Section 307

ח מ י שהרש ה לאח ד וכו ׳ . כ ך כת ב הרי״ ף
בקמא פר ק מרוב ה דכיו ן דקי״ ל דשלי ח
הוי

ממנו הלואר , ול א היתד . למקנ ה קרק ע מקנה ו ארב ע
אמות מחלק ו [ל ] שבא״ י ומקנ ה ל ו המעו ת ע ל גבן . ודברי ם
אלו דברי ם קלי ם ה ן ע ד מאו ד ורעועי ם שז ה מ י יאמ ר
שיש ל ו הל ק בא״ י ואפיל ו הו א ראו י אינ ו ברשות ו .

וד,גאוני ם עצמ ן שתקנ ו תקנ ה ז ו אמר ו שאי ן אומרי ן
יקוב הדי ן א ת הה ר ואינ ה אל א כד י לאיי ם ע ל הנתב ע .

אם רצ ה לדו ן ולית ן בהרשא ה ז ו נפט ר ולמ ה יפט ר
שאין ז ה הב א בד,רשא ה ז ו הרעוע ה פחו ת משלי ח
שעשהו בעדי ם . אב ל א ם ל א ירצד , הנתב ע לדו ן עמ ו אי ן
1״1 כופי ן לית ן ל ו ול א להשבי ע ע ד שיב א בע ל דינ ו . וכ ן
הורו שא ם היתד , ל ו מלוד , אצ ל חבירובי ן בשט ר בי ן בעדי י
קניין אע״ פ שכפ ר ב ה בב״ ד כותבי ן עלי ו הרשא ה מפג י
שהוא כפיר ת שיעבו ד קרקע . אב ל א ם מלו ה ע ל פ ה הי א
שכפר ב ה ל א תקנ ו שיכתב ו עלי ה הרשאה : ח מ י
ש שדורש ה לאח ד ורצ ה לבט ל השליחו ת ולד,רשו ת לאח ר
הרי ז ה מבטל . אואי ן למורש ה לכתו ב חרשא ה לאח ר שז ה
אומר אי ן רצונ י שיהי ה פקדונ י בי ד אח ר . לפיכ ך א ם התנ ה עלי ו שירש ה הו א לאח ר ואח ר לאח ר הר י השלי ח כות ב הרשא ה
לשני ושנ י לשליש י הכ ל לפ י תנא י : ט הב א ^בהרשא ה שמה ל לז ה הנתב ע א ו שמכ ר ל ו א ו שמח ל ל ו ע ל השבועד , א ו שעש ה
עמו פשר ה ל א עש ה כלו ם שהר י אומ ר ל ו לתק ן שלחתי ך ול א לעוו ת . לפיכ ך א ם התנ ה עמ ו בי ן לתק ן בי ן לעוו ת אפיל ו מח ל
לו ע ל הכ ל הר י ז ה מחו ל : י ראוב ן שב א בהרשא ה ותב ע שמעו ן אי ן שמעו ן יכו ל לדחות ו ולומ ר ל ו שמ א המשל ח אות ך
הרשה אח ר וביט ל שליחות ך שהר י ראוב ן אומ ר ל ו ת ן ל י הפקדו ן שי ש ל י ביד ך וז ו הרשאת י תד, י אצלך . וא ם המפקי ד
הרשה אח ר הו א הפםי ד ע ל עצמ ו ושמעו ן פטו ר שהר י

וכו׳ . ד י בפר ק מרוב ה
כתב שכ ך הור ו הגאוני ם ונ״ ל הטע ם
שכיון שפסמנ ו דשלי ח שוויי ה דינ ו כדי ן השלי ח
ואומר ל ו לקקונ י שדרחי ך ול א לעוות י א ם ל א
התנה בפירו ש בי ן לתק ן בי ן לער ה . ומ״ ם
לפיכך א ם התנ ה עמ ו וכו ׳ אפיל ו מח ל ל ו ע ל
הכל הר י ז ה מחול . פשו ט הו א :

יא שב א בהרשא ת שמעו ן וכו ׳ .

אין ספ ק שדע ת רבינ ו דהיכ א
דכפריה קוד ם הרשא ה ל א כתבינ ן ל ה אב ל
אס כשנכתב ה ההרשא ה ל א נוד ע לנ ו שהי ה כופ ר
אע״פ שכפ ר אח״ כ ל א בטל ה ההרשא ה מפנ י ז ה
שהרי בע ת כתיבת ה כדי ן נכתב ה וא ף ע״ ס
שהראב״ד כת ב בדר ך אפש ר כ ן הו א האמ ת
וטעם הדי ן נרא ה מפנ י שלו י יערי ם ויאמ ר יב א
שמעון וישב ע והדי ן עמ ו כדאמרינ ן בהכות ב
משתבע במאתי ן אפש ר דמכספי א ומודי א ולו י
אומר כ ן לפ י שמשע ר בדעת ו של א יצ א במעו ן
ממקומו ויב א כא ן להשב ע וללכ ת ע ם לו י בדינ א
ודיינא להוצי א ממנ ו הממו ן לכ ך נת ר,כמ ו עלי ו
חכמים ואמר ו נוצי א הממו ן מיד ו לי ד בי ד וא ז
יהיה

לוי

השגת הראב״ ד

זתנע ונ1 ׳ ע ד שינ א שמטו ! וישב ע זיטו ל

בד,רשאתו נת ן : י א ^יראוב ן שב א בהרשא ת שמעו ן ותב ע
ואמר לו י ל א הי ו דברי ם מעול ם אב ל ישב ע שמעו ן ויטו ל
מוציאין הממו ן מי ד לו י ויהיד , מונ ח בב״ ד ע ד שיב א שמעו ן
וישבע ויטו ל . וכ ן כ ל הדברי ם שתול ה לו י בשמעו ן ידו ן ראוב ן ויהי ה הממו ן מונ ח בב״ ד ע ד שיב א שמעו ן וישאל . וי ש לראוב ן
להחרים ע ל מ י שטוע ן טענ ת שק ר כד י לעכ ב הממו ן ולאהרו . נתחיי ב לו י שבוע ה אינ ו יכו ל לעכ ב ולומ ר ל ו אינ י נשב ע ע ד

*יאינן שב ח בהרשא ת שמעי ; ותב ע וני ׳ ע ד שינ א שמעו ן יישב ע זיטו צ : א׳ א דימ ה שמתרי ן
דבריו ז ה א ס ז ה שהר י אמ ר למעל ה דהינ א דנפלי ה ל א כתנינ ן הרשא ה ואפש ר שהו א מחל ק בי ן שכפ י
קודם הרשא ה לכופ ר אח ר הרשא ה וצרי ך אריכו ת בז ה עכ״ ל :

א טח׳ מ פי ׳ קכ״ ב בש ם רבינו : כ סמ׳ ג עשי ן פי ׳ ס׳ ג :

שאחרים

משנה למל ך

זנמהרשד״ם יפ״ ש איגר א דמ׳ ש מהריק״ א דל א קא י ודברי ם אל ו נו ׳ אל א אכמיכ ח ד״ א שבא׳ י כ ן דע ת
מהרימ׳ט בתשוב ה חה׳ מ פימ ן י״ ז והארי ך הרב ה בדבר . ומ׳ ש ש ם (ד ף י׳ ז ע״ד ) וז״ ל הר י שהבי א ראי ה
דמקילינן בה א מדסמנינ ן לד ׳ אמו ת שבא׳ י ול א הבי א מדכתבינ ן הרשא ה ע ל מלו ה כו׳ . דבר י הר ב קשי ם
לשמוע שהי י מ ה שהבי א לאי ה הו א לומ ר דע׳ כ ל א בעינ ן דב ר מסויי ם בב י הרשא ה דהכ י שדר ו ממתיבת א
אד׳ אמו ת ש ל א׳ י סמכינ ן אע״ ג שאינ ו מסויי ם והו א ממ ש ראי ה ממ״ ש דל א בעינ ן מסויי ם ומ ה ל ו
להביא ראי ה ממ ה שאינ ו דומ ה ואי ן ל ו עס ק ז ה בז ה ג ם מ ה שהכרי ח מדבר י הרמב׳ ן מלב ד שאי ן ב ו
להכריח דב ר ז ה אפש ר לומ ר לרווח א דמילת א דלפו ם מסקנ א דשמעתה א דמוכ ח דל א פמכינ ן אקרק ע ש ל
א׳י היא ך כמנ ו להרשא ת סקדו ן שי ש ב ו כד י להקנות ו מדינ א דגמר א בל א תקנ ת הגאוני ם ולמ ה ל א
הצריכו שיקנ ם ע ל קרק ע של ו וא ם אי ן ל ו יקנ ה א ו ישכי ר . ולו ה כתב ו דהכ י שדר ו ממתיבת א להק ל בדב ר
בין במלו ה דע״ כ לא ו מדינ א מצ י להקנות ו וצרי ך לתקנ ה בי ן בפקדו ן דמצ י להקנות ו מדינ א ל א הטריחוה ו
לכך אצ א המנינ ן אקרק ע ש ל א׳ י ודו ק . ומ ה שדקד ק מהריק׳ א ממ ה שניי ם רבינ ו כז ה מ י יאמ ר כו ׳
אין ב ו כ״ כ הכי ח דאפש ר דכוונ ת רנינ ו בז ה הו א דממ ה שתיקנ ו ע ל קרק ע א״ י מוכ ח דק ל הו א שהקל ו
בעיקר הרשא ה דא י ל א הו ו מצרכ י קרק ע שי ש ל ו עכשי ו וממ ה שניי ם רנינ ו אי ! כופי ן לית ן ע ד שיב א
בעל דינ ו ול א אמ ר ע ד שיקנה ו אג ב קרק ע שיקנ ה משמ ע דאנול ה מילת א קא י ככבר ת מהרשד״ ס :

ט ד,ב א בהרשא ה שמח ל לז ה הנתב ע וכו ׳ . כת ב מר ן סימ ן קכ׳ ג מ׳ א וז׳ ל וכת ב הרשב׳ א ראוב ן
שמחל לעכו״ ס כ ל הרו ב אע׳ פ שא״ ל שמעו ן כש ם שתעש ה בשל ך תעש ה בשל י חיי ב ראוב ן לפרו ע
כו׳ ועיי ן במרדכ י בסר ק החוב ל מ״ ש בש ם מוהר׳ ם ודו ק . ועיי ן שע ר אפרי ם כימ ן קל׳ ג(ד ף צ׳ט )
ועיין במ׳ ש מר ן פ״ ס קע׳ ו :

השותפין

מגדל עו ז

נכלל גז ה : מפנ י שמלו ה להוצא ה ניתנ ה כו ׳ ע ד השיעבו ד שבו . בנ׳ ב סר ק מ י שמ ת (ד ף קמ״ח ) ובכתובו ת
פרק אע׳ ס (ד ף נ״ה ) והביאו ר ס־ א מהלכו ת מכיר ה : זה ו הדי ן שירא ה ל י ע ד הרשא ה . כ ל ז ה תקנ ת
הגאונים ז׳ ל ; ט י שהרש ה לאח ד ע ד בהרשאת ו נתן . ג ס ז ה הו א מתקנ ת הגאוני ם והשכמ ת החכמי ם
הראשונים והאחרוני ם וכ ן כת ג ר׳ מ ז״ ל מקיצ י מדע ת רבותינ ו נעל י התיכפו ת ז״ ל : ראוב ן שב א בהרשא ה
כו׳ ע ד וישב ע ויעול : כת ב הראנ״ ד ז״ ל דומ ה שנותרי ן דנרי ו ז ה א ת ז ה וכו׳ : ואנ י אומ ר כמדומ ה
לי שאל ו דברי ם פשוטי ם ה ס ול א יצא ו מפ י היאנ״ ד ז״ ל נ י למעל ה ה ם מטלטל י דכפרי ה המוזכרי ם
נהלכה כמ״ ש וז ה כס ר אח ר התביע ה ול א הוזכ ר בהלכ ה אב ל הי א מהורא ת הגאוני ם ר ל וכ׳ כ הר״ מ
ז״ל מקוצ י מדע ת רנותינ ז נעל י התוספו ת ז״ ל ואינ ה צריכ ה לפני ם אל א לדקד ק טע ם ההלכ ה דהיכ א
דכפריה ל א חייל א הרשא ה אמיד י דה א ליתי ה ואי ן אד ם מקנ ה דב ר של א ב א לעול ם וז ה אינ ו בעול ם
מידי דהו י אמלו ה דסתמ א להוצא ה ניתנ ה ואינ ה בעול ם ולכ ך אי ן כותני ן הרשא ה עלי ה וז ה פשו ט :
וכן כ ל הדברי ם כי ׳ ע ד כו ף הסרק . הכ ל מהורא ת הגאוני ם זיי ל וכ״ כ הנ׳נ ו ז״ ל מקיצ י מדע ת רבותינ ו
בעלי התוקפו ת ;״ ל ; ?׳מירזג ו

' - ■י י

•'-־ לח ם משנ ח ״ ■־ ■

שטר א וכו ׳ מוד ה לרבינ ו זי ל ול א פלי ג עלי ה דהיינ ו החיב ה ומסיר ה וא״ כ י ש לחמו ה
על הר ב ב״ י ז״ ל שכת ב ש ם שפלי ג ע ל רבינ ו ז״ ל ואינ ו דהיכ א דכת ב לי ה קנ י בהא י
שטרא ודא י דרבינ ו ז״ ל מוד ה והו א פשו ט וכדכח ב הו א בת ר הכ י . והר״ א ז״ ל בהשנו ס
שלא הזכי ר אל א מסיר ת השט ר נרא ה דאי ת לי ה דבהרשא ה לחוד א ומסיר ת השפ ר סג י
אע״ג דל א כת ב לי ה קנ י בהא י שטר א וכו ׳ : ודברי ם אל ו קלי ם ה ן ע ד מ״. ד . כת ב
הרב בע ל כ״ מ ז״ ל דל א קא י אל א אמא י דתקנ ו שא ס ל א הי ה למקנ ה קרק ע וכו ׳ אב ל
מה שתקג ו שכותבי ! הרשא ה ע ל מלו ה תקנ ה טוב ה הי א כא ן חז ר ממ״ ש בח״ מ סימ ן קכ״ ב
שכתב ש ם ומעת ה דבר י הרמ״ ה והראב״ ד ז״ ל שפטר ו הנתב ע אע״ ג דשכי ב מרש ה אליב א
דר״ת איהנה ו אפיל ו במלו ה אב ל לדבר י הרמב״ ס ז״ ל שנה ב שאי ן הב א בהרשא ה ז ו רעוע ה
פחות משלי ח שעשא ו בעדי ם וכו ׳ משמ ע דכ י היפ י דבשלי ח שעשא ו בעדי ם וכו ׳ משמ ע
דאיח לי ה במ״ ש הרמב״ ם ז״ ל שאי ן ז ו חקנ ה טוב ה הו י אפיל ו במלו ה ואפיל ו לפ י מ ה
שפירש ש ם דקא י אחקנ ה שחקנ ו במלו ה מ״ מ פליג י ע ל רבינ ו ז״ ל ר״ ת והרא״ ש זי ל דאי ח
להו דמדי ן הגמר א כותבי ן הרשא ה ע ל מלו ה מדא י הו י הרשא ה גמור ה וע״ כ ש ל נתב ע
ידון בהרשא ה ודל א כהר ב מוהר״ י ב י ר ב ז״ ל שכת ב בפסקי ו סימ ן שע״ ה דאי ן שו ס חול ק
על הרמב״ ם ז״ ל דודא י ר״ ח והרא״ ש ז״ ל חולקי ם ע ל הרמב״ ם ז״ ל ובעיק ר הדי ן שכת ב
שם דבשמרו ת דיד ן הינ א שב א בהרשא ה יכו ל הנתב ע לומ ר אינ י רוצ ה לדו ן בהרשא ה ל א

סבירא

הגהות מיימוניו ת

ב׳יד אי ן אומ ר ש ם דלית א מס״ ה מ ן ההוספות : [ל ] וג ם בפר ק הזה ב אומ ר החלימו ד
ואיקנינהו ניהלי ה אג ב קרק ע ומתר ץ שאי ן א ו קרק ע ובח״ ה נמ י אמרינ ן דקאמר י עדי ם
ידענא בי ה בהא י דא א ה״ א ארע א מעוא ם משמ ע דאפש ר שאי ן א ו קרק ע וכ ן משמ ע בפ״ ב
דקידושין גב י הר י א ת מקודש ת א י ע׳' מ שי ש א י קרק ע ועו ד דא׳ ב היא ך יעש ה אד ם שנ י
שטרות הקנא ה הר י הראשו ן קנ ה ארב ע אמותי ו ומפר״ ת שדב ר ז ה מועי א מטע ם הודא ת
בעא די ן כמא ה עדי ם והר י הור ה שי ש א ו קרק ע ואי ן אחו ש אמיחז י כשי.ך א שהר י פר ק
מי שמ ת מציג ו שכיו ן שהוד ה איסו ר גיור א שהנה ו תריס ר אאפ י זוז י שהי ו א ו בי ד רב א
שהם ש א ר ב מר י קנ י אה ו ר ב מר י באודיח א והוצר ך רב א אתח ם א ו אע״ פ שהי ה משק ר
וכתב בס״ ה וג ם טע ם ז ה אינ ו כ״ כ הגו ן אמבי ן ונת ב רבינ ו מש ה ע א ז ה כבעמו ד
וכ״ב ר ב אאפ ם בסו ף דברי ו ופיר ש הגאו ן שאי ן אנ ו סומכי ן ע א אא ו האורכת א ובס״ ה כת ב
בנא אשו ן רבינ ו המחב ר משמ ו ע״ ב : [מ ] עיי ן אעי א בהג״ ה ש ם כת ב האאפס י ע א ז ח
ע׳נ ! [נ ] וכ ן נת ב ס״ ה שהור ו הגאוני ם וכ ן ר״ י אאפ ס כב א שבעמו ד ע״ כ :

ח׳8וחפי^

נסף סש ״ קנ ץ . הלכו ת שלוח ץ ושותפי [ פ־ ג פ־ ף נס ף טשגו ז כ ד 47

יהיה הרשו ת בי ד שמעו ן לב א ולהשנ ע וליפו ל מי ד ממונ ו ואול י מצ ד < ה יחפש ר לו י פ ם
השליח ול א יצסלי ך שממו ן לב א כא ן :

פ״ד א כשירצ ו השותפי ן להשתת ף כו ׳ ע ד הר י אל ו לאמצע . כ ל ז ה מפור ש בדבר י רבינ ו
בפעמו . ומ״ ש ויפיל ו אות ם לתו ך כי ם אחד . נ״ ל דלא ו דוק א דה״ ה
אם כ ל אח ד הגבי ה כי ס חביר ו שזכ ה ב ה

ונתקיים השותפו ת וכ ן כתו ב בח״ מ ומכא ן
ששנים שהתנ ו ביניה ם שכ ל מ ה שירוימ ו אפיל ו
ממציאות יהי ה לאמצ ע לא ו כלו ם הו א לדע ת
רבינו א ס ל א נשבע ו ע ל ז ה שא ז חיי ג לקיי ם
שבועתו כמבוא ר בדברי ו פר ק כ״ ב מה ׳ מכיר ה
ופ״ו מהלכו ת ערכי ן ושל א כעיסו ר והגהו ת
שכתבו דמהנ י אפיל ו בל א שבוע ה וכדבריה ם
הוא דע ת הראב״ ד שכת ב ורבות י הור ו שאד ם
יכול להקנו ת א ת עצמולחביר ו בקניי ן כדי ן עבדי ם
וכשם שמצינ ו באומר ת יקדש ו יד י לעושיה ן עכ״ ל
כוונתו לומ ר בכש ס שהעב ד משתעב ד לעשו ת
מלאכות של א בא ו לעול ם כיו ן שגופ ו הו א בעול ם
כך השותפי ן משתעבדי ם ז ה לז ה וי״ ל דל א דמ י
משום דהת ם משתעב ד גופ ו בהדי א אב ל כא ן
אין שניה ם משתעבדי ם ז ה לז ה בפירו ש והו״ ל
כמוכרים ז ה לז ה דשלב״ ל דל א קנ ו ומ ה שרצ ה
להשוותו ליקדש ו יד י אי ן הנדו ן דומ ה לראי ה
דהתס מתור ת קיו ם הנד ר נגע ו ב ה וכמ״ ש
רבינו בהלכו ת מכיר ה והלכו ת מרכי ן פ״ ו .
וכתב מהרי״ ק בשור ש קס״ ב שמוד ה רבינ ו היכ א
דכל בעל י אומנו ת אח ד התנ ו אהדד י אפיל ו
בלא קניי ן אי ן יכולי ם למזו ר בה ם . ומ״ ש
וק א ם עירב ו פירותיה ס . קש ה דמ ה קניי ה
יש בעירו ב הפירו ת דנה י שאות ו שה ם ברשות ו
קנה אב ל האח ר במ ה קנ ה וני ל דהכ י פירוש ה
אס עירב ו פירותיה ס והגביה ה כ ל אח ד מה ם
דומיא דמעו ת . כת ב מהרי״ ק בשור ש ל
דאפילו לדבר י רבינ ו שהצרי ך נתינ ת מעו ת לכי ס
דוקא בתחל ת השותפו ת בעינ ן קניי ן אב ל היכ א
שכבר הי ו נותפי ם מקוד ם מוד ה הו א דכ ל
תנאיהם קיימי ם בל א קניי ן וכי ש בהיו ת התנאי ם
שוים לשניה ם דבההי א הנא ה דסמכ י אהדד י
וכו' עכ״ ל ואי ן נ״ ל שרבינ ו יסבו ר כ ן :