Section 306

ל.״״*,• ו.• ! יז.. . א׳ א דוק א גשהו א ע ם בע ל יינ ו

בהן ואש ר [ ] ל א טו ב עש ! 1 בתו ך בעי ר אח ת ומרש ה לאנז ר לתבו ע

עמיו : ^ התוב ע חביר ו ^ך ץ א ת חוב ו אב ל א ס הי ה בע ל דינ ו

4... _ י בעי י אחר ת מצי ל ממו ן חביר ו

במטלטלין א ו במעו ת שהפקי ד הו י ענ׳ ל :

אצלו וכפ ר ב ו אינ ו יכו ל ש לכתו ב הרשא ה עלי ו שנמצ א
זה כמשק ר שהו א אומ ר ל ו הרשיתי ך ליטו ל מ ה שי ש
לי בי ד פלונ י ובב ר אמ ר פלונ י שאי ן ל ו אצל ו כלו ם . וכ ן
מי שנתחיי ב ל ו חביר ו שבוע ה אינ ו יכו ל להרשו ת אח ר
עליו להשביע ו שאי ן ש ם דב ר שיננ ה ל ו ואי ן אד ם מרש ה ע ל תביע ת דברי ם שאי ן הדברי ם נקני ן אל א ע ל תביע ת הממו ן ;
ז מ י אשהי ו ל ו מעו ת פקדו ן בי ד אח ר ורצ ה להרשו ת שלי ח להביא ן אי ן הקניי ן מיד ו מועי ל בז ה שאי ן המטב ע נקנ ה בחליפין .
אלא כיצ ד עושה . נות ן ל ו קרק ע כ ל [״ ] שה ו ומקנ ה ל ו המעו ת ע ל גב ה כד י להוציא ן בהרשא ה ז ו והול ד ו ד
*היתה ל ו מלו ה בי ד אח ר אינ ו יכו ל לכתו ב ן" ] הרשא ה עלי ה
ואפילו הי ה החו ב בשט ר מפנ י שהמלו ה להוצא ה ניתנ ה ואי ן
אדם מקנ ה לחביר ו דב ר שאינ ד בעול ם . ואי ן ל ו דר ך שיקנ ה
אדם חו ב ב ה אל א במעמ ד ש שלשת ן והו א דב ר שאי ן ל ו טע ם כמ ו שביארנ ו א ו בהקניי ת שט ר החו ב עצמ ו בכתיב ה ומסיר ה
מפני שהו א מקנ ה השיעבו ד שבו . זה ו הדי ן שירא ה ל י מ ן הגמר א אב ל הגאוני ם תקנו'[־ ] שכותבי ן הרשא ה א ף ע ל המלוהכד י
שלא יטו ל כ ל אח ד טמו ן הביר ו ויל ך ל ו למדינ ה אחר ת . ועו ד תקנ ו שא ם הרשה ו ליטו ל מעו ת שי ש ל ו בי ד חביר ו א ו לתבו ע

והולך וד ן עמ ו ומוציא ן

השגת הראב״ ד

•היחס ל ו מלז ס ני ד אמ ר זכו ׳ ע ד החו ב בשט ר : א׳ א א ם ל א מפ ר ל ז שט׳ ח :

א המ׳ ג עשי ן כי ׳ ן' ב ;

לחם משנ ה

זהא בה א חלי א וכ״ ר הרמבי ס ז״ ל בפ״ ג מהלכו ת שלוחי ן וכו ׳ ע״כ . כוונת ו לומ ר לחפוק י
מהרא״ש זי ל דאי ת לי ה דלא ו ה א בה א חלי א דהיכ א דליתי ה במת א ידי ן עמ ו ע ל הכ ל
דמאי איכפ ת לי ה ומי מ אח ר שד ן יכו ל השות ף לומ ר חינ י מקב ל מ ה שחייב ו לחביר ו לכ ך

אמר דרבינ ו ז״ ל אינ ו סוב ר ק אל א דכ ד איתי ה במח א ידי ן ע ל הכ ל וחיי ב השות ף

לקבל והיכ א דליתי ה במת א דאי ן חיי ב השוה ף לקב ל ל א ידו ן אל א ע ל חלק ו אב ל ה א
דהיכא דאיחי ה במח א דמיי ב השות ף לקב ל דינ ו מוכר ח הו א כגמר א וליכ א בה א פלוגת א
כלל ול א הוצר ך הר״ ן ז״ ל לכתו ב דע ת הרמב״ ם ז״ ל אל א להודיענ ו דהיכ א דליתי ה במת א
לא ידו ן אל א ע ל חלק ו לב ד דל א כהרא״ ש זי ל וכתבת י ז ה מפנ י שהר ב בע ל כ״ מ כת ב
כל דבר י הר״ ן ז״ ל והוסי ף ב ו דברי ם ואמ ר ולמ ד רבינ ו זי ל שכיו ן שאינ ו יכו ל לומ ר לא ו
בעל דברי ם דיד י א ת אפיל ו נתחיי ב וכו ׳ וז ה ודא י אי ן צרי ך ללמו ד דפש ט ההלכ ה הי א :
ז ו5י.י ן ל ו דר ך שיקנ ה אד ם חו ב ב ה וכו ׳ . קש ה קצ ת דבפ״ ז מהלכו ת מכיר ה כה י

רנינו ז״ ל דהג ב מהנ י גב י שט ר במקו ם כתיב ה ומשיר ה וכא ן ל א הזכי ר מ״ ש

לעיל די ן האנ ב גב י מעו ת סקדו ן ולמ ה סת ם ואמ ר שאי ן דר ך אח ר זול ת כתיב ה ומסיר ה
והניח הדר ך הנזכ ר ואול י סמ ך ע ל מ״ ש ש ם : א ו בהקניי ת שט ר בכתיב ה ומסיר ה . נרא ה
שהטור ז״ ל שכת ב בסיס ן קנ״ ג דמלו ה בשט ר מהנ י הרשא ה ודיק א שכת ב קנ י בהא י

שסרא

הגהות מי'מ.וניו ת

[ה] עי ץ ליעי ל ספי א מה ׳ גזיר ה פ״ א ובהגה״ ה ג ׳ כפ ר משפטי ם ע״כ ! [ו ] שבוע ת הערו ת םר״ י
דוקא האל ם ובע ל טעיו ת אב ל מפנ י אד ם שהו א רדו ק אי ן כא ן אל א מדו ה ע׳ ב :[1 ] כלישנ א
נתרא דנהרדע י דפר ק מרוב ה דדוק א היב א דכנרי ה לאבתבינ ן אורכת א שכ ן סוב ר סוגיי ת
הגמרא בם ׳ שבוע ת העדו ת ופר ק י ש בבו ר ודל א נלישנ א קמ א דנהרדע י דאמר י אפיל ו
היכא דל א בפרי ה ל א כתבינ ן אורבת א משו ם דר״ י דאמ ר גז ל ול א נתייאש ו הבעלי ם
שניהם אי ן יכולי ן להקדי ש כו ' וכ ן פי׳ר־ ח ור ב אלפ ס וית ר רבוות א : [ח ] כ י הא י דהגוז ל
קמא והזה ב והספינ ה וט י שמ ת ר ב םפ א מסי ק תריס ר אלפ י זוז י ב י חוזא י כו ׳ ! [ט ] ראי ה
שאין אר ם יכו ל להרשו ת ע ל מלו ה דאמרינ ן פר ק מ י שמ ת שב׳י מ שאמ ר הלואת י לנלונ י
הלואתו לפלונ י משא״ ב בברי א אפיל ו בקניי ן שדבר י שכי ב מר ע כבתובי ן וכמכורי ן דמ י
ואין ב ו קניי ן וכ ן סר ק אע״ ם מתנ ת שכ' מ שכתו ב ב ה קניי ן הר י הי א כמתנ ת נרי א וכו ׳ ע ד
והרי הי א כמתנ ת שנ״ מ שא ם אמ ר הלואת י לפלונ י הלואת ו לפלונ י משמ ע שמנ ח ברי א
אין יכו ל להקנות ו כקניי ן וע ל ב ל זא ת אר׳ ת שתקנ ח חכמי ם עיק ר שיכו ל להרשו ת ע ל
מלוה דמסקינ ן ם ׳ מרוב ה דשלי ח שויי ה דנת י דאי ן יכו ל להקנו ת הלואר ו בשנו ר,נ ה שלי ח
יכול לעשו ת שזה ו לעעמ ו וע״ ב כ ן הו א שאי ן טע ם הרשא ה תלו י בקניי ן דד א קי״ ל דכתבינ ן
יהרשאה אמטלטל י כ י ל א כפ ר ה כדפרישי ת לעי ל אע״ ם שאינ ו יכו ל להקנו ת במ י שאינ ו
ונול להקדי ש כר׳ י כדפי ' דפרי ר מיני ה בפ׳ ק דב״ מ לר ב משמ ע דהכ י קי׳י ל תום ׳ מרוב ה

פרק הגוז ל קמ א והזה ב והמוכ ר הכפינ ה וס׳י ה ע ם ב ל לשו ן הערו ד ומבי א ראי ה מירושלמ י ר׳ ם כ׳ ג דיכו ל למנו ת אפוטרוס א
ע■ י ׳ ־

מירב

טמנו

משנה למל ך

מ״מ י ש לקיי ם מ ס שנכנ ע לקיי ם גזיר ת הנרורי ם הראשוני ם 5ו ׳ יע״ ש . ומרי ו הלל ו כלת י מיגני ט
אצלי דגה י דיכו ל לאשתעוי י דינ א כיו ן דנחי ה אפיר י מיה ו שינרז ר נרורי ס לקיי ם מ ה שיגזר ו עליה ם ז ה
ודאי צרי ך דע ת אפס ו ונלא ו הכ י אי ן מעשי ו כלו ם ול א מהנ י הא י גיעמ א אל א דל א נימ א איד ך לא ו
נעל דנרי ס דיד י א ח וכנ ר נתנ ו רנוות א דצרי ך של א יה א נידו ן כהודאת ו דלא ו כ ל כמיני ה לחו נ לאשת ו
אלא א ס יתחיי נ הנע ל צרי ך שיהי ו ע״ פ עדי ם א ו נראיי ת נט ל דנ ר וכ ן ודא י צרי ך נ״ ד שיהי ו רכאי ן נעלמ א
לדון אות ו כע' כ ונגדו ן ז ה כ ל בה י איפכ א ק א אזי ל ודנר י הר נ צ״ע , נת נ הרא׳ ש נהשונ ה נל ל ל׳ ח כי ׳
א' וששאל ת ראונ ן שהכניס ה ל ו אשת ו ננדוגי א כו ' וא ה ננככ י מלו ה הר י המעו ת הכתוני ס נשע ר
שיוציאם מלו י ילק ח נה ם קרק ע והו א אוכ ל פירו ה כו ׳ ועיי ן נכל ל מ ׳ כימ ן א ' ש:ת כ הפ ן מו ה יע׳ ש
וצ׳ע . (*א׳ ה עיי ן מ׳ ש הר ב המחב ר פ׳ ב מהלכו ת מלו ה ולו ה די ן ו' ) :

ז הית ה ל ו מלו ה ני ד אח ר כו ׳ . (*א׳ ה עיי ן נמ׳ ש הר ב המחנ ר לקמ ן פ״ ד מהלכו ת מלו ה ולו ה ד ץ
ה׳) . מ״ ש כנ׳ מ נאמ ת אינ י יוד ע מ ה צור ן להקנא ס ד׳ א להרשא ת גניי ת מנו ה כו ׳ אי ן ו ה
מן התימ ה וטע ם נכו ן הו א מ ה שהצריכ ו נהקנא ת מלו ה אג ב קרק ע של א יה א כ ת מלו ה דאת י מתקנת א
המור מהרשא ת פקדו ן דמהנ י מדיג א וגנ י מעו ת פקדו ן צרי ך שיקנ ה אג ג קרק ע דאי ן מענ ע נקנ ה נקני ן
ודי שיחננ ו הרשא ת מלו ה כאיל ו הו א פקדו ן כד י שיוכ ל להרשות ו ול א שנאמ ר מעו ת פקדו ; צרי ך אג ב
ומלוה א״ צ וז ה נדו ר . ומהרשד׳ ם סימ ן קצ׳ ט הני ן דמ׳ ש רנינ ו שאי ן אומרי ם יקו ב הדי ן א ת הה ר
כו׳ קא י נמ י אמ ה שנהג ו לכתו ב הרשא ה . ומכחנר א ל ו כדנר י מהריק׳ א ודו ק . אל א שהר ב תה״ ד נכחני ו
כימן רי״ ז משמ ע שהבי ן נדנר י רנינ ו נמ ה שכת נ ודברי ם אל ו קלי ם כו ׳ דקא י לעיק ר תקנ ת ההרשא ה

וכמהרפד׳ס

מגדל עו ז

(דף מ״ ח פ״ב ) : מ י שהי ה ל ו כי ד חביר ו כז ׳ ע ד בהרשא ה ע ל הפקדו ן . ננ״ ק פר ק הגוז ל עצי ם (ד ף
ק״ד) : וכל ■ הנ א בהרשא ה כו ׳ ע ד עמי ו : נת ב הראכ״ ד ז״ ל דוק א כשהו א ע ה נע ל ליג ו נעי ר אח ת
ומרשה לאח ר לתנועו ת הונ ו אנ ל א ם הי ה נט ל דינ ו נעי ר אחר ת מצי ל מנ;< ן חניר ו הו י עכ״ל :
ואני אומ ר ז ו אינ ה הפג ה אנ א סני א מוסגר ת ט ל עיק ר ההלכ ה פר ק שנזע ת העדו ת ונר ק איזה ו נש ך
וכמה מקומו ת וכנ ר כתבת י כמ ה פעמי ם בחינו י ז ה שאי ן ל ו עס ק לר״ ם ז״ ל נניאו ר הננרו ת
והסירושין נז ה משנ ה כתור ה ושמ ו מוכי ח עלי ו : התוב ע הניר ו כדי ן ע ד הניע ת הממון . פר ק שנוע ת
העדות (ד ף ל׳א ) וננ״ ק סר ק מרוב ה (ד ף ע' ) נהכנמ ת כגאיני ס ז״ ל : מ י שכי ה ל ו מעו ת סקדו ן
כו׳ ע ד וד ן עמ ו ומוציאי ן . ננ׳ ק פר ק הגוז ל עצי ם (ד ף ק״ד ) ונמציע א סר ק הזה ב(ד ף מ״ ה מ״ו ) :
היתה ל ו מלו ה ני ד אח ר וכו ׳ ע ד החו ג בשט ר : כת ב הראנ׳ ד ז״ ל א ה ל א מס ר ל ו פט ר החו ג טכ׳ ל :
ואני אומ ר ג ם ז ו אינ ה השג ה אל א הני א ע ל עיק ר הדי ן האמו ר ננ׳ ק פר ק מלוכ ה ונבכורו ת נר ק י ש
נגור ולסינ ך אי ן לנ ו טב ק נ ו ודקדזקי ו נהינו ר ז ה גמ״ ש א ך אנ י חמ ה כי.' ך יקר א המורש ה
נמכירח השט ר דכ א נטינ ן כתיב ה ומניר ה וה א מהנת א מעליית א הי א ודי ן בפנ י עצמ ו פר ק השכינ ה
נכון ויצי כ וג ס ד׳' מ ו״ ל כתכ ז נכז ף ז ה הדי ן והננ י מעתי ק לשינ ו נכמו ן נע׳ ה ועיני ך רואו ת אנ ל אינ ו

נכלל

ע״נ : [י ] ואפילי ו אג ב קרק ע ררליעיל ■ בהליכו ת מכ ר פ״ ז

קרא לי א ריישע ן
משום דמידז י

:"כ : [כ ] וכ״ ב רי ח ור ב א״ליפ ם שיעכ׳זזי ו נהג ו ^כתו ב הרשא ה אן * אמטליכל י דכפרי ה ואי ן חוששי ן ליב־עמ א דמיחז י כשיקר א ומסי ק ש ם דליית א דליגניחז י כשיק ו
;דרב נחמ ן כו ' וכ ן בפר ק כ ד הג ט ואע״ ם שיע ז חולקי ן במיחז י כשיקר א כההי א דג ט םשו ט א י ידעיח ו יומ א דאקנית ו בי ח כתוב ו וא י לי א כתוב ו יומ א דקיימית ו בי ה
כשיקרא מ״ מ י ש לדמו ת ז ה לחהו א דהבוח ב לקיי ם המנה ג ולפ י מסקנ א ז ו דפר ק שבוע ת העדו ת דמקש־נ ן מההי א דנהרדע י הי ה יכו ל לתר ץ דליית א נרפרישי ת אל א לפ י רניי ו
סשיב ל ו וכ ן פר׳י י ולית א לקושי א שהקש ה מקיו ם נ״ ד לדברי ם אחרי ם דדוק א לקיו ם ב״ ד חיישינ ן למיחז י כשיקר א ול א במקובלו ת אחרי ם ולפיכ ך בפ״ ב דכתיבו ח שמביא ה ע ל קיו *

48 כס ף משנ ה קנ ץ . הלכו ת שלוחי ן ושיתפי [ פ־ ג כס ף טשנ ^

ומיש רבינ ו ודברי ם אל ו קלי ם ה ם ע ד מא ד וכו׳ . נרא ה דל א קא י אל א אמא י דתקו ן שא ם ל א
היה למקנ ה קרק ע מקנה ו ארב ע אמו ת מחלק ו שי ש ל ו בא״ י אי ל מ ה שתקנ ו שכותבי !
הרשאה א ף ע ל המלו ה תקנ ה טוב ה הי א שהר י מ״ ש שז ה מ י יאמ ר שי ש ל ו חל ק בא״ י וכו ׳ אינ ו
ענין לתקנ ה קמייה א . ומ״ ש שז ה מ י יאמ ר שי ש ל ו חל ק בא״ י כלומ ר שמ א הו א מזר ע גרי ם
או משוחררי ם שאי ן לה ם חל ק באר ן . ומ״ ש וכ ן
לו מלו ה אצ ל

הוי א י בע י לבטול י שליחותי ה ואורוכ י איני ש אחרינ א אי ת לי ה רשות א למעב ד הכ י !
ואין למורש ה לכתו ב הרשא ה וכו ׳ . פר ק הגוז ל קמ א כת ב הרי׳י ף וגבר א דמורכי ן לי ה לי ח
ליה רשות א לאורוכ י איני ש אחרינ א דיכו ל למימ ר אי ן רצונ י שיה א סקדונ י בי ד אח ר :
לפיכך א ם התנ ה וכו ׳ . ז ה פשו ש :

ט הב א בהרשא ה

הורו שא ם הית ה ל ו מלו ה אצ צ חביר ו בי ן
נפטר וכו ׳ מפנ י שהו א כפיר ת שיעבו ד קרקעו ת
כלומר שמשע ה שנש ל קניי ן א ו כת ב שט״ ח עלי ו
נשתעבדו קרקעותי ו למלו ה וע ל תביע ת קרק ע
אע״ג דכפרי ה כותבי ן הרשא ה דכיו ן דקרק ע
אינל נגזל ת כפרי ה כל א כפרי ה הי א . ומ״ ש שא ם
הרשהו ליטו ל מעו ת שי ש ל ו בי ד חביר ו כו ׳ ואי ן
לו קרק ע וכו ׳ היינ ו לומ ר שא ם י ש ל ו מעו ת
פקדון בי ד מביר ו וצרי ך להקנות ם ל ו אג ב
קרקע א ם אי ן ל ו קרק ע מקנה ו אג ב ד ׳ אמו ת
פבא״י . ומ״ ש א ו לתבו ע ממנ ו הלוא ה ול א הי ה
למקנה קרק ע מקנה ו ארב ע אמו ת מחלק ו שבא״ י
באמת אינ י יוד ע מ ה צור ך להקנא ת ארב ע אמו ת
להרשאת גביי ת מלו ה שהר י אינ ה נקני ת אג ב
קרקע והרשא ה אינ ה צריכ ה אל א קניי ן סוד ר
ושמא מתו ך שהקיל ו מצ ד שהועי ל הרשא ה למלו ה
החמירו מצ ד להצריכ ה קניי ן אג ב ד״ א קרק ע
ודוחק :