Section 283

פ׳ח א המבק ש להוצי א זי ו כז ׳ . נח כ הטו ר הימ ן קנ״ ג הי׳ א כש ם ה״ י ישעי ה דכ ל ז ה ל א מייר י
אלא נחצ ר מכיר ו שאי ן נ ו ל א סיז ח יל א חלו ן אג ל נמצ י ש ל שזסשי ן שי ש עלי ו

מגדל עו ז

פ״ח המבק ש להוצי א זי ז נו ׳ ע ד אי ן כע ל הזי ז יכו ל לעכ ר עלי ז . סר ק חז־ ת הגחי ם (ד ף נ׳ט ) :

היה הזי ז שהוצי א רחכ ו עש ח וכו ׳ וא ם רצ ה להרחי כ כז ׳ שישסמ ש כזי ז : בח ב הראג׳ ד
ז״ל אינ י מוד ה ל ז נז ה וכו ׳ : ואנ י אומ ר ל א ז ו כלכ ד פר ק הזק ח הכתי ם אל א כ ל חזק ה שאי ן עמ ה
טענה אינ ה חזק ה וכ ן פיר ש רכינ ו יהוס ף הלו י כ ן מיג ש וג ס ר׳ מ ז׳ ל תלמיד ו כתכ ה לסני ו :
חמעטיד הול ם קט ן ע ד כאי ן אצל ו לרשות ו . הכ ל סר ק חזק ת הנתי ש :

כפירוש בתר א דרשב״ ם ז״ ל שכת ב א י נמ י ה״ ק מחני ׳ אי ן ל ו חזק ה לבע ל הג ג וג ם אינ ו
יכול למחו ת בבע ל החצ ר לקבו ע זיזי ן סמו ך לכותל ו דה א ליכ א היז ק ראיי ה ע״ כ . אב ל
בפירוש קמ א דרשב״ ס דאינ ו יכו ל למחו ת בע ל הג ג בבע ל הזי ז ולומ ר ל ו א ל תשתמ ש
בזיז של י דמ ה הפסי ד וכו ׳ וא י משו ס שממל א מקו ם הזי ז שעכשי ו אי ן יכו ל בע ל הג ג
לחלוח ב ו חפצי ו לה א ל א חיישינ ן דכיו ן דאי ן ל ו חזק ה ויכו ל בע ל החצ ר לחותכ ו לזי ז
אס יצטר ך כ״ ש שישתמ ש ב ו בעודנ ו תלו י באויר ו וכו ׳ ע״ כ ודא י רבינ ו ז״ ל אינ ו יכו ל לפר ש
כן לפ י הפירו ש שמפר ש שכשהוצי א זי ז כ ל שהו א שהחזי ק לית א לה ך טעמ א דיכו ל בע ל
המצר לחותכ ו לזי ז א״ כ ודא י דשפי ר קאמ ר לי ה נע ל הג ג אח ה משתמ ש בזי ז של י וממל א
אותו וכיו ן דהו א ז״ ל מפר ש כפירו ש בחר א דרשב״ ם ז״ ל ל א הוצר ך לכותב ו דדב ר פשו ט
הוא . וא״ ח אמא י ל א מפר ש רבינ ו ז״ ל לדעת ו דה ך דאינ ו יכו ל למהו ת הו י אפיל ו בע ל
החצר בבע ל הג ג והיינ ו אח ר שהוצי א הזי ז משה ו וי״ ל דע״ כ דומי א דריש א הו י דקאמ ד
ויכול למחו ת והיינ ו כשב א להוציא ו . *עו ד כת ב בהשגו ת ועו ד כ י המשנ ה סעו^ ^ ל א
הזכירה וכו ׳ . גדול ה מזא ת הי ה ל ו להקשו ת דר ב יהוד ה אמ ר שמוא ל גופי ה דמפר ש
מחני׳ דאי ן ל ו מרו ח אח ת דהיינ ו לעני ן של א יוכ ל בע ל החצ ר לעכ ב בבע ל הג ג איה ו
גופיה אמ ר בת ר הכ י צינו ר המקל ח ומ ה חיד ש לנ ו במימר א כיו ן דלדידי ה היינ ו סי ׳ המשנ ה :
ג הי ה הזי ז שהוצי א רח ב טפ ח וכו ׳ . כת ב ה״ ה ז״ ל ובהשגו ת א״ א וכו ׳ נרא ה שדעת ו
ז*ל לפ י שז ה הו א מקו ם חשו ב וט ׳ משמ ע דבריש א מוד ה הר״ א ו״ ל דהו י מקו ם
הזיז לנ ד דקנ ה לאלת ר . וקש ה לז ה דלעי ל נס ב ה״ ה הוצי א הזי ז ול א מימ ה נרא ה דע ת
•שייו לקמ ן להלכ ה ה ׳ הסחב ר

למלך

פסחים ומלונו ת א ם רוצ ה להוצי א •י ו לפנ י מלונ ו נשמ ש עלי ו אי ן ימ ל לממ ס נ ו ועיי ן נפע ר אפרי ם

סימן קנ׳ ט ודו ק :

■י

הגהות מיימוניו ת

*!באשירי מ׳ ק רב׳ ב בהגה״ ה מא״ ז אהי ן א ו שותפי ; שחלק ו חשבינ ן אה ו כאיא ו מוכרי !
זדוקחין ז ה מז ה וחזק ת אביה ן ל א מחנ י דל א סביר א לנהרדע י ה ך טענ ה אנ א דיירנ א
בה נדדייר י ב ה אבחת י והר י הו א כאיל ו עת ה ב א להחזי ק וסביר א לה ו דיכו ל לסתו ר
ולבנות כות ל כנגד ו משו ם דמוכ ר בעי ן יפ ה הו א מוכ ר וכ ל אח ד ל א שיי ר כלו ם בחל ק
חבירו] : [י ] וכ ן פיר ש ר״ י איספליד א היינ ו אכסדר ה ודל א כפירו ש הערו ך שפיר ש מער ה
ורש׳י שפיר ש טרקלי ן נאי ן ע״ ש בהוס ׳ ע״ ב : [א ] זנ״ ע ש ם ננט ׳ ע״ כ ן 0[וע״ ן בטו ר זו 9

שסגיא

משנד.

ר.נח

מגיד משנ ה

קנץ. הלכו ת שכני ם פ״ ח

גדול וכו / ז ה פשו ט : אב ל א ס העמי ד קט ן וכו ׳ . ז ה ל א נזכ ר בגמר א בפיאו ר אב ל נזכ ל
בגמרא בהרב ה דיני ן שכ ל שז ה נהנ ה וז ה אינ ו חס ר כופי ן אומ ו ע ל מד ת סדו ם ור ב הונ א
שאמר למעל ה בזי ז שבע ל החצ ר יכו ל למחו ת אפיל ו בזי ז כ ל שהו א דוק א בזי ז אמ ר כ ן לפ י
שיש בתשמיש ו הןז ק ראיי ה וכמ ו שנזכ ר בגמר א אפ ל בסול ם שאי ן יכו ל להשתמ ש ב ו אל א דר ך
רשות חביר ו וחביר ו יכו ל לבטל ו כ ל זמ ן שירצ ה
ודאי אינ ו יכו ל למחו ת ביד ו ע ל ההנא ה והכ ל

יב 23

בחזקת בע ל הג ג וכ ך פירוש ו שמוא ל אמ ר של א החזי ק בע ל הג ג של א יוכ ל לשנו ת בע ל חצו י
המרזב ממקו ם למקו ם ברו ח אח ת אב ל [יוכל ] להחזי ק של א יוכ ל לשנו ת מרו ח אח ת לרו ח
אחרת וב א רב י חנינ א והוסי ף בחזק ה שאפיל ו ברו ח אח ת אינ ו יכו ל לשנו ת אב ל יכו ל לקצר ו
וגא ר ׳ ירמי ה והוסי ף שאפיל ו לקצר ו אינ ו יכו ל אב ל יכו ל לבנו ת תחתי ו והמחב ר דעת ו לפסו ק

כבתרא שהו א מקיי ם החזק ה יות ר מכול ן וזה ו

כשיבא בע ל הג ג להעמי ד סול ם גדו ל בע ל החצ ר יכו ל
למחות כד י של א יחזי ק עלי ו אב ל א ם העמי ד סול ם קט ן
אינו יכו ל למנע ו שהר י אומרי ן ל ו אי ן עלי ך הפס ד בז ה
כל זמ ן שתרצ ה תטלני . ה [ר ] הרוצ ה יילהוצי א ציני ר ע ל
חצר חביר ו כד י שיקל ח ש ם המי ם . א ו שעש ה מזחיל ה
על כותל ו כד י שיהי ו חמי ם נזחלי ן ויורדי ן לחצ ר חביר ו
בעל החצ ר מעכ ב עלי ו י וא ם ל א מיח ה ב ו החזי ק ז ה
בצינור. רצ ה אח״ כ לסתו ם הצינו ר בע ל החצ ר מעכ ב
עליו שכש ם שהחזי ק בע ל הג ג לשפו ך מימי ו לחצ ר
חבירו כ ך החזי ק בע ל החצ ר שיהי ו מימ י גג ו ש ל חביר ו
באין אצל ו לרשותו . *רצ ה בע ל הג ג
לעקור הציגו ר מצ ד ז ה ולהחזיר ו
בצד אח ר א ו שהי ה ארו ך ורצ ה
לקצרו אי ן בע ל החצ ר יכו ל לעכ ב
עליו של א החזי ק אל א כמימ י
הגג והר י ה ם באי ם אצל ו מכ ל
מקום . וכ ן א ם רצ ה בע ל החצ ר
לבנות תח ת הצינו ר אי ן בע ל הג ג
יכול לעכ ב עלי ו שאי ן הצינו ר עשו י
לתשמיש כזי ז כד י שיחזי ק באוי ר החצ ר שאינ ו עשו י אל א
לקלוח המי ם : ן מ י שהורי ד י־מ י גג ו ע ל "חצ ר חביר ו ול א
מיחד. ב ו והחזי ק בדב ר ז ה א ם המי ם [ג 1 טנטפי ן ורצ ה
לקבצם למקו ם אח ד ולעשות ם צינו ר עוש ה . וכ ן א ם הי ו
באין דר ך צינו ר ממקו ם אח ר וחלק ן ע ל רוח ב הכות ל והחזיר ן נוטפי ן עוש ה . ואפיל ו לבנו ת ע ל גג ו כמי ן [יי ] צרי ח ע ד שירד ו
המים במהר ה לחצ ר חביר ו בונ ה שהר י הוחזק ו מימי ו ש ל ז ה ליר ד לחצ ר חביי י י * ז כות ל ^שבי ן ראוב ן ושמעו ן א ם הי ו שותפי ן

מודים בז ה וז ה פשו ט :

ד. הרוצ ה להוצי א וכו ׳ . פר ק חזק ת (ד ף
נ*ח ע״ב ) מבוא ר בגמר א :

רצה אח״ כ בע ל הג ג לסתו ם וכו ׳ . מימר א
שם ; רצ ה בע ל הג ג לעקו ר הצנו ר מצ ד
זה וכו ׳ . בהשגו ת א־׳ א ז ה הדר ך אינ ו מחוו ר
וכו׳ . ודברי ו סתומי ן כמנהג ו ועת ה אפר ש
שנינו במשנ ה ס ׳ חזק ת (ד ף נ״ ח ע״ב ) המרז ב
אין ל ו חזק ת וי ש למקומ ו חזק ה המזחיל ה י ש
לה חזק ה ואמרינ ן בפירו ש המשנ ה ג ׳ חוקימתו ת
אמר שמוא ל המרז ב קי ן ל ו חזק ה מרו ח אח ת
ו־יש למקומ ו חזק ה משת י רוחו ת רב י חנינ א
אמר אי ן ל ו חזק ה שא ם הי ה ארו ך מקצר ו וי ש
למקומו חזק ה שא ם ב א לעקר ו אינ ו עוקר ו ר ב
ירמיה ב ר אב א אמ ר המרז ב אי ן ל ו [חזקה ]
שאם רוצ ה לבט ח תחתי ו בונ ה וי ש למקומ ו
!זקה שא ם ב א לעקר ו אינ ו עוקר ו חנ ן המזחיל ה
יש ל ה חזק ה בשלמ א למ״ ד הנ ך תרת י שסי ר
אלא למ״ ד שא ס רצ ה לבנו ת תחתי ו [בונה ]
סאי נפק א לי ה מינ ה ותירצ ו הכ א במזחיל ה
של בני ן עסקינ ן דא״ ל ל א ניח א ל י דתתר ע
אשיחחי ע״ כ . והנ ה סב ר הר״ א ז״ ל שדע ת
המחפר הי ה לפר ש דבר י שמוא ל ורב י חנינ א
במחאת בע ל כחצ ר ע ל בע ל הג ג ולפיכ ך תס ס
עליו שאי ן ז ה במשמ ע הסוגי א בשו ם פני ם שאי ך
יהיה בז ה חילו ק בי ן מזחיל ה לצינו ר כמ״ ש הו א
ז״ל והדי ן עמ ו לתפס ו א ם הי ה דע ת המחב ר
לפרש כ ן אב ל אנ י סוב ר של א היה ה כוונת ו
לפרש כ ך אל א כ ל אוקימתו ת ה ס בדר ך אח ת
בחזקת

השגת הראכ״ ד

•רצה גע ל סג ג לעקו י וכו ׳ ע ד
לקלוח סמי ם : א׳ א ז ה סדל ך
אינו מחוו ר ואי ו יכ א ע ל ז 1
סמוחילס י ש ל ו חזק ה ובע ל החצ ר
למה יעכ נ ע ל נע ל המזחיל ה
מלקצר וא ם הו א רוצ ה להתרי ע
נתלו מ ה ל ו לנע ל החצ ר ועו ד כ י
המשגה מעול ם ל א הזכיר ה קניי ת
כגג לנע ל החצ י ודנר י אמור א
הס :

שכתב וכ ן א ס רצ ה פע ל החצ ר לבנו ת ול א
הזכיר שיוכ ל לקצר ו א ו לשנות ו וכ ן פס ק הר״ מ
ז״ל בפירוש ו ובדי ן ז ה אי ן חילו ת בי ן צינו ר
למזחילה אל א במזחיל ה ש ל בני ן ולפיכ ך ל א
כתבו ודי ן ז ה שכת ב רצ ה בע ל הג ג ל א שיהי ה
בפירוש האוקימהו ת אב ל מתוכ ן נלמ ד של א
נחלקו אל א א ם בע ל החצ ר יכו ל לקצ ר א ו
לשנות אב ל בע ל הג ג נרא ה שהכ ל מודי ם דמ ה
לו לפע ל חצ ר בכ ך וא ס הית ה כוונת ו שהסוגי א
במחאת בע ל החצ ר הי ה ל ו לכתו ב חילו ק
המזחילה אב ל ל א הית ה הכוונ ה אל א כמ״ ש ז
וכן א ס רצ ה וכו ׳ . כב ר נתבא ר ז ה וד ע
שחזקות אל ו דע ת המחב ר שה ם לאלת ר וי ש
חילקון עלי ו ויתבא ר פי״ א ;

ו מ י שהורי ד מ י גג ו מ ל חצ ר חביר ו וכו ׳ .

מינמיא פ״ ק (ד ף ו ' ע״ב ) וכת ב הרמב״ ן
ז״ל והרשב״ א ז״ ל הטע ם הו א לס י שאינ ו מתרב ה
היזק ע ל בע ל החצ ר בנ ך אב ל להוסי ף היז ק
של כלו ם אי ן שומעי ן לו . ולפיכ ך מ י שב א
להגביה שופכ ץ כד י שיה ו יורדי ן ממקו ם גבו ה
שזה ודא י מוסי ף בהיז ק אי ן שומעי ן ל ו וכ ן כ ל
כיוצא בז ת שירא ה לב״ ד שז ה מוסי ף בהיזק ו אי ן
שומעין ל ו ומ ה ששנינ ו בתוספת א העשו י לכביס ה
[אחת] אי ן ממחי ן ביד ו לכביס ת חמ ש לכביס ה
אין ממחי ן ביד ו לגשמי ם לגשמי ם אי ן ממחי ן
בידו לכביס ה התוספת א לעני ן דיוטו ת המקלחו ת
מים לבי ב שנוי ה אב ל למ י שהחזי ק אצ ל חביר ו
לכביסה אח ת ממחי ן ביד ו לחמ ש והחזי ק לגשמי ם
ממחין ביד ו לכביס ה אל ו דבריה ם ז״ ל :

ז כות ל שב ץ ראוב ן ושמעו ן וכו ׳ . ז ה פשו ט
פ״ק

11 סגנ׳ ג עשי ן סי ׳ ם״ < ; כ סמ״ ג ש ם עמ״נ נ סי ׳ קנ״ ז : ג סמ״ ג ש • ;

נה

לחם משנ ה

המחבר ורב ו ז״ ל שמחיל ת השיעבודי ן וכו ׳ משמ ע דרבינ ו אז ל לטעמי ה דאי ת לי ה
בפייא והי ה י ל כת ב פפי״ א שהר״ א ז״ ל הו א מהחולקי ם ע ל רבינ ו ז״ ל בדי ן ההו א שכת ב
שם אב ל רבינ ו הצרפתי ם כתב ו שאי ן שו ם חזק ה מועל ת וכו ׳ ואפש ר שז ה דע ת הר״ א ז״ ל
בהשגות ואי כ כיו ן דהר״ א ז״ ל חול ק ש ם ע ל רבינ ו אי ך יסכי ם עמ ו כא ן , בדי ן הראשו ן
דרפינו ז״ ל אזי ל לטעמי ה כדכתיבנ א :

ד אב ל א ס העמי ד וכו׳ . הטו ר השי ג ע ל רבינ ו זי ל שכת ב בסימ ן קנ״ ג ואינ ו נרא ה דאי ך
ישתמש בש ל חביר ו בע ל כרמ ו . ולכאור ה נרא ה דהדי ן עמ ו כיו ן שרבינ ו ז״ ל
מפרש מעמיד ו בחצ ר חביר ו אי ך יכנ ס ז ה לחצ ר חביר ו להשתמ ש ש ם וה״ ה כת ב אב ל
בסו^ס שאי ן יכו ל להשתמ ש ב ו אל א דר ך רשו ת חביר ו דמביר ו יכו ל לבטל ו כ ל זמ ן שירצ ה
וכו׳ ואי ן ז ה טע ם מספי ק דאדרב ה הי א הנותנ ת דכיו ן דצרי ך להשתמ ש לתו ך רשות ו יכו ל
לעכב עלי ו אל א נרא ה דה״ ק דכיו ן שאינ ו יכו ל להשתמ ש ב י אל א כשיכנ ס ברשו ת חביר ו
וא׳כ מביר ו כ ל זמ ן שירצ ה יכו ל לבטל ו כלומ ר א ם יהי ה ל ו היז ק ראיי ה שהו א משתמ ש
באמצע חביר ו יכו ל לעכ ב עלי ו וא ס ל א יהי ה ל ו היז ק אינ ו מפסי ד כלו ם

משנה למל ך

ו מ י שהורי ד מ י גג ו ע ל מצ י מכיר ו ט׳ . כח ב מר ן בסימ ן קנ׳ ג יוח׳ א נש ם הרשנ״ א ראוכ ן י ש ל ו מקו ם
חרכ סמו ך למצ ר חצר ו ש ל שמעו ן וכות ל עפ ר חוצ ן כיניה ס וכד י של א יתקלק ל הכות ל כס ה ^.ות ו
ראובן ברעפי ם בעני ן שמ י גשמי ם כיורדי ם עלי ו נגרי ם ע ל חצ ר שמעו ן וב א -שמעו ן לעכ ב עלי ו והגי מ
ראובן עדי ם והעיד ו שיא ו שאות ו #קו ם שהו א חר ב עכשי ו סי ה בגו י ומטס ה בג ג שכי ה משפ ע כלפ י
חצי שמעו ן ומימ י הג ג נגרי ם ע ל החצ ר כו ׳ ומהרש׳ ך בח״ ג סימ ן פ״ ב כת ב דמ״ ש כישב׳ א שאי ן לדמו ת
לראובן המחזי ק ע ל אות ו השעבו ד א ס ל א עש ה שמעו ן אות ו מעש ה הו י כשהניז ק מהשעבו ד ההו א הו א
יורש ואיכ א טעמ א רב ה לסלוג י מלוק ח ליור ש כו ׳ . ול א ידעת י טע ם לחל ק ני ן יור ש ללוק ח זולת י בשינו י
השם שז ה נקר א יור ש וז ה לוק ח אב ל לעני ן דינ א כמ ו שטועני ן לז ה טועני ן לז ה וע״ כ אי ן כא ן טענ ה
לא לז ה ו. א לז ה כיו ן נז ה החזיק ו בשעבוד ו וז ה אי ן ל ו חוק ה במ ה שאי ן ל ו מציאו ת כמ׳ ש כישב׳ א
צח טענינ ן לה ו מא י דל א מצ ו נעלי ם היאכוני ם למטען . וכ ל מ ה שקינ ן ורינ ה הר ב ז״ ל שא ם יוד ע
הלוקח הראשו ן שי ש שעבו ד לז ה ל א הי ה קונ ה דבר י תימ ה ה ם דאט ו משו ם ידיעת ו יפשי ד הל ה
שעבודו וכ ן מ ס שטע ן דכיו ן שיא ה שמכ ר הל ה בית ו שכי ה שעבוד ו עצי ו הי ס ל ו למחו ת אי ן לדברי ם סלל ו