NOL
Mishneh Torah (Codification of Talmudic laws)

Chapter 289

Section 289

יוסי פלי ג אמחניתי ן זא'׳ נ להרחי ק כל ל וצ״ ע ;

הנהות טיימונד ת

[א] כח׳ ק ?'גב י ר״ ע דאט ר ?'כל ' רו ח הו א עוש ח חו ץ מ ן המער ה ע״ ב • [כ ] אבל ' ר״ י פיר־ג ז
הטעם משו ם דא ז רו ח מערבי ת שחי א קש ח תול׳י ך ותרחי ק הרי ח מ ן חעי ר בעני ן שמצינ ו
הישן למזר ח גרנ ו דמ ו בראש ו מפנ י הק ש של ■ תבוא ה שרו ח מבי א בחוטמ ו ע׳ כ : [ג ] וה־ פ
רב אליס ם וז״ל ' וחזינ א בשירוש א דגאו ן דליי ת הל׳כת א בר ׳ יוס י בחרד ל ודבורי ם וקאמ ר נס י
דאענין משר ה ויר ק מוד ה ר ׳ יוס י דמרחיקי ם ובטעמ א דמיל׳ת א לחו ד הו א דפלי ג ר ׳ יוס י
ולא בעיק ר דינ א ואנ ן קשי א ל ן הא י פירוש א וכ ד מעיינ ת בי ה בגמ ׳ משכח ת לי ה רר '
דודאי בעיק ר דינ א נמ י פלי ג מדאמ ר לדיד י אפיל ו משר ה ויר ק נמ י ל א בע י רחוק י
וידקאמר דמוד ה רב י יוס י בגירי ׳ ובנרמ א דגירי ה אי ן ודא י הבי ן הו א אל א הנ א במשר ה
ורק דיכ א ל א לנירי ה ול א לגרמ א דגירי ה דמי א מיה ם ת״מ י והד ר אול י ודמ י לז ה חופ ר
בתו׳ך של ו ולאח ר זמ ן ב א ההיז ק ולעני ן חרד ל ודבורי ם נמ י מסתב ר ל ן דהלכו ז '(?י י
וכו באביאס ף ונ ם ראב׳ ן כת ב דבמשר ה ויר ק ל א פלי ג ר״ י אל א ר ק בחרד ל : [ד ] ור . ם
ריצכ״א דהייכ ה כר ׳ יוס י בחרד ל מכ״ ש מההי א דאיל ן ובו ר וה א דל א פסי ק כוותי ה הכ א
אדא כההי א דבו ר משו ם דא י הו י פוס ק בההי א דחרד ל ה״ א שאנ י הח ם דתרווייח ו מזק י
אהדדי אב ל איל ן ובו ר דאיל ן מזי ק ול א ניז ק ל א אב ל ר״ ח פס ק בההי א דחרד ל כרבנ ן ול א

הבין דברי ו וכ ן ר ב אלפ ס פס ק כבעמו ד כבסמו ך בהגה״ ה עו ד אמ ר ריצ ב א דלא ו לב / מי ל
א״ר יוס י ע ל הניז ק להרחי ק עצמ ו אל א בדברי ם שה ן עיק ר יישו ב א ו דיר ה א ו תשמי ש שאי ן
ל׳ו למזי ק להני ח ישוב ו א ו דירת ו א ו תשמיש ו מדתני א בתוספת א ר ׳ יוס י מתי ר של א ניחנ ו
שדות אל א לנטיע ה וכ ן משמ ע נמ י בירושלמ י דאמ ר טעמ א דרבנ ן משו ם יישו ב העול ם

בבורות ור ' יוס י משי ב כמ ו דאי ת לבו ן יישו ב בבורו ת א ף אנ א אי ת ל י יישו ב העול ם

באילנות ומשרד . וכרישי ם וחרד ל כול ן עיק ר יישו ב ותשמי ש ה ן וכ ן הנה ו עצור י דשומשמ י
ונפצא דכתנ א דא י לא ו דגיר י דילי ה הו א ה״ א רע ל הניז ק להרחי ק אב ל א ם ל א הי ה מעש ה
של מזי ק עיק ר יישו ב אפיל ו ר ' יוס י מוד ה רע ל המזי ק להרחי ק עצמ ו ע* נ : [ה ] כדאיח א
התם דפסק י והד ר נפל י ע״ ב : [ו ] כר ׳ חיי א ב ר יוס ף וכ״ ב ראבי״ר . כר ׳ חיי א ב ר יונז ף וכת ב
ז״ל וז ה לשונ ו והב ל לפ י עני ן ההיז ק שמ י רחיצ ה ה ן מועטי ן וראויי ן לבלו ם אב ל
אם י ש חפיר ת מי ם מרובי ם אצל ו וה ם מזיקי ם ל ו תדי ר דר ך כתל ו ה״ ל גיר י דילי ה ע ב ל 5

[ז] דמוד ה ר ' יוס י בגירידילי ה כדאית א ר.תם 5 [ח ] כדמשמ ע בהנה ו תאל ו דהו ו לי ה לר ב

פפא אמיצ ר דר ב ד.ונ א ברי ה דר ב יהוש ע ע״ ב : נ>[לשזו ן הטו ר ח־ מ סימ ן קנ״ ה וכת ב הר ב
יוסף הלו י ע״ ש ר ב אלפ ס שג ם אילנו ת לגפני ם צרי ך להרחי ק ד׳ א וכ״ ב א׳ א הרא״ ש כפסקי ו

טגיד טשנ ה

אמוח
סי שהי ה
וכנמרא

פסק אנ ן סיג ש ז״ליורבינ ו מננא ל ז״ ל פס ק
נת״ק . וזה ו דע ת המהב ר בז ה :

פי״א א מ י שעש ה גור ן קבו ע ונו ׳ אפיל ו
היתה הרו ח הו א ובו ' . מעש ה
שם (ד ף נ״ג ) ופס ק כהלכו ת :

ב אע״ ם שהו א חיי ב להרחי ק ונו ׳ . מפור ש
בהלכות ומנ ח אוקימת א דר ב אש י
בפרק הכונ ס דנרמ א בנזק ץ פסו ר :

נ הכות ש א ת הריפו ת וכו ׳ . מעש ה ש ם (ד ף
כיה כ׳ו ) ולשו ן הגמר א כמ ה נדגיי ד
נכתמא אפומ א דחצב א פירשי י זי ל שא ם יני ח
כד ע ל החומ ה וכסוי ה עלי ה ינו ע הכסו י מחמ ת
הרעדה וכ ן פיר ש אב ן מיג ש זי ל וכת ב וא ס הכסו י
אינו מתנדנ ד אעי פ שהחצ ר מתנדנ ד אי ן
זה נז ק ואי ן משגיהי ן ב ו וז ה דע ת המחב ר .
ובחידושי הרשב״ א ז״ ל ואינ ו מחוו ר שאפיל ו
פחוס מכא ן הו י נז ק שז ה מפי ל ממ ש הו א .
ורבינו יצח ק ז״ ל פיר ש נייד א אפדנאמע פ אפיל ו
משהו נמ ו כנד ה נכתמ א אפומ א דחצב א ה״ ז
נזק וחייבי ן להתרח ק וז ה נכו ן עכ״ ל :

ד כ ל ההרחקי ת האמורו ת וכו ׳ . דע ת המחב ר
גזה כדע ת הגאוני ם שכתב ו שהשיעבודי ן
וקנין בשתיק ה ומדי ן סבלנו ת ותיכ ף שרא ה
היזקו ונוד ע ל ו ושח ק הוי א חזק ה ול א אמר ו
חזקת של ש שני ם וטענ ת מכ ר א ו מחיל ה אל א
כגוף הקרק ע ולז ה נרא ה שהסכי ם הרמב״ ן זי ל
אבל רבותינ ו הצרפתי ם כתב ו שאי ן שו ס חזק ה
מועילה אל א בחזק ת של ש ובטענ ת מכ ר א ו
ממילה וז ה דע ת הר ב רבינ ו יונ ה ז״ ל וכ ן דע ת
הרשב״א ז״ ל ואפש ר שז ו הי א דע ת הר״ א ז״ ל
שכתב בהשגו ת אי א חמ ה אנ י רא ה ושח ק ונו׳ .
ומ״ש ממושי ט ל ו צרורו ת הו א בירושלמ י גב י
פותח חלו ן בחצ ר חביר ו במעמ ד חביר ו ולדע ת
המחבר ורב ו שכתב ו שי ש להיז ק ראיי ה חזק ה
סגחנאר היזק ו וכ ן פיר ש אב ן מיג ש ז״ ל אב ל

קנק . הלכו ת שכני ם ©• י ©יי- א נסן ) משנ ה ט ו 29

ח מ י שהי ה איל ן חביר ו נוט ה לתו ך שדה ו
וכו׳ וכ ן א ם הי ה נוט ה ע ל בי ת
השלחין ש ל מביר ו א ו ע ל בי ת האיל ן וכו׳ . רבינ י
גורם במשנ ה בי ת השלהי ן וכ ל האיל ן כנג ד

המשקולות ורש״ י

גורס גירס א אמר ת
האחין

מרחיק בי ן גפני ם לגפני ם שת י אמות . ובי ן גפני ם
[ס] לשא ר אילנו ת א ו בי ן אילנו ת לאילנו ת ארב ע אמו ת
בכל מקו ם . הי ה גד ר בינתיי ם ז ה םומ ך לגד ר וז ה מומ ך
לגדר בכ ל מקום . מ י שהי ה איל ן חביר ו נוט ה לתו ך שדה ו
קוצץ כמל א מרד ע ע ל גב י המחרישה . ובהרו ב ובשקמ ה
קוצץ כ ל הנוט ה ע ד שיהי ה שקו ל כננ ד המצ ר . וכ ן א ם הי ה נוט ה ע ל בי ת השלחי ן ש ל חביר ו
או ע ל כי ת האיל ן קוצ ץ א ת כ ל הנוט ה ע ד שיהי ה שקו ל כננ ד המצ ר :

פרק אח ד עש ר

א ״מ י שעש ה גור ן בתו ך של ו . א ו קב ע בי ת הכם א . א ו מלאכ ה שי ש ב ה אב ק ועפ ר

וכיוצא בה ן צרי ך להרחי ק כד י של א יני ע העפ ר א ו רי ח בי ת הכס א א ו האב ק

לחבירו כד י של א יזיק ו . אפיל ו היתד . הרו ח הו א שמםיי ע אות ו בע ת שעוש ה מלאכת ו
ומוליכה א ת העפ ר א ו נעור ת הפשת ן והמו ץ וכיוצ א בה ן ומגיעת ן לחביר ו הר י ז ה חיי ב
להרחיק כד י של א יגיע ו ול א יזיק ו . [א ] ואפיל ו ע ל יד י הרו ח מצוי ה שכ ל אל ו כמ י שהזיק ו
בחציו ה ן ג ב אע* פ שהו א חיי ב להרחי ק כ ל כ ך א ם הוליכ ה הרו ח המצוי ה המו ץ וא ת

העפר והזיק ה בה ן פטו ר מלשל ם שהרו ח הו א שםיי ע אות ו ואי ן נז ק ז ה ב א מכ ח מזי ק

עצמו * ג הכות ש בא ת הריפו ת וכיוצ א בד. ן בתו ך של ו ובע ת שמכד . מנדנ ד לחצ ר חביר ו ע ד
שנדנדה [נ ] כםו י החבי ת ע ל פ י החבי ת הר י ז ה מזי ק בחצי ו וחיי ב להרחי ק כד י של א ינ ד ד
או יבט ל מלאכת ו שמזקת . וא ם הזי ק בע ת הנדנו ד חיי ב
לשלם שהר י מכח ו [ג ] ב א הנז ק : ד *כ ל ההרחקו ת
האמורות בפרקי ם ש ל מעל ה א ם ל א הרחי ק ורא ה חביר ו
ושתק הר י ז ח מח ל ואינ ו יכו ל לחזו ר ולהצריכ ו

•1 סח׳ ס פי ׳ קנ׳ ה : 3 סס״ ג פשי ן סי ׳ ם״ נ נוו י ש ס נב ם יכינ ו :

ד.שגת הראב״ ד

♦5ל ההרחקו ת האמורו ת נפרקי ם וכו ׳ והו א שירא ה
סמנו שממ ל וכו ׳ ע ד כמ ו שניארנ ו ; א׳ א תמ ה אנ י
ואס ושת ק למ ס מי ד הל א א ף מושי ט ל ו צרורו ת אומרי ם
לו ל ן יג ע והסו ס עכ׳ ל :

בפומח חלו ן ונס ו שנתבא ר הירושלמ י אינ ו מסכי ם לגמר א
בדברי הרי׳ ף ז״ ל שכפ ב שאי ן להיז ק רר.יי ה חזק ה נשו ם

שלנו של א אמר ו בגמר א ל ך יג ע וסתו ם
צד הירושלמ י הו א אפ ס ופ״ ט א ץ

אלא כשמיה ה קוד ם
ממנו ראי ה לשא ר
הנזקים

לחם משנ ה

מינו ובבב ל הי ה ואי ל ה א ארמיק י ל י והשי ב ל ו דלגפני ם נפב ל בעי ק ד״ א באר ן ישרא ל ממשי ם אל א נד י של א יזי ק א״ ג לעול ם דרגינ ו ז״ ל אייר י בקבו ע וכיו ן דבגמר א אפיק ו

א*כ גמצ א דבאי י הכ ל שו ה ובכולה ו די א והחילו ק הו א בבב ל דוק א דבי ן גפני ם לנהני ם
שתי אמו ת ובי ן גפני ם לאילנו ת ארב ע אמו ת א״ כ מא י מקש ה לי ה בת ר הכ י וה א אנ ן חנ ן
אחד גפני ם ואח ד אילנו ה ה א מחני ׳ בחי י הו א דקאמ ר אאי ה הרחי ק ד״ א והיינ ו דוק א
צא״י ומא י משנ י ה״ מ בי ן איל ן לאיל ן וגפני ם לגפני ם דה א כיו ן דבא* י קיימינ ן במתני '
לא שנ י ל ן כל ל ול א הו״ ל לשנוי י אל א היינ ו דוק א באי י . ונ׳ ל דהכ י הרי ך לדע ת רביג ו
זיל וה א אנ ן הנ ן אח ד גפני ם ואח ד איל ן ושמוא ל דקאמ ר ל א שנ ו וכו ' ל א חל ק בי ן נב ל
לא״י דכא ן הו י ארב ע אמו ת וכא ן הו י ד״ א וא י מתני ׳ בכ ל גוונ א מייר י ובכ ל מא י דמייר י
מחני; וקאמ ר ד״ א קאמ ר שמוא ל ל א שנ ו וכו ׳ אב ל בבב ל שח י אמו ס וט ' והיר ן דמא י
דחלק שמוא ל הו א בי ן נפני ם לגפני ם דבעינ ן שה י אמו ת ומשו ם דמחר ׳ מייר י נמ י בהכ י
משיה קאמ ר שמוא ל שח י אמו ת וה״ ק שמוח ל ל א שאנ ו די ן ז ה כול ל אל א באי י אב ל בבב ל
איכא דוכח א דהו י שח י אמו ת כמ ו נפני ם לגפני ם אב ל גפני ם לאילנו ת בבב ל ה ן שוי ם
וכל ז ה דוח ק אחי כ ראיה י בנימוק י יוס ף זי ל פר ק ל א יחפו ר שמשמ ע מדברי ו כעי ן תירו ן
זה עי ש . עו ד כח י ה״ ה ז״ ל ע ל מי ש רבינ ו זי ל ב ץ אילנו ת לאילנו ת שהו א טעו ת וכת ב
ומוכרח הו א מ ן הבריית א שאמר ו ל א יט ע אד ם איל ן אא״ כ הרחי ק שת י אמו ת וא״ א להעמיד ה
זכו׳ קש ה דאמא י ל א מוקמינ ן לי ה בשד ה לב ן כדכה ב רשי י ז״ ל ל א יט ע אד ם איל ן סמו ך
לשדה הלב ן בי ן שד ה איל ן ונימ א דב ה דוק א אייר י בריית א אב ל אילנו ת לגפני ם ארב ע וי״ ל
דאולי דרבינ ו זי ל סוב ר דבלב ן ל א בע י הרחק ה ולכ ך ל א כת ב שד ה סת ם כלישנ א דמהגי ׳
אלא מ י ב־הית ה שדה ו נטוע ה וכו ׳ א י נמ י דשד ה לב ן הו י כא י לט ח וגפני ם כדכס ב הראי ש
ז׳ל זעדי ף מינייה ו וכ ן הטו ר כסימ ן קנ״ ה וז ה גכ ץ שטע ם ז ה הו א סוסכ ם לדע ס

הפוסקים זי ל :

ן£י*א א מ י שעש ה גור ן בתו ך של ו וכו ׳ . וא״ ת היכ י קאמ ר כא ן כד י של א יזי ק ה א
לעיל קאמ ר המשי ם אמ ה לכ ל רו ח והיינ ו דפרי ך בגמר א בסר ק ל א יחט ר
ס״ש ריש א ומ׳ ש סיפ א כלומ ר דבשיעור א דל א יזי ק הו י פחו ת מחמשי ם אמ ה לכ ל רו ח .
וי״ל דכא ן אייר י בגור ן שאינ ו קט ע ואע״ ג דאכי י דוק א הו א דחל ק בכ ך והלכת א כר ב
אשי דבתרא ה הו א מ״ מ ל א פלי ג ר ב אש י עלי ה בדינ א אל א בפירוש א דמתני ׳ דבה א הו א
דאכיק חבי י בקושי א כפירוש א דמחניתי ן דבדיג א ל א איתות ב דמחני ׳ אייר י בגור ן שאינ ו
קטע ובריית א בקבו ע כדהקש ו ש ם התוס ׳ ז״ ל ולעול ם דלעני ן הדי ן גור ן שאי ט קבו ע ל א גע י

חצהות טיימוניו ת

יים ד ף קצ״ב ] ! [ט ] משו ם ציתורי ם דיתב י אדיקא י ונחת י אתרויס א נראיח א חת ם ונרזנ ו
זזתוסתות דוק א כשנט ע הדקאי ם ׳#ה ם גבוחי ם אנ א נט ע גרע ץ א א דטםיא א י, א גדי א ואא ו
ניריה דיאי ה הו א וא א הי ח צרי ך אחרחי ק ארב י יוס י וכוותי ח קי׳אכדאעי א : [א ] דא א כרכינ א
יאמר הנ א זיק א ממט י אי ה תירו ש וא' צ אהרחי ק אא א נמ ר ב ר ר ב אש י ואסימ ר דמדמ י
איה אזור ע ורו ח ססייעת ו וצרי ך אהרחי ק וצ ן תר״ ח וע״ ש בתוסתו ת וכ ן ר ב אאת ם ן

דמה טע ם קאמ ר משמ ע דחמשי ם אמ ה וכד י של א יזי ק חד א מילת א הי א ולכ ך כש ב רבינ ו
ז״ל כא ן של א יזי ק ואע״ ג דכב ר נח נ די ן ז ה לעי ל הוצר ך לכותב ו כא ן משו ם סיפ א לומ ר
דאע״ג דהזי ק אינ ו חיי ב לשל ם והראשו ן נכו ן :