NOL
Mishneh Torah (Codification of Talmudic laws)

Chapter 284

Section 284

עיקר וצ׳ ע ;

מי

־־'־ • ׳ ״ י ^!׳ג ו ננגוכו׳ . ׳-׳•ו ״ • מ י

ה דדוצ ה להיצי ^ צייי י וכו ׳ . ^כת ב ה״ ה ז״ ל וא ם הית ה כוונת ו שהסוגי א במחא ה בע ל החצ ר הי ה ל ו לכתו ב חילו ק המזחיל ה . קש ה דלדעת ו ג״ כ אמא י ל א כת ב מילו י
המזח ל ה ש ל בגי ן ו י ל דהכ י קאמ ר רבינ ו כת ב הרוצ ה להוצי א צינו ר וכו ׳ א ו שעש ה מזחיל ה וכו ׳ הר י כת ב די ן הצינו ר ודי ו המזחיל ה וא״ ר ר ל ר״״ ם
זה טו ן שרבינ ו אינ ו מחל ק ביניה ם משמ ע שהדי ן שו ה בשניה ם ולהכ י קאמ ר גשלס א לדיד י רבינ ו ל א אייר י במזחיל ה ש ל בני ן והדי ן שכת ב לפי ל במזחיל ה הו י מזחיל ה של ^ ע ץ ולה ט

הגחות מיימוניו ת

שמביא בש ם רבע ו כבעמו ד ודע ת ר < כרזולונ י :[3 ] צ״ ע ש ם בספ ר ובתו׳ : 0[ב״ ב ם״ת(ד ״ 0
אר נ אחזי ק לנטפ י אחזי ק לשוסכ י וכו׳] : [ג ] וא ם נוט ף גג ו ש ל ראוב ן לתו ך מרז ב ש ל שמעו ן
אין שמעו ן יכו ל להסי ר המרז ב בד י להגבי ה כותל ו כיו ן שהחזי ק ראוב ן א ם ל א יבי א שמעו ן
עדים שמפנ י חיב ת ראוב ן א ו רגרישי ו הני ח ל ו בתהיל ה א ו דר ך שכירו ת וב ן במורישיה ן
ואם רצ ה להנ ב ה יכני ס מע ט בשל ו כד י הגה ת המרז ב במקו ם המרז ב הראשו ן כד י של א
יפסיד חביר ו וכ ל הנ י חזק ה דתשמי ש דאמ ר ל א בעינ ן חזק ה נ ׳ שני ם בו ׳ עכ׳ ל א׳ א :
[ד] פס ק דאב״ ן דאע״ ג דעב ד ר ב יוס ף עובד א בשמעתי ן דאמ ר אפיל ו צריפ א דאורבנ י
ליה הלכח א כוותיד . אל א כר׳׳ נ ות ו דרבינ א דהו א כתרא ה קא י כוותי ה דאמ ר הא י כשור א
רטטללחא ע ד תלתי ן יומי ן ל א הו י חזק ה וא י חברי ה כטינ א לאלת ר הוי א חופ ה פיו ן של א
סיחה וצריפ א דאורבנ י נט י ל א הו י תשמי ש קבו ע כמ ו בשור א רטטללת א וז ח הפס ק

ר6יא

מגדל עו ז

רצח נע ל הג ג לעקו ר וכו ׳ מ ד לקלו ח המי ם : כת ב היאב׳ ד ז׳ ל ז ה הדר ן אינ ו מחוו ר ונו׳ : ואנ י אומ ר מהו ן
לשונו משמ ע שאינ ו מפרשסירו ש מזחיל ה כאש ר פירש ה רנינ ו יהוכ ף הלו י ב ן מינ ש בקבל ת רבותי ו נ״ ע ובאות ו
פעוש פירש ה ר׳ מ ו״ ל פי ק חוק ת הבתי ם ונ ם נע ל העיו ך באור ך ועיק ר כדב ר שמקבל ת כ ל מ י כג ג והולכ ת
לכל ארכ ו ש ל ג ג וזורקה ן רחו ק מ ן הכות ל ולשעמי ם הי א עומד ח כאמצעי ת הג ג לארכ ו א ו לרחכ ו ומקכל ה
כל המי ס וזור ק לחו ן מ ן הכות ל ברחו ק ד׳ א כשהי א מזחיל ה ש ל בני ן העשוי ה באבני ם היוצאי ן מ ן הכות ל
כעין אמלהראו ת ולפעמי ם ווחלי ן ויורדי ן כנו ף הכות ל והי א נקרא ת עת ה אצלנ ו נח״ י סיארנ׳ א בלשו ן ערב י
וגא לומ ר שי ש למוחיל ה חוק ה ואי ן נע ל החצ ר יכו ל למנע ו מלהורי ד ש ם המי ם וג ס וכ ה נע ל החצ ר
במים שא ס רצ ה נע ל הג ג להסי ר הורד ת המי ס מס ל ו ס המצ ר ולהוריד ה למקו ם אח ר אינ ו יכו ל שכמ ו
שהוא וכ ה כאוי ר החצ ר כ ך זכ ה נמ ל החצ ר בגו ף המי ם ומ ה שאמ ר פו ד למ ס ימנ ע בע ל החצ ר לבע ל

1 / . - 1 \ ז ״ .

־״ י י״*״־ ' 441<^ > ^? 4144 ^ 41 ׳•עג׳״ י '/41 ^

מריעים המי ם א ח ר״״ ך,״;״,יח ״ י , , י " " המוחיל ה מלקצר ו הטע ם מפנ י שכ ל מ ה שהו א איון ■ יות ר מרחי ק המי ס מלהסמי ך לכות ל וכשמקצר ו

. ׳ \ ש רצ ה הו א להתרי ע כותל ו מ ה ל ו לנע ל החצ ר הו א נהיפ ן כמ ו שפירשת י ומז ה הלשו ן משמ ע מ ה שפירשת י שאינ ו מפר ש מזחיל ה כאש ר פירשו ה ה ם זי ל

י^סאמר . " כ ו צ ו ת ה כפשוט ה וש ל בני ן כז ה שהכות ל עול ה ומתרחב ת באנגי ם ע ד שתהי ה המזחיל ס נתונ ה ע ל גנ י האכני ם היוצאי ן וילכ ו המי ם מ ן הכות ל כרחו ק וז ה פשו ט

הן ג ר א9ז ו א ה בכ ך כ ש שמפורשי ן יוס ר מ ן המשנ ה וע ל כ ן נכוני ם לבר י ר* מ ז׳ ל ככלל ן וא ם הראנ׳ ד וי ל י ש ל ו פירו ש אח ר נהלכ ס אנחנ ו כ ך קנלנ ו ; מ י שהורי ד מ י גג ו ע ד סו ף הפר ק

פנל פ׳ ק לג׳ ג ;

24

נטף טענ ח

קנין. הלכו ת שכני ם פ״ ח

ממד טשנד ו

ח אנ ל א ם מע ן שכוח ל ז ה שות ף אנ י ב ה וכו / כח ב הריב״ ש י ש לבא ר דנרי ו נכוח ל החוצ ז
בינו ובי ן חביר ו שא ף א ם לאח ד כמ ה תקראו ח סמוכו ת לכות ל ההו א והאח ר
אינו סומ ך כ י א ם קור ה אמ ת ומוע ן ששות ף הי ה בכות ל ההו א מע ת היות ו נאמ ן א ך צ* ע
בדבריו מ ה צרי ך לקור ה כל ל כיו ן שהכות ל חוצ ן ני ן שניה ם ואינ ו מוחז ק לאח ד יות ר מ ן
האחר אע״ ס שהו א מומ ך ל ו כמ ה קורו ת
ותקראות והאח ר ל א סמ ך עדיי ן מ ה ראי ה הי א
שיהיה הכות ל לאח ד כיו ן שא ף א ם יהי ה בשיתו ף
כל אח ד יכו ל לסמו ך כשירצ ה עכ״ ל :
וכתב בתשוב ה אחר ת בנדו ן ז ה כיו ן של א
נודע מ י בנא ו תחל ה והכות ל מ&סי ק
בין שניה ם וז ה קד ם וסמ ך והאח ר ל א הי ה
צריך א ז א ו ל א הי ה רוצ ה לסמו ך לאות ו רו ח
וכל מ ה ששנינ ו במחניתי ן שכות ל חצ ר שנפ ל הכ ל
הוא בשנוד ע שהאח ד בנא ו מתחל ה אב ל בשל א
נודע ודא י כיו ן שהכות ל מפסי ק בי ן שניה ם
בחזקת שניה ם הו א ואע״ ת שהאח ד סומ ך והאח ר
אינו סומ ך ואפיל ו בכות ל חצ ר שהר י ז ה אומ ר
דעתי הי ה לסמו ך לאח ר זמ ן ומתחל ה בניתי ה עמ ו
אצ״ל בכות ל המפסי ק בי ן שנ י בתי ם . ומ״ ש
הרמב״ס אב ל א ם מע ן שכות ל ז ה שוח ף אנ י
בה הואי ל והשתמ ש בקור ה אח ת נאמ ן ומשתמ ש
בכולן דמשמ ע שא ס ל א נשתמ ש בקור ה כל ל אי ן
ראיה שהו א שות ף ב ה י ש לייש ב דברי ו דמייר י
בכותל הידו ע לאח ד נמ ו שנרא ה מרא ש ה בב א
שמתחיל ב ה מ י שהחזי ק בכות ל ז ה וכו ׳ דמשמ ע
דקאי ע ל כות ל שבי ן ראוב ן ושמעו ן והו א ש ל
ראובן לבד ו דא ם שמעו ן טוע ן מחמ ת ממיל ה
על הכנס ת הקור ה אי ן ל ו לסמו ך כ י א ם
הקורה ההי א ול א יות ר אב ל א ם סוע ן שפר ע

סיק

(דף ה׳ ) : הי ה הטח ל ש ל וס ׳ . נ״ ז פשו ט ש ם : חפ ר שמעו ן בפוח ל ז ה וכי *

ושחק ראוב ן ול א מימ ת ב ו וכו ׳ . מימר א ש ם(ד ף ו׳ ) ופס ק כר ב יוס ף א י נמ י כלישנ א
בחרא דר״ נ דאמ ר דהחזי ק להורד י אחזי ק לכשור י פי ׳ הורד י עצי ם דקי ם כשור י קורו ת
עבות ופירוש ו בז ו ובאות ן הסמוכי ן ל ה כדע ת הגאוני ם ז׳ ל שכ ל אל ו וכיוצ א בה ן שה ן מחיל ת

השעבודין בשחיק ה לב ד ד י וא״ צ טענ ה ול א
חזקת של ש שני ם ודע ת רבותינ ו הצרפתי ם
שצריך טענ ת מכ ר א ו מתנ ה וחזק ת של ש שני ם
ובלא כ ן אי ן חזקת ם חזק ה כל ל ולז ה הסכימ ו
קצת מ ן האחרוני ם ז״ ל : היתד , הקור ה סוכ ת
עראי וכו ' . מימר א ש ם (ד ף ע״ב ) :

ח מ י שהחזי ק בכות ל ז ה בקור ה אח ת וכו ׳ .

זה ל א מצאת י מבוא ר אב ל נרא ה פשו ט
מתוך המימר א ש ל מעל ה שא ם הית ה חזק ת
קורה אח ת מועיל ה לקורו ת הרב ה ל א הי ו
חולקים בי ן קור ה גדול ה לקטנ ה ומ י שאמ ר
שהמחזיק לקטנ ה החזי ק לגדול ה א ם בחזק ת
קורה אח ת הי ה יכו ל להחזי ק ן־זנכ ה הי ה ל ו
לומר רבות א יות ר : בד״ א בשהוד ה וכו ' . ז ה
לא מצאת י ג* כ מבוא ר וצרי ך לעיי ן . וראית י
המפרשים ז׳ ל חולקי ם בדי ן חזק ת הקור ה א ם
מועילה לכ ל הכות ל ואי ן בה ם מ י שסוב ר
שתועיל נעיצ ת הקור ה אל א א ס כ ן החזי ק בכ ך
שלש שני ם ובב א בטענ ת מכ ר א ו מסנ ה וא ף
גזה נחל ק ז״ ל וירא ה ל י שאי ן דבר י המחב ר
אלא בשטוע ן לעול ם היינ ו שוחפי ן בכות ל וע ד
עכשיו ל א היית י צרי ך לנעו ן ב ה וזה ו שכשנעצת י
לא מימ ה ב י חביר י ואי ן כא ן עדי ם הכות ל ש ל
פי והד ץ אמ ת אל א שאנ י המ ה למ ה צרי ך נעיצ ה
כל זמ ן שאי ן לאח ד ראי ה כל ל :

ט הי ו קורותי ו ש ל ראוב ן ונו ׳ . מימר א ש ם :

פ״ט א ל א יחפו ר אד ם בו ר ול א שי ח ול א
מערה וכו ׳ . משנ ה סר ק ל א
יחפור (ד ף י״ז ) ובגמר א מתבא ר . ומ״ ש וס ד
בסיד לומ ר דתרת י בעינ ן הרחק ה וסי ד והו א
בעיא בגמר א (ד ף י״ט ) ואמר ו פשיט א דתרת י
בעינן דא י ס״ ד וכו ׳ ונדח ה ז ה ש ם אב ל כתב ו
המפרשים

בה שניה ם משתמשי ן ב ו ז ה חופ ר מצ ד ז ה ומכני ם קורותי ו
כל שה ן . וז ה חופ ר מצ ד ז ה ומכני ם קורותי ו . הי ה
הכותל ש ל ראוב ן לבד ו אי ן שמעו ן יכו ל להשתמ ש ב ו .
חפר "שמעו ן ייבכות ל ז ה והכני ם ב ה קור ה אח ת ושת ק
ראובן ול א מיח ה ב ו החזי ק במקו ם הקורה . אפיל ו
היתה קטנ ה ורצ ה שמעו ן להחליפ ה בקור ה גדול ה ועב ה
מחליף . הית ה ^הקור ה םוכ ת ערא י כ ל שלשי ם יו ם ל א
החזיק ב ה םת ם שהר י ראוב ן אומ ר ל א מחלת י והנחתי ך
אלא מפנ י שהו א ערא י לאח ר שלשי ם יו ם החזי ק שאי ן
זה ערא י . וא ם םוכ ת ימ י הח ג הי א כ ל "שבע ת ימ י הח ג
לא [ה ] החזי ק לאח ר שבע ה החזיק . וא ם חיב ר רא ש
הקורה בכות ל בטי ט מי ד החזי ק והו א שיבי א ראי ה
שראובן םיי ע עמ ו א ו רא ה ול א מיחד ׳. * ח מ י שהחזי ק
בכותל ז ה בקור ה אח ת אינ ו יכו ל להחזי ק בקור ה
שנייה שהר י ל א מח ל ל ו אל א ע ל האחת . בד א כשהוד ה
שאין הכות ל ז ה של ו אל א חביר ו מח ל ל ו ע ל הכנם ת
קורה זו . אב ל א ם טע ן שכות ל ז ה שות ף אנ י ב ה הואי ל
והשתמש ב ה בקור ה אח ת נאמ ן ומשתמ ש בכול ן אח ר
שישבע שבוע ת הים ת שהו א שות ת בכ ל "הכות ל י * ט הי ו
קורותיו ש ל ראוב ן בתו ך הכות ל ובצ ד שמעו ן מקומו ת
חפורין להכני ם בה ן ראש י הקורו ת ל א החזי ק בה ן שמעו ן
להכנים ב ה קורו ת ואינ ו יכו ל לטעו ן שהו א שות ף ב ו
שהרי אי ן ל ו ב ו תשמי ש ויכו ל ראוב ן לטעו ן שאנ י חפרת י
מקומות אל ו בצד ך כד י שיהי ו מוכני ם ע ד שתקנ ה
ממני א ו שתבק ש ממנ י ואמחו ל ל ך ותכני ם הקורו ת בל א חפיר ה בכות ל כד י של א יתמטמ ט
כותלי בע ת חפיר ה ;

פרק תשייע י

לו חלק ו המגיע ו במחצי ת כ ל הכות ל נאמ ן כיו ן
שהשתמש בקור ה אח ת דהשח א ליתי ה לטעמ א
דמי יימ ר דמחייב י לי ה רבנ ן דל א אמר י ההו א
טעמא אל א בסמ ך כות ל אח ר ול א נת ן עלי ו
את הפקר ה דמ י יימ ר דמחייב י לי ה רבנ ן
בגלויי דעת א בלב ד אב ל הנות ן אפיל ו קור ה
אחת פשיט א דממייב י לי ה רבנ ן והו״ ל כפרעחי ך
לאחר זמנ י ז ה נ״ ל בביאו ר דבר י הר ב אב ל
אס ל א נוד ע מ י בנא ו תחל ה בחזק ת שניה ם הו א
גאע״ס שהו א מחזי ק בסמיכ ת קורו ת ול א האח ר
ומיהו כ ל ז ה לפ י די ן הגמר א ובעי ר שאי ן ב ה
מנהג ידו ע אב ל בעי ר שי ש ב ה מנה ג ידו ע
הולכים אמ ר המנה ג דכל ל גדו ל בדברי ם האל ס
הכל כמנה ג המדינ ה עכ״ ל :

מרחירןין

א ל א גיחפו ר אד ם בו ר ול א שי ח ול א מער ה ול א יבי א אמ ת המי ם ול א יעש ה בריכ ת המי ם לשרו ת ב ה בגדי ם לכב ם בצ ד
כתלו ש ל חביר ו אל א א ם כ ן הרחי ק מכות ל שלש ה טפחי ם . ויםי ד נא ] בםי ד לכות ל בי ר ז ה א ו מקו ה המי ם ז ה א ו כות ל

האמה

11 נומ׳ מ פי ׳ ק׳ ע בש ם רנינ ז : ב סמ״ נ ש ם סו ר ש ם סי ׳ קנ״ ו ט ף ספימ ן : ג סמ׳ ג •שי ן פי ׳ ס׳ נ טח״ ע סי ׳ קנ״ ה נש ם לנינ ו ;

משנה למל ך

ח ס י שהמזי ק ככות ל ז ה כ1 ׳ . א ף כ י נרא ה דע ת היינ״ ש 1ה״ ה ז׳ ל דבנוח ל שבי ן השכני ם 6 ם אי ן
ראיה לז ה יוח ר מז ה אפיל ו שהאח ד פומ ך קורו ת הרכ ה ואח ד אינ ו סומ ך כלו ם נאמ ן לזמ ר
3ותף אנ י ככול ה . נרא ה לדו ן דאי ן לומ ר כ ן כג ג הסמו ך לפנ י כתלי ם שני ן יאונ ן לשמעז ן זקורו ת הג ג
כמוכים מ ל שנ י הכוסלי ם נשו ה רא ם ראוב ן משתמ ש הי ה נ ו ושמעו ן ל א הי ה משתמ ש וטוע ן ששות ף הי ה
נו שאינ ו נאמ ן אל א נחזק ת ראוב ן קיימ א דדוק א ככות ל שבי ן שניה ם מסתמ א כות ל העשו י כי ו פח י
כחים להפסי ק י ד שניכ ם שו ה ב ו זמילה א דשיי ך לתרווייה ו ב ה אנ ן סהד י יש ל שניה ם הי א אע׳ ס שהאח ד
היה משחמ ש ול א האח ר וכ ן מנוא ר נתשונ ח הריב״ ש סימ ן תל״ י יע׳ ש ונרא ה כעינ י שאי ן דבר י רכינ ו
אמורים אל א ככות ל הננו י כמקו ם שניכ ם אל א שהאח ד ננא ז א ז שאי ן ידז ע א ז מכהמ א נאמ ר כיו ן כז ה
נמי סמ ך קור ה נאמ ן לומ ר שוס ף אנ י בכול ה אב ל א ם ידו ע בערי ם שז ה כנ ס לחו ך של ו ובנא ה אי ן הא ר, ר
נאמן לזמ ר שות ף אנ י נשמו ש קור ה שהי י י ש עדי ם שהו א בנא ה ובתו ך של ו בנא ה ול א מהנ י לי ה אל א
להחזיק כקור ה מדי ן מהיל ה . וכ ל מ ה ששנינ ו בסתניסי ן בכות ל ה5 ר שנפ ל בידו ע שבמקו ם שניה ם נבנ ה
אז מסתמ א כיו ן דמדינ א כוסי ; ז ה לו ה לכנות ו ברשו ת שניכ ם מ א ודו ק . כת נ הרינ׳ ש כתשזנ ה סימ ן
רי׳א א ך צ״ ע כדנרי ו מ ה צור ך לקור ה כל ל כיו ן שהכות ל מצ ן כו ׳ . והי ה יכו ל לעי ש דנר י רבינ ו כמ ו
ששירש ד׳ ח אל א דנרא ה להרינ״ ש דוח ק דא׳ כ אמא י כת כ שישג ע שנוט ש ניס ת שהו א שות ף ככ ל הכות ל