Section 32

ז״ל על ו כהוג ן דמהבדית א יצ א ל ו לפ י גירס א ז ו דהראשו ן הו י כט ר משו ם ד6מ ר פטו ר
על עסק י ממו ט דקא י אניזוקי ן כדכתיבנ א . ולפ י גירס א ז ו מ״ ש הניח א לשמוא ל וכו ׳ כתב ו
החוס׳ ז״ ל דהו י כאמ ר מ ר דלכ ל הפירושי ם קש ה לר ב בי ן לפירו ש קמ א בי ן לפירו ש בתר א
דלפירוש קמ א הר י הראשו ן מזי ק והשנ י הבו ר ולפירו ש בחר א אפיל ו ראשו ן מזי ק הו י
וח״כ בכ ל גוונ א קש ה לר ב דאי ך אד ם יכו ל להיו ת בו ר דאי ן אד ם מפקי ר גופ ו ותירצ ו
בגמרא בריית א אליב א דר ב כגו ן שהזיק ו כלי ם בכלי ם והשת א בריית א אמזיקי ס קא י
כדכתבו החוס ׳ ואי ן ז ה דוח ק דממונ ן דבריית א הו י ממונ ן ממ ש אכ ל א י הו ה מוקמינ ן
מעיקרא דקא י אמזיקי ן וכמ ו שהקש ו התום ׳ ל א הי ה אומ ר ממונ ן מדויי ק כדפרישי ת
והשתא הו י פירוש א הכ י כול ן חייבי ן אפיל ו הראשו ן כשהזיק ו בגופ ן אממונ ן כ ל אחרי ם
כגון א ם הזי ק ראשו ן לגו ף ממו ט ש ל שנ י וכ ן שנ י בגו ף ממו ן ש ל שליש י משו ס דהו י אד ם
המזיק אב ל ר. ס הזי ק ממונ ם לממו ן אחרי ם כגו ן ממו ן ש ל ראשו ן לממו ן ש ל שנ י פטו ר
וכן ממו ן ש ל שג י לממו ן ש ל שליש י משו ם דממונ ו הו י כבוד ו וסט ר ב ו א ת הכלי ם וסוברי ם
רבינו והרי״ ף ז״ ל דהא י תימצ א דכגו ן שהזיק ו כלי ם בכלי ם הו א דחו ק להוקמ י בריית א
בהכי דל א מוקמינ ן ל ה הכ י אל א לר ב אב ל לשמוא ל אכח י קיימ א אוקיסח א קמיית א דראשו ן
הוי כבו ר כדמשמ ע בבריית א ודל א כתוס ׳ ז״ ל שכתב ו דבמסקנ א לפ י גירס א ז ו במסקנ א
קאי הירוצ א דכגו ן שהזיק ו כלי ם בכלי ם אליב א דכ״ ע ואפיל ו לשמוא ל דלרבינ ו והרי״ ף ז״ ל
אינו כ ן והשת א כת ב הרי״ ף ז״ ל מא י דאסיק ו במסקנ א אליב א דשמוא ל וכת ב הלשו ן בעצמ ו
דאיחא במשקנ א די ש ספרי ם שכתו ב בהדי א במסקנ א לשו ן שהבי א הרי״ ף ז״ ל כמ״ ש החוס ׳
ז״ל אע״ פ שהו א בשינו י קצ ת מהספרי ם שכתו ב דאיתז ק מגופ ו דאיתז ק מממונ ו והרי״ ף
כתב בגופ ו ובממונ ו הכ ל עני ן אח ד דקא י אממוג ו וגופ ו ש ל מזי ק כדכת ב הרב״ י ז״ ל ועל ו
דברי רביג ו ז״ ל כהוג ן :

יד ל א יוצי א אד ם חבג ו וקש ו וכו ׳ . כת ב הרב״ י ז״ ל בכ״ מ דקש ה פ ל רבינ ו ז״ ל
דכיון דת״ ק ורשב״ ג פליג י בהלכ ה ואי ן מורי ן כ ן בפר ק המני ח הי ה ל ו לפסו ק

רביט ז״ ל דהלכ ה ואי ן מורי ן כת״ ק ותי ק דליחוי א בעלמ א הי א דקאמ ר בגמ ׳ דסליג י

בהלכה

עוז

והוא שפס ק ר׳ מ ו' ל נסמו ך או ת כאו ס ואמרינ ן על ה כגמר א אמ י ר ב ל א פנ ו אל א שנטנפ ו כלי ו
כמים והו א ג׳ כ ככל ל הפס ק הראשו ן שכת כ כלשי ן המשנ ה אכ ל הו א עצמ ו סטו ר קרק ע עול ם הזיקת ו
א׳ל ר ר הונ א [לרכ ] ל א יה א [אלא ] כרסש ו ואהי ר לי ה מ י סכר ת יל א תמ ו מי א ל א רתמ ו מי א ותרת י

למה ל י חי א נימו ת החמ ה וחי א נימו ת הגשמי ם יתני א כ ל אל ו ויס׳ ג מסתכר א יחמ ו מי א יא י ל א

ת מי א חית י למ ה ל י ומהי ר חי א בימו ת החמ ה וחר א נימו ת הגשמי ם דת;י א כ ל אל ו שאמר ו
פותקים ביגותיכ ן כו ׳ ע״ כ וא ם כמ׳ ש כפ ס הראכ׳ ד ז׳ ל שהית ס גיישיז ו ז׳ ל ופירוש ו למ ה כת כ נכל ע
והוחלק הי ה ל ו להזכי ר כיניי ו לשו ן טי ט ועו ד יסיח ש אות ה גייס א כ ך הו א לכ ל משכי ל נ י רכ ה
השיב לר ב הונ א מ י סנר ש ימייר י כל א תמ ו מי א ימימ י לי ה לרסש ו דהיינ ו טי ט שעדיי ן המי ם כעי ן
לא יהמ ו מי א וננלע ו ול א נשא ר נ ו ר ק גרמ ת החלוק ה ולפיכ ך הוז ק נ ו גופ ו נלנ י וא ם הי ה נ ו טי ט
היו מטנפי ם ב ו כלי ו ג׳ כ ונ ר מ ן כ ל יי ן למ ה ל א היל ק כדי ן הז ה כי ן ימו ת החמ ה לימו ת הגשמי ם
כמו כ ל אל ו שאמר ו סותקי ן נינותיה ן וגורסי ן דמתני ׳ נימו ס החמ ה כו ׳ שנת נ נסמו ך אל א ודא י גירכ ת
רש׳י הי ה גור ס ולפיכ ך חילק ה ופסק ה כלשו ן הז ה ונסי ר הז ה וז ה פשו ט : וכ ל אל ו שסותקי ן ניגוחיס ן
ט׳ ע י חייכי ! לשל ם נ׳ ש . ס ׳ כיצ ד הרג ל וס ׳ המני ח א ת הנ ד (י ף ל׳ ) : ל א יוצי א אד ם סננ ו וכו ׳
עי ל 6 קנס ו . סר ק המני ח וסופ ה נמציע א פ ׳ הני ס והעליי ם :

מניד טשנ ח

$2

מגיד טשנ ה נזיקין . הלכו ת נזק י ממו ן פי״ ג

מו י ש לכ ל אד ם להוצי א א ת הזב ל וא ת הגללי ם וכו ׳ . הסר , כר ׳ יהוד ה גמ ה שאמ ר
•ג-ש^ות הוצא ת זנלי ם מות ר להוצי א נרה״ ר ופ; ק דל א כווחי ה ננזקי ן שר '

•©דה סי ה ©מ ר כשהוז ק נה ם אד ם וח ק קי״ ל דמיי ג ונ" כ נהלכו ת . ומ״ ס רנינ ו ז״ ל
וחייבין ע ל ז ה הגל ל משו ם זב ל . סאור ש ש ם בגמר א :

טז אי ן פורי ן כי ש ברה״ ר . משנ ה בב״ מ פ '
הכית והעלי ה (ד ף קי״ס ) :

הכונח גרה״ ר ונו ׳ . פירו ש שאינ ו רשא י

יז -

להשהות אבני ו ברה״ ר אל א חיכ ף
להונאה לקובע ה בבגי ן וכ ן מוכ ח ש ם בגמר א
ודלא כרשב״ ג דאס ר מתק ן הו א מלאכת ו לפנ י
שלשים יו ם מפנ י שדבר י רשב״ ג העמידו ם בגמ ׳
בשישה ואינ ה הלכ ה וכמ״ ש בהלכו ת :

יח החוצ ב שחצ ב אב ן ונתנ ה לסח ח וכו ׳ .

ברייתא ש ס וחלו ק השכירו ת
וקבלנות ש ם . ופי ׳ שאפי ׳ בקבלנו ת כ ל זמ ן
שנפלה מי ד אד ם א י ז ה שיהי ה הו א חיי ב
בנזק-ה כיו ן שמיד ו נפל ה וכול ן פפורי ם אב ל
כשהונחה ע ל גב י הדימו ם ונפל ה כיו ן שה ם
בקבלנות כול ן מייבי ן אב ל כשכירו ת האחרו ן
גזייב לש י שעלי ו לקובע ה בבני ן :

יפז היות ל והאיל ן שנפל ו לרה״ ר וכו׳ . משנ ה
׳ ש ש (ד ף קי״ז: ) והובא ה פ״ ק
גב״ק (ד ף ו׳; ) ודבר י רבינ ו ה ם כשהזיק ו
בשעת נפיל ה ולפיכ ך פכיו ר אע״ פ שהפקיר ן
וכן מוכ ח ש ם מפנ י השענ ה שכת ב רבינ ו ז״ ל
אבל א ס הוז ק בה ן לאח ר נפיל ה ודא י א ם
הפקירן הו ה לי ה מפקי ר נזקי ו מחו ך האונ ס
ופשור וא ס מהכוו ן לזכו ת בה ן חיי ב כמ ו
שנתבאר למעל ה בדי ן נשב ר כד ו ונתכוו ן לזכו ת
בחרסיה וז ה ברו ר וכשהזי ק בשע ת נפיל ה שהו א
פשור כת ב הרשב״ א ז״ ל ודוק א כשבנא ו כראו י
אבג א ם ל א בנא ו כראו י חיי ב והכי ן אית א
בתוספתא דקתנ י נפ ל הכות ל מחמ ת הזועו ת מחמ ת
הרוח ומחמ ת הנשמי ם א ם בנא ו נדרכ ו פשו ר
ואס לא ו חיי ב עכ״ ל : וכמ ה הזמ ן וכו׳ . מימר א
שם בהבי ח והעלי ה (ד ף קי״ח ) ;

המצניע

כ המצני ע א ת הקו ן והזכוכי ת וכו ׳ . משנ ה פ ׳ המני ח (ד ף ל׳ ) מימר א ש ם ^ וס י
הפריח שהוצי א חו ן מרשות ו :

כא המצני ע קוצי ו וזכוניותי ו בתו ך הכות ל ש ל חביר ו וט ׳ . בריית א מימר א 0 ה :
כב חסידי ם הראשוני ם ונו ׳ . בריית א ומעשי ם ש ם :

כנ ל א יסק ל אד ם מרשות ו לרה״ י וט ׳ .

ברייתז פ ׳ הסר ה (ד ף נ׳;) ;

אין עושי ן חל ל תח ת רה״ ר וכו ׳ . משנ ה פר ק
חזקת הבתי ם (ד ף 0' } ופס ק כחכמי ם .

ודע שאע״ פ שאינ ו רשא י לעשו ת כ ן לכתחיל ה
אס עש ה וכס ה כראו י פשו ר כמ ו שנתבא ר פר ק
י״ב . ופי ׳ כראו י הו א במקו ם שהשוורי ם מצויי ן
לעמוד בפנ י השוורי ם וא ם מצויי ן ש ם נמלי ם
כראוי לנמלי ם . ובירושלמ י מפר ש שת ם עגלו ת
מצויות ש ם ע ד שתה א עגל ה מצוי ה מעונ ת
מהלכה וטעונ ה אבני ם והכ ל כל ל רבינ ו פ ' י״ ב
במלת כראו י : והחופ ר בו ר לצורכ י הרבי ם
מותר וכו ׳ . בריית א פ ׳ הפר ה (ד ף נ׳ ) :

בך אי ן מוציאי ן זיזי ן וגזוזכיראו ת לרה״ ר וכו׳ .

מפנה פר ק חזק ת הבתי ם (ד ף ס׳ )

ומה שהתי ר רבינ ו למעל ה מגמ ל ורוכב ו הי א
ספרא כחוב ה בהלכו ת ולמדו ה מדי ן איל ן שהו א
נוטה כמ ו שיתבא ר בסמו ך . ומ״ ש רבינ ו אב ל
אינו יכו ל להחזי ר כתלי ם למקומ ן . מימר א ש ם
ופסק כר״ י :

כה לק ח חצ ר וט ׳ . מימר א ומשנ ה ש ם :

בו איל ן שהי ה וכו ׳ . משנ ה סו ף פר ק ל א
יחפור (ד ף כ״ז: ) ופס ק כת״ ק :

ומניחין מקו ם פמ י וט ׳ . מימר א במציע א
בפ׳ המקב ל(ד ף ק״ד. ) . ומ״ ש ואי ן
מתרין בבעליו . מבוא ר ש ם מכרי ז ר ׳ אמ י מצ א
כתפי ננד י בתי י עבר י נהר א קוצ ו :

כז ט י שהית ה וכו ׳ ע ד סו ף הפרק . משנ ה פ ׳

המוכר פירו ס (ד ף נ״ט: ) :

הפדליק

מוציאין מידו . ואע״ פ שה ן כהפק ר א ם הוז ק בה ן אד ם א ו
בהמה הר י ז ה המוצי א היי ב לשל ם : ט ן י ש לכ ל אד ם
להוציא א ת הזב ל והגללי ם לרשו ת הרבי ם בשע ת הוצא ת
זבלים ולצבו ר אות ן ש ם שלשי ם יו ם כד י שיהי ה נשו ף
כרגלי אד ם [ורגל י בהמה ] . ואע״ פ כ ן א ם הזי ק חיי ב
לשלם . וחייבי ן ע ל ז ה הגל ל משו ם גז ל כיו ן שאי ן ב ו
שבח א ם גדו ש ל א קנם ו ב ו : ט ז אי ן שורי ן טי ט ברשו ת
הרבים ואי ן לובגי ם לבגי ם . אב ל גובלי ן טי ט ברשו ת
הרבים אב ל ל א לבגי ם : י ז הפיג ה ברשו ת הרבי ם
המביא אבני ם מבי א והבונ ה בוגה . וכול ן ^שהזיק ו חייבי ן
לשלם נז ק של ם : י ח החוצ ב שחצ ב אב ן ומסר ה
לסתת רהוז ק ב ה אד ם א ו בהמ ה הסת ת חיי ב . וסת ת
שמסר לחמ ר החמ ר חייב . מס ר חמ ר לכת ף הכת ף חייב .

מסר כת ף לבונ ה הבונ ה חייב . מסר ה הבונ ה לז ה
שמתקן ישיבת ה בבני ן המתק ן חיי ב . וא ם אח ר שהעלו ה
על גב י הדימו ם נפל ה והזיק ה והי ו עושי ן בקבלנו ת
כולן חייבי ן . ובשכירו ת האחרו ן חיי ב וכול ן פטורי ן :

יט יהבות ל והאיל ן שנפל ו לרשו ת הרבי ם [ל ] והזיק ו
[ה] פטו ר מלשל ם ואע״ פ שהפקיר ן . לפ י שאינ ן דומי ם
לבור שהר י אי ן תחילת ן להזי ק . וא ם הי ו רעועי ן בי ת די ן
קובעין ל ו זמ ן לקו ץ א ת האיל ן ולסתו ר א ת הכות ל
וכמה הזמ ן שלשי ם יום . נפל ו בתו ך הזמ ן והזיק ו פטו ר
לאחר הזמ ן חיי ב מפנ י ששה ה אות ן : כ המצני ע א ת

הקוץ וא ת הזכוכי ת והנוד ר נדר ו בקוצי ם והפרי ח לרשו ת הרבי ם והוז ק אח ד בה ן חיי ב
נזק של ם . וא ם נד ר בקוצי ם בצמצו ם בתו ך רשות ו פטו ר לפ י שאי ן דר ך בנ י אד ם להתחכ ך
ירחלים♦ המצני ע הוצי ו וזבוכיותי ו בתו ך כותל ו ש ל חבירווב א בע ל הכות ל ופת ר א ת כותל ו ונפ ל לרשו ת הרבי ם והזיק .
״ח כות ל דער. ז הי ה המצני ע היי ב . וא ם כות ל ברי א הו א בע ל הכות ל חיי ב : כ י חםידי ם הראשוני ם הי ו טצניעי ן א ת
דרוצים וא ת וו^זבוכיו ת בתו ך שדותיה ם בעומ ק שלש ה טפהי ם באר ץ כד י של א תעל ם המחריש ה . ואחרי ם שורפי ם [ו ] אוה ם
י^ש ואחרי ם משליכי ם אות ם לי ם א ו לנה ר כד י של א יוז ק בה ם אדם . כ ג ל א יסק ל אד ם מרשות ו לרשו ת הרבים . ואי ן
מושיו״חלל תח ת רשו ת הרבי ם ^ול א בורו ת ול א שיחי ן ול א מערו ת ואע״ פ שהעגל ה יכול ה להל ך ע ל גביה ן והי א טעונ ה אבני ם
שמא תפח ת מלמט ה של א מדעת ו . והחופ ר בו ר ילצרכ י רבי ם מותר : כ ד אי ן מוציאי ן זיזי ן וגזוזטראו ת לרשו ת הרבי ם
אלא א ם כ ן הי ו למעל ה מנמ ל ורוכבו . [ז ] והו א של א יאפי ל הדר ך ע ל בנ י רשו ת הרבים . וא ם רצ ה בונ ם לתו ך של ו ומוציאו .
כנם ול א הוצי א הר י ז ה מוצי א כ ל זמ ן שירצ ה אב ל אינ ו יכו ל להחזי ר כותלי ם למקומ ן לעולם . שכ ל מיצ ר שהחזיק ו ב ו רבי ם
אסור וח ] לסלסל ו ♦ כ ה לק ח חצ ר וב ה זיזי ן וגזוזטראו ת יוצאו ת לרשו ת הרבי ם הר י ז ו בחזקת ה וא ם נפל ה חוז ר ובונ ה אות ה
ישהיתה• ד ר איל ן שהו א נוט ה לרשו ת הרבי ם קוצ ץ כד י שיהי ה הנמ ל עוב ר ברוכבו . ומניחי ן מקו ם פנו י משת י שפתו ת
סידר כררז ב כתי־ י המלחי ם שיורדי ן ש ם ומושכי ן הספינה . וכ ל איל ן הנמצ א ברוח ב ז ה קוצצי ן אות ו מי ד וא^י ן מתר ץ בבעלי ו
שהרי מעכ ב טו״שכ י הספינ ה : ם מ י שהית ה דר ך הרבי ם עובר ת בתו ך שדה ו נטל ה ונתנ ה לה ם מ ן הצ ד מ ה שנת ן נת ן
וזכו ב ו וז ה שנט ל ל א זכ ה ב ו . וכמ ה רוח ב דר ך הרבי ם אי ן פחו ת מש ש עשר ה אמו ת ;

. ״ ״ . המדלי ק

^ עוח׳ מ סי ׳ תי ו ; ג ש ם . ג ש ס . ד ש ם ס ס " נ