Section 349

י״א דנע י ענד ו המיוח ד למא י איצטרי ך לומ ר דכ׳ ע לי ח לה ו תקנ ת אוש א החינ ח נייית א דקתנ י לאש ה

אנל ל א לאי ש איצמרי ך לומ ר דלי ה לי ה תקנ ח אוש א משי ם ד'. י אי ת לי ה חקנ ת איש א כ י נמ י אי ה לי ה
דקנין סירו ת לא ו כקני ן הגו ף הו א מ׳ מ ל א נפק י לאש ה משו ס תקנ ת אוש א דאלי ס שענודי ה למיהו י כקני ן
הגוף א ך איד ך בריית א דאתי א כר״ א מנ א ל ן דלי ת ל ה הקנ ס אוש א דמשו ם תקנ ה אוש א להור ס דאלי ס
שענודיה דנע ל למיהו י נקני ! הגו ף הי ה מ ן הדי ן דיוצאי ן לאי ש ול א לאש ה וככנד ח י' מ דלדידי ה דאי ת
ליה קני ן סירו ת כקני ן הגו ף יוצאי ן לאי ש ול א לאש ה יא׳ כ נרייח א דקתנ י ל א לאי ש ול א לאש ה אחי א
אפילו כס י חקנ ס אוש א ופטס א הו א משו ם דדרי ש ענד ו המיוח ד ל ו כר׳ א . ותירצ ו דלר״ א אפיל י שניה ם
יחי אי ן יכולי ן למוכר ו וכמ ו כ ן אי ן יכילי ן לשחרר ו ומש׳ ה קאמ ר דלי ת לי ה תקנ ת אוש א דאפיל ו מכר ו
פניכם יח ד אי ן מכירת ם מכיר ה וא ם מכר ה האש ה ונתגרש ה אע״ ס שהכ ל לאש ה אי ן ללוק ח כלו ם נ ס

.—1. — 1 ^ * 1 _1 ד ^ ^

86

כסף משנ ה

קנץ. הלכו ת עבדי ם פ״ ו

כםף משנ ח

השליח דנכה״ ג נשתמר ר העכ ד מי ד נקנל ח השלי ח אל א גרסינ ן חנ ו דמשמ ע שאינ ו מוס ר
להם הג ס אל א מצו ה לה ם לכתו ב וליח ן ורנינ ו ח ם סיר ש דל״ ג ז ה דהו י משמ ע שמסר ו
לידה אצ א גלסינ ן חנ ו ג ס לאשת י הילכ ך ל א יתנ ו לאח ר מית ה עכ״ ל וג ם הר״ ן מול ק
על הרי״ ף ורבינ ו תפ ס דבר י הרי״ ף עיק ר ופס ק כמוה ו :

ב הכות ב בשט ר עשית י פלונ י עבד י ב ן חורין .

רוח כופי ן א ח היורשי ם ועושי ם ל ה קור ת רו ח ופיר ש הרי״ ף מא י קור ת רו ח א י אמר ה
האי עבידת א ל א למעב ד ב ה ל א כייפינ ן ל ה ורש״ י פיר ש שא ם ל א נתקרר ה דעת ה אל א
בשיחרור כופי ן היורשי ן לשחרר ה והכ י מסתב ר להרא״ ש . ומ״ ש צו ה ואמ ר שחלרו ה
כופין א ת היורשי ם וכו׳ . פשו ט הו א דקיימ א ל ן מצו ה לקיי ם דבר י המ ת וכ״ כ התוס ׳ גנ י

מובדא דכומח א :

ירייתא פר ק השול ח (ד ף מ׳) . ומ״ ש
כתב בשס ר אעשנ ו ב ן חורי ן ל א יצ א לחירות . ש ם
וכחכמים :

ג האומ ר עשית י סלונ י עבד י ב ן חורי ן וכו ׳ .
גם ז ה ש ם : אמ ר כתבת י ג ס
שיחרור ונפת י ל ו וכו ׳ . נ״ ז ש ם :

ד מ י שצו ה בשע ת מיתת ו וכו׳ . ג״ ז ש ם (ד ף מ )
כי אח א ר ב דימ י א״ ר יוחנ ן וכו ׳ פלוני ת
שפחתי א ל ישתעבד ו ב ה לאח ר מות י כופי ן א ח
היורשים וכוחב ץ ל ה נ ס שיחרו ר אמר ו לפני ו
רבי אמ י ור ׳ אס י רב י א י אח ה מוד ה שבני ה
עבדים ופירש״ י א י אח ה מוד ה דא ל ישתעבד ו
אינו לשו ן שיחרו ר ול א לשו ן הפק ר אל א ל א
יסריחוה בעבודת ם אב ל עבדי ם היוצאי ם ממנ ה
מעכשיו עבדי ם ה ם ואמא י כופ ץ לשחרר ה
ויפסידו ולדו ת מכא ן ולהב א של א צו ה לה ם
אביהם כ ן עכ״ ל ומדשת ק לה ו ר ׳ יוחנ ן אלמ א
הדר בי ה וכת ב הרא״ ש ז״ ל של א יסריחו ה
במלאכות כבדו ת והר״ ן כת ב משו ם מצו ה
לקיים דבר י המ ת אסו ר להשתעב ד ש ה ומעש ה
ידיה ל א פק ע בהכ י . ומ״ ש וכ ן א ם אמ ר עש ו
לה קור ת רו ח וכו׳ . ש ם א ם אמ ר יעש ו ל ה קור ת

רוח

מיתה • * ב הכות ב בשט ר עשית י פלונ י עבד י ב ן חורי ן
או נעש ה פלונ י עבד י ב ן חורי ן א ו הר י הו א ב ן הור ץ
ה״ז יצ א לחירות . כת ב בשט ר אעשנ ו ב ן חורי ן ל א יצ א
לחירות : ג האומ ר עשית י פלונ י עבד י ב ן חורי ן והו א
אומר ל א עשאנ י חוששי ן שמ א זיכ ה ל ו ע׳ י אחר . אמ ר
כתבתי נ ט שחרו ר ונתת י ל ו והו א אמ ר ל א כת ב ול א
נתן הודא ת בע ל די ן כמא ה עדי ם והר י ז ה עב ד ע ד
שישחררנו בפנינ י י ד מ י שצו ה בשע ת מיתת ו פלוני ת
שפחתי א ל ישתעבד ו ב ה יורש י הר י ז ו שפח ה כשהית ה
ואסור ליורשי ם להשתעב ד ב ה מפנ י שמצו ה לקיי ם
דברי המ ת . וכ ן א ם אמ ר עש ו ל ה "קור ת רו ח כופי ן א ם
היורשין ואי ן משתעבדי ן ב ה אל א במלאכ ה שהי א רוצ ה
בה. צו ה ואמ ר שחררו ה כופיןא ת היורשי ן לשחר ר
אותה י ה בשש ה דברי ם שוי ן שחרור י עבדי ם לגיט י
נשים ובשא ר דברי ם הר י ה ן כשא ר כ ל השטרו ת . ואל ו
הן השש ה . פסולי ם בערכאו ת ש ל עכר ם . וכשרי ן בע ד
עכים. וצריכי ן כתיב ה לש ם המשחר ר עצמו . ואי ן נכתבי ן
במחובר. ואי ן חותמי ן עדיה ם אל א ז ה בפנ י זה . אח ד

גיטי נשי ם ואח ד שחרור י עבדי ם שוי ן למולי ך ולמביא . כיצ ד כ ל השטרו ת העולי ם בערכאו ת ש ל עכר ם כשרי ם בכ ל התנאי ם
שאנו מבארי ם בהלכו ת הלוא ה חו ץ מגיט י נשי ם ושחרור י עבדי ם : ו כ ל שט ר שי ש עלי ו אפיל ו ע ד אח ד כות י פסו ל חו ץ מגיט י
נשים ושחרור י עבדי ם שה ן כשרי ן בע ד אח ד ישרא ל וע ד אח ד כות י והו א שיהי ה כות י חב ר . ובזמ ן הז ה [נ ] שהכותי ם כעכו׳ ם
לכל דבריה ם אנ ו למדי ן מה ן לצדוקי ן שהצדוקי ן בזמ ן הז ה כמ ו כות י באות ו הזמ ן קוד ם שגזר ו עליה ם שיהי ו כעכי ם לכ ל
דבריהם . בג ט אש ה הו א אומ ר וכת ב ל ה לשמ ה ובג ט שחרו ר הו א אומ ר א ו חופש ה ל א נת ן ל ה ע ד שיכתו ב לשמ ה . בנ ט
אשה חו א אומ ר וכת ב ונת ן מ י שאינ ו מחוס ר אל א נתינ ה יצ א הכות ב במחוב ר ואח״ ב קצ ץ שהר י מחוס ר קציצ ה ונתינ ה
ובגט שחרו ר הו א אומ ר (ונת ן לה ) ל א יחי ה מחוס ר אל א נתינ ה . אח ד ניט י נשי ם ושחרור י עבדי ם אינ ן חותמי ן עדיה ם אל א

זה בפנ י ז ה וכב ר ביארנ ו טע ם הדב ר בהלכו ת גירושי ן י ז וכיצ ד שו ץ במולי ך ומבי א שהמבי א ג ט שחרו ר בא״ י א״ צ

לומר

ה בשש ה דרכי ם שוי ם שיחרור י עבדי ם לגיט י
נשים וכו ׳ . מתבארי ם והולכי ם .

ומ״ש כיצ ד כ ל השטרו ת העולי ם בערכאו ת כשרי ם
חוץ מגיס י נשי ם ושיחרור י עבדים . משנ ה פ״ ק
דגיטין (ד ף י ׳ ׳ע״ב ) :

ו כ ל שט ר שי ש עלי ו וכו ׳ ע ד והו א שיהי ה
כותי חכר . משנ ה וגמר א פ״ ק דגיטי ן
(דף י׳ ) . ומ״ ש בג ט אש ה הו א אומ ר וכת ב ל ה
לשמה ובג ט שיחרו ר הו א אומ ר א ו חוכש ה ל א
נתן ל ה ע ד שיכתו ב לשמה . בתוספת א דגיטי ן
פ״ב . ומ״ ש בג ט אש ה הו א אומ ר וכת ב ונת ן
וכו׳ ובג ט שיחרו ר הו א אומ ר וכו׳ . בפ״ ק דגיטי ן
(דף ט ׳ ע״ב ) אה א דתנ ו רבנ ן בשלש ה דברי ם
שוו גיס י נשי ם לשיחרור י עבדי ם מקש ו ות ו
ליכא וה א איכ א לשמ ה וכו ׳ וה א איכ א מחוב ר
ומשני כ י קחנ י פסול א דרבנ ן דאוריית א ל א קחנ י :
אחד גיס י נשי ם וכו ׳ . בפי ק דגיטי ן :
ז וכיצ ד שוי ן במולי ך ומבי א וכו ׳ . בפ״ ק
דגיטין(ד ף ט׳ ) חנ ן אח ד גיס י נשי ם
ואחד שיחרור י עבדי ם שוי ם במולי ך ומבי א .
ומ״ש שהמבי א ג ט שיחרו ר באר ץ ישרא ל א״ צ
לומר בפנ י נכת ב ובפנ י נחמ ם וכו׳ . הכ י משמ ע

סם

משנה למל ך

אוקיסתא ז ו ג״ כ כא ן נהמכ ל נמא ן אזל א ה א דאמ י אמ י מ י אי ש ואש ה שמכר ו גנרס י מלו ג ל א פ 16
ולא כלו ם כמא ן כר״ א וא' פ ע ל כרח ן לי ת לי ה תקנ ח אוש א דלדידי ה דכ ל שאינ ו מיוח ד אינ ו יכו ל למכו ר
למאי איצטרי ן תקנ ת אוש א והל א אפיל ו נחגרש ה אי ן ללוק ח כלו ם ולפ י גירס א ז ו פשיט א דל א קיימ א ל ן
כאוקימחא ז ו דל א ילסינ ן מכיר ה ושימרו ר מדי ן יו ם א ו יזמי ם זקי׳ ל דיכולי ס למכו ר פניה ם נכס י מלו ג
זכדמוכח סוגיי ת ממר א דפי ק חזק ת ומתניתי ן דקתנ י אי ן לאי ש חזק ה כנכס י אשת ו ודייקינ ן ה א ראי ה
יש הי א כרננ ן דפליג י עלי ה דר׳ א דל א דרש י כספ ו המיוח ד ל ו וכמ ו שפיר ש ישנ׳ ם ש ס ומא י דאיצטרי ו
לאוקומי למתניתי ן דל א כל׳ א הו א אלינ א דואינעי ת אימ א דמשו ה מכיר ה ליו ס א ו יומי ם אכ ל אפש ר
דקי״ל כתירוצ א קמ א דהיכ א דזנינ ו חרווייה ו לעלמ א א־׳ נ זבנ ה איה י ליידי ה זנינייה ו זניג י ולפ י ז ה אפש ר

די״א

לחם משנ ה

דאיך תחלו ק בענ ץ הזכי ה א י הו י ג ס גמו ר א ו ל א הו י ג ס כל ל ויכו ל לחזו ר לז ה תיר ץ
דאשכחינן לשו ן שיהי ה מחול ק לחצאי ן אע״ פ שהו א מטעמ א אחרינ א שהו א מפנ י שהו א חו ב
לבע״ח מ״ מ ל א מיית י אל א שהלשו ן ישתמ ש לחצאי ן לעני ן חזר ה ל א יוכ ל לחזו ר ולעני ן האחריו ת
חייב ע ד שיגי ע ליד ו וג ס כא ן נמ י נחלו ק הלשו ן לחצאי ן ונאמ ר דל א יוכ ל לחזו ר ול א
הוי ג ס גמו ר ע ד שיגי ע ליד ו ומ ה שקש ה יות ר ע ל הרי״ ף ז״ ל הקש ה הר׳י ז הלו י בכפ ר
המאור ותיר ץ ש ם הרמב״ ן בספ ר מלחמו ת יע״ ש :

ב הכות ב בשט ר וכו ׳ . בריית א בפר ק השול ח והרי״ ף ז״ ל הביא ה כלשו ן רבינ ו ז׳י ל א ף
פ״ס שבנוסחאותינ ו כתו ב עשית י פלונ י עבד י ב ן חורי ן וכו ׳ ומכ ל מקו ם לכ ל
סגירסאוח הדי ן אח ד הו א והו א בעשיח י ל א מהנ י כשרוצ ה לשחרר ו בז ה הלשו ן אב ל אמ ר

דרך הודא ה מהנ י דה א אמרי ק לקמ ן האומ ר עשית י פלונ י פנד י וכו ׳ חיישינ ן שמ א זיכ ה ל ו ע״ י אח ר וכ״ כ הר״ ן ז״ ל וזה ו שכתב ■ הרמ״ ה ז״ ל ואפיל ו בברי א א ם אמ ר דר ך הודא ה
גמורה מהנ י למיקנ י נסשי ה אב ל ס״ מ צרי ך ג ס להתיר ו בב ת חורי ן דהרמ״ ה ז״ ל אזי ל לטעמי ה דסוב ר דחיישינ ן שמ א זיכ ה ל ו ע״ י אח ר הו י חשש א בעלמ א וכדכת ב המו ר ז ל
שם בשמ ו וא״ כ אי ן טעמ ו כדכת ב הטו ר ז ״ ל ש ם וזה ו כדבר י הרמב״ ם ז״ ל שכתבת י למעל ה וכב ר הוקש ה ז ה ש ם להר ב בי ת יוס ף ז ״ ל והו א תמ ה ע ל המו ר ז ץ י ע ש :

ד ט י

שצוה בשע ת מיתת ו פלוני ת שפחת י וכו ׳ . כת ב הר ב בכ״ מ שפס ק דל א כרב י יוחנ ן דמדשת ק ר ׳ יוחנ ן לר ׳ אמ י ולר ׳ אס י משמ ע דהד ר בי ה ואי ן צור ך לז ה אל א לגירס ת ר ש י
ז״ל דל א גרי ם אל א אב ל הרי״ ף והרא״ ש ז״ ל דגורסי ם אל א נ י את א ר ב שמוא ל ב ר יהוד ה וכו ׳ והד ר מה א דר ב דימ י דטעות א הי א וכדכת ב ש ם הרא״ ש ז״ ל ורבינ ו ז״ ל הול ך
לשיסח רב ו הד״ ף ז״ ל וגירסח ו . ועו ד דאסיל ו לפ י גירס ת רש״ י ז״ ל הר י אמר ו ש ם אמימ ר ורבינ א בהד י ר ב דימ י טעות א . ומ״ ש רבינ ו צו ה ואמ ר שחררו ה משו ם דפסק ו ש ם

בגמרא כרבינ א דל א הו י טעות א ה א דר ב דימ י כשאמר ה בלשו ן שחרו ר . וד ע דצ״ ל לגירס ת הרי״ ף והרא״ ש דגרס י אל א דאמר ו רב י אמ י ורב י אס י ל א קא י אל א אר ב דימ י דהקש ה ל ו

איך אמ ר כ ן ר ׳ יוחנ ן ומשו ם הכ י הד ר א״ ו ל א אמ ר הכ י דא י אמר ו לפני ו קא י אר ׳ יוחנ ן ל א את י שפי ר לשו ן אל א ומשו ס הכ י הוציא ו רש״ י מהגירסא , אחר י ק ראית י להר ג מהר׳ י

ן׳ ל ב בחידוש י גיטי ן פר ק השול ח ח״ ג מפסקי ו שפיר ש כ ן :

ה בשש ה דברי ם שוי ן שחרור י עבדי ם לגיס י נשי ם וכו ׳ . וא׳י ח דבפ״ ק דגיטי ן דחנ י בבריית א בשלש ה דברי ם שו ו גיט י נשי ם לשחרור י עבדי ם אמא י ל א חנ י אי ן חותמי ן עדי ק

אלא ז ה בפנ י ז ה כמ ו שמנ ה רבינ ו ז״ ל ולכולה ו תירוצ י דגמר א קשי א ה ך קושי א דא י למא י דשנ י במחוב ר ולשמ ה ל א תנ י משו ס דהו י פיסול א דאוריית א דל א קתנ י אל א

פיסולא דרבנ ן ה א מ ה דאי ן חותמי ן אל א ז ה בפנ י ז ה דרבנ ן הי א גזיר ה משו ם כולכ ם וא י לתירוצ א משו ס דמחוב ר ולשמ ה אית א בקידושי ן ה א דאי ן חותמי ן אל א ז ה בפנ י ז ה ליח א
בקידושין כדכח ב ש ם רש״ י ז״ ל . וי״ ל כיו ן דמנ ה דע ד אח ד כות י כש ר הר י מנ ה ה א דטעמ א דע ד אח ד כות י כש ר הו י משו ם דאי ן חותמי ן אל א ז ה בפנ י ז ה כדאמ ר בגמר א ו מ ס