Section 281

כנגדך א ו שאצטר ך למחו ת ב ך אל ו דבריה ם ז״ ל ולבא י הסוגיו ת לס י דעו ת אל ו יאריכ ו הדברי ם ;

משנה למל ך

1 ד,ר ו שסה ח מלו ן לחצ ר חניי ו כ1 ׳ ה' ז החזי ק נמלו ן . כקו ג כהשובו ת כמיומרז ח להימנ״ ן סי ׳ י״ ו
וז״ל ודע ו כאיל ו אד ס מחזי ק נדנ ר ואוח ו דנ ר שהסי ק נ ו נפ ל א ו והקלק ל אע׳ ס שחזר ו נעלי ם
וננאוהו נהנטל ה חזקה ו לפ י של א החוי ק אל א ע ל אוה ו גו ף נלנ ד נו ׳ והראי ה ע ל ז ה שאפיל ו נאוה ו
נותל ממ ם א ם נפל ה אות ה הקור ה נו ׳ . ול א מצאת י ראי ה ז ו דל א ש״ ך ל א ע ל נעיצ ת קורו ת ונפ ל
הכותל ול א ע ל חזק ת מלו ן ונפ ל הכות ל וצ׳ ע :

הסבק^ם

לו לרבינ ו ז״ ל לפר ש ש ם והעיק ר חס ר

בדיא

רחם משנ ה

ויוצאים ל א מהני א בה ו חזק ה אל א ודא י אפיל ו דל א המזי ק י ס ל ו ללמ ד התינוקו ת וכ ו
דקדק רבינ ו בלשונ ו שאח ר שכת ב שהר י החזי ק כת ב וכ ן י ש ללמ ד וכו ׳ דמשמ ע אפיל ו
דלא החזי ק ומהטע ם שכתבת י . ופדי ץ קש ה קצ ת לטע ם ה״ ה ז״ ל דאמ ר דאי ן חזק ה
מועלת גב י נכנסי ם ויוצאי ם דלשו ן רבינ ו ז״ ל פר ק י״ א מהלכו ת אל ו ל א משמ ע הכ י
דהטעם שנת ן ש ם הו א מפנ י שהו א היז ק קבו ע נמ ו עש ן ורחיי ם ופטי ש נמ י היז ק קבו ע
וכיון שהטע ם הו א מפנ י שאל ו נכנסי ם ויוצאי ם ול א מהני א בה ו חזק ה לגב י דידי ה הי ה

_ . . ואפש ר דסמ ך ע ל המבי ן וטעמ ו הו א דאיכ א תרת י היז ק קבו ע ונכנסי ם ויוצאי ם ;

ה לפיכ ך מ י שב א לפתו ח וכו ׳ . אינ ו מדוקד ק לשו ן לפיכ ך דל א קא י אדסמי ך לי ה אל א אדלעי ל מיני ה קא י דכיו ן דחש ו חכמי ם מלמעל ה שמגבי ה ארב ע אמו ת כד י של א יצי ז

ויראה ה״ ה נכ י חלו ן אע״ ס שהו א למעל ה יכו ל למתו ח ב ו כד י של א יעל ה בסול ם וירא ה :

ו הר י שפת ח חלו ן וכו ׳ . כת ב ה״ ה ז״ ל מחלוק ת ר ׳ זיר א ור ׳ אלע א הו א בחלו ן המצר י וכו ׳ אפ ל בחלו ן צור י שראש ו ש ל אד ם יכו ל ליכנ ם לתוכ ו אפיל ו למעל ה מארב ע אמו ת י ש

לו חזק ה להיז ק ראיי ה . וקש ה דמשמ ע מדברי ו דכ״ ע מוד ו ר ׳ אלע א ורב י זיר א דמשע ס היז ק ראיי ה י ש ל ו חזק ה וה א ר ׳ זיר א אי ח לי ה בגמר א דלמעל ה מד״ א

אין ש ם היז ק ראיי ה משו ס דלי ת לי ה זימני ן דמוחפ ח שרשיס א סומ ך וקיימ ת כדאמ ר ש ם וא״ כ אמא י י ש ל ו חזק ה . ולייש ב ז ה אתמ ה ע ל תשוב ת הליב״ ש ז״ ל סי ׳ חע״ א תסיה א

גדולה

מגד^ עו ז הגהו ת טיימוניו ת

פ״ז מ י שכית ה ל ו חלי ן ע ד כד י של א יאפי ל עליו . ס״ ק דנ״ נ : לםיכ ך ננ י שנ א לפתו ס ס ׳ • ד [א ] משמ ע מתו ך תר״ ח דבמל א רוח ב חלו ן היינ ו טס ח ו^ א נוד ע מנ״ג • תום ׳ וכ ן השי ב
לסתום . פר ק חזק ת הנתי ם : מור י רבינ ו כדמשמ ע בערו ך בער ך מד ר ועיי ן בהג״ ה גדול ה ; [ה ] אב ל התום ׳ תירש ו

דדוקא משנ י במדי ר א ת כתל ו ול א מצ י לשנוי י במגבי ה כותל ו יות ר מארב ע אמו ת נז ן

החלון דכיו ן שהו א סמו ך ב׳ ב ישח ה ויציץ ! [ג ] ע ל דב ר השקיפ ה דע ת תלמיד ך נוט ה שאי ן צרי ך להרחי ק מ ן השקית ה אל א מ ן החלו ן דב ל היכ א דא ם ב א למחו ת אינ ו מוח ה אי ן

לו חזק ה והב א בנדו ן זי■ / א ם שמעו ן הי ה ל ו חלו ן ותתו ח לחצ ר ראוב ן ול א הי ה ל ו שקיפ ח וב א ל ו לאח ר זמ ן לעשו ת ל ו חלונו ת שקופי ן אי ן ראוב ן יכו ל לעכ ב עלי ו דוק א תנ ן
קטן ל א יעשנ ו גדו ל /׳.נ ר תרת י ל א לישוויי ה ב ר ארבע י דמצ י א״ ל בפתח א זוט א מצינ א לאיצטנוע י מינךבפתה א רב א ל א מצינ א לאיצטנוע י מינ ך אב ל בשקיפ ה ל א שיי ך ה״ ט וליכ א
למימר דבשקיפ ה נמ י שיי ך ה׳ ט דמתו ך שהו א שוק ף מבחו ץ רוא ה ברחו ק לצדדי ן יות ר דה א ודא י לית א דלהכ י ל א חש ו רבנ ן תד ע דא׳ ב אפיל ו א ם ב א להשקיפ ו מבפני ם חביר ו
יעכב עלי ו רמת ו ך שהו א שוק ף ועומ ד מ ן הצ ד רוא ה ברחו ק יות ר ועו ד לדבריכ ם א ם ב א להקלי ש כ ל החומ ה מבחו ץ ע ד חלו ן הכיר ו יעכ ב עלי ו מה׳ ט אל א ודא י אינ ו יכו ל למחו ת
השקיפה וכיו ן שאינ ו יכו ל למחו ת אי ן ל ו חזק ה כדאמרינ ן לקמ ן בח״ ה למעל ה מארב ע אמו ת אי ן ל ו חזק ה ואי ן יכו ל למחו ת דה א בה א תלי א א' כ ל א ירחי ק מ ן החלו ן עצמ ו אל א
כמלא רוח ב החלו ן ול א מ ן השקיפ ה ומ ה שדקדקת ם דמבחו ץ אייר י דומי א רמבנגד ו מ ה כנגד ו ד ' אמו ת היינ ו מבחו ץ ח״ נ מל א רו־י ע מ ן הצ ד מייר י מ ן החלו ן מבחו ץ דהיי ט
מן חו ר החלו ן ושקיפת ו מ ה דיו ק הו א ז ח דמכנגד ו אי ן שיי ך לחל ק בי ן חו ר לחלו ן לשקיפ ה אדרב ה דו ק לאיד ך גיס א מ ה כנגד ו אי ן מרחי ק אל א בנג ד חו ר החלו ן רכ ל עוב י
הכותל ע ד לחו ץ חו ר החלו ן הו א ח׳׳ נ מ ן הצ ד וק״ ל ועו ד דלפ י מתני ׳ נמ י ע״ ב מ ן הצ ד כדפיר ש לעי ל ושלו ם מאי ר ב׳ ר ברו ך שי ׳ : [ד ] כר ׳ אילע א ׳ י

גההוא דאת א לקטי ח דר ׳ אמ י ודל א כר ׳ זיר א דאט ר למעל ה מארב ע אי ן יכו ל למהו ה 1

דאטר יכו ל למחו ת נדאיח א

מגיד משנד ן

קנץ. הלכו ת שכל ם פ׳ ז

נ5^ טשג ^ 21

ז בד״ א נששחח ה לחשמי ש וט / די ן האור ה מימר א דשמוא ל ש ם והרב ה פירושי ן נאמר ו ש ם
בה ושיט ת רבינ ו כלשו ן רב ו ז״ ל : וכ ן מ י שהיח ה ל ו חלו ן מוחזק ת וכו ׳ , ממ ׳

(דף ס׳ ) אר״ נ ולסתו ם לאלת ר הוי א חזק ה שאי ן אד ם עשו י שכוחמי ן אור ו בפני ו ושות ק ע״כ .
ובהשגות א׳ א לפ י דעת י וכו׳ . ושיעו ר הל ׳ יו ם יתבא ר לפנינ ו אב ל דע ת המחב ר הו א דבכל ל

לסתום הו א לבנו ת כנגד ו ו ק פר״ ש זי ל :

ח מ י שהי ו ל ו וכו ׳ . מעש ה פי א (ד ף ז׳ )
ובהלכות : לפיכ ך א ס ל א הי ה ש ם טור ח
כלל וכו ׳ . אעי פ של א נזכ ר ז ה פשו ט הו א
ומוכח ג״ כ ש ם אח ר שהצריכ ו להזכי ר מענ ה
נראה שכל א טענ ה כופי ן אות ו :

אבל

ראייה לעול ם אי ן ב ו חזק ה ואפיל ו נת ן ל ו רשו ת לפתח ו ואפיל ו מח ל ל ו הנז ק [יכו ל
לומר סבו ר היית י לקב ל וא י אפש י לקבל ] וכו ׳ וכי כ הרמב״ ם שאי ן חזק. ה להיז ק ראיי ת
חלון אב ל אי א הרא״ ש ז״ ל כת ב שי ש ל ו חזק ה וכ* כ הרי י הלו י ענ״ ל וי ש לתמו ה עלי ו
שכתב נ ן בש ם רבינ ו שהר י בפירו ש כת ב בכא ן בהיס ך ונרא ה שכת ב כ ן מפנ י

שראה לרבינ ו

עמו . א ו שיד ע הנז ק ול א ערע ר . הר י ז ה החזי ק בחלו ן
ואינו ■יכו ל אח״ ב לחזו ר ולערע ר
עליו לסתום . *וכיצ ד [״ ] דינ ה אש ל
חלון ז ה שהניח ה לפתח ה א ם ראש ו
של אד ם יכו ל ליכנ ם ממנ ה א ו
שהיתה למט ה [י ] מארב ע אמו ת אע״ פ שאי ן ראש ו נכנ ם ממנ ה אי ן
בעל החצ ר יכו ל לבנו ת כנגד ה א ו מצדי ה אל א א״ כ הרחי ק ארב ע ״ ^ . ;

- ד- . י י אל א נמלו ן הצור י חנ ל נחלז ן

אמות כמ ו שביארנו : ז הית ה חלו ן [ז ] קטנ ה שאי ן ראש ו ש ל אד ם המצ ד לעול ם אי ן ל ו חזק ה זנ ן
נכנס ממנ ה והית ה למעל ה מארב ע אמו ת בע ל החצ ר יכו ל לבנוף [ ססכימ ז כ ל רנוס י :
כנגדה ובצדדי ה שהר י טוע ן ואומ ר ל א הנחתי ך לפתו ח אל א מפנ י שהי א קטנ ה וגבוה ה .
אבל שתחזי ק על י ע ד שארחי ק הבני ן ל א הנחת י . בד א כשפתח ה לתשמי ש א ו כד י שיכנ ס
בה הרו ח . אב ל גא ם פתח ה לאור ה אפיל ו הית ה הטנ ה ביות ר וגבוה ה ביות ר הואי ל ול א

השגת הראב״ ד

•וטצי יינ ה ש ל חלו ן ז ס וכו ׳
או שהיס ה למט ה ונו ׳ כס ו
שניארנו : א׳ א אי ן אנ ו משוי ם
לא עמ ו וצ א פ ס רג ו נדר ך ז ה
שלא חילק ו נגמ ׳ גא ל נ ע אמו ת
ולמטה מד ׳ אמו ת שיה א חזק ה

•וגן ט י שהית ה ל ו חלו ן וכו ׳ ע ד אא״ כ מח ל ל ו :
א״א לפ י דעת י י ש הפר ש ני ן סוה ס למאפי ל שהסוס ם
לאלתר והמאסי ל ל ׳ יו ם עכ׳ ל :

ערער החזי ק [״ ] ואי ן בע ל החצ ר יכו ל לבנו ת כנגד ה א ו מצדדי ה ע ד שירחי ק ארב ע אמו ת
כדי של א יאפי ל עלי ו שהר י מח ל ל ו ע ל האורי ׳ ׳ *יב ! השג ת הראב״ ד

מי שהית ח ל ו חלו ן מוחזק ת וב א חביר ו ובנ ה כנגד ה א ו
מצדדיה בל א הרחק ה *א ו סתמ ה ושת ק בע ל החלו ן אינ ו
יכול לחזו ר ולערע ר לפתו ח החלו ן א ו להרחי ק הבני ן .
שכיון ששת ק מח ל [״ ] שאי ן אד ם עשו י שסותמי ן אור ו

בפניו ושות ק אל א א״ ב מח ל ז ח מ י נשהי ו ל ו חלונו ת למט ה בכותל ו וב א חביר ו לבנו ת
בפניחן ואמ ר ל ו אנ י אפת ח ל ך חלונו ת אחרו ת בכות ל ז ה עצמ ו למעל ה מאל ו הר י ז ה
מעכב עלי ו ואומ ר ל ו בע ת שתפת ח החלונו ת תרעי ד א ת הכות ל ותקלק ל אות ו . ואפיל ו
אמר אנ י אסתו ר כ ל הכות ל ואבנ ה אות ו ל ך חד ש ואעש ה ב ו חלונו ת למעל ה ואשכו ר ל ך אב ל

בית שתדו ד ב ו ע ד שאבנ ה יכו ל לעכ ב עלי ו ואומ ר ל ו אי ן רצונ י שאטר ח ממקו ם למקו ם .

לפיכך יא ם ל א חי ה ש ם טור ח כל ל ואי ן צרי ך לפנו ת אינ ו יכו ל לעכ ב עלי ו . וכופי ן אות ו שיהי ח חביר ו סות ם חלו ן ז ה שלמט ה
ממנו ועוש ה ל ו חלו ן מלמעל ה שז ו מד ת סדו ם . וכ ן כ ל דב ר שז ה גחנ ה ב ו ואי ן חביר ו מפסי ד ואי ן חס ר כלו ם בופי ן עלי ו :

שכתב בסר ק שנ י גב י חצ ר
השותפין שהיז ק ראיי ה היז ק הו א ואי ן ל ו חזק ה
בחצר אל א אע״ פ שעמד ו כ ך שני ם רבו ת בל א
מחיצה כופה ו לעשו ח מחיצ ה בכ ל ע ת שירצ ה
ואי מה א ל א אירי א שהר י כת ב ש ם ה״ ה דע ת
המחבר כדע ת רב ו דבחצ ר בדוק א אי ן ל ו חזק ה
משוס דממיל א ה ם מזיקי ן ז ה א ת ז ה בל א
עשיית שו ם מעש ה ולפיכ ך אי ן לה ם חזק ה
בעמידתן כ ך ואפיל ו עמד ו כ ן של ש שני ם א ו
יותר אב ל א ם עש ו מעש ה כגו ן פות ח חלונו ת
על חצ ר חביר ו י ש ל ו חזק ה לדעת ם עכ״ ל :
ז בד״ א בשפתח ה לתשמי ש וכו ׳ אב ל א ם
פתחה לאור ה וכו ׳ . כת ב הריב״ ש
פרק חזק ת חלו ן המצר י אי ן ל ו חזק ה ולצור י י ש
לו חזק ה ובגמר א א״ ר זיר א למט ה מד״ א י ש ל ו
חזקה ולמעל ה א ץ ל ו חזק ה ונחלק ו המפרשי ם
בפירוש זא ת המימר א ומלשו ן הרמב״ ם נרא ה
שהכל תלו י בדע ת הפות ח א ם פת ח אות ו לכוונ ת
אורה ופיר ש הו א טע ם הדב ר לפ י מ ה שנרא ה
מלשוט שכיו ן שפתח ה לאור ה וז ה שח ק [מח ל ע ל
האורה] ואי ן יכו ל למנע ה מעת ה וצרי ך להרחי ק
כדי יאפי ל אב ל בשל א נעשי ת לאור ה אל א
שפתחה לתשמי ש א ו לזו ן עיני ו ולדב ר ע ם חביר ו
אע״ס שנ״ כ מוסי ף אור ה בבי ת ז ה יכו ל לומ ר ל א
הנחתיך לפסו ח אל א מפנ י שהיח ה קטנ ה וגבוה ה
אבל שתחזי ק על י שאצטר ך להרחי ק בניינ י בז ה
לא הנחתי ך . ומ״ ש ג״ כ בגמר א בז ה החלו ן
העשוי לאור ה אפיל ו כ ל שהו א שי ש ל ו חזק ה
הוכיח הרמב״ ן ז״ ל מהירושלמ י ששיעור ו בחזק ה
כשיעורו לטומא ה שהו א כמל א מקד ח :

א סמי ג ש ם ט0״ מ סי ׳ קנ״ ד : 3 סמ״ ג ש ם עיי ן נטו י : •כ׳ ה נד׳ו ו : ג במ׳ ג משי ן סי ׳ פ׳ ג טמ״ ם פי ׳ קנ״ ד : ד סמ׳ ג ש ם טו ר ש ם נש ם רנינ ו :

אבל

לחם משנ ה

גדולה בעינ י שנת נ ש ם הר ב לדחו ת ונ ד הרא״ ש ז״ ל וכח ב שהפות ח חלו ן ע ל ג ג ש ל
רעפים אי ן בע ל הג ג יכו ל לעכ ב כיו ן דאי ן מדק ו ולכ ן כשב א לבנו ת אי ן צרי ך להרחי ק
שאין לחלו ן ז ה חזק ה כיו ן שאי ן יכו ל למחו ת וכת ב ש ם ויצטר ך לפר ש מילתי ה דר ׳ זיר א
דקאי אחלו ן צו ד אב ל מצר י בי ן למעל ה בי ן למט ה אי ן ל ו חזק ה ותהי ה תלוי ה החזק ה
בדין אי ן יכו ל למחו ת כדאמרינ ן בגמר א ע* כ . טעמ ו דלהרא״ ש זי ל דקאמ ר דכיו ן דאי ן
שם היז ק ראי ה אי ן כא ן חזק ה א״ כ ל א מצ י מפר ש דבחלו ן מצר י פליג י אב ל בחלו ן צור י
כ׳ע מוד ו די ש ל ו חזק ה דלר ׳ זיר א דלי ת לי ה זימני ן דמיית י כרשיפ א א״ כ למעל ה מד״ א
אמאי י ש ל ו חזק ה כיו ן דאי ן ש ם היז ק ראיי ה כמ ו שלמ ד הריב״ ש ז״ ל לדע ת ר״ ת ז״ ל
לעיל דסונ ר דל א כהרא״ ש ז״ ל מה ך טעמ א ולכ ך כת ב דכ״ ע מפר ש פלוגתייה ו בצור י
ולר׳ זיר א אי ן ל ו חזק ה משו ם דאי ן ש ם היז ק ראיי ה אב ל במצר י כ״ ע מוד ו דלי ת בי ה
חזקה . ואנ י חמי ה עלי ו דבהדי א כת ב הרא״ ש ז״ ל בפר ק חזק ת כפירו ש ר״ ת ז״ ל שאח ר
שכתב ש ם (ד ף קצ״ט ) שר״ ח פיר ש דאחלו ן המצר י קא י כת ב ור ב יוס ף פיר ש נמ י דאמצר י
קאי וכ ן מסתב ר דלמט ה מחמ ש אמו ת איכ א היז ק ראיי ה דר ך הלוכ ו ע״ כ הר י ש ם כת ב
כפי׳ ר״ ת ז״ ל ואיל ו הי ה ה ך דינ א ש ל חלו ן ע ל ג ג ש ל רעפי ם שאי ן ל ו חזק ה כתו ב בתשובו ת
הרא״ש הו ה אמרינ ן ד ה ד ר בפסקי ם ממא י שכת ב בתשובו ת אב ל ה ך דיג א דפוח ח ע ל ג ג
של רעפי ם כתב ו הרא״ ש ז״ ל בפר ק ל א יחפו ר בתחלת ו (ד ף ק״צ ) וא״ כ לדבר י הריב״ ש
ז״ל דבר י הרא״ ש ז״ ל סוחרי ם . לכ ך נ״ ל לומ ר דודא י לא ו ה א בה א תלי א כדכח ב הריב״ ש
ז״ל דאע״ ג דהרא״ ש ז״ ל אי ס לי ה דהיכ א דליכ א היז ק ראי ה אי ן ש ם חזק ה מ״ פ פצ י