Section 282

הגהות מ״ימוניו ת

[ה] חלו ן זוור י ע׳ כ ז י>ןעיי ן בהגה״ ה באשיר י סר ק ל א יחפו ר ד ף קע־ט ] ! [ו ] ואע׳ ם זסהו א
חלון המצר י כיו ן שהו א למט ה מד״ א י ש ל ו חזק ה אב ל החלו ן צור י אפיל ו למעל ה נזד׳ א
יש ל ו חזק ה וב ן פר״ ת מפנ י שהו א דב ר קביעו ת ודל א כפרשב״ ם דפי ' דה א דא״ ר זיר א
למטה מר ׳ י ש ל ו חזק ה קא י אחלו ן צור י ואפ״ ה אי ן ל ו חזק ה למעל ה מד ׳ והבי א ר״ ת
ראיה מדתני א לעי ל החלונו ת מלמעל ה ומלמט ה ד״ א ותנ י על ה מלמט ה כד י של א יעמו ד
ויראה אלט א די ש ל ו חזק ה אע״ ג דקא י למעל ה מד ׳ ורשב׳ ם אומ ר דאי ן ראי ה מש ם דהת ם
איירי שהו א מלמט ה מד ' לאות ו העומ ד בסני ם כגו ן בעליי ה א״ נ מייד י כגו ן שי ש ל* ו עדי ם א ו
שטר תום ׳ ע״ כ 1 [1 ] חלו ן המצר י ן סןלשו ן טו ר ח״ מ סי ׳ קנ״ ד עשו י לאור ה פי ׳ רבינ ו חננא ל
שעשוי להבני ם אור ה פי ׳ במקו ם אופ ל ורשב׳ ם פי ׳ שאי ן ל ו אור ה ממקו ם אח ר אל א
מכאן ובע ל דעיטו ר כת ב דוק א שניב ר עשיית ו לאור ה בגו ן שצ ר מבחו ץ ורח ב מבפני ם .

אגל א ם הו א שו ה אינ ו עשו י לאור ה והכ ל ל* י ראי ת הדיי ן ע״כ ] ן [ח ] עיי ן נסי ׳

לפרושי סלוגח א במצר י אב ל בצור י סוד ה ר ׳ זיר א ואע״ ג דלר ׳ זיר א למעל ה מארב ע אמו ת
אין ש ם היז ק ראיי ה דלי ת לי ה מייח י שרשיפ א כ י לי ח לי ה לר ׳ זיר א היינ ו גב י חלו ן
מצרי דכיו ן דאי ן יכו ל להכני ס ש ם ראש ו ל א מיית י שרשיכ א לראו ת אל א דוק א כשהו א
למטה יכו ל למחו ת משו ם דרוא ה דר ך הילוכ ו אב ל בחלו ן צור י דיכו ל לראו ת ודא י דמיית י
שרשיפא ורואה ו ואיכ א היז ק ראיי ה ויכו ל למחו ת והיינ ו דכת ב ה״ ה ז״ ל כא ן דבצור י כול י
עלמא מוד ו די ש חזק ה משו ם די ש ש ם היז ק ראיי ה דאפיל ו רב י זיר א מוד ה דמיית י שרשיפ א
ועם ז ה יעל ו דבר י הרא״ ש ז״ ל כהוג ן ול א הוי א יחידא ה כמ״ ש הריב״ ש ז״ ל דאפיל ו ר״ ת
חולק עלי ו דמפר ש מתני ׳ בחלו ן מצר י וכס י ס״ ש לית א דר״ ח וסיעת ו מצ ו סבר י כווסי ה
דבצורי מוד ה רב י זיר א די ש ש ם היז ק ראיי ה ומ ה שהקשית י בדבר י ה״ ה ז״ ל את י שפי ר
ולענין דינ א אפש ר דל א דחינ ן דבר י הרא״ ש ז״ ל כדדח י לה ו הר״ י ב ר שש ת וכ ן שמעת י
שסה שלוניק״ י נהג ו כדברי ו וכ ן כס ב הר ב מור י מהר״ ר שמוא ל בש ם רפ ו מהר״ י טייטאצ ק ז״ל :

ז וכ ן מ י שהית ה ל ו חלו ן מוחזק ת וכו ׳ . כת ב הר״ א ז״ ל דהמאסי ל ל ׳ יו ם ונפק א לי ה
מדינא דסוכ ה דאיח א בפ״ ק דב״ ב וכתב ו רבינ ו ז״ ל בפר ק שאח ר ז ה היח ה הקור ה
סוכת ערא י כ ל ל ׳ יו ם ל א החזי ק פ ו סת ם שהר י ראוב ן אומ ר ל א מחלת י והנחתי ך מפנ י
שהוא ערא י וכו ׳ וז ה שכת ב ה״ ה ז״ ל ושיעו ר הל ׳ יו ם יתבא ר לפנינ ו :

ח ואשכו ר ל ו בי ת שתדו ר וכו ׳ . בגמר א דאשמעינ ן אפיל ו דהו י כ י תבנ א וב י ציב י
ולא הו י בי ת דיר ה ורנינ ו ז״ ל הי ה ל ו לטתב ו אל א שסמ ך ע ל מ״ ש לפיכ ך
אס ל א הי ה ש ס סור ח וכו ׳ ואפי ׳ ב י תיבנ א וצינ י ודא י דמור ח הו א :

אבל

מנדל עו ז

וכיצד יינ ה ש ל מלו ן ז ה ונו ׳ פסיח ה למט ה כמ ו שניארנ ו : כת ב הראב״ ד ז׳ ל אי ן אנ ו מגוי ס
לא פמ ו וכו ׳ : ואנ י אומ ר עיק ר הלנ ה ז ו סר ק חזק ח הנחי ם וכנ ר הארי ך בפי ר ופ ה הר ג רגינ ו
יהוסף הלו י א. ; מיג ש ז״ ל וה א סלוגמ א הלי א נאשל י רנרנ י ודי ו שעמ ד נשיט ת רנ ו והרוצ ה 'חלו ק
יש ל ו סני ם והמחלוק ת אינ ה השנ ה וכול ם דנר י אלהי ם יזיי ם ה ס והניאו ר נז ה הפר ק :

היתה חלו ן קטנ ה ט ד ט ל האור ה . סר ק חזק ח הנחי ם ; וב ן מ י שהיח ה ל ו חלו ן מוחזק ת ונ א חניר ו
עד אל א א״ כ מח ל ל ו : נת ב הראנ׳ ד ז׳ ל לס י דעת י וכו ׳ : ואנ י אומ ר עיק ר הלכ ה ו ו נר ק
חוקת הנחי ם וו ו סנר א הי א והרוצ ה לקנ ל יקנ ל אינר א ציינ ה ראי ה רכ ה למ י דטנ ד עונד א : וט י שהי ו
לו חלונו ת למס ה כו ׳ ע ד עי ף הפר ק . 6' ק דנ״ נ :

ע' וע״ א מספ ר משפטי ם ו [ט ] עיי ן לעי ל פ״ ח בהנה׳ ח ובסי ׳ ע״ א מסס ר משפטי ם ן

22

כרף מש ״ קנ ץ . הלכו ת שכני ם פ־ ז פ־ ח

מגיד טשנ1 {

מ אב ל כע ל החלו ן וכו ׳ , ז ה אינ ו מכוא ר נגמר א ודע ת קצ ח הגאוני ם שכ ל שסוח ס אי ז ז ו ומגני ה וטוש ה אמר ח כנג ד ז ו ממ ש רשא י שהר י ממע מ מז ק אנ ל דס ת הממנ י
כדעת ר כ מש ה גאו ן ז״ ל שכת נ שאפיל ו לשנות ן למעל ה אינ ו יכו ל וקצ ת ראי ה י ש מאות ה דההי א אח ד ל א יעשנ ו וכו ׳ ס׳ ס חזק ה הכהי ם ב״ כ (ד ף ס׳ ) :

י שנ י אחי ן שחלק ו . פ״ ק מעש ה ש ם וי ש מ י שפיר ש דדוק א כשהעל ו כפירו ש הכני ן והעצי ם כלומ ר שאמר ו כמ ה כנו י שו ה יות ר מ ן הפנו י אכ ל א ם העל ו סת ם כמ ה שו ה חל ק ז ה
פל חל ק ז ה הכ ל בכל ל העילו י ואפיל ו האוי ר ע" כ ואפש ר שלז ה נתכוו ן המחכ ר נאמר ו כז ה ושמ ו הכני ן והעצי ם וית ר דנר י רנינ ו מנוארי ם ע ד סו ף הפר ק :

פ״ח א המבק ש להוצי א זי ז מכותל ו וכו ׳

ט אב ל בע ל החלונו ת שרצ ה לשנו ת מקו ם חלונ ו ב ץ
למעלה בי ן למט ה אפיל ו הית ה גדול ה ואמ ר אפת ח
אחרת קטנ ה ואסתו ם ז ו בע ל החצ ר מעכ ב עלי ו . וכ ן
אינו יכו ל להרחי ב בחלו ן כ ל שהו א : י "שנ י אחי ן שחלק ו
חצר מדעת ן ושמ ו הבני ן והעצי ם ז ה כנג ד ז ה ול א
השגיחו ע ל שומ ת האויר . והגי ע לאח ד מה ן בחלק ו תרב ץ
החצר ולשנ י [י ] האכסדר ה א ם רצ ה בע ל החצ ר לבנו ת כות ל בסו ף חלק ו בונ ה בפנ י
האכסדרה ואע״ פ שמאפי ל עלי ו שהר י ל א שט ו האוי ר :

פ׳ח ב הי ה הזי ז טפ ח החזי ק באוי ר החצ ר
כנגדו וא ם רצ ה בע ל החצ ר לבנו ח
חהח הזי ז וכו ׳ . נרא ה שרבינ ו מפר ש ה א דתנ ן
זיז טפ ח י ש ל ו חזק ה היינ ו לעני ן שיכו ל למחו ת
נעל הזי ז בבע ל החצ ר מלכנו ת תח ש אות ו

הזיז שמבט ל תשמיש ו

אבל

פרה שמי ד

א המבק ש אלהוצי א זי ז מכותל ו ע ל אוי ר חצ ר הביר ו כ ל שהו א בע ל החצ ר מעכ ב עלי ו
שהרי מזיק ו בראיי ה בע ת שתול ה ב ו ומשתמ ש ב ו . היצי א א ת הזי ז ול א
מיחה ב ו לאלת ר בע ל החצ ר הר י החזי ק בע ל הזי ז • * ב הי ה הזי ז טפ ח [א ] החזי ק באוי ר
ההצר כנגד ו . וא ם רצ ה בע ל החצ ר לבנו ת תח ת הזי ז ולבט ל תשמיש ו בע ל הזי ז מעכ ב עליו .
ואם אי ן בזי ז טפ ח ל א החזי ק באוי ר החצ ר וכ ל ע ת שירצ ח בע ל חחצ ר לבנו ת תחתי ו ולבט ל

תשמישו ש ל זי ז אי ן בע ל ^ השג ת הראב״ ד

בהזיז שהוצי א רחב ו טפ ח ומשו ך באוי ר חצר ו ש ל חביר ו , י / ,

, י , *הי ה הזי ז שהוצי א יחנ ו וכו ׳ וא ם י5 ה להרהי ב וכו ׳

ארבעח טפחי ם ול א מיחד . ב ו החזי ק ב ו בארבע ה ע ל שישחמ ם בזי ז : א׳ א אינ י מוד ה ל ו בז ה אל א א׳ כ ב א
ארבעה וא ם רצ ה להרחי ב א ת הזי ז ע ד שיעש ה ארבע ה מחמ ס טענ ה ענ׳ ל :

על ארבע ה הר י ז ה מרחי ב ואי ן בע ל החצ ר יכו ל לבנו ת באוי ר חציר ו תח ת הזי ז כלו ם אל א א״ כ
הניח ל ו תחתי ו גוב ה אוי ר עשר ה טפחי ם כד י שישתמ ש בזי ז ז ד המעמי ד סול ם קט ן שאי ן ל ו
ארבעה חוזקי ן בצ ד כותל ו בתו ך חצ ר ש ל חביר ו א ו בתו ך שדה ו ל א החזי ק בנז ק ז ה וכ ל זמ ן
שירצה בע ל החצ ר בונ ה בצ ד סול ם ומבט ל תשמיש ו . וא ם הי ה סול ם גדו ל שי ש ל ו ארבע ה
חוזקין א ו ית ר החזי ק וא ם ב א לבנו ת ולבטל ו בע ל הסול ם מעכ כ עלי ו ע ד שירחי ק כשיעו ר שהר י מח ל ל ו להעמי ד סול ם גדול . לפיכ ך

כשיבא

י* סמ״ ג ש ם טס׳ ס סי ׳ קנ״ ג ועמ״ ש שמבי א דע ס הי׳ י ישעי ה שמחל ק ני ן אצ ר מביר ו לחצ ר ש ל שוחפי ן ; ג לשו ן הטח׳ ס סי ׳ קנ״ ג יכה ב הי ב אלפ ס נשטל ט שמ ו נספ ו ד ׳ י ג ל ו ג ם ק רשו ס להשתמ ש נאיבט ס

זמשן ארבע ה שסחתי ו :

סוף פר ק חזק ת (ד ף ל ס
ע״ב) ופס ה כר ב הונ א וכ ן בהלכו ת :
הוציא הזי ז ול א מית ה וכו ׳ . דע ת הממכ ר
ורבו שמחיל ת השיעבוד ץ הי א לאלת ר
ושלא בטענ ת מכ ר א ו מתנ ה אל א בטענ ת
סבלונוח ומחיל ה ויתבא ר לעת ם ודע ת החולקי ם
עליהם פי״ א :

ב הי ה הזי ז טפ ח וכו ׳ . משנ ה ש ם(ד ף רט )
ונתבאר בגמר א :

ג הי ה הזי ז שהוצי א רח ב מפ ח ומשו ך וכו ׳ .

מימרא דרב י מנ י ש ס (ע״ב ^ וכ ן
פירשוה רב ו ור״ ש ז״ ל וכת ב הר״ ש ז״ ל דכיו ן
שהניח ל ו אור ך ש ל מקו ם משו ב נתרצ ה ל ו נמ י
ברחבו דאי ן מקו ם חשו ב בפחו ת מד ׳ ע ל ד
והוא הלי ן א ס החזי ק ברח ב טפ ח במש ך י ׳ ל א
המזיק כ י א ס ברח ב ד ' אב ל א ס החזי ק ברח ב
טפח במש ך שלש ה ל א החזי ק ברח ב ג ׳ אל א
מה שהחזי ק החזי ק ול א יומ ר עכ״ ל . ובהשגו ת
א״א אינ י מוד ה ל ו בז ה וכו ׳ . נרא ה שדעת ו
זיל לפ י שז ה מקו ם משו ב ואינ ו נקנ ה במחיל ה
אלא דוק א בטענ ת מכ ר א ו משנ ה ואינ ו נרא ה
כן מדבר י רש״ י ז״ ל אל א כדבר י המחב ר וכ ן
מוכחת מימר א דרב י מנ י פע ל חזק ה האמור ה
במשנה הו א מדב ר והי א במחיל ה : ואי ן בע ל
החצר יכו ל לבנו ת באוי ר חצר ו וכו ׳ ע ד גוב ה
אויר י ׳ טפחי ם . שיעו ר י ׳ ספחי ס ל א נזכ ר
בגמ׳ בפירו ש ומ״ מ נרא ה שד י בכ ך שהר י דיר ת
בית הו א דיר ה בי ׳ מפחי ם כ״ ש תשמי ש הזי ז :
ד המעמי ד סול ם קט ן שאי ן ל ו ארב ע חוזקי ן
בצד וכו ׳ . משנ ה ש ם (ד ף נ״ ח
נ״ס) : לפיכ ך כשיב א בע ל הג ג להעמי ד סול ם
גדול

לחם משנ ה

ט אב ל במ ל החלונו ת שרצ ה לשנו ת וכו ׳ . טעמ ו ודא י דבכ ל מ ד 6יפ א טעמ א א ס הי ה

למטה ורצ ה לעשו ת למעל ה יאמ ר עת ה אנ י רוא ה אות ך ואנ י נשמ ר ממ ך אב ל

עתה תעל ה בכול ם ותרא ה בפח ע פתאו ם ואינ י רוא ה אות ך ולמעל ה ורוצ ה לשנו ת למט ה
יאמר עת ה אינ ך רוא ה אות י תדי ר אל א צרי ך אח ה לעלו ת בסול ם ועת ה את ה רוא ה אוח י חדי ר
ומפני ז ה כח ב ה״ ה ז״ ל שי ש לז ה קצ ת ראי ה מההי א דאמרי ׳ בסר ק חזק ת הבתי ם אח ד
לא יעשנ ו שני ם משו ם דא״ ל בח ד פתח א מצינ א לאיצטנוע י סמ ך בתר י ל א וה״ נ איכ א כ י
ר< טעמ א כדכתיבנ א אב ל כשהו א בהיס ך שאומ ר ל ו בע ל החצ ר לבע ל המלו ן אנ י אעש ה
לך למעל ה חלונ ך ואי ן ש ם טור ח כל ל ודא י דמצ י למעב ד הכ י דאי ן ל ו שו ם טענ ה כל ל

לבעל החלו ן וכ״ ח יאמ ר כשהי א למט ה אי ן אנ י צרי ך לטרו ח לעלו ת בסול ם לראו ת אב ל

כשהיא למעל ה אנ י צרי ך לטרו ח אי ן ז ה היז ק כל ל דכיו ן דהאור ה נכנס ת ל ו ל א החזי ק
זה אל א באו ר הנכנ ס ל ו אב ל במ ה שרוא ה לאחרי ם אי ן ז ה חזק ה וי ש ל י לז ה ראי ה
מדברי הפוסקי ם :

פ״ח א הוצי א א ת הזי ז ול א מיח ה וכו ׳ . רבינ ו סוב ר דמ ה שאמר ו במשנ ה פחו ת
מספח אי ן ל ו חזק ה היינ ו אי ן ל ו חזק ה לעני ן לבנו ת תחתי ו אב ל ודא י
שאינו יכו ל למחו ת ב ו בע ל החצ ר אל א ישתמ ש ב ו בע ל הג נ דטעמ א דחזק ה מכ ח מחא ה
קא אשי א וכיו ן דהי ה יכו ל למחו ת ב ו כשהוציא ו ול א מיח ה החזי ק לאלת ר מיה א לפשמי ש .
וא״ח אמא י ל א כח ב רבינ ו ז״ ל דבע ל הג ב אינ ו יכו ל למחו ת בבע ל החצ ר שאינ ו משתמ ש
בו דהיינ ו דינ א דפתר ׳ דקאס ר דאינ ו יכו ל למחו ת לזע ס מ הונ א . וי״ ל דהו א מפר ש