Section 303

ז• נ1מ״ מ ש ם נש ם יבינ ו וסי ׳ קנ׳ א וקפ״ ס : ג סמ׳ ג עשי ן סי ׳ ס״ נ טח״ מ סי ׳ קפ״ ה נש ם רבינ ו כ ל דינ י סרסו ר זע׳ ש שמבי א השג ת הראב״ ד עלי ו :

משנה למל ך

ימשמע בי ן האיס ר ני ן השמ ן וה א גב י איס ר ל א שיי ־ תבלומי ן דש ל חנונ י הו א ובכא ן מוכר ח דחסרו ן
לשון י ש וצרי ן לגרו ש השול ח בנ ו קט ן אצ ל חנונ י וסונדיו ן ביד ו ומד ד וכו ׳ דסונדיו ן שנ י איסרי ס

הס וצ״ ע :

ה ראוב ן שקנ ה שד ה משמעו ן כו׳ . מ׳ ש מר ן בכ׳ מ ורנינ ו סת ם הדברי ם ומשמ ע לי ה דגכל ל הלשו ן
הוא . נרא ה דכוונ ת הר ב לדיי ק מדבר י רנינ ו שכת ב לעצמ י אקנ ה ול א כת ב לעצמ י קנית י
לומר שגמל ה ו ה כל ל התירו ; הנאמ ר בגמ ׳ דאמ ר לעדי ם שטר א אחיינאנעינ א והיינ ו:כה ב רנינ ו דא ה אמ ר
אקנה משמ ע אקנ ה מאות ו שנכת ב השט ר ע ל שמ ו שיכתו ב ל ו שט ר מכיר ה ומשמ ע אקנ ה פע ס אחר ת
שיכתוב ל ו שט ר אח ר המוכ ר וכיו ( יא״ ל למוכ ר לדידי ה משמ ע ודו ק . כת ב הריב׳ ש בתשוב ה סימ ן ר׳ ן
וו׳ל וא ף א ס הודי ע בשע ת הקניי ה שלעצמ ו הו א קונ ה אות ה אל א בעוש ה הפט ר בכ ס בנ ו אעפ׳ כ אי ן
כופין הב ן לעשו ת כשט ר דמצ י אמ ר ל א יקייינ ו נעינ א ול א זילותייכ ו בעינ א כדאית א בפר ק הגוז ל כו ׳ .
ועיין בסכ ר ס״ מ ח׳ ב סימ ן פ״ א שדקד ק מדברי ם אל ו דא ף השט ר הודא ת אמנ ה שיי ך לומ ר ל א יקר״כ ו
בעינא ול א זילותייכ ו ול א רא ה שהר ב ו' ל בסי ף דברי ו ביא ר דברי י בהרי " כת ב וזי ל אל א שאי ן כופי ן א ת
הנן לעשו ת שט ר מכיר ה כ־איה א בפר ק הגוז ל משמ ע דדוק א בשט ר מניר ה הו א דשיי ך טעמ א דל א
יקרייכו נו ׳ ומ ה שכר ב ל א ביא ר לשיוכל ו לכוס ו לעשו ת שט ר הודא ת אמנ ה הרנ ה תשובו ת בדב ר חד א
דלאו להכ י את א שבנדו ן ז ה ליכ א ל א הודא ה לסהד י ולמיכ ר אל א שלהרחי ב כדבו ר כת ב מ״ ש ובגמר א ל א
לא ניח א לי ה לאיני ש ליק ח דנפי ק מיני ה חורנ א א ס המצ א תמצ א דנפע ת הודאת ו הי ה ח ב לאחרי ם
וז׳ל וכ״ ש עת ה שטוע ן המוצי א השט ר שהו א הלו ה הממו ן ההו א וטש ה השט ר בש ם המלו ה דטענ ה
בשעת הלוא ה לראוב ן המעו ת כלל ו של י ה ן ואנ י מלו ה אוח ס ל ן נש ס אשת ך ואפיל ו בפנ י עדי ה אמ ר ל ו
דאין ל ן הודא ה גדול ה צוו ו אב ל נרא ה דאמ ר ק לבע ל גפנ י העדי ם וממ ה שהשע ר יוצא ת נוסח ת י ד

יעסה

לחם משנ ה

נ א ו שכפ ר ב ז השלי ח וכו' , כת ב הלאב״ ד ז״ ל דהו י בפבוע ח היס ח ונת ב ע ל ז ה הר ב
כ״מ זי ל בפירו ש שנ י שאפיל ו השלי ח מוד ה שקכל ם צרי ך המשל ח לישנ ע היס ח ודכ ר
תימה הו א ז ה דאי ן היס ח אל א בטענ ת כר י וה א דנשבעי ן השלוחי ן כשאמ ר נחנ ו למלו ה
כתב ^הר״ ן ז״ ל בפר ק האי ש מקד ש מצר ף טענ ת המלו ה שאמ ר של א קיב ל כלו ם ע ם טענ ת
המשלח והו י בר י אב ל הכ א דמוד ה אי ן כא ן טענ ת כר י ולכ ך נרא ה עיק ר כפירו ש קמ א

שפירש דל א קא י אל א אכפ ר ב ו השלי ח וכיו ן די ש כא ן טענ ת בר י מהשלי ח של א קיכ ל

מהמשלח נשב ע המשל ח היס ח :

ה וז ה שאכחו כ שט ר נש ם לו י וכו ' . ג ם בלשו ן ז ה אפש ר דאיכ א חידוש א בגמר א דמה ו
דתימא יאמ ר שמעו ן היית י סבו ר מ ה שאמר ת כ ן הו א כד י שידע ו הכ ל שהו א ש ל
לד וכשתשא ל שט ר ללו י שיכחו ג ל ך ל א יאמ ר שהו א של ו קמ״ ל אב ל מ* מ קש ה למ ה שינ ה
רבינו ז״ ל מ ה שאמ ר בגמר א ואול י גירס א אמר ח הית ה ל ו :

מפני

הזכירו אל א אי ן מחייני ן לרי ש גלות א למכו ר וע ל דבר י הגמר א קב ע הר ב דברי ו ועו ד דשט ר הודא ה
דאותה הודא ה אינ ה כלו ה מפא׳ כ נמוכ ר והמשכי ל יבי ן. ־ כת ב הרא״ ש נתשיב ה כל ל ס׳ ה סימ ן ו ׳
גרועה הי א דאי ן אד ם מלו ה מעו ת לראוב ן ועוש ה השט ר נש ם לא ה אש ת ראונ ן וכו ׳ ואפיל ו א ס אמ ר

אפ׳ה אינ ו מצו י שאד ם יעש ה כ ך כו ׳ פירו ש ל א שהית ה אמיר ה ז ו לעדי ם בפני ה דא' כ א ם שתק ה ודא י

ו מונח א מילח א שהמעו ת של ו ונצירו ף כא י טעט 6 מ ה ס׳ ד נומ י כ ן צהנ י כס ב אינ ו מצו י שאד ם
כן ודו ק :

מגד^ עו ז הגהו ת מיימוניו ת

יושנה (ד ף ס׳ז) : האומ ר לחביר ו מנ ה שי ש ל י ביד ך ע ד באחריותו . גמציט א פר ק השוא ל : וכ ן שני ם י>[לשו ן הטו ר ח״ מ סי ׳ קם־ ב כת ב ר ב הא י א ם הטע ה השלי ח א ת הליוק ח בכל י שה ו

בהחנו ביניה ם בכ ל מ י שירצ ה ונו ׳ ע ד קיי ס : כת ב הראב״ ד ז׳ ל ובשבוע ת היס ת עכ״ ל : ואנ י אומ ר שהמק ח בט ל . וה״ ר יונ ה כת ב שלעני ן טעו ת המק ח ריב ו בשא ר ב ל אר ם שהמכ ר

מיקו הלכ ה ז ו במציע א פר ק השוא ל ובגמר א אי ן השבוע ה מפורש ת להדי א אב ל ם3ך א ן,,; ) -ן! ( ן ( קיי ם ע ד שתו ת וזכ ה המשל ח ביתרו ן ע' כ וכ ן מסתב ר לא״ א הרא״ ש בפסקי ו בפר ק אלמנ ת
טענה שהו ת יטעו ן כנגד ו בחיכ ר אמנ ה וי ש ב ה ממו ן משביעי ן אות ו היס ת ונפט ר וז ה בכמ ה מקומו ת ניזוני ח

בתלמוד וג ס ר׳ מ ז׳ ל כת ב כ ן בכמ ה מקומו ת במשנ ה הור ה ז ה אב ל לא ו כ י רוכל א אזי ל ותנ י : השלי ח שקנ ה א ו שמכ ר כו ׳ ע ד ששלח ו . טיק ר ההלכ ה נמציע א פר ק השוא ל (ד ף צ׳ ו וצ׳ח ) והחילוקי ם
מוסכמים מדע ת הגאו ן ז׳ל : ראוב ן שקנ ה שד ה משמעו ן ע ד שט ר אח ר בשמו . פר ק הגוז ל עצים ; הסרסו ר שלי ח הו א נו ׳ ע ד וכ ן כ ל כיוצ א נזה . פר ק המופ ר א ת הספינ ה הסכימ ו כ ן הגאוני ם נ׳ ע :
ראובן אימ ר כמא ה אמרת י ל ך _ למכו ר נו ׳ וא ס כב ר נה ן ל ו הג ׳ ע ד וזנ ה הלוק ח : כת ב הראב׳ ד ז׳ ל אי ן כא ן בבוע ה התור ה נו ׳ ע ד שבוע ת היס ת ויפט ר עכ׳ל : ואנ י אומ ר מעול ם ל א יצ א דב ר ז ה מפ י
הראנ׳ד ז׳ ל חד א כ י כנ ר הסכי ם ע ס הראשוני ס נ״ ע פר ק הספינ ה שרסרסו ר שלי ח כמ ו שכתבנ ו ובדי ן הז ה ל א זכ ר כל ל ש ם נג ד ול א נחל ק ר ק ע ל צ ד המכ ר ז ה אומ ר נכ ה וז ה אומ ר גנ ה אב ל בג ד מח ן דכ ר
שמיה ועו ר היא ך אמ ר שאינ ו טוע ן ל א נמנ ה ט ׳ הל א סתל ס הדי ן נת ב ראוב ן אומ ר במנ ה אמרת י ל ך למכו ר ועיני ך רואו ת אל א ודא י אח ד מ ן התלמידי ם כתב ו ותלאה ו באיל ן גדו ל ר ק הדי ן הו א ע ס ר־ 8

וסייעתו

נסף משני . קנ ץ . חלכו ת שלוח ץ ויטותפי [ צ־ ב נס ף מ״נר ־ צ ב 43

06יצו צ א נחנ ה ל ו אל א שא״ ל היל ך : וא ם יד ע הלוק ח שחא ץ ז ה ש ל ראוב ן וכו ׳ . כלומ ר דע ד
השחא עסקינ ן בדי ן שבי ן המוכ ר והסרסו ר והשח א מיירינ ן בדי ן ש ל לוק ח ע ם המוכ ר
והסרסור וטע ם הדי ן דכיו ן שיד ע הלוק ח שמש ן ז ה ש ל ראיב ן דומ ה לדי ן שכה ב למעל ה שא ם

השגת הראב״ ד

*ואס יד ע הלוק ח שחפ ן ז ה ש ל
ראוכן הו א וכו ׳ : א״ א ונ ס

ויןח ין; ו

עלי מכ״ ל

*כל סרסו ר שהודי ע ללוק ח וכו ׳
סד שהר י ל א פס ק ל ו דמי ס
וכו' ז א׳ א כשהפקיד ו ל ו ל א
אמר ל ו כלו ס וא ס אמ ר ל ו מכו ר
לי חפ ן ז ה ככמ ה שתמצ א וכר י
מצא אי ך יחזו ר ויאמ ר אינ י רוצ ה
דמים הלל ו עכ״ ל :

דעש המשל ח בט ל המק ח ומ״ ש הראב״ ד שיאמ ר ל ו
מענה ז ו

שליחותו וזוכ ה הלוקח . *וא ם יד ע
הלוקח שחפ ץ ז ה ש ל ראוב ן הו א
וזה המיכ ר ל ו סרסו ר הו א יחזי ר
החפץ לבעלי ם ויחרי ם ע ל מ י שנןק ן ז ה אינ ו כלו ם של א יחזו ר ול א
לו רשו ת למכי ר בחטש־ ם א ו ערצ ה
בחמשים וחז ר ב ו אח ר שקניתי :

ז *כ ל סרסו ר שהודי ע ללוק ח
שחפץ ז ה א ו קרק ע ז ה ש ל ראוב ן
ואחר שקנ ה הלוק ח אמ ר ראוב ן
איני רוצ ה למכו ר בדמי ם אל ו
מחזיר הלוק ח שהר י ל א פס ק ל ו
דמים ואמ ר ל ו מכו ר ל ך בכ ך
וכך. [כל ] סרסו ר שאב ד החפ ץ מיד ו א ו נגנ ב א ו
נשבר חיי ב לשל ם מפנ י [ג ] שהו א נוש א שכ ר • * ח הלוק ח
אכלים מבי ת האומ ן לשגר ן לבי ת חמי ו ואמ ר ל ו א ם
מקבלין אות ן ממנ י אנ י את ן ל ך א ת דמיה ם וא ם לא ו את ן
שכר מוע ט ונאנס ו בהליכ ה הר י ז ה 1י ] חיי ב לשל ם
ואם נאנס ו [? ] בחזר ה פטו ר . נטל ן ע״ מ למכר ן לאחרי ם
ואמר ל ו א ם ימכר ו במקו ם פלונ י א ו ע ד זמ ן פלונ י את ן
לך דמי ם כ ך וכ ך וא ם ל א ימכר ו אחזיר ם ל ך ונאנס ו
בין בהליכ ה בי ן בחזר ה נ ס חיי ב לשל ם : ם כ ל שלי ה
שטען שארע ו אונ ס פלונ י והפסי ד כ ך וכ ך הר י ז ה
נשבע שבוע ת השומרי ן ע ל טענת ו ויפט ר . וא ם נהי ה
האונס במקו ם שאפש ר להבי א עלי ו עדי ם א ו דב ר
שהוא גלו י וידו ע שהר י ימצ א עדי ם הר י ז ה צרי ך
להביא ש ראי ה ע ל טענת ו וא ם ל א הבי א עדי ם אינ ו
נאמן ומשלם . מעש ה באח ד שאמ ר לשלוח ו קנ ה ל י ארב ע

מאות

א סט״ ג משי ן סי ׳ ס״ נ סמ״ ע סי ׳ •׳ 1 : ג טמ״ מ סי ׳ קס׳ ז וע״ ש :

הודיע בהו א שלי ח א ס נמצ א בעב ר ע ל
קנוניא אש ם עושי ם על י וכ י השבי ל
החלושה נפסי ד למוכ ר שאומ ר שמעול ם ל א הסכי ם
לחכור באוה ו הס ך והמס ן הו א של ו אל א ודא י
חייב להחזי ר ל ו ההפ ן אע״ ס שהסרסו ר מכהיש ו
ואם מפנ י טענ ש קנוני א יחרי ם ע ל מ י שנח ן
רשוש כלומ ר לפ י שלמעל ה הפ ס שנ י חלוקו ש
אס נש ן כב ר הסרסו ר הנ ׳ למוכ ר א ו של א נש ן
כעד א ם ל א נש ן הדמי ם אב ל טוע ן שנש ן
לו רשו ש אמ ר ע ל מ י שנח ן ל ו רשו ש וכנג ד הב ׳
שנהן ל ו הדמי ם אמ ר א ו שרצ ה בג ׳ כלומ ר
שקבל הנ ׳ ונשרצ ה והז ר ב ו אח״ כ וא״ ש ולמ ה
צריך שיד ע שחפ ץ ז ה ש ל ראוב ן כשיד ע שאינ ו ש ל
הסרסור סג י וכמ ו שכחבס י י״ ל שא ם ל א יד ע
למי הו א ל א יחזי ר ל ו שיאמ ר ל ו האי ש שאח ה
אומר שהו א בע ל החפ ן אינ ו ז ה והל ה ישמ ע ול א
יגיד כהו א ל א נשרצ ה בחמשי ס אח ר שאינ ו בע ל
ההפן א* נ שמציאו ש הדה ר הו א אומ ר שיד ע
שחפץ ז ה ש ל פלונ י ונחנ ו לז ה הסרסו ר :

ז כ ל סרסו ר שהודי ע ללוק ח וכו ׳ . כש ב
הראב״ד כשהפקיד ו ל ו ל א א״ ל כלו ם
וכו׳. כוונ ש הראב״ ד במ״ ש שהפקיד ו אצל ו היינ ו
לומר שהפקיד ו אצל ו למכר ו דאל״ כ מ י נק ן ל ו
רשוח לנפק ד למכו ר הפקדו ן אב ל מ״ ש וא ס א״ ל
סכור ל י חפ ן ז ה בכמ ה ששמצ א וכו ׳ קש ה א ם
היה החפ ן שו ה ק ׳ והל ך ומכר ו בנ ׳ וכ י יעל ה
על הדע ה שבשבי ל שאמ ר ל ו סכו ר בכמ ה ששמצ א
שהמכר יהי ה קיי ס ודא י ל א נחכוו ן לומ ר ל ו
בכמה ששמצ א אל א מע ט פחו ש מע ט יש ר אב ל
דברי רבינ ו ברורי ם שהנוש ן חפ ן לסרסו ר למכו ר
סשם א ו הו א נוש ן ל ו ואח ר כ ך ב א הסרסו ר
ואומר לב ד ז ה מצאש י ופס ק רבינ ו שהמוכ ר
יכול לבט ל המק ח כיו ן של א נח ן ל ו רכו ש למכו ר
בכך וכ ך ונ״ ל לדע ש רבינ ו שאע״ ס שהמוכ ר
יכול לבטל ו חי ן הלוק ח ייו ל לבטל ו א ם המוכ ר
רצה לקיי ם המק ח מאח ר שקנ ה הלוק ח באח ד
מדרכי הקניי ן אינ ו יכו ל לחזו ר ב ו : וכ ן סרסו ר
וכו׳ . הא י וכ ן טי ס הו א וצרי ך למחו ק וכ ן
ולכשוב במקומ ו כ ל וכ ן הו א בספרי ם המדוייקי ם
והדין הו א משנ ה בבשר א פר ק הספינ ה (ד ף פייז )
נשברה החבי ש נשבר ה לסרסו ר ומפר ש רבינ ו
כהוססוס שכתב ו שהי ה סרסו ר שניה ם ומד ד

וכגון

לחם משנ ה

1 מפנ י שהו א נוש א שכ ר . הרב״ י ז׳ ל בסימ ן קפ״ ו בטו ר ח״ מ דמ ה דבר י המפר ש שפיר ש
בנדרים דהא י מפנ י שהו א כנוש א שכ ר אריש א קא י דהיינ ו אהליכ ה דחיי ב מפנ י
פהוא נוש א שכ ר ואפש ר לייש ב דברי ו דכנוש א שכ ר ר״ ל עדי ף טפ י מיני ה וכדכח ב הרשב״ ם
ז״ל בסר ק הספינ ה דא ם ל א הי ה חיי ב באונ ס והמפר ש ורשב״ ם הכ ל דב ר אח ד ואע״ ס
שהמפרש סת ם הדברי ם ל א ח ש לפר ש והוצר ך לפר ש כ ן משו ם דלשו ן מפנ י שהו א משמ ע
דהוא טע ם לחיו ב דא י טעמ א הו י לפיטו ר הי״ ל לומ ר מפנ י שאינ ו אל א כנוש א שכ ר ולפירו ש
רשב*ס ז״ ל שפיר ש שהו א עדי ף מנוש א שכ ר לפו ן כנוש א קש ה דקט ן נשל ה בגדו ל ומשמ ע
דגריע מנוש א שכ ר ול א דעדי ף מנוש א שכ ר :