Section 279

במבוי כמות ו אינ ו פופה ו מליר ד לאות ה אומנו ח עכ״ ל וג ר ממדינ ה

אמרת שית ן
מעכבין

מנח המל ך אי ן בנ י
אלו דבריה ם ז״ ל •

לחם משנ ה

כאן . . . .

העיר יכולי ם לטכ ב אב ל בנ י מבו י א ם י ש ביניה ם מאות ה אומגו ת

רוכלין

•ז״ל ומ״ מ כ ל שב א אח ד מהחיצוני ם לפתו ח פח ח למעל ה מפחח ו לצ ד פני ם הפנימיי ם
מעכבים עלי ו לפ י שאי ן ז ה מחמ ת רבו י הדר ך לב ד אל א משו ס דכ ל חיצו ן אי ן ל ו להשתמ ש
במבוי שלמעל ה מפתח ו ויכולי ם הפנימיי ם לסתו ם כנג ד פתחיה ם לגמר י כאיל ו המבו י שלמעל ה
מפתחיהם הו א שלה ם ולפיכ ך א ס יפת ח החיצו ן לפגי ם מפתה ו וכו ׳ נמצ א גוז ל א ת הפנימ י
וכו׳ וז ה הטע ם נרא ה שיספי ק לקושיי ת הר ב ב״ י דהיכ א דפת ח שנ י בינ ו ובי ן החיצונ ה
למה ל א יעכ ב שליש י :

ה כופי ן בנ י מבו י ז ה א ת ז ה וכו ׳ . נרא ה מ ה שהוצר ך רבינ ו לפר ש כופי ן בנ י
מבוי ז ה א ת ז ה דאייר י כשאי ן ביניה ם אומנו ת אע״ ג דסיפ א ל א מתיישב ה
שפיר אליבי ה דקאמ ר ולשכנ ו אינ ו כופה ו ואייר י בשי ש ב ו אומנו ת משו ם דקשי א לי ה מא י
בעי ר ב הונ א ברי ה דר ב יהוש ע ב ר מבוא ה אב ר מבוא ה אחרינ א מא י א י ב ר מבוא ה אב ר
מבואה ל א מצ י מעכ ב היכ י מתיישב ה בריית א דכופי ן בנ י מבואו ת ז ה א ת ז ה וכו ׳ א י למ י
שהוא מעי ר הזא ת ב ר מבוא ה אב ר מבוא ה ל א מצ י מעכ ב וא י למ י שהו א מעי ר אחר ת
אפילו ב ר מח א נמ י מצ י מעכ ב ולמ ה אמ ר בנ י מבואו ת דמשמ ע דוק א בנ י המבו י מעכבי ם
ולא ב ר מת א . אש ר ע״ כ הוצרכ ו שא ר המפרשי ם לתר ן דברייח א אייר י במ י דשיי ך בכרג א
דבר מת א ל א מצ י מעכ ב לי ה וב ן מבו י מצ י מעכ ב לי ה והו א אמצע י בי ן שהו א ב ן עי ר

למי שאינ ו ב ן עי ר וכמבוא ר כ ל ז ה בהרמב״ ן ז״ ל נזכ ר בב״ י ז״ ל סי ׳ קנ״ ו אב ל לרביג ו
נראה ל ו דוח ק דב ר ז ה מפנ י שנרא ה ל ו דבשיי ך בכרג א הו י כב ן עי ר ממ ש לכ ך הוצר ך
לתרן דמ ה שאמר ו כופי ן בנ י מבואו ת הו א כשאי ן ביניה ן אומנו ת ומצ ו לעכ ב מפנ י ריבו י
הדרך ודח ק עצמ ו בלשו ן הבריית א דקאמ ר ולשכנ ו וכו ׳ כדכתיבנ א אב ל שא ר המפרשי ם ל א
דחקו עצמ ם בכ ך ואמר ו שאי ן ראו י לעכ ב מפנ י ריבו י הדר ך ומ ה שאמר ו בגמר א וא ם
שייך בכרג א ל א מצ י מעכ ב היינ ו ב ר מת א ל א מצ י מעכ ב שאינ ו ב ן מבו י של ו אב ל ב ר
מבואה ה א מיבעי א לי ה בת ר הכ י והו א תיק ו ולקול א וסבר ת שא ר המפרשי ם ז״ ל הוזכר ו
בדברי ה״ ה ז״ ל וזה ו שכת ב בסו ף דברי ו וג ר ממדינ ה אחר ת אי ן בנ י העי ר וכו ׳ כלומ ר
דוקא בג ר דשיי ך בכרג א אמרינ ן דמצ י מעכ ב ב ן המבו י של ו אב ל א י בב ן עי ר ודא י דל א
מצי מעכ ב והוצרכ ו לסל ק בי ן שיי ך בכרג א לב ן עי ר מהטע ם הכתו ב לעיל . ז ה נ״ ל ביאו ר
דברי ר ב נ ו וה״ ה ז״ ל ע ם שעדיי ן קש ה ל י קצ ת מה״ ה שכת ב בתחל ת לשונ ו סח ס אל א דוק א
בני מבו י כשי ש ביניה ם אות ה אומנו ת מעכבי ן ע ל אחרי ם שפוסקי ם חיות ם וכו ׳ ואח״ כ
כתב וג ר ממדינ ה אחר ת וכו ׳ משמ ע דע ד השת א בב ן עי ר אייר י וז ה א י אפש ר כדכתיבנ א
דבן עי ר הו י בעי א דל א איפשיט א ולקול א ובודא י דל א מצ י מעכ ב אל א דוק א בשיי ך בכרג א
מיתוקמא בריית א . מ״ מ נתבאר ו אצל י דבר י רבינ ו ז״ ל ול א ידעת י למ ה הוצר ך הרב״ י זי ל

מגדל עו ז

פ׳ן כופי ן מ י העי ר ז ה אי ז ז ה ע ד נדנרי ס אל ו ששומרי ן 6 ה העיר . כ ל הדנרי ם שצריכי ן
כשני עמ י כאר ן . כמציע א שר ק כמקנ ל(ד ף ק׳ח ) ובנחר א ס׳ ק (ד ף 1׳ ) : הי ו
נהר וכו ׳ ע ד מקו ל התינוקו ש ש ל ני ש רנ ן . הכ ל ש״ ק דכחר א :

י-,1רעו יות ר מ ן העניי ם הקרובי ם תוס ' וס״ ה ע״ ב : (ג ) עיי ן בסימ ן א ׳ : [ד ] גרסינ ן
במו שהרויחוה ו אע״ ם שאינ ו מרוי ח כלו ם מתו ך פירו ש רבינ ו חננא ל משמ ע שאי ן
דשמיא הו א ם־ ה מ ן התום ׳ וששאל ת פרדכ ת שאי ן ל ו מש א ומת ן א ם יכו ל להוג י
אעם'כ ק א פסק ת לחיותא י המציאו ת שבאי ם ליד ך הי ו באי ם ליד י וכמ ה מינ י רווחי ם
להכתר. ושלו ם מאי ר כ״ ר ברו ך שי ' : 1ה ן עיי ן בםימ ן כ״ ז : (ו ) כר ב הונ א בר י
והתום׳ ובאכיאס ף נרא ה דעת ו כר ב הונ א : [1 ]

לפרש

הגהות מיימוניו ת

כו' ע ד מסתב ר מדאותיבנ א מעיקר א ואיצטרי ך לשנוי י כתנא י ואתי א נמ י מילתי ה כרשב״ א ואשכח ן
חוסרין דהלב ה כרב י מחביר ו ע׳ ב מצאת י כתו ב בש ם ה״ ר יוס ף אב ן מיג ש והתום ׳ פירש ו פירו ש אח ר
מפירוש הקונטר ס בדבר י ר ב הונ א ואי ן להארי ך ע׳ ש : [א ] וה׳ ה לב ל דב ר שה ם צריכי ם
ועיין בסימ ן כ״ ד וכ״ ה וכ״ו ; [כ ] ונ ם לפ י שב ח ממו ן כ ן פיר ש ר׳ ת ב י העשירי ם הרחוקי ם
בת׳ה פרדכ ת פירו ש אד ם בט ל מסיי ע מת א פירו ש מסיי ע כעל י בנ י העי ר א ם הצילוה ו בנ י העי ר
מסייע כמ ו שהרויחוה ו אל א קצ ת מסיי ע אב ל שכחוה ו גבא י המל ך באנדסק י שלה ן סייעת א
יא מ ן העי ר א ת מ י שאי ן ל ו ישו ב דב ר פשו ט הו א שיכו ל להוצי א דאמ ר לי ה א ם אי ן ל י מעו ת
שהיו ל י א ם ל א היי ת בכא ן ג ם את ה מייק ר שכירו ת הבתי ם וכמ ה ענייני ם של א ניתנ ו כול ן
ה דר ב יהוש ע דהו א בתר א לגב י רבהונ א דאמ ר דינ א הו א דמעכ ב עלי ה וכ ן פס ק ר ׳ חננא ל
וכן פר״ ח והתום ׳ דכיו ן דקיימ א בחיק ו ספ ק ממונ א לקול א ;

משנו?

קנץ. הלכו ת שכל ם פ״ 1

טשנח

10

מעשה : וא ם י ש לה ן מלו ה בעי ר ונו ׳ . מעש ה
שם ולשו ן הגמר א זיל ו וזבינ ו שיעו ר מיוחיינ ו
עד דעקריס ו אשרא י דידכ ו ואזליה ו ור״ ת ז״ ל
פירש דלא ו שיעו ר חיוח ן קאמ ר בלב ד שא״ כ
למחר ה ם מהי ם ברע ב אל א שיעו ר נד י שירויה ו
כדי מזונח ן וע ל ס י בי ס די ן ואי ן מדקדק ץ
בדבר להחמי ר עליה ן יוס ר מדא י עי כ :

יא אה ד סבנ י מבו י שאינ ו מפול ש וכו ׳ .

ברייחא ש ם (ד ף כ״א ) וגירס ת
המחבר אח ד מבנ י מגו י וג ס ז ה לפ י שיטה ו ש ל
מעלה שכת ב שמעכבי ן אפיל ו כשאי ן בירה ס
מאותה אומנו ח אב ל המארשי ס האחרי ם גורסי ן
אחד מבנ י מצ ר ודוק א חצ ר אב ל מגו י א ם אי ן
ביניהן מאות ה אומנו ת אי ן מעכבי ן וכשי ש
5יניהם מעכבי ן ע ל הדר ך שנזכ ר למעל ה וכ ן
שירש הר ג אב ן מיג ש ז״ ל כפירו ש הראשו ן :
וכן מ י שי ש ל ו בי ת בחצ ר השוחסי ן וכו ׳ .
?רייחא ש ם והניעסמפנ י רבו י הנכנהי ן והיוצאין :
זב חנו ת שבחצ ר יכולי ן שכני ם למחו ת וכו ׳

עד שהר י המזי ק לעשו ת כ ן . ש ם
(דף כ ׳ ע׳ג ) משנ ה ז ה לבונ ה חנו ת שבחצ ר
יכול למהו ת ביד ו ולומ ר ל ו אינ י יכו ל ליש ן
מקול הנכנםי ן והיוצאי ן ועוש ה כלי ם ויוצ א
ומוכרן בשו ק ואינ ו יכו ל למחו ח ביד ו ולומ ר ל ו
איני יכו ל ליש ן מקו ל הפטי ש ול א מקו ל הרחיי ם
וכו׳ ע״כ . ומתו ך מ״ ש המחב ר שהר י החזי ק
לעשוח ק נ״ ל שהו א סוג ר דדוק א החזי ק אב ל
אס בהתחל ה ב א לעכ ב עלי ו יכו ל לעכ ב וסוב ר
זה המהג ר לפ י שהוקש ה ל ו מ ה טע ם אי ן טענת ו

(!"ף י א אח ד מבנ י מבו י שאינ ו מפול ש וכו׳ .

כתב המגי ה צ״ ע למ ה פר ט
אלו שה ם רופ א אומ ן גרד י וכו ׳ הל א לעי ל אמ ר
שלא להושי ב ביניה ם וכו ׳ ול א אמ ד מבעל י
אומניות וכו ׳ משמ ע שלכ ל אומנו ת מעכבי ם וא ם
הבנא

ט רוכלי ן המחזירי ן בעיירו ת וכ ד . מימר א דר ב נחמ ן ב ר יצח ק ש ם(ד ף כי׳ב ) : י הסוחרי ם שמביאי ן סחורת ם וכז * . מעש ה ש ם וכת ב הר ב אב ן מיג ש ז* ל דדוק א כשי ש מאות ה
סחורה לבנ י העי ר והי א טוב ה כמו ת אות ה שמביאי ן ש ם אב ל א ם הית ה גרוע ה ממנ ה א ו שחשוב ה כמות ה אב ל הסוחרי ם מוזילי ן ומפחיתי ם א ס השע ר א ס לוקח י העי ר ההי א
הם עכויי ם יכ ו ני ן לעכ ב עליה ם אג ל א ם הלוקחי ן ישראלי ם אי ן יכולי ן לעכ ב עליה ם שאי ן עושי ן תקנ ה למוכרי ם בהפס ד הלקוחו ת והרמב״ ן ז״ ל נחל ק עלי ו כשהשמורו ת שוו ת ואמ ר
שאע״ס שהסוחרי ם מוזילי ן יכולי ן לעכ ב והגי א ראיו ת לז ה אב ל א ם אי ן הסחורו ת שוו ת ׳הוד ה הו א ז״ ל שאי ן יכולי ן לעכ ב כיו ן שסחורת ן גרוע ה וז ו ש ל סוחרי ם יפ ה והר י ז ה כסחור ה
אחרת : וא ם מכר ו ביו ם השו ק וכו ׳ . באות ו

מרחץ מצ ד מרח ץ ש ל ז ה י ש לה ן [ח ] למנעו . וא ם הי ה נות ן
עמהם מנ ת המל ך אינ ו [״ ] יכו ל למנעו : ט רוכלי ן המחזירי ן
^בעיירות אי ן בנ י המדינ ה יכולי ן לעכב ן שתקנ ת עזר א
היא שיהי ו מחזירי ן כד י שיהי ו הבשמי ם מצויי ן לבנו ת
ישראל . אב ל אינ ן קובעי ן מקו ם ויושבי ן ב ו אל א מדע ת

בני העי ר וא ם תלמי ד חכ ם הו א קוב ע מקו ם בכ״ מ שירצ ה : י הסוחרי ם ^שמביאי ן סחורת ס
למכור בתו ך העיירו ת בנ י העי ר מעכבי ן עליה ם . וא ם מכר ו ביו ם השו ק בלב ד [י ] אי ן מונעי ן
אותם . והו א שימכר ו בשו ק אב ל ל א יחזר ו ע ל הפתחי ם אפיל ו ביו ם השו ק . וא ם גי ש לה ן
מלוה בעי ר מוכרי ן כד י פרנסת ם אפיל ו בל א יו ם השו ק ע ד שיפרע ו חוב ן וילכ ו לה ן :

יא אח ד ימבנ י מבו י שאינ ו מפול ש שביק ש להעשו ת רופ א אומ ן א ו גרד י א ו מלמ ד תינוקו ת
של עכר ם בנ י מבו י מעכבי ן עלי ו מפנ י שמרב ה עליה ם הנכנסי ן והיוצאי ן . וכ ן מ י שי ש ל ו
בית כחצ ר השותפי ן ל א ישכירנ ו ל א לרופ א ול א לאומ ן ול א לגרד י ול א לסופ ר [ע ] יהוד '

שכותב השטרו ת ול א למלמד י תינוקו ת ש ל עבי ם : י ב חנו ת "שבהצ ר יכולי ן השכני ם
למחות ביד ו ולומ ר ל ו אי ן אנ ו יכולי ן ליש ן מקו ל הנכנסי ם והיוצאי ן אל א עוש ה מלאכת ו
בחנותו ומוכ ר בשו ק . אב ל אינ ן יכולי ן למחו ת ביד ו ולומ ר ל ו אי ן אנ ו יכולי ן ליש ן מקו ל
הפטיש א ו מקו ל הרחיי ם שהר י ש החזי ק לעשו ת כ ן . וכ ן י ש ל ו ללמ ד תינוקו ת ש ל
ישראל תור ה בתו ך בית ו ואי ן השותפ ץ יכולי ן למחו ת ביד ו ולומ ר ל ו אי ן אנ ו יכולי ן ליש ן
מקול התינוקו ת ש ל בי ת רב ן : ע מ י ישי ש ל ו בו ר לפני ם מבית ו ש ל חביר ו נכנ ם בשע ה
שדרך בנ י אד ם נכנסי ן ויוצ א בשע ה שדר ך בנ י אד ם יוצאי ן . ואינ ו מכני ם בהמת ו ומשק ה
מבורו אל א ממל א ומשק ה מבחו ץ . ושניה ם עושי ן פותה ת ע ל הבו ר . בע ל הבו ר כד י לשמו ר
את מימי ו . ובע ל חצ ר משו ם חש ד אשת ו של א תכנ ם לש ם אל א מדעת י : י ד מ י שי ש ל ו
טענה בקו ל הפטי ש'והל א יוס ר מונ ע השיג ה גינ ה לפני ם מגינת ו ש ל חביר ו נכנ ם בשע ה שדר ך בנ י אד ם נכנסי ן ויוצ א בשע ה שדר ך

בני אד ם יוצאי ן . ואי ן מכני ם לתוכ ה תגרי ם ול א יבנ ם מתוכ ה לשד ה אחר ת . והחיצו ן זור ע
את הדר ך . החזיר ו א ת הדר ך מ ן הצ ד מדע ת שניה ם ה״ ז נכנ ם ויוצ א בשע ה שהו א ריצ ה
ומכנים לתוכ ה תגרי ם ול א יכנ ס מתוכ ה לשד ה אחר ת . וכ ל אח ד מה ן י ש ל ו לעכ ב ע ל

חבירו בזריע ת הדר ך שנתנ ו מ ן הצ ד :

מי

א סמ״ ג עשי ן סי ׳ ס״ נ טס׳ מ פי ׳ קנ״ י : ב טו י ש ם ם* / ש ם : ג טו ר ש ם נש ם יכינ ו : ד סמ״ ג ש ם סז י ש ם : ו ? סמ׳ ג ש ם טו ר ש ם : ו טנז״ ע סי ׳ קס״ ט :

מקול הנכנסי ן והיוצ ר,י ן ועו ד למ ה אמר ו חנו ה
שבחצר שנרא ה שכג ר הי א בחצ ר יאמר ו מ י
שביקש לעשו ת חנונ י ר, ו ל א יעש ה אד ם חנו ח
בחצר השותפי ן אל א כוונ ת המשנ ה גשהחזי ק
לעשות כ ן במלאכת ו ובחנוח ו והודיענ ו שאפיל ו
החזיק אי ן חזקת ו חזק ה אצ ל הנכנסי ם והיוצא ץ
כהן אחרי ם וכ ן כת ב סרקי״ א בש ם הגאוני ם
ז״ל אג ל חזקה ו חזק ה במלאכת ו עצמ ו אב ל א ם
לא החזי ק יכולי ן לעכ ב ז ה נ״ ל מדברי ו והרשב״ א