי ה לעבד א וליכ א וכ ך ה ם
דברי לבינ ו והתוספו ת והרא״ ש פירש ו בע״ א
ואמלינן בפר ק מ ׳ שמ ת (ד ף קמ״ט ) דשיי ל
קרקע דחנ ן לא ו דוק א דה״ ה לשיי ר מטלטלי ן :
ב עב ד כהבי א ג ט וכו ' . בריית א ש ם (ד ף ח ׳
ע״ב) ופילש״ י עצמ ו קנ ה דנאמ ן הו א
על שיחלול ו לומ ר בפנ י נכת ב וסי ן צרי ך עדי ם
לקיימו . נכסי ם ל א קנ ה דבע י עדי ם כשא ל
קיום שטרו ת . ומ״ ש וכ ן א ם הי ה כתו ב ב ו כ ל
נכסי קנויי ם ל ך וכו׳ . ש ם בעי א ופשט ה רב א הכי ;
ג הטשתר ר שנ י עבדי ם בשט ר וכו ' . בפר ק
השולח (ד ף מ " ב ) חנ י חד א
הכותב נכסי ו לשנ י עבדי ו קנ ו ומשחללי ן ז ה א ת
זה ותני א איד ך האומ ר כ ל נכס י נתוני ם לפלונ י
ופלוני עבד י א ף עצמ ן ל א קנ ו ואוקימנ א ה א
דאמל כול ו ה א דאמ ר חצ י חצ י וה א מדקתנ י
סיפא א ס אמ ר חצ י חצ י ל א קנ ו מכל ל דריש א
דאמר כול ו פרוש י ק א מפר ש א ף עצמ ן ל א קנ ו
כיצד כגו ן דאמ ר חצ י חצ י וכו ׳ ואיבעי ת אימ א
לא קשי א כא ן בשט ר אח ד כא ן בשנ י שטרו ת
בשטר אח ד מא י אירי א [דאמר ] חצ י מצ י אפיל ו
אמר טל ו נמ י צ א קנ י ה״ ג קאמ ל א ף עצמ ן ל א

קנו

א ג ט שחרור־צרי ך שיהי ה עניינ ו דב ר הכור ת בינ ו לבי ן אדוני ו ול א ישא ר לאדו ן ב ו זכות . לפיכ ך הכות ב לעבד ו עצמ ך
וכל נכס י קנויי ן ל ך חו ץ ממקו ם פלונ י א ו חו ץ מטלי ת פלוני ת אי ן ז ה כור ת והג ט בט ל ומתו ך שאינ ו ג ט אי ן העב ד
משוחרר ול א קנ ה מ ן הנכסי ם כלו ם וכ ן כ ל כיוצ א בז ה ז ב עב ד שהבי א ג ט וכתו ב ב ו עצמ ך ונכס י קנויו ן ל ך "ך ן
והרי הו א ב ן הורי ן אב ל הנכסי ם ל א קנ ה ע ד שיתקיי ם הג ט בחותמי ו כשא ר השטרות . וכ ן א ם הי ה כתו ב ב ו כ ל נכס י קנויי ן
לך קנ ה עצמ ו ול א קנ ה הנכסי ם ע ד שיתקיי ם הג ט בחותמי ו שחולקי ם הדבו ר ואומרי ם עצמ ו קנ ה מפנ י שהו א נאמ ן להבי א
גט שחרור ו ואינ ו צרי ך לקיימ ו אב ל הנכסי ם שאי ן אד ם קונ ה אות ם אל א בראי ה ברור ה ל א יקנ ה אות ם ע ד שיתקיי ם השט ר :
ג המשחר ר שנ י עבדי ם בשט ר אח ד ל א קנ ו עצמ ן אל א כותבי ן שט ר לכ ל אח ד ואח ד . לפיכ ך הכות ב כ ל נכסי ו לשנ י עבדי ו

משנה למל ך

די׳א ל א אמר ה אל א ביו ם א ו יימי ם יכ ן גג י פ ן יעי ן דגצ י קר א כספ ו יעבד ו דבעינ ן מייח ד ל ו אב צ
בעלמא כמ ו שיחלו י ומכיר ה ל א בעינ ן מיוח ד ל ו וכ ן מוכ ח מתניהי ן די ס נוחצי ן דהנות ב נכסי ו צמ ו

דקתני מכ ר הא ב מכורי ם ע ד שימו ת הנ ן וכו ׳ דמיכ ח הת ם דל א בעינ ן במכיר ה מיוח ד ל י יכ ן כת ג

הרא׳ש כא ן בפר ק החוב ל וכ ן הי א הסכמ ה כ ל כפוסקי ם דבמכיר ה ל א בעינ ן מיוח ד ל ו ותקנ ת איש א
הוכיח דל א בעינ ן גנ י מכ ר מיוח ד ונתב ו דבנכס י מלו ג יבולי ם למכו ר שניה ם ואפיל ו הו א תחל ה ואחרי ו

האשה וכ ן יכול ה למכו ר לנעל ה . והנ ה ראית י צמר ן ני׳ ד סימ ן רס׳ ז על ה דעגד י נכס י מלו ג דאי ן

יוצאין ל א לאי ש ול א לאש ה שהבי א כ ל הסוגי א דפד ק החוב ל והבי א ג״ נ אוקימת א בתריית א יאינעי ט

אימא

לחם משנ ה

שימרור אל א א ו חופש ה ל א ניח ן ל ה . וקש ה דרבינ ו ז״ ל דלמד ו מ ן הכחו ב עצמ ו דג ט
שיחרור ל א יה א מחוס ר אל א גחינ ה ואי ן ז ה במשמ ע דבשלמ א בג ט אש ה כחי ב וכת ב ונת ן
הזכיר כחיב ה קוד ם נתינ ה של א יה א מחוס ר דב ר בי ן כתיב ה לנתינ ה אב ל הכ א ל א הוזכר ה
כתיבה בכתו ג קוד ם אכ ל רש״ י ז״ ל למד ו בשימרו ר מג״ ש דל ה ל ה בסר ק המבי א קמ א ול א
משמע הכ י דבר י רבינ ו ושמ א י ש לפר ש כוונת ו שאמ ר ל א יה א מחוס ר וכו ׳ מג״ ש דל ה ל ה
כדכתב רש״ י ז״ ל אב ל אי ן ז ה במשמ ע לשונ ו ;

ז כש ם שהאש ה עצמ ה מביא ה ניט ה וכו ׳ . מ״ ש הר״ א ז״ ל בהשגו ת אל א ודא י צרי ך
לפרש ב ו דר ך אמר ח ר״ ל דהו א מפר ש דמ ה שהקש ו אש ה מכ י מביא ה וכו ׳ כלומ ר
ודאי דאיג " לומ ר בפנ י נכת ב וכו ׳ דל א חקנ ו רבג ן ז ה אל א לשלי ח אב ל ז ו שאינ ה כשלי ח אל א שנתגרש ה בקבלת ה ל א מהימנ א במ״ פ בפנ י נכח ב וכו ׳ אל א צרי ו קיו ם גמו ר
וכן כת ב בע ל מישרי ם של א האמינ ו אל א לשלי ח גמו ר אב ל כאש ה הבא ה וגיט ה ביד ה צרי ך קיום , ותירצ ו שהו א שלח ה כגו ן שאמ ר ל ה הו י שלי ח להולכ ה ע ד דמטי ח להת ם וכ ד
^ ״ ^ ״ ולכ ך מהימנ א לומ ר בפנ י נכת ב וכו ׳ ומדבר י רש״ י ז״ ל משמ ע כפירו ש רבינ ו ז״ ל :

ח א ע פ וכ ו הא י א ע פ אינ ו מצ ה לו״ י ל א מיבעי א התקדש י ג ו לחו ד דל ח מהנ י אל א אפיל ו צא י ב ו לחירו ת והתקדש י ל א מהנ י דאינ ו כ ן דהתקדש י גריד א מהנ י
אלא ה ק אע״ פ שחמ ר ל ה צא י ב ו לחירו ת וא״ כ הי ה ראו י לומ ר דליהג י קמ״ ל דל א מהנ י והא י א ף ע ל פ י הו י כמ ו אע״ ג ול א כמ ו אפיל ו דאי ת בי ה ל א מיב^ א

דהתקדשי לחו ד ודא י דמהנ י :

פ ז ג הטשחר ר שג י עבדי ם בשט ר אח ד וכו ׳ . אע״ ג דכס ב הר״ ן ז״ ל גב י שחר ר חצי ו ונת ן חצי ו דא ם כת ב כשט ר שחרו ר עצמ ו שהו א טח ן חצי ו האח ד לאח ד

, ומזכ ה

. , ^ מנד ל עו ז

מ^ה סי ק _קמא^דגי_נ<י ן והביאו ר ס״ א ש ם : כש ם שהאש ה עצמ ה מביא ה גיט ה ואינ ה ציינ ה לקיימ ו יבינ ו ז׳ ל ימ ה הו א מעיע י אח י עד י מסיי ם דה א קי׳ ל עדי ם החתומי ם ע ל השט ר נטש ה כמ י שנחקר ה

הואיל והג ט יוצ א מתח ת יד ה כ ן העב ד ששט ר שחרור ו יוצ א מתח ת יד ו איג ו ציי ן לקיימ ו ;
נתב הראב׳ ד ז׳ ל ו ה הדי ו ריל ו ע ל די ך צ א טו ב ונו ׳ : ואנ י אומ ר הדר ך הז ה דרכי ה דרכ י
נועם גני^ייכ י עלי ה גאונ י עול ם נ׳ ט ס׳ ק דגיט ץ וא ף נ י מחליק ת ישנ ה בפירוש ה ומ ה שמקש ה
הראג׳ד ז ל כמע ט הכ ל תלו י ע ל אשכו ל אח ד י ש מתעש ר ואי ן כ ל שכב ר מוסכ ם דהלכ ה כר״ א דאמ ר
צדי מפיר ה כרת י 1מ ה שאומר ת בפנ י נכת ב ונסנ י נחת ם לא ו לאפיק י מדי ן זיו ף ק א אח י אל א כלומ ר
לשמה <כת נ ולכמ ה נחת ם וג ס ידו ע ומוסכ ם כמ ו שכתבת י פעמי ם נז ה החיבו ר כ י כפהתלמו ד מקש ה א ו
תמה א ו אומ ר אות ו בפשיטו ת הלכ ה פסיק ה הי א ומרגל א גסומי ה מקובל ת דהכ י הילכת א וכולי ה פירקי ו
דגיטין ד צ ל ב ס ג משו ם לשמ ה הו א הילכ ך מ ה שהקש ה תחיל ה היכ ן מצינ ו שט ר שקר א טלי ו ערע ר
שיגבה נ ו בל א קיו ם אתמה ה והל א זא ת האש ה כיו ן שהגי ע הג ט ליד ה בעד י מכיר ה נחגרש ה וכמ ו
שאומר פש ט התלמו ד להדי א מעס ה הג ע עצמ ך שאב ד הג ט ונ י ל א נתגרש ה מאות ה שע ה ני ן לגנו ח ני ן
(ול דב י יהעיע ר שמוזכ ר בוניי ז אי ן ססלמו ד מוג י בכ ך כל ל בד ץ הז ה ול א יאו ת לדנ י בכ ך בעמ ן