Section 294

ולא נרא ה לר׳ י אל א כדבר י ר״ ת כרפרישי ת ועיי ן בסימ ן נ׳ ו ובסימ ן נ׳ד , בת ב העיטו ר לגאו ן
אם מ ת הא ב אי ן הב ן חיי ב לשל ם אל א היז ק שעש ה העהו״ ם בחי י הא ב אב ל היז ק שעש ה
אחר מית ת הא ב ל א מיחיי ב לשל ם ע״ ב : [י ] הממשב ן מקו ם לחביר ו ואח״ ב מכר ו אי ן ב ו
דין המצ ר ופס ק ר׳ ת רבבתי ם שאינ ן מצויי ן למכו ר אי ן ב ו משו ם כ ן המצ ר וראי ה מש ש
קצת כפר ק הרבי ת גב י בי ת ממושכ ן ב י ר ב מר י ע״ ב ם״ ח מ ן התום ' ועיי ן בסימ ן ט״ ז ע״ ב :
[כ] איכ א מא ן דפש ט נזת א היכ א דב ר מצר ן ל א מיבע י לי ה אל א להרווח ה וליק ח דחיק א
ליה שעה א ומיצטרי ך לי ה לי ת בי ה משו ם דינ א דב ר מצר א שאי ן ב ה משו ם וי;שי ת היש ר
והטוב עכ״ ל העיטו ר אכ ן ל א נהג ו כ ן וכ ן מצאת י בש ם מור י רבינ ו מאי ר זצ׳ ל שהכזציר ו
מוציאה טי ד הקונ ה ע״ כ : 0[כסציע א (ד ף ק י ח ע׳ב ) בדי ה ארע א וכאשר י (רי ש ר ף קניי ה

ע׳א

מגדל עו ז

וגקדא . חהזגו י נ ל נכסי ז ע ד די ן ק המצ ר נמציע א פר ק המקנ ל(ד ף יןימ ) : המוכ ר לעכו׳ ס כו ׳ ע ד סשל ס המוכ ר . ננ׳ ק פר ק הגוז ל ומאכי ל (ד ף קי״ד 0 : השכירו ת אי ן נ ו מ ׳ * ד סו ף ••־■ ק 1

פרק איזה ו נש ו יסוש ן פר ק התקנ ל (ד ף ק״ח ) :

(רטנ״סחי״ג) ה 6 י י

34

כסף משני ■ קנין . הלכו ת שכני ם פי־ ב פי־ ג

מניד טשנ ח

פי׳ג

ג הי ה כתו ב בפפ ר מפנ ה וכ ל . כת ב ה״ ה מסור ש כהלכו ת הדי ן והפע ם וכת ב
הרשב״א וא ס ז ה עומ ד בפענת ו וכו ׳ סמיהנ י ע ל ה״ ה שהר י חול ק ע ל
רבינו שהרשג״ א ז״ ל סונ ר שאינ ו נוח ן ל ו אל א מ ה ששו ה ורבינ ו סוב ר שנות ן ל ו מאתי ם זו ז
והו״ל לר ב המגי ד לכתו ב אב ל הרשב״ א כתבדלשתמ ע שב א לחלוק :

ל החלי ף חצ ר בחצ ר וכו ׳ . השו ר כת ב אח ר
דברי רבינ ו ובתשוב ה לגאו ן ראוב ן
שמכר שד ה הסמוכ ה למצ ר שמעו ן ללו י והחליפ ה
עמו בכר ס ורצ ה שמעו ן המצר ן לסל ק ללו י ורצ ה
לימן לראוב ן ג ם הו א כר ם שהי ה ל ו ואמ ר
ראובן אינ י הש ן בכר ם של ך שאינ ו ניו ב כמ ו
של לו י והשי ב שהדי ן עמ ו וירא ה מדברי ו שא ם
היה כרמ ו ש ל לו י ביו ב כמ ו ש ל הלוק ח שהו א
מסלקו ואפש ר שנ ס הרמב״ ם ז״ ל הי ה מוד ה בז ה
שהוא ל א כת ב אל א החלי ף חצ ר בחצ ר אב ל
בשדה וכר ם הי ה מוד ה עכ״ ל ואנ י אומ ר שחילו ק
זה שחיל ק ני ן חצ ר לשד ה וכר ס אינ ו נרא ה
בעיני דודא י כ י היכ י דאיכ א קפיד א בחצ ר איכ א
קפידא בשד ה ובכר ם שאעפ״ י שז ה יפ ה כז ה
ואפילו א ם ש ל ב ן המצ ר יפ ה יות ר לפעמי ם
שאדם אינ ו חפ ן ביפ ה מפנ י שהו א רחו ק א ו
מפני שאי ן ל ו שכונ ה טוב ה א ו מפנ י כמ ה טענו ת
שאפשר להמצ א הילכ ך %חליפ י קרק ע בקרק ע
לית בי ה משו ס דינ א דב ר מצר א כל ל ורבינ ו
נקט חצ ר והו א הדי ן לשא ר קרקעו ת ותד ע
דקתני בסיפ א שא ם החלי ף בבהמ ה א ו במטלטלי ן
יש ב ו די ן ב ן המצ ר וא ם כדבר י הטו ר ליפלו ג
בקרקע גופי ה וליתנ י [אבל ] א ס החלי ף בשד ה
או בכר ס י ש ב ו די ן ב ן המצ ר [ואעפ״ י שי ש
לדמות דעדיפ א מיני ה אשמעינ ן דא״ צ לית ן ל ו
בהמה ומטלמלי ן וג ס ל א דמי ם לקצ ב ל ו עליה ם
אלא דמ י שויי ה אב ל בשד ה ובכר ׳ צריךהמצר ן לימ ן

לו

או לבע ל חאי־לנו ת זכר ת בקרק ע כ ל אח ד מח ן ב ן
חמצר ש ל חביר ו . לפיכ ך א ם מכ ר אח ד מח ן חלק ו חביר ו
מסלק חלוק ח . אב ל א ם אי ן לבע ל חאילנו ת א ו לבע ל
הבנין זכו ת בקרק ע אל א כ ל זמ ן שירצ ה אומ ר ל ו עקו ר
אילנך א ו הרו ם בניינ ך ומכ ר בע ל השד ה זכ ה הלוק ח
ואין בע ל האילנו ת א ו בע ל הנני ן מםל ק אות ו . וא ם מכ ר
בעל הבני ן א ו בע ל האיל ן הר י בע ל הקרק ע נל ] מסל ק
אותו : י ץ הי ה מפסי ק בינ ו ובי ן מצ ר ש ל חביר ו רכ ב
1״] דקלי ם א ו בני ן גבו ה וחז ק א ו גומ א וכיוצ א בה ן
רואץ א ם יכו ל להכני ס אפיל ו תל ם אח ד בתו ך הדב ר
המפסיק ע ד שיתערב ו שת י השדו ת הר י ז ה ב ן מצ ר של ו
ומסלק הלוק ח וא ם לא ו אינ ו מסל ק הלוק ח ;

פרק שלש ה עש ר

כתוב

הנותן

א הנות ן אמתנ ה אי ן ב ה די ן ב ן המצ ר . הי ה
* בשט ר מתנ ה שאחריו ת מתנ ה ז ו ע ל
יש ב ה די ן ב ן המצ ר הואי ל וי ש ב ה אחריו ת מכיר ה הי א
ולא כת ב מתנ ה אל א לבט ל זכו ת ב ן המצ ר . וכמ ה נות ן
לו מ ה שהי א שוי ׳ • * ב אמ ר הלוק ח כ ן הו א והערמ ה
■״־ עשינ ו ומכיר ה הי א בכ ך וכ ך קניתי ה נשב ע בנקיט ת
חפץ ונוט ל כדי ן השלוחי ן . [א ] וירא ה ל י שצרי ך לטעו ן דמי ם שה ן ראויי ן א ו ית ר מע ט .

אבל א ם אמ ר ע ל שו ה מא ה במאתי ם קנית י אינ ו נאמ ן • * ג הי ה כתו ב בשט ר מתנ ה טכ ר

וקבלתי על י אחריו ת מתנ ה ז ו שא ם תצ א מיד ו את ן ל ו מאתי ם נות ן ל ו ב ן המצ ר מאתי ם

ואח״כ מסלק ו ואע״ פ שאינ ו שו ה אל א מנ ה : ד החלי ף בחצ ר בחצ ר אי ן ב ה די ן בע ל המצ ר . החלי ף חצ ר בבהמ ה

כמטלטלין

סמ״ג עש י הי ׳ פ״ ג : כ סמ״ מ סי ׳ קע״ ה נש ס רביג ז ופ׳ ש :

יז הי ה מפסי ק בינ ו וכו / מפור ש ש ם וכת ב הרשב״ א ז״ ל ושמעת י מש ם ר״ ח ז״ ל שמכא ן למדנ ו
שאין בבתי ם משו ם די ן ב ן המצ ר שהר י מפסי ק הכות ל ביניה ם וכ ן אמ ר ג ס הר ב
ר׳ מאי ר אבולעפיא ה ז״ל . ונרא ה שאי ן הנדו ן דומ ה לראי ה דש ן סל ע אי ן עשוי ה להסחל ק וכ ן
רכב דקלי ם דב ר חשו ב ואי ן הבעלי ם עשויי ן לעקר ן ולאבד ן ושדו ת חלוקי ן ה ן לעול ם אכ ל

בתים דרכ ן לחבר ן בפתחי ם ולכ ך ה ן עשויי ן
ואף בע ל החצ ר עשו י לחל ק חציר ו לבתי ם
ומחברן בפתחי ם עכ״ ל הרשב״ א ז״ ל בחידושי ו ;

פי״ג א הנות ן מתנ ה וכו ׳ . מפור ש ש ם :

היה כתו ב בשט ר מתנ ה ז ו
אחריות וכו ׳ . ג״ ז ש ם ;

ב אמ ר הלוק ח כ ן הו א וכו ׳ . ז ה מבוא ר
בהלכות ; וירא ה ל י שצרי ך לטעו ן
וכו׳ . טע ה הר ב ז״ ל שאל״ כ הי ו יכולי ן להערי ם
ולמכור ויטעו ן דמי ם הרב ה וא״ ת שאי ן אד ם
חשוד ע ל השבוע ה ומתו ך כ ך נאמינה ו א״ כ א ם
היה טוע ן שהי א מתנ ה אע* פ שי ש ב ה אחריו ת
נאמינהו בשבוע ה אל א מא י אי ת ל ך למימ ר חזק ה
שאין אד ם מקב ל לאחריו ת ע ל המתנ ה הכ א נמ י
חזקה אי ן אד ם קונ ה שו ה מנ ה במאתיס ^ ז ה נראה :

ג הי ה כתו ב בשט ר מתנ ה וכו ׳ . מפור ש בהלכו ת
הדין והטע ם . וכת ב הרשב״ א ז״ ל וא ס
קיבל עלי ו אחריו ת סת ם ול א פיר ש ל ו ס ך ישב ע
הלה בכמ ה לקח ה ויטו ל וא ם ז ה עומ ד בטענת ו
ואומר ל א כ י אל א מתנ ה הי א סלוק י ודא י [לא ]

מסלקינן לי ה ונ״ ל ששמי ן כמ ה שו ה ונות ן עכ׳ ל ז
ד החלי ף חצ ר בחצ ר וכו ׳ . מכא ן שדעת ו ז״ ל
כדעת מ י שאמ ר שאפיל ו בבתי ם י ש
דין ב ן המצ ר וכ״ כ בעיטו ר ונקטינ ן בכ ל
מילי אי ת בה ו דינ א דב ר מצר א לב ר ממטלטל י
ומקומות בי ת הכנס ת כקרק ע דמ ו דה א אי ת
להו חזק ה וכ ל דאי ת לה ו חזק ה אי ת לה ו משו ס
דינא דב ר מצר א עכ״ ל ודי ן החליפי ם שכת ב
המחבר פשו ט הו א שהר י אי ן ב ן המצ ר יכו ל
לתת ל ו אות ה חצ ר שהמוכ ר רוצ ה ובחצ ר שייכ א
קפידא : בבהמ ה א ו במטלטלי ן וכו ׳ ז

או

לחם משנ ה -

ג״כ הי ה ל ו די ן ב ן המצ ר להוציא ו מי ד הלוק ח שאינ ו ג ן המצ ר ע״כ . ודב ר תימ ה הו א ז ה
דאיך תל ה ז ה בז ה ה א ראינ ו להרשב״ א ז״ ל שכת ב שהמגו ה אינ ו יכו ל לעכ ב ע ל אח ר
שרוצה לקנו ת הקרק ע הממושכ ן ומ״ מ כת ב שא ס קנא ו הו א אי ן ג ן המצ ר מוצי א מיד ו
וה״ה נמ י לקרק ע שאצל ו מצינ ן למימ ר הכ י :

פי״ג ב וירא ה ל י שצרי ך לטעו ן דמי ם וכו ׳ . וא״ ת ה א כת ב רבינ ו ז״ ל בפי״ ד לק ח
שוה מנ ה במאתי ם וכו ׳ טע ן ב ן המצ ר שעש ו קנוני א ביניה ם נשב ע
הלוקח בנקיט ת חפ ן ונוט ל מאחי ם זו ז ואמא י נאמ ן ש ם ה א אי ן אד ם קונ ה שו ה מנ ה
במאחיס והרב״ י בח״ מ סימ ן קע״ ה דח ה דבר י תלמיד י הרפב״ א ז״ ל שכתב ו בש ם הרמב״ ם
ז״ל דאינ ו נאמ ן לטעו ן יות ר מכד י דמי ה ולמדו ה מה א דכת ב כא ן וכת ב הו א ש ם דלית א
דש אנ י הכ א דהערי ם להוצי א מי ד המצר ן ולכ ך ל א מהימנינ ן לי ה אב ל היכ א דליכ א הוכח ה
דהערמה ל א ולפיכ ך בפי״ ד כת ב דנשב ע ונוט ל וקש ה ל י ע ל ז ה דאי ן נרא ה כ ן מדבר י ה״ ה
ז״ל שכת ב ה״ נ חזק ה שאי ן אד ם קונ ה שו ה וכו ׳ ול א הזכי ר כל ל מה ך טעמ א דהערמ ה .

ונ״ל לתר ן דבר י רבינ ו ז״ ל דמ״ ש בפי״ ד היינ ו כשמוד ה המצל ן שרא ה הו א בעצמ ו שנת ן
מאתים אל א אמ ר קנוני א הי א בדב ר וז ה מוכי ח הלשו ן דקאמ ר קנוני א כלומ ר המאתי ם
שנתן בערמ ה הי ה כד י להפקי ע דינ ו וכיו ן שהו א ראה ו נות ן מאתי ם ישב ע ויטו ל דאיתר ע
לו חזק ה ומ״ מ ל א אמרינ ן דליהו י כאיל ו י ש עדי ם שנת ן מאתי ם שימו ל בל א שבוע ה ואח״ כ
ישבע היס ת בלב ד כדקאמ ר בחלוק ת וא ס הי ה ש ם עדי ם וכו ׳ דהיכ א דאיכ א עדי ם שאנ י
דעל פיה ן מחייבינ ן לי ה אב ל היכ א דליכ א עדי ם א י איה ו ל א הו ה מוד ה שראה ו נות ן
מאתים ל א הו ה מחייבינ ן לי ה דאי ן אד ם קונ ה שו ה מא ה במאתי ס כדכת ב כא ן נמצ א
שאתה מחייב ו ע ל פי ו שאמ ר שהו א ראה ו שנת ן ל ו מאחי ם ואיה ו נופי ה אמ ר בודא י

שעשה קנוני א א״ כ הו א אס ר והו א שר י ולכ ך מחייבינ ן לי ה שבוע ה ליטו ל אב ל כא ן של א ראה ו שנת ן מאתי ם חזק ה אי ן אד ם קונ ה שו ה מנ ה במאחי ם והחזק ה ל א אתרעה . ומ״ מ

קפה ל י קצ ת ע ל דבר י ה״ ה ז״ ל ע ל הראי ה שהבי א מהיכ א דאי ת בי ה אחריו ת דשאנ י היכ א דעבי ד איני ש דזבי ן שו ה מנ ה במאתי ם וכדכת ב הרי״ ף ז״ ל בהלכו ת ומסתיי ע סבר א הדי ן
וכו׳ אלמ א עגי ד איני ש דזבי ן שו ה מא ה במאתי ם משמ ע דאי ת לי ה להרי״ ף ז״ ל דעבי ד איני ש דזבי ן ומשמ ע דבה א רבינ ו והרי״ ף ז״ ל שוי ם שבדי ן ז ה שכת ב עלי ו הרי״ ף ז״ ל ה ך
סייעתא דהיינ ו די ן דהי ה כחו ב בשט ר מחנ ה וכו ׳ כת ב ה״ ה ז״ ל מפור ש בהלכו ת הדי ן והטע ם משמ ע דשניה ם שוי ם ואול י סוב ר ה״ ה ז״ ל דבה ך סייעת א אינ ם שוי ס :

ג הי ה כתו ב בשט ר מתנ ה וכו ׳ . בספ ר כ״ מ כת ה וכת ב הרשב״ א ז״ ל וא ס קיב ל עלי ו אחריו ת סת ם ול א פיר ש ל ו ס ך ישב ע הל ה בכמ ה לקח ה וימו ל וא ם ז ה עומ ד

בטענתו

מגדל עו ז חגהו ת מיימוניו ת

פי׳ג הנות ן מחנ ה ט ׳ ע ד ואי ן ל ן מחיל ה גדול ה מז ו . שר ק המקנ ל (ד ף ה׳ ע רי ש ע׳נ ) : ע״א)כה כ עו * דכר י ר״ ת דכרי ו נכוני ם אב? * אי ן אנ ו נוהגי ! כ ן ע״ כ : [ל ] דדוק א טר י ארע א

הנותן אמר י בת י מצ י מעכ ב אב ל מר י בת י אמר י בת י ל א מצ י מעכ ב כגו ן שהקרק ע למל ך וכנ ו

עליה בתי ם ומסתמ א ל א מיבעי א למ״ ד מחוב ר לקרק ע אינ ה כקרק ע דל א מעכ ב אל א
אפילו למ׳ ד הר י הו א בקרק ע ל א מעכ ב דל א עדי ת תלו ש וחיבר ו מ ן המחוב ר ל ו ודינ ו בקרק ע המחוב ר ל ו ויבינ ו שייר א חשי ב בתשוב ה ל א אשכח ן דמר י בת י מעכ ב אמר י בת י
דטסםקא לי ה מחוב ר לקרק ע א ם הו א כקרק ע א ו ל א דל א אשכח ן דס״ ל הר י הו א כקרק ע אל א בדבר י יחי ד בגו ן ר ׳ אלעז ר דכוור ת דבורי ם וד ף ש ל נחתומי ! שקבע ו בכות ל מדב ר
שהוא גדול י קרק ע כלישו ץ חכמי ם וטסשק א ל ן והטוצי א טחביר ו עלי ו הראי ה עכ״ ל הי׳ןיטו ר ע׳ ב ; [מ ] אשסי ק שונית א עיי ן בסימ ן י״ א : [א ] וב״ ב ס״ ה טשט ו ע״ נ : סנוכ״ ב ר ב אלפ ס