NOL
Mishneh Torah (Codification of Talmudic laws)

Chapter 302

Section 302

ואמר

א סמ״ ג סשי ן סי ׳ פי ג סמ׳ ם סי ׳ קכ״ א ע״ ש : ג מ0״ מ פי ׳ קכ- ס : ג ס מ ג ש ם

עשאו שלי ח לזכו ת בשביל ו וקתנ י דע״ י אשת ו מזכ ה אלי־ א אפיל ו אש ת אי ש נעשי ת שלי מ
ועבדו ושפחת ו הכנעני ם ל א ממע ט לה ו אל א מפנ י שיד ם כיד ו כלומ ר והו ה לי ה כעדיי ן
העירוב ברשות ו ול א נכנ ס עדיי ן לרשו ת אות ם שרוצ ה לזכו ת לה ם ה א לא ו הכ י יכולי ם להיו ת
שלוחים וטעמ א לפ י שישנ ן במקצ ת מצו ת ואינ ם כעכו״ ם דה א קרינ ן בה ו בנ י ברי ס ובפר ק

השואל(ד ף צ״ ח ע״ב ) נמ י הנ ן השוא ל א ת הסר ה
ופלחה בי ד בנ ו א ו בי ד עבר ו א ו בי ד שלוח ו
וכו׳ ומת ה פטו ר ואמ ר ר ב הת ם אפיל ו עב ד
כנעני ואפיל ו שמוא ל דאמ ר דוק א ע״ ע ל א ממע ט
כנעני אל א משו ס דיד ו כי ד רב ו ה א בשליחו ת
שאינו נוג ע לרב ו ב ר שליחו ת הו א ושמרינ ן נמ י
בפרק שנ י דגיטי ן (ד ף כ״ ג ע״ב ) אמ ר ר ׳ חיי א
בר אב א א״ ר יוחנ ן אי ן העב ד נעש ה שלי ח
לקבל ג ט חש ה מי ד בעל ה לפ י שאינ ו בתור ת
גיטין וקידושי ן ה א למש א ומת ן דאיתי ה נעש ה
שליח וש ם בפ״בהי ו רוצי ם לדרו ש מ ה את ם
ישראל א ף שלומכ ם ישרא ל להוצי א עבדי ׳ ואסיקנ א
אמרי דב י ר ׳ ינא י ל א מ ת את ם בנ י ברי ת א ף
שלוחכם נ ד ברי ס כלומ ר ועבדי ם בנ י ברי ת ה ה
דכתיב מחוט ב עצי ך לעבר ך בברי ת . ומ״ ש אב ל
מי שאינ ן בנ י דע ת וכו׳ . בסו ף המבי א תניי ן גב י
הא דתנ ן הכ ל כשרי ם להבי א מ ת הג ט מון ^

מחש״ו אמרינ ן בפלמ א מש״ ו לא ו בנ י דע ה
נינהו ופירש״ י וגב י שליחו ת אי ש בעינ ן ול א קט ן
לשליחות נפק א ל ן מויקח ו לה ם אי ש ש ה לבי ת
אבות אח ד לוק ח לכול ם ע״ כ וכיו ן שכ ן לכ ל
מילי פסולי ם וברי ש האי ש מקד ש (ד ף מ״ ב ע״ב )

מיבעי לכדרנ י יצח ק דא״ ר יצח ק אי ש זוכ ה ול א
קטן זוכ ה ובפר ק התקב ל(ד ף ס״ ד ע״ב ) אמר ו
דקסנה זכי א בעירו ב שהו א מדרבנ ן חב ל ל א
כשאר דברי ם דהו ו מדאוריית א :

לפיכך השול ח בנ ו קט ן וכו ׳ . בבב א בתר א פר ק
הספינה (ד ף פ״ ז ע״ב ) מפנ ה השול ח
ננו אצ ל חנונ י [ופונדיו ן בידו ] ומד ד ל ו באיט ר
שמן ונת ן ל ו א ת האיס ר ושב ר א ת הצלוחי ת ואב ד
אח האיס ר חנונ י חיי ב רפ י יהוד ה נ כי י פע ל
מנת ק פלח ו ופיר״ ש השול ח בנ ו אצ ל חנונ י
וסונדיון ביד ו שה ם ב ׳ איסרי ס להבי א ל ו שמ ן
באיסר ואיס ר ית ן ל ו המנונ י וכ ן עש ה מד ד
לו באיס ר שמ ן ונת ן ל ו חנונ י לתינו ק א ת
האיסר להבי א לאבי ו השמ ן והאיס ר ואמר ו
בגמרא בשלמ א בשמ ן ואיס ר בה א פליג י דרבנ ן
סברי לאודוע י שדרי ה כלומ ר להודי ע לחנונ י
שצריך לשמ ן שדרי ה הא ב לבנ ו כד י שישל ח ל ו
חנוני מ״ י שלוח ו פיק ח ור ׳ יהוד ה סב ר לשדור■ •

ליה שדרי ה אל א שב ר צלוחי ת אביד ה מדע ח
דפונדיון נמ י הו י אביד ה מדע ת מ״ מ כיו ן שנשא ר אצל ו ל א מיפט ר
עד שיס א ליד ו שו ה פונדיו ; שמ ן ואיס ר וא ס הי ה מחזי ר אות ו פונדיו ן ה״ נ דהו ה פטו ר
ודגר פשו ט דהלכ ה כחכמי ם דלאודוע י שדרי ה ומכיו ן שאמר ו דצלוחי ת אביד ה מדע ח הי א

למדנו

- משנ ה למל ך

דאס נ א כת ג לנסק ד ע ם חתימו ת וציורי ם שידוי. ' ניניה ם א ם נות ן הפקדו ן הז ה ואח ר כ ך א ם ינ א למפקי ד
ויאמר שהו א ל א שלח ו א ם נאמ ן א ו נאמ ר כיו ן שהני א הסימני ם הידועי ם ניניה ם אי ן לחו ש דאיתרמ י
אחר שזיי ף כ ן ושמוא ל ח: ש לז ה שמ א אח ר עש ה ז ה ור׳ י ל א חיי ש זה ו הנרא ה נמחלוקת ם נמ ה כהנ י
מהריק״א לדכר י רנינ ו אל א שאינ י יכו ל לנר ש מא י דאיחמ ר ננמר א אמר ו לשמוא ל מא י תקנתי ה כדרי •
אכא כו ׳ לפ י דר ך ז ה שאי ן ל ו דמיו ן כל ל לפ י מ׳ ש נמחלוקת ם וצי ע :

פ״ב א אי ן העכו׳ ם נעש ה שלי ח לדנ ר מ ן הדנרי ס שנעול ס כו ׳ . הר נ משא ת כנימי ן נחשונ ר

סימן צ׳ ו נסתפ ק נה א דהמיינ ן דאי ן העכו״ ס עוש ה שלי ח זאינ ו נעש ה שלי ח א ס הו א
דוקא עכו׳ ם לישרא ל אנ ל עכו׳ ם לעכו״ ס מצ י עני ד שלי ח יע״ ש . ועיי ן כירושלמ י ס״ ק דתרזמו ת הלנ ה
א' ותמצ א שדי ן ז ה לית א אל א שאי ן העכו׳ ס נתור ת שלימו ת כל ל ועיי ן ניפ״ ו דדמא י . (*א״ ה עיי ן מג ן

אירהם כימ ן תמ׳ ח סק״ ג וכהפ ר ני ח שמוא ל ס׳ כ ה ' ומכר״ ס ■מינ ן נתפונ ה סימ ן ה ׳ ועיי ן נספ ר מו ח

יאיר סימ ן מ׳ ע כדי ן אמיר ה לעכו׳ ס נשס־ ז והש׳ ך ה׳ מ סימ ן רמ׳ ג ס״ ק ה ׳ הגי ח דנר י המ״ ו
שכתנ כ ן נפשיטוח ) :

כ לפיב ך השול ח ננ ו קט ן כו ׳ . דנר י רניצ ו סתומי ם דמשמ ע דאי % נח ן ני ד הקט ן וז ס א׳ א דלמ ר
<םן א ס כאיס י כיו ן שנס ; ל ו השמ ן נדמ י האיס ר ועו ד מ ה ו ה שכס ג החנוונ י חיי ב לשל ם

דמשמע

מגדל עו ז

פ׳ב אי ן העכו״ ה נעש ה שלי ח כו ' מ ד המשל ח נ ן נרית . נמסכ ת קידושי ן סר ק האי ש מקד ש ונ״ מ סר ק
איזהו נש ך(ד ף מ׳א ) : עוש ה אד ם שלי ח נו ׳ ע ד ואח ד הקטנ ה . ש״ ג יקיחשי ן (ד ף מ״א ) וב "

סליק המוכ ר א ת הפסינ ס ; ליסינ ך השול ח ננ ו קט ן כו ׳ ע ד הר י ו ה פטו ר . סר ק המוכ י א ת הספינ ה ג

משנס

היא כלומ ר דאע״ ג

עביר וא י כע י ל א עבי ר . סר״ י מטסק י ה״ ר חזקי ה בפ״ ק דב* מ ; [כ ] כרבנ ן לגב י רב י יהוד ה ואמ ר אבי י אנ א ואר י שבחבור ה חרגימנו ח ומנ ו ר ׳ ויר א שנטל ו למו ד נ ח לאחר י

וביטוזי״ל של א מרע ת קסיפלג י רב י יהוד ה סב ר שוא ל הו י ורבנ ן סכר י גזל ן הו י ועיי ן כה ׳ כגיב ח סש״ ד ע' כ •

[רמב׳ם חי״ג ] 1 6 .11ב ג .י 1 ג11פ(81111 מ

42

הףממ>נכם קנץ . הלכו ת שלוח ץ ושותפ ץ פ* ב כס ף טשנ ח

לממו שא ם פיר ש ואי ל של ח ל י ס ם הקס ן שהו א סמו ר :

נ האופ ר למניר ו מנ ה שי ש ל י ביד ך וכו׳ . משנ ה במציע א פר ק השוא ל (ד ף צי ח ע״ג ) )* ל
השואל א ח הפר ה ואמ ר ל ו השוא ל שלח ה ל י בי ד בנ י א ו בי ד עבד י א ו בי ד שלוח י
או בי ד בנ ך א ו בי ד עבד ך א ו בי ד שלוח ך א ו שאי ל המשאי ל הרינ י משלח ה ל ך ני ד בנ י וכו ׳
וא״ל השוא ל של ח ושלמ ה ומת ה חיי ב כלומ ר

השואל דהו״ ל כאיל ו הגי ע ליד ו ובנ ו דקסנ י
משמע דקט ן הו א דאיל ו גדו ל היינ ו שלוח ו וב ר
מן די ן די ן הקט ן נלמ ד ממ״ ש בסמו ך דצלוחי ש
אבידה מדע ת הי א וע ד השת א מייר י דשול ח
לקנות והנ א בשול ח ל ו חוב ו א ו פקדונ ו . ומ״ ש
וכן שני ם שהתנ ו וכו / כ ך העל ה הרי״ ף בקמ א
פרק הגוז ל עצי ם :

וכתב הראב״ ד וכ ן שני ם שהתנ ו וכו ׳ הר י
המשלח פטו ר . א״ א ובשבוע ת היס ס
עכ״ל ואנ י אומ ר דבודא י דבנגנ ב א ו נאב ד כיו ן
שהשליח מוד ה ל א שיי ך הח ם שבוע ת היס ת ול א
נתכוון הראב״ ד אל א היכ א דכפ ר ב ו השלי ח
וכיון ד כשא ר החלוקו ת ל א שיי ך ל א חש ש רבינ ו
לכתוב שישב ע היס ת משו ם חלוק ה אח ת . א ו
כוונת הראב״ ד ז״ ל שאפיל ו השלי ח מוד ה שקבל ם
אלא שנגנב ו א ו אבד ו צרי ך המשל ח לישב ע שבוע ת
היסח דע ד אמ ד ל א פטרי ה משבוע ה דנוג ע
בדבר הו א א ו אפ״ ה ל א קשי א שכב ר נתבא ר
דין השלי ח בפר ק הקוד ם ול א הוצר ך לכפל ו כא ן :
ד השלי ח שקנ ה א ו שמכ ר וכו ׳ . למ ד כ ן
רבינו מההו א עובד א דפר ק ג ט
פשוט שכתבת י בתחל ת פ״ א שאמ ר שהמק ח קיי ם
לגבי שלי ח שקנ ה של א באחריו ת ובפר ק אלמנ ה
ניזונת אמר ו שא ס טע ה שלי ח נתבט ל המק ח
וסובר רבינ ו דכ י אמרינ ן נתבט ל המק ח היינ ו
כשהודיע שהו א שלי ח וכ י אמרינ ן שהמק ח קיי ם
לגבי השלי ח היינ ו כשל א הודי ע שהו א שלי ח .

ומ״ש ויהי ה די ן בינ ו ובי ן ז ה ששלח ו . כב ר נתבא ר בס ״ א :

ה ראוב ן שקנ ה שד ה משמעו ן וכו׳ . בריית א פר ק הגוז ל עצים(ד ף ק״ב ) והטע ם שכת ב שסר ו
הראשון גש ם לו י כד י של א יצא ו עלי ה עסיקי ן כשידע ו שהי א ש ל לו י בהו א אד ם
גדול וע ל החלוק ה הראשונ ה הקש ו בגמ ׳ פשיט א ותירצ ו מה ו דתימ א יוד ע היי ת שלעצמ י אנ י

לוקחה ול א כתבת י שמ ר בש ם לו י אל א להצי ל ^

השגת הראב״ ד

*וכן שני ם שהתנ ו ביניה ן שכ ל
מי ונו ׳ הר י המשל ח פטו ר :
א׳א ונשבוע ס היס ח עכ׳ ל :

ואמר יישל ח ל י ע ם הקט ן הר י ז ה פטו ר י * ג האומ ר
לחבירו מנ ה שי ש ל י ביד ך בי ן מלו ה בי ן פקדר ן שלחה ו
לי בי ד פלונ י אפיל ו הי ה קט ן א ם רצ ה לשלח ו ביד ו
נפטר ואינ ו חיי ב באחריות ו . *וכ ן
שנים שהתנ ו ביניה ם שכ ל מ י
שירצה לשלו ח לחביר ו משל ח בי ד
מי שירצ ה המשל ח הר י ז ה משל ח
ביד מ י שירא ה ל ו שהו א ראו י
להוליך דב ר ז ה . וא ם נגנ ב א ו אב ד בדר ך א ו שכפ ר ב ו
השליח הר י המשל ח פטו ר . שכ ל תנא י שבממו ן קיי ם :

ד "השלי ח שקנ ה א ו שמכ ר והודי ע שהו א שלי ח בדב ר
זה לפלונ י אע״ פ שמש ך א ו שהמשי ך ונמצ א שעב ר ע ל
דעת המשל ח בט ל המק ח ומהזי ר . וא ם ל א הודי ע שהו א
שליח נקנ ה המק ח ויהי ה הדי ן בינ ו ובי ן ז ה ששלח ו :

ה ראוב ן שקנ ה שד ה משמעו ן ואמ ר ל ו ללו י קנית י אות ה
וכתב שט ר מכ ר בש ם לו י וחז ר ראוב ן ואמ ר לשמעו ן
לעצמי קניתי ה חזו ר וכתו ב שט ר מכ ר בשמ י אי ן כופי ן
את המוכ ר לכתו ב ל ו שט ר אח ר בש ם ראובן . וא ם
התנה עמ ו בתחל ה ואמ ר ל ו לעצמ י אקנ ה וז ה שאכתו ב
שטר בש ם לו י כד י של א ידע ו ב י שאנ י הו א הקונ ה הר י
זה כופה ו לחזו ר ולכתי ב שמ ר אח ר בשמ ו : ן הסרםו ר
בשליח הו א אל א שהו א נוט ל שכ ר שליחות ו לפיכ ך א ם

שינה דע ת הבעלי ם משל ם מ ה שהפסי ד . כיצ ד ראוב ן שנת ן חפ ץ לשמעו ן הםרסו ר ואמ ר ל ו מכו ר ל י ז ה וא ל תמכו ר בפחו ת
ממאה והל ך ומכר ו כחמשי ם משל ם החמשי ם מביתו . מכ ר
במאתים הכ ל לראוב ן וכ ן כ ל כיוצ א בז ה . *ראוב ן אומ ר במא ה
אמרתי ל ך והסרסו ר אומ ר בחמשי ם אמר ת ל י וכ ן בחמשי ם
מכרתי נשב ע הסרסו ר שבוע ת התור ה שהר י הוד ה במקצ ת .
ואם כב ר נת ן ל ו החמשי ם נשב ע שבוע ת היס ת שעש ה

שליחותו

וס״ש

מעסיקין וזוז י בכד י ל א שדיג א אל א אדעת א
דכתבת ל י שט ר אחרינ א קמ״ ל ג ס הסיפ א
הקשו פשיט א ותירצ ו ל א צריכ א כגו ן של א החנ ה
עם המוכ ר אל א אמ ר לעדי ם בפנ י הטופ ר עו ד
שסר אח ר תכתב ו ל י ע ל שד ה ז ן מה ו דתימ א
יאמר המוכ ר אנ י היית י סוב ר שאת ה רוצ ה
לכתוב שט ר אח ר בש ם לו י קמ״ ל שאמ ר ל ו לכ ך
אמרתי לעדי ם בפני ך לומ ר שממ ך אנ י רוצ ה
שתכתוב שט ר בשמ י ורבינ ו סת ם הדברי ם
דמשמע לי ה שבכל ל הלשו ן הו א א ו ל א הי ה
בנוסחתו כ ן בגמר א :

ו הסרסו ר שלי ח הו א וכו ' . נ״ ל דממתניתי ן
דכתיבוח פר ק אלמנ ה ניזונ ח (ד ף
צ״ח) אלמנ ה שהית ה כתובת ה מאתי ם ומכר ה
שוה מא ה במאתי ס א ו שו ה מאתי ם במא ה
נתקבלה כתובת ה י ש ללמו ד כ ן שהר י הו א דומ ה
לסרסור שנוט ל שכ ר שג ס הי א נהני ת במכיר ה
זו שגוב ה כתובת ה ואמרינ ן בההו א פירק א דב ר
שאין ל ו קצב ה הכ ל לבע ל המעו ת וכ* כ רשב׳ ם
והרא״ש ז״ ל וכת ב המרדכ י שהסרסו ר ש׳ ש אפיל ו
בשעת הליכ ה : ראוב ן אומ ר במא ה וכו ׳
נשבע הסרסו ר שבוע ת התור ה . שכיו ן שאינ ו
מכחיש א ח שמעו ן לומ ר של א נמכ ר אל א שאומ ר
שא״ל במא ה ה״ ל סרסו ר מוד ה במקצ ת ובז ה
גסיישבה השג ת הראב׳ ד ז״ ל שכת ב אי ן כא ן
שבועת התור ה וכו ׳ . ומ״ ש וא ם כב ר נת ן גשב ע
היסה הטע ם משו ס דהו״ ל כופ ר בכ ל והו א הדי ן
אפילו

השגת הראב״ ד

*ראובן אומ ר במא ה וכו ׳ ע ד הר י הוד ה במקצ ת : א״ א אי ן כא ן שבוע ת התור ה לס י שראוב ן אינ ו יזוב מ
אלא בגד ו ואינ ו יוד ע שנמכ ר אל א מפ י שמעו ן ואינ ו טוע ן ל א נמנ ה ול א בשו ם דב ר מכויי ם אל א נגד ו
ומאן דל א שנ ר כ ן ל א סכ ר כלו ם הילכ ן ישב ע ההרסו י שבוע ס היפ ת ויפע י :