Section 299

^1*^4 — — ^ 4 ^4 <.9. . . * \ . . 1 <

ו ו י׳י ׳ ן ׳יי׳-׳ . ך ׳- ן ׳.י״׳. ! 1^ 41 ׳.ו־ץ✓׳ * 4 * ■( \

ושאל ל ו הדי ן בסחמ א אמ ר ל ו לאח ד ואפיל ו לשני ם וש ם ל א הי ה כוונת ו לחלו ק פ ל ר ב
הונא אל א הדי ן אמ ר ל ו לכ ך נרא ה ל ו לסו ר ז״ ל לייש ב לגירס ת הרי״ ף ז״ ל דנקס י רב ה
ורב חסד א לאח ד ואפיל ו לשני ם דל א מיבעי א אמ ר מכו ר סחמ א אל א אפיל ו אמ ר מכו ר
לאחד יכו ל למכו ר אפיל ו לשני ם כיו ן דמוכ ר בשט ר אח ד ול א בשנ י שטרו ת דבה א אייר י
הך סלוגח א אליב א דהרי״ ף ז״ ל כמ ו שפיר ש הרא״ ש לדעח ו ומפנ י כ ן כת ב הטו ר דלדע ת
הרי״ף אפיל ו אמ ר מכו ר לאח ד כיו ן שמכ ר בשט ר אמ ד אפי ׳ לשני ם שסי ר דמ י דהו א מסר ש ק

ל7מ•

טנד^ ע ת

נתן גועז ת לשלוא ו לקצו ת ל ו קרק ע וכו ׳ לפינ ך א ם רת5 ה עלי ו וכו ׳ ע י כפ י התנא י : נת ב הדאנ״ ד
ז׳ל נאמ ת כ ך הו א דר ן הגמ ׳ וכו ׳ : ואנ י אומ ר עיק ר הלכ ס ז ו מפורש ת כ ן סו ף נ׳ ג והקושי א ש ל
סיאכ׳ד ל א ע ל ר' מ ז׳ ל הי א אל א ע ל הגמר א והשת א מיה א שפי ר תירצ ה וכ ן צזשמ ע קצ ת מלשו ן ר׳ י
אלפה י׳ ל שהכי א כהלכו ת ; האומ ר לשלוח י *?ו י ל י מ ׳ ע ד תרעומות . בכתומ ס הי ק אלמנ ה צחו א ן

-נסף מש ״ קנץ . הלכו ת שלוח ץ ושותפי [ פ־ א נם! ־ טשני ׳ כ 89

געל ררח ו וי׳ ל שדי ן ז ה ל א שיי ך בדינ י שלי ח אל א בדינ י מק ח וממכ ר וכב ר נתבא ר נדברי ו
ם*ו מהלכו ת מכיר ה : נת ן ל ו מעו ת ליק ח בה ם חטי ם וכו ׳ . כ ך העל ה הרי״ ף בקמ א פר ק
הגוזל עצי ם דא ס פחת ו פחת ו לשלי ח מפנ י שהו א משנ ה וא ם הותיר ו הותיר ו לבע ל המעו ת :
היה השע ר קצו ב וכו ׳ . כתובו ת פר ק אלמנ ה(ד ף צ״ח ) כא ן שנ ה לב י פירו ש במתנית ץ
הכל לבע ל המעו ת כדהני א הוסיפ ו ל ו אח ת
יתירה הכ ל לשלי ח דבר י רב י יהוד ה רב י יוס י
אומר •הכ ל לכע ל

המעות והתני א רב י יוס י
אומר חולקי ן אמ ר רמ י ב ר אב א אמ ר רב י
יצחק ל א קשי א כא ן בדב ר שי ש ל ו קצב ה כא ן
בדבר שאי ן ל ו קצב ה כלומ ר ומתני ׳ בדב ר שאי ן
לו קצב ה ופירש״ י שי ש ל ו קצב ה כגו ן קטני ת
הנמכר בחנו ת במד ה מל א כל י בפרוט ה [א ם
הוסיפו אח ת יתירה ] חולקי ן דמתנ ה הוא י י״ ל
לשליח ניחנ ה וי״ ל לבע ל המעו ת ניתנ ה [אב ל
דבר שאי ן ל ו קצב ה [כגון ] חלו ק וטלי ת ויר ק
הנמכרים באומ ד פעמי ם מוותרי ם למכו ר בזו ל
פעמים בצמצו ם הכ ל לבע ל המעו ת שאי ן כא ן
מחנה אל א מכ ר אב ל הרי׳ ף כת ב ולמ ה חולקי ן

*גירסהנו הסוכ ה ר׳ י דכריית א קמייה א חולקי ן!נשני ס
הכל לנע ל המעו ת

בפני

ולא לק ח אי ן ל ו עלי ו אל א תרעומ ת . נת ן ל ו מעו ת ליק ח
בהן חטי ם בי ן לאכיל ה בי ן לסחור ה והל ך ולק ח בה ן
שעורים א ם פחת ו דמ י ז ה שלק ח פחת ו לשלי ח מפנ י
שהוא משנ ה וא ם הוסיפ ו דמיה ן [י ] הוסיפ ו לבע ל המעות .
היה השע ר קצו ב וידו ע והוסיפ ו לשלי ה במניי ן א ו
במשקל א ו במד ה כ ל שהוסיפ ו ל ו המוכרי ם הר י הו א
של שניה ם וחול ק התוספ ת השלי ח ע ם בע ל המעו ת .
ואם הי ה הדב ר שאי ן ל ו קצב ה הכ ל לבע ל המעו ת : ו מ י
שהיה חייבלחביר ו ממו ן בי ן משו ם מלו ה בי ן משוספקדו ן
או שכידו ת ונת ן המעו ת בי ד השלי ח ואמ ר ל ו הול ך ממו ן
זה לבע ל חוב י אי ן השלי ח צרי ך להטפ ל ל ו ולית ן ל ו

השליח ובעה״ ב הואי ל ובא ת לשלי ח הנא ה ע״ י בע ל הבי ש מול ק עמ ו נרא ה שאפיל ו נת ן המוכ ר
לשליח בפירו ש כיו ן שבא ת הנא ה לשלי ח ע״ י בע ל הבי ת חול ק עמ ו ולז ה נוטי ם דבר י רבינ ו
וכתבו התוספו ת דמ י שמינ ה א ת חביר ו לקב ל מעותי ו מ ן העכו״ ם ומע ה העכוי ם ונת ן ל ו
יותר שהכ ל לשלי ח ואע״ ס שטע ה העכו״ ם מעצמ ו ור״ ת חול ק בדב ר ונ ^ דלדע ת הר ב

אלפסי ורבינ ו שהטע ם משו ס דכיו ן שנא ת לשלי ח

הנאה ע״ י בע ל הבי ת חולקי ן הו א הדי ן דה* נ
חולקים וכתב ו עו ד שא ם מס ר ישרא ל לחביר ו
מאתים לשל ם לעכו״ ס והטע ה העכו׳ ס ול א
שלם אל א מא ה דא ז ודא י המעו ת כ ל שע ה
ברבות המשל ח :

ו מ י שהי ה חיי ב למביר ו ממו ן בי ן משו ם וכו ׳ .

כן העל ה הר ב אלפס י ז״ ל בכתובו ת פר ק
הטחב : וכ ן א ם הי ה החו ב בשט ר וכו׳ . ש ם פ ׳
הכותב (ד ף פ״ה ) בגמר א עובד א ואמר ו לעני ן
שלומי שלי ח מא י ואסיקנ א דבי ן א״ ל שקו ל
שמרא וה ב זוז י א ו ה ב זוז י ושקו ל שטר א משל ם
והטעם דכיו ן שפרעו ן המעו ת תלויי ם בשט ר
ובהזכרת לקיח ת השט ר גל י דעתי ה שיר א לח ת

לו

עדים. וא ם אס ר לשלי ח א ל תפר ע חו ב ז ה אל א בעדי ם ופרע ו שלאינעדי ם חיי ב לשל ם . וכ ן א ם הי ה החו ב 1 מ בשט ר
בין שאט ר ל ו ק ח השט ר ות ן ל ו המעו ת בי ן שאט ר ל ו ת ן הטעו ת וק ח השט ר ונת ן בל א עדי ם ול א לק ח השט ר

לדעה הטי ף זי ל הרכתימ א ול א סי ל האט ה בה א . וחמ ה ס ל הרסני ם זי ל מפנ י שהו א
פסק דמעבי ר ע ל דברי ו הו י כהרי״ ף ז״ ל ול א כר ב הא י ז* ל . וא״ כ הי ה ל ו לחל ק כשכת ב
אפי׳ מכ ר למא ה ממכר ו קיי ס דאייר י כשמכ ר לד ׳ בנ י אד ם בשט ר אח ד וכ״ ת בה א אייר י
ליחא דא״ כ לישמעינ ן הרמב״ ם רבות א דאפיל ו אמ ר בהדי א מכו ר לאח ד כיו ן דמכ ר לשני ם
בשטר אמ ד סג י דהכ י סב ר הרי״ ף ז״ ל לפ י גירסח ו ומוכר ח הו א מדהזכיר ו ר ב חסד א
ורבה בדבריה ם לאח ד ואפיל ו לשני ם כדכתיבנ א ובשלמ א להרי״ ף ז״ ל ניח א דכיו ן דהבי א
דבריהם שאמר ו לאח ד ואפיל ו לשני ם סג י וע* כ אייר י כשמכ ר לשניה ם בשט ר אח ד אב ל
להרמב״ם ז״ ל קש ה . וזה ו שכת ב הטו ר והרמב״ ם ז״ ל כת ב מכו ר ל י בי ת סאחי ס וכו ׳
כלומר כת ב תחל ה די ן ז ה דל א קנ ה משמ ע דפס ק כהרי״ ף ז״לודל א כרבינוהא י דאי ת
ליה דמוסי ף ע ל דברי ו הו י וכיו ן שכ ן דפוס ק דל א כרבינ ו הא י ז״ ל אל א כהריי ף ז״ ל קש ה
דכחב אחר י כ ן אמ ר ל ו מכו ר ל י שד ה ול א פיר ש וכו ׳ מכר ו קיי ם והי ה ל ו לחל ק דהיינ ו
דוקא כשמכ ר בשט ר אח ד דא ז אפיל ו אמ ר ל ו בהדי א מכו ר לאח ד מכר ו קיי ם אב ל בש ר
שגירות אפ/ ו אמ ר מכו ר סת ם ל א מהנ י והו א סת ם ול א אייר י בשט ר אח ד ומכ ח ההכר ח
שכתבתי א״ כ תימ ה עלי ו ושיעו ר דבר י הטו ר ז״ ל שכת ב ול א חיל ק ל א קא י אל א אבי א
דאמר מכו ר ל י שד ה ול א פיר ש וכו ׳ דש ם נופ ל החילו ק בי ן מכ ר בשט ר אח ד למוכ ר בשנ י
ששרות אב ל בבב א דמכו ר ל י בי ת שאתי ס וכו ׳ ל א שיי ן ש ם חילו ק וא" ? אינ ו טפ ל ש ם

לחם משנ ה

לבון ול א חיל ק ולכ ך הי ה נ״ ל לגרו ס בדבר י הטו ר ז* ל הא י ל א מיל ק אח ר וכת ב עו ד וצ״ ל
כן וכת ב עו ד אמ ר ל ו מכו ר ל י שד ה ול א פיר ש אפיל ו מכ ר למא ה מכר ו קיי ס ול א חיל ק וכו ׳
ובזה ניח א מא י דהקש ה ג״ כ הרב״ י ז״ ל דלמ ה הוצר ך לכתו ב וכת ב עו ד וכו ׳ דגמר א
ערוכה הי א דל א כת ב כ ן אל א לו9 ר אנז״ כ ול א חיל ק דש ם נופ ל החילו ק דכתיבנ א וה א
ד.א הזכי ר הטו ר ז״ ל חילו ק ר״ ת בי ן ההתימ ס השלי ח לל א החתימ ם תפ ס דע ת ר״ י ז״ ל
עיקר מפו ם דהרמב״ ן זי ל ייש ב דע ת הרי״ ף כמ״ ש ר״ י ז״ ל ז ה נ״ ל נאו ת לדע ת הטו ר .
ורבינו סת ם הדברי ש דסוב ר דמא י דאמר ו בגמר א לאח ד ואפיל ו לשני ם הו א כדכס ב הרא״ ש
דאגב דנקטי ה ר ב הונ א נקטי ה וה א דל א פיר ש דאייר י בשמכ ר לשני ם בשט ר אח ד נמש ך
אמר הרי״ ף שהו א ג״ כ סת ם וכת ב לשו ן הגמר א לס י דע ת הרא״ ש ז״ ל ונמצא ו דבר י הרי״ ף
ורבינו ז״ ל מכווני ם יח ד :

ה הי ה השע ר קצו ב וידוע . בח״ מ סימ ן קפ״ ג כת ב הרב״ י ז״ ל דאפיל ו הדי ף דאי ת לי ה
סעמא דחולקי ם משו ס דבא ה הנא ה לשלי ח ע ל יד י בעה״ ב היכ א דהטע ה בחשבו ן
השליח לעכו״ ס דהו י לשלי ח כדע ת ר״ י וכא ן חז ר ב ו וכת ב דלהרי״ ף ורבינ ו חולקי ם ג ס
כאן לפ י מעמ א דאי ת לה ו דמולקי ס ונ״ ל עיק ר כמ״ ש ש ם בח״ מ דש ם בפר ק אלמנ ה
משמע דאי ת לי ה לר״ י מעמ א דהרי״ ף ז״ ל דע״ י מעותי ו נשתת ף ומ״ מ אי ת לי ה דהכ ל
לשליח משס ע דלא ו ה א בה א תלי א ;

משנה למל ך

השולח

1

מיירי לסחור ה וננ ל מיו י דאיכ א רווח א ניח א לי ה ומפ״ ה כ י הוסיר ו לא ו שינוי א הו א . והנ ס כפ י ככר ת
י א יי׳י י ל א מייד י אל א כמיד י דמו י לי ה לגופי ה א״ כ ר״ י דפלי ג הו א א ף כמיד י דחו י לי ה לגוסי ה .
אך י ש להכתפ ק אניכ א דר״ א לר׳ י כיכ א דשינ ה מ ה יאמ ר א ם יאמ ר דא ם הותיר ו הותיר ו ל ו א ו א ם
יאמר דהוחיי ו לאמצ ע ואפש ר דא ף אליכ א דר׳ י דאי ת לי ה דכינו י אינ ו קונ ה מ׳ מ מוד ה דכמיד י דחו י
לגופיה אינ א קפיד א ונתכט ל השליחו ת וכיו ן דנתכנו ל השליחו ת ל א ש״ ך לומ ר א ם הותיר ו הותיר ו
לאמצע דכיי ן דכינ ה מ י הודיע ו לנע ל חטי ם שיקנ ה חטי ם לכע ל המעו ת וכסכר ח כנ י מעדנא , הל א
דלפ׳ו קש ה לי׳ א דהו ה לי ה למימ ר ה א וה א ר' מ ור ׳ יהוד ה וכריית א דקתנ י א ה הותיר ו הותיר ו ל ו
מיייי לאכיל ה וא ף לר׳ י דקאמ ר שינו י אינ ו קונ ה מ״ מ כיו ן דנתנט ל השליחו ת א ס הותיר ו הותיר ו ל ו
ונרייתא דקתנ י הותיר ו לאמצ ע מייר י לסחור ה וא״ כ ל א הו י שינו י דנכ ל מיד י דאינ א רווח א ניח א לי ה
ומש״ה א ם הותיר ו הותיר ו לאמצ ע ואפש ר לומ ר דר׳ א מוד ה לי׳ י דלמא ן דאי ת לי ה דשינו י אינ ו קונ ה
אף שנתכט ל השליחו ת א ם הותיר ו הותיר ו לאמצ ע ומש״ ה ל א מצ י לאוקמ י כולה ו כר ' יהוד ה דכיו ן דשינו י
אינו קונ ה אמא י קחנ י א ם הותיר ו הותיר ו ל ו ומש׳ ה אוק י לכולה ו כד' מ ולס׳ ו ל׳ ס כ״ א עלי ה דר׳ י אל א
כחדא דאי ת לי ה דנמיד י דסחור ה ל א חשי כ שינו י א ם שינ ה לכ״ ע וא' כ א ף לר״ מ דשינו י קונ ה כמיד י
דסחויה השכ ר לאמצ ע דנכ ל מיד י דאיכ א רווח א ניח א לי ה וכ׳ ש לר ׳ יהוד ה דאפיל ו דנימ א דחשי כ פינו י
מ׳מ השכ ר לאמצ ע דשינו י אינ ו קונ ה . הכל ל העול ה דלפ י הפירו ש הראשו ן ר׳ א הלי ג עלי ה די׳ י כתרת י
מדא דלר׳ י אצינ א דמ׳ ד כינו י אינ ו קונ ה א ף דהו י פינו י ונתנט ל השליחו ת השכ ר לאמצ ע ולר׳ א כ ל
ששינה א ף למ״ ד פינו י אינ ו קונ ה אי ן השכ ר לאמצ ע כיו ן דנתנט ל השליחו ת וזא ת כני ה דלר׳ י כמיד י
דסחורה נמ י חשי כ כינו י א ם שינ ה וסלי ג ר״ מ ורנ י יהוד ה א ם שיני י קונ ה א ו ל א ולי׳ א כמיד י דסחור ה
צא חשי כ שינו י דככ ל מיד י דאיכ א רווח א ניח א ליה . ולפ י הפירו ש השנ י ל״ ס ר׳ א עלי ה דר׳ י אל א
דאליכא דמ״ ד דכינו י אינ ו קונ ה א ם שינ ה א ף דחשי כ שינו י כגו ן כאכיל ה השכ ר
לאמצע ול׳ ס אל א אלינ א דר״ מ דלי׳ י א ף לסחור ה ס׳ ל דלר׳־ מ חשי כ שינו י וקונ ה ולי״ א אלינ א דר' מ
דלסחורה ל א חשי כ שינו י . ומיה ו כריית א דקחנ י א ם הותיר ו הותיר ו לאמצ ע מיחוק ס אליכ א דר׳ מ
כמילתא דסחור ה משו ס דל א חשי ב שינו י ואליכ א דר ׳ יהוד ה א ף כמיצת א דאכיל ה משו ם דשינו י אינ ו
קונה . א ך נריית א יקתנ י א ם הותיר ו הותיר ו ל ו ל א מיתוקמ א כ י א ם כר״נ ו דאי ת לי ה כינו י קינ ה דלר '
יהודה כיו ן דשינו י אינ ו קונ ה לעול ם א ם הותיר ו הותיר ו לאמצ ע ז וד? 5 דלר׳ י כי ן לאכיל ה כי ן לסחור ה
אם שינ ה חשי כ שינו י ולר׳ מ שינו י קונ ה א ף לסחור ה ולר ׳ יהוד ה שינו י אינ י קונ ס א ף לאכיל ה וו ה פשו ט
מדקאמר ה א ר' מ וה א רכ י יהוד ה ול א קאמ י א ז כולה ו כר' מ א ו כולה ו כרכ י יהוד ה . וכגמר א מחכ ו
עלה כמערכ א ליכ י יוחנ ן אליכ א דרכ י יהוד ה וכ י מ י הודיע ו לכע ל חטי ם שיקנ ה חטי ם לכע ל מעו ת