Section 278

(•דל דהיינ ז דוק א לפ י גירסה ס בשת י מעיו ע סד א פפפ א יוזסימ ו אג ל גירססנ ו ננמי א סל י נפיו ת חלזקז ה ננ י מנז י מטכנ ץ א ו אי ן מעכט ן א׳ ל בג י פנו י ממני ! אכסני א לה י ננ י אדס^תמלה ת א ז אינ ג

■ספלקס א׳ ל לפ י פנ י אד ם יסמצק ה ודו׳ק ) : י

לחם משנ ה

עליץ הו א פות ח לתו ך בית ו אב ל בי ת שלק ח בחצ ר אחר ת אפיל ו לתו ך בית ו ל א יפתחנ ה
דאי ל א ' שמעינ ן נמ י בבי ת שלק ח בחצ ר איזר ש כדאפמעיג ן בריש א . השנ י היפ ך ז ה
דאפילו בי ת שלק ח בחצ ר אחר ת פות ח לתו ך בית ו היינ ו שדקד ק בלשונ ו שכת ב אינ ו יכו ל
לפתוח פת ח בחצ ר השוחפי ן משמ ע דוק א לחצ ר אינ ו פות ח אב ל לבית ו פות ח והכרי ח הר ב
דהפירוש האמית י דאפיל ו בי ת שלק ח בחצ ר אחר ת פוח ח לתו ך בית ו ומעמ א דכיו ן דהו א
מפרש הסוגי א כפירו ש הרי״ ף ז״ ל דמא י דקאמ ר חול ק בית ו נשני ם לא ו דוק א אל א כ ל זמ ן
שאינו עוב ר אל א עלי ו שהו א פוח ח לתו ך בית ו ד י בהכ י אי כ הו א הדי ן והו א הסע ס
ללוקח בי ת בחצ ר אחר ת שפות ח בתו ך בית ו דה א בה א חלי א בפירו ש ההלכ ה ודברי ו
תמוהים אצל י שהר י כת ב המו ר ז״ ל בסימ ן קנ״ ד וז״ ל והרמב״ ם ז״ ל כת ב שאפיל ו קנ ה
בית אצ ל בית ו רשא י לפותח ו לתו ך בית ו שכ ל שהי א פתוח ה לתו ך בית ו אינ ו עשו י להכני ס
שם דיורי ן וכו ׳ ומדבר י א״ א הרא״ ש ז״ ל ירא ה שאינ ו רשא י לפתו ח בי ת שקנ ה אצ ל בית ו
אפילו לתו ך בית ו א־ ל יכו ל לבט ח עליי ה א ו חד ר לפותח ה בתו ך בית ו אע״ ס שמוסי ף בני ן
חדש ע׳ כ . משמ ע דלא ו ה א בה א תלי א דא״ כ אי ך הרא״ ש ז״ ל חל ק בי ן הנושאי ם לדע ת
הטור ז״ ל והי ה ל ו לטו ר ז״ ל לומ ר דכיו ן דהראי ש כת ב דאינ ו יכו ל לפתו ח בי ח שקנ ה
.אפילו לתו ך בית ו הו א הדי ן עליי ה דה א בה א חלי א א״ ו ל א חלי א ה א בה א . ומ׳ מ למדנ ו

מדברי הטו ר דהרמ ב ם ז ל ס״ ל דיכו ל לפתו ח בי ת שקנ ה לתו ך בית ו והתימ ה מדבר י
מהר ר לו י ן ׳ חבי ב ז״ ל אי ך ל א הבי א ש ם ראי ה לפר ש כ ן בדבר י הרמב״ ס מדבר י הטו ר ז״ ל :
ט! וכ ן אח ד מבנ י מבו י וכו ' . כת ב ה״ ה ז״ ל גירס ת המחב ר כגירס ת ההלכו ת כלומ ר
גירסחנו הי א דבח ר ששא ל אח ד מבנ י מבו י שביק ש להחזי ר פתח ו וכו ' השי ב ל ו
בני מבו י מעכבי ם ואח״ כ שא ל אכסני א לפ י בנ י אד ם מתחלק ת אב ל גירס ת ההלכו ת הי א
חרוייהו בחד א מחח א והכ י הו א אח ד מבנ י מט י שביק ש וכו ׳ מעכבי ן אכסני א לפ י בנ י
אדם מתחלק ת וכו ׳ ומ ה שאמר ו אכסני א וכו ' הו א טע ם לבעי א הראשונ ה וכדפיר ש רבינ ו
אכל ההלכו ת אע״ ס שה ם נורסי ס כגירס ח רבינ ו ז״ ל מ״ מ ה ם סוברי ם שה ם ב ׳ בעיו ת שה ב
כתבו דה א דבנ י מבו י מעכבי ן היינ ו במבו י שאינ ו מפול ש דאיכ א ריבו י דר ך אב ל ל א
במבוי מפול ש וא י מפר ש כפירו ש רבינ ו אי ן הטע ם משו ם ריבו י הדר ך אל א ודא י אע״ ס
שנירסהו כגירס ח רבינ ו אינ ו מפר ש כפירוש ו וזה ו שכת ב ה״ ה ז״ ל גירס ח רבינ ו ז' ^ כגירס ת
ההלכות כלומ ר בגירס א שניה ם שוי ם אב ל ל א בפירוש א וכ י חימ א מני ן ל ו לרבינ ו ז״ ל הדי ן ש ל
הרי״ף ז״ ל כיו ן שאינ ו מפר ש כפירוש ו עיי ן בהר ב בכ״ מ כ י עמ ד ע ל ז ה :

טז אב ל א ס פח ח הפח ח השנ י בינ ו ובי ן השליש י וכו ׳ . מ ה שהקש ה ע ל ז ה הר ב ב״ י
ז׳ל נ״ ל שיתייש ב ע ם מ״ ש הרשב״ א ז״ ל בחשוב ה הביא ה ב״ י ז״ ל בסימ ן קס״ א

וז״ל

מגדל עו ו

ינליו . סר ק חוק ת הנחים : כופ ץ ננ י מנו י ז ה א ת ז ה כו ׳ ע ד סו ף השרק . ס׳ ק דנ' נ ;

הגהות מיימוניו ת

1צ ד כת ב בתשוב ה דמה״ ט תנ ן א ם רצ ה כונ ס א ת החד ר לסני ם מבית ו כו ' כבעמו ד משו ם

דאם רצ ח למלאו ת בי ת דיורי ן הרשו ת ביד ו ועו ד הבי א ראי ה מההי אדתר ק האומני ן השוכ ר 1 ־ ■ ־ ־ ■ ־ • - י • ־ ־ •

שם ד^ףיקם״וז^ : 1?? 'מפנ י^*שה1 א דפר ק השוחפי ן ד ף י״ ג והביא ה ר ב אלפ ס כהלכו ת והרא״ ש ש ם בפסקי ו ד ף קפ״ו , דינ י דמפולשי ם באלפס י

\"י\י יי״י״ח י יי" " דל א פר ץ סצימי ו וצרי ך להרחי ק ד ׳ אמו ת וכ״ ב ראב ץ כיאמ ר לקט ן בנ י יגע ת ופתח ת ל ך ינ ע וסתו ם וא ם ע״ פ ב׳ ד חיי ב
" " י "? י "ל א כר ץ פח ח וא ם שת ק ראוב ן ע ד שבנ ה שמעו ן בפני ו שו ב אינ ו יבו ל למחו ת ראר״ נ ולסתו ם לאלת ר הו י חזק ה כדלקט ן פ״ ז וד א
■ירש בנ י מט י'/ואי י ^ר^ י י ל , יאי?|ןא^ ל א ? סת ם לעצמ ו יכו ל לחזו ר ולפתו ח א ם ל א פר ץ פצימי ו אביאס ף ע׳ב : ןט ] חר׳י י רוצ ה לומ ר בנ י מבו י שהו א רגי ל כ ו אב ל ר״ר .

^***'.^ל ״ ^ ^•,(. 1 פרו ש לפנ י פתח ח לפ י שדר ך י ש לה ם שט ח וכ ל שי ש ל ו דר ך י ש ל ו תשמי ש ע״ ב ז [כ ] דא ץ חלנ ח כר ב הונ א דאט ר טעככי ו עלי ו וה ב
;רטא. ם ח א ז מסתב ר

18 כס ף משנ ה

קנין . הלכו ת שכני ם פ״ ו

מגיד משנד ו

פ״ו א

ומ״ש

כופין בנ י העי ר ז ה א ח ז ה וכו ׳ . משנ ה פ״ ק (ד ף ז ׳ ע״ב ) דל א כרםנ״ ג .

ב מ י שלק ח מי ר באי ז ישרא ל ונו ׳ . מימר א בב א קמ א א ׳ מרוב ה (ד ף
שניהם סבי ב הבקע ה וכב ר נזכ ר עניינ ן ואיכוח ן פכ״ א מהלכו ת מכיר ה ג ג מ י שי ש ל ו מצ ר בפי ר אמר ח וכו ׳

ד כשה ן גובי ן מאנש י העי ר וכ ר

חוספתא

לחיצונה שהי א והפנימי ת שוחפו ח בחשמי ש
המקום ההו א אב ל מפתח ה ולפני ם אי ן לשניי ה
רשות להשתמ ש כל ל הילכ ך הפנימי ת מעכב ת
עליה ודקד ק לומ ר הפנימי ת מעכב ת עלי ה
ללמדנו שאפיל ו א ם השלישי ת מתרצ ה שיפת ח
אתח ז ה הרביעי ת שהי א פניפי ח ממנ ה
מעכבת עלי ה :

ולבנות בה ן בי ת הכנס ת וכו ׳ . הי א בתוספת א (סו ף ב״ע ) וסי < בהלכו ת :

ס׳ ע״ב) : וכופי ן בנ י בקע ה וכו ׳ . תוספת א בהלכו ת פ״ ק דב״ ב ופירו ש סרי ן וב ן מרי ן

כלשונה בא ה בהלכו ת פ״ ק דב״ ב :

שבח ממו ן גובי ן א״ ל לפ י [שבח ] ממו ן גובי ן וכו ׳

איכא דאמר י בע א מיני ה רב י אלעז ר מר״ י
כשהן גוב ץ לפ י קירו ב בתי ם ה ם גובי ן א ו
דילמא לפ י ממו ן ה ן גובי ן א״ ל לס י קירו ב בתי ם
הם גובי ם וכו ׳ פ״ כ ובהלכו ת כתב ו לשו ן
אחרון לב ד כדבר י המחב ר אב ל הר ב אב ן מיג ש
ז״ל פיר ש שהלשו ן האחרו ן להוסי ף ב א ולומ ר
ששבח ממו ן ז ה לפ י קירו ב בתי ם ה ן גובי ן אוח ו
שאילו עשי ר שבית ו קרו ב ועשי ר כמות ו רחו ק
גובין מ ן הרחו ק פחו ת מ ן הקרו ב אב ל לעול ם
לפי שב ח הממו ן ג״ כ שאיל ו עשי ר רחו ק וענ י
קרוב מ ה יגב ו מ ן הענ י ואי ן ל ו אל א ס ן
העשיר הרחו ק גובי ן יות ר ממ ה שגובי ן מ ן
העני הקרו ב ושב ח ממו ן שאמרנ ו שב ח ממו ן
המטלמל קאמ ר שאי ן אל ו באי ן אל א לשלו ל של ל
ואין שוללי ן א ח הקרקעו ת . ומ״ מ הכ ל לפ י מ ה
שהוא עני ן שא ס בא ו גייסו ת בשע ת מלחמ ה
מלכים ללכו ד א ת העי ר להרס ה א ו לשורפ ה
גובין לפ י הכ ל ז ה לשו ן הרשב״ א בש ם הר ב
רבינו יהוס ף הלו י אב ן מיג ש ז״ ל . ול א נרא ה
כן מדבר י המחב ר של א הזכי ר כל ל שב ח ממון .

ולענין חצ ר כת ב רבינ ו חננא ל שנובי ן לפ י שב ח
ממון לעול ם ול א איכפ ת ל ן בקירו ב בתי ם
לעולם וכת ב הר ב אב ן סיג ש ז״ ל ומסתבר א
כוותיה ומתו ך כ ך ל א הזכי ר המחב ר קרו ב
ורחוק לעול ם בחצ ר :

ה וכ ל הד ר בעי ר י ״ ב חד ש וכו ׳ . משנ ה
וגמרא ש ם . וי ש דברי ם שה ן לצדק ה
שכופין אות ן בפחו ת מכא ן וכב ר נתבא ר ז ה
בהלכות מתנו ת עניי ם ;

ו כ ל הדברי ם הצריכי ן לשמיר ת וכו ׳ . מימר א
שם (ד ף ח׳ ) : אב ל לתק ן הדרכי ם
והרחוטת וכו ׳ . ש ם מימר א דר ב
יהודה :

? הי ו מופרי ן נה ר וכו ׳ . בריית א מעש ה דר ב
שפא ש ם :

ח כופי ן בנ י המבו י וכו ׳ . בריית א סר ק ל א

^ 1 , , , , יחפו ר (ד ף כ״ א ע״ב ) כופי ן בנ י

המבוי ז ה א ת ז ה של א להושי ב ביניה ן ל א חיי ט ול א בורס י וכו ׳ ול א אח ד מבנ י כעל י אומנו ת ולשכנ ו אינ ו כופה ו רשב״ ג אומ ר א ף לשכנ ו כופה ו ופס ק המחב ר כת״ ק וכ ן בהלכו ת
•פירוש ולשכנ ו אינ ו כופה ו שא ס י ש ביד ו אח ד מכ ל בנ י אומנו ת האל ו ורצ ה שכנ ו ליכנ ס באות ה אומנו ת אי ן יכו ל לעכ ב . וז ה הפירו ש מסכי ם לפירו ש אחרו ן ש ל אב ן מיג ש ז״ ל :
ואפילו הי ה מבנ י מבו י אח ר וכו ׳ . בעי א דל א איפשיט א וכת ב בהלכו ת הילכ ך אי ן מעכבי ן : אב ל ג ר וכו ׳ . מימר א דר ב הונ א ברי ה דר ב יהוש ע ש ם וי ש בדברי ם הלל ו שיט ה
אחרת לקצ ת מ ן המפרשי ם ז״ ל והי א שאי ן יכולי ם לעכ ב מפנ י רבו י הדר ך ואפיל ו י ש ביניה ם מאות ה אומנו ת אל א דוק א בנ י מבו י בשי ש ביניה ם מאות ה אומנו ת מעכבי ן
על אחרי ם מפנ י שפוסקי ן חיות ן כ ן פיר ש רש״ י ז״ ל של א להושי ב ביניה ן חיי ט ובורסק י ממקו ם אח ר להשכי ר ל ו בי ת במבו י ז ה וי ש כא ן בנ י אות ה אומנו ת . ולשכנ ו הד ר

בגמרא ש ם (ד ף ז ׳ ע״ב ) בע א מיני ם ר״ א סר״ י מה ן גוגי ן לס י נפשו ת גוב ץ א ו דילמ א לס י

*דק ששי י

א כופ ץ בנ י העי ר ז ה א ת ז ה לעשו ת חומ ה דלתי ם
ובריח לעי ר ולבנו ת לה ן בי ת הכנס ת [א ] ולקנו ת
ס׳ת ונביאי ם וכתובי ם כד י שיקר א בה ן כ ל מ י שירצ ה
לקרות מ ן הצבו ר . ב מ י שלק ח עי ר באר ץ ישרא ל
כופין אות ו ב״ ד ליק ח ל ו דר ך מד ׳ רוחותי ה משו ם יישו ב
ארץ ישראל . וכופי ן בנ י בקע ה ז ה א ת ז ה לעשו ת ביניה ם חרי ץ וב ן חרי ץ • * ג מ י שי ש ל ו חצ ר
כעיר אחר ת בנ י העי ר משעבדי ן אות ו לחפו ר עמה ם בורו ת שיהי ן ומערו ת ואמ ת המי ם אב ל
בשאר כ ל הדברי ם אי ן משעבדי ן אות ו . וא ם הי ה שרו י עמה ם באות ה העי ר משעבדי ן אות ו
על הכ ל י _ ד כשה ן אגובי ן מאנש י העי ר לבנו ת החומ ה גובי ן לפ י קריב ת [נ ] הבתי ם מ ן
החומה כ ל הםמו ך לחומ ה נות ן יות ר • ה וכ ל הד ר בעי ר [ג ] י״ ב חד ש א ו שקנ ה ב ה בי ת
דירה נות ן ע ם בנ י העי ר בכ ל [י ] הדברי ם הצריכי ן לתקו ן החומ ה והדלתו ת ושכ ר הפרשי ן
השומרין א ת המדינה . וכ ל כיוצ א בדברי ם אל ו ששומריןא ת העיר : ן כ ל [־ ]הדברי ם שצריכי ן
לשמירת העי ר לוקחי ן מכ ל אנש י העי ר ואפיל ו מ ן היתומי ם חו ץ :מתלמיד י חכמי ם . שאי ן
ת״חצריכין שמיר ה שהתור ה שומרתן . אב ל לתקו ן הדרכי ם והרחובו ת אפי ׳ מ ן החכמים . וא ם
כל הע ם יוצאי ן ומתקני ן בעצמ ן ל א יצא ו תלמיד י חכמי ם עמה ן שאי ן דר ך תלמיד י חכמי ם
להזדלזל לפנ י ע ם האר ץ . ז הי ו חופרי ן נה ר להבי א ב ו מי ם למדינ ה גובי ן א ף מ ן היתומי ם
שזו זכו ת לה ם כד י שישק ו ממנ ו שדותיה ם וכרמיה ם . לפיכ ך א ם איר ע לה ם דב ר של א בא ו
המים הואי ל ול א נהנ ו מה ן היתומי ם מחזירי ן לה ם כ ל מ ה שנלק ח מה ן . וכ ן כ ל כיוצ א
בזה• ח כופי ן בנ י מבו י ז ה א ת ז ה של א להושי ב ביניה ן ל א היי ט ול א בורם י ול א אח ד מבעל י
אומניות . הי ה ש ם במבו י אח ד מבנ י מבו י אומ ן ול א מיח ו ב ו . א ו שהית ה ש ם מרח ץ א ו
חנות א ו רחיי ם וב א חביר ו ועש ה מרח ץ אחר ת כנגד ו א ו טחו ן אחר ת . אינ ו [י ] יכו ל למנע ו
ולומר ל ו את ה פוס ק הי י . ואפיל ו הי ה מבנ י מבו י אח ר [י ] אינ ן יכולי ן למנע ו שהר י י ש
ביניהם אות ה אומנו ת , אב ל נ ר ממדינ ה אחר ת שב א לעשו ת חנו ת בצ ד חנות ו ש ל ז ה . א ו

א סמ״ ג עשי ן סי ׳ נ׳ ב : ב טו ר ש ס ועו ר י1׳ ד סי ׳ רמי ; שסי / ש ם : מרח ץ