Section 276

להדדי . ועו ד אנ י חמי ה ע ל הר ב בי ח יוס ף ז׳ ל שכת ב ש ם ודע ת הרמב״ ס ז״ ל בפ״ ה
מהלכות שכני ם כמ״ ש רבינ ו שנרא ה מדבר י הרא״ ש ז״ ל נרא ה שדקד ק כ ן ממ״ ש כא ן דא ׳
מן השותפי ן שביק ש להעמי ד דחביר ו יכו ל לעכ ב דמשמ ע דאהעמד ה לחו ד קפד י והו א תימ ה
דלמטה כת ב רבינ ו ז״ ל דאהעמד ה ל א קפד י וא״ כ לדברי ו נמצא ו דבר י רבינ ו ז״ ל כותרים .
ולא עו ד אל א שהר ב ב״ י ז״ ל עצמ ו דברי ו סוחרי ם שכת ב במ״ מ סימ ן ק״ מ בהל ׳ חזק ת
קרקעות ודבר י הרמב״ ם ז״ ל בפי״ ב מהלכו ת טוע ן ופ״ ה מהלכו ת שכני ם מטי ן לדבר י
הרי״ף של א חל ק בי ן מצ ר לרחב ה הר י כת ב ש ם דדע ת רבינ ו ז״ ל כדע ת הרי״ ף היפ ך
האמור כא ן . ג ס ש ס ל א הונ ח ל י במ״ ש של א חיל ק בי ן חצ ר לרחב ה כנרא ה שדבר י רבינ ו
סתומים ומדל א חל ק נפק א לי ה ואינ ו כ ן דבהדי א כת ב דבחצ ר אהעמד ה ל א קפד י והיינ ו
ודאי כתירוצ א קמ א וכדבר י הרי״ ף ז״ ל ודברי ו ודבר י הטו ר ז״ ל צריכי ן ל י עיו ן :

ה ברי א בחצ ר השותפי ן וכו ׳ . דע ת הר״ א בהשגו ת דאפיל ו בחצ ר חביר ו דבהעמד ה
כדי החזי ק לעני ן התשמי ש וקש ה לז ה מ״ ש ה״ ה פי״ א אב ל רבותינ ו הצרפתי ם
כתבו שאי ן שו ם חזק ה מועיל ה אל א בחזק ת של ש ובטענ ת מכ ר ומחיל ה וכו ׳ ואפש ר שז ה
דעת הר״ א ז״ ל בהשגו ת ואי ך אפש ר שיהי ה ז ה דע ת הר״ א ז״ ל שבכ ל חזקו ת אפי ׳ חזק ת
השמיש בעינ ן של ש ה א כת ב כא ן דמועי ל חזק ה לשע ה וצ״ ע . כת ב ה״ ה ונ׳ ל שפירו ש
הירושלמי וכו ׳ לשו ן הירושלמ י א״ ר יוס י ויאו ת וכו ׳ ונרא ה דפירו ש הירושלמ י לדבר י הר״ א
הוא יות ר פשו ס וה״ ק א ס י ש ל ו לגד ל כלומ ר שקנ ה ממנ ו המקו ם הר י גד ל כלומ ר שפי ר

הגהות מי י מוניו ת

[א] כדשמעי ׳ מההו א דסמ ך י* ו כותי * אח ד ומההי א דא ם עמ ד וגד ר א ת הרביעי ת כדלעיל •
פ״ג ע׳ נ :0ןכירושי*מ י ס׳ ק בבתר א ד ף י״ ג ע׳ א והעיק ר בתוספת א דסו ף ב״ מ ד ף קנ״ ד ע״ ג
ומביאה באל'םם י ם" ק דב״ ב ד ף קצ״ח ] ! [כ ] ומייד י ככה״ ג שי ש ?*שוחפי ן חזק ה ז ה על * ז ח
כדפירש בפי״ ג מהל*כו ח טוע ן ועו ד נרא ה דאייר י בכל * עני ן וה א דאי ן שותפי ן מחזיקי ן ז ה
על* ז ה היינ ו בשד ה אבל * הב א אייר י שבת י אל* ו שותפי ן פתוחי ם ל*הזו ר ז ה דכיו ן שהו א
יוצא ונכנ ס דר ך חצ ר ז ה היכ א דקפד י אי ן מני ח ל* ו ל*עשו ת א י ל*א ו דזבנ ה מיני ה ר״ י :
0[לשון טו ר ח״ מ סימ ן ק״ מ ולדע ת ר ב אלפ ס אםיל* ו בחצ ר א ם הו א של * שותפו ת ל* א הו י
חזקה אא״ ב עש ה מחיצ ה שאינ ו מקפי ד ע ל תשמי ש בל א מחיצ ה ובחצ ר איני ש דעלמ א
הזי חזק ה אפיל ו בתשמי ש בל א מחיצ ה דאתשמי ש לחו ד קפי ד ע״ב ] :

ס׳ג לי ה א׳ ר אלטז ר נהג ו השוחסי ן להיו ח מוותרי ן ז ה ט ל ז ה נגידו ל חמנולי ן א׳ י יופ י מיזניס א ל א
וחצר שאינ ה של ז הר י ז ו הזק ס א׳ ר יוכ ה ויאו ת ט' נ א ם י ש ל ו רשו ת לגד ל הר י גד ל וא ם אי ן ל ו ישו ת

סנדל עו ז

פ* ה חצ ר השותפי ן כו ׳ ע ד סכל . פ״ ק דנ״ ב (ד ף ז ׳ ט״ב ) : אח ד מ ן הכותסיןע ד ע ל ג ב המ ר .

פרק חוק ת הגתי ם : אח ד חצ ר השוחפי ן ט ד נמנואז ש . ס״ ק דבר א נתר א אח ר מ ן השוחפ ץ
ניזצי ונו ׳ כד׳ א במצ ר כשותפי ן אכ ל כחצ ר חניר ו ונו ׳ ט ד מקו ם לחכיר ו : כת ב כראנ׳ ר ז׳ ל כירושלמ י
מולק סלי ו וכו ׳ : ואנ י אומ ר דכר י ר״ מ משנ ה וגמר א סר ק חזק ת הכתי ם דסנ ן ואל ו דנרי ם שאי ן לכ ס
חזקה כי ה מעמי ד ככמ ה כחצ ר ומעמי ד תנו ר ונירי ם ורחיי ם ומגד ל סרנגולי ס זנוס ן זבל ו כחצ ר איג ס
חזקה אכ ל מש ה מחיצ ה לנהמת ו נכו ה י ׳ טפחי ם וכ ן לתנו ר וכ ן לכיריי ם וכ ן צרחיי ם ככני ם חרנגוגי ן לחו ך
הכית כו ׳ ט ד הר י ז ז חזק ה ושקלינ ן וטרינ ן טל ה כגמר א ושיילינ ן מ׳ ש ריש א ומ׳ ש סיפ א ואסיקנ א אמ ר
יכה נ ר אכי ה הכ א בחצ ר השזחסי ן עסקינ ן דאהעמד ה נד י ל א קפד י אמחיצ ה קפד י ע־׳ כ וכ׳ נ ר׳ י אלס ש
ז״ל ותלמיד ו ר ד יהוס ף הלו י כ ן מינ ש פיר ש כ ן כלשו ן ר״ מ ז״ ל ומ ה שהקש ה הראנ׳ ד ז׳ ל מ ן כירושנמ י
רה כ ן אל א שניה ם אסורי ן להעמי ד רחיי ם ותנו ר ומלגד ל תרנגולי ! אמ ר ר ׳ אלעז ר המכר ס תרננולי ן
דל ה׳ ז החזי ק ע״ כ . והפירו ש אצל י ט י ׳ יוס ס סל ק ע ל ר ׳ אלעז ר ותמ ה ע ל דנרי ו השיג ו דסו ש

כלומר

16 כס ף משנ ח

קנין. הלכו ת שכני ם פ־ ה

סדד משנ ה

.* אח ד מ ן הטותפי ן שכיק ש לפחו ח ל ו וכו ׳ וא ס פח ה יסחו ם . היינ ו נר ׳ חיי א 3ס״ פ חזק ת
(דף נ״מ ) דאמ ר לההו א לפת ח חלונותי ו לחצ ר השותפי ן יגע ת וסחה ת יג ע וסחו ס
וס״ל לרבינ ו דמייר י כשצו ח הכיר ו המענ כ עלי ו כשיד ע דאל״ כ ממ ל וכמ״ ש ה״ ה נפי״ א :
ובן ל א יפתח ו השוחפי ן כחצ ר וכו ׳ . נת כ ה״ ה ולול א שאמר ה הר״ ש הי ה נרא ה שצרי ך
להרחיק וכו׳ . הרמכ״ ן בחידושי ו נת ן מע ם לדכר י
אבל פות ח הו א לר״ ה וכו '

שנמכר א ו כנת ן מקו ם ז ה ל ו להשתמ ש נכ ך הר י גד ל סירו ש הר י גדול ו מוכי ח עלי ו
ואם כדכר י הל ה של א נת ן ל ו רשו ת לגד ל הר י החזי ק ואי ך יחזי ק של ש שני ם כל א
טמנה ז ה נ״ ל לפר ש לדע ת רכינ ו ורכ ו ז״ ל :

ו אח ד ס ן השותפי ן שכיק ש לפתו ח וכו ׳ . משנ ה וגמר א סו ף חזק ת (ד ף ני ס וד ף ס׳ ) :

וכן ל א יפתח ו השותפי ן כחצ ר פת ח כנג ד פת ח
וכו׳. משנ ה ש ם ופיר ש ר״ ש ז״ ל אל א ירחי ק
משהו ז ה מכנג ד ז ה וטעמ א משו ס צניעוה א וכת ב
הרשכ״א ז״ ל שהטע ם לפ י דנרי ו דד י כהרחק ת
משהו דסו ף סו ף א י כע י קא י כחצ ר וחז י לי ה
והאריך כז ה וכסו ף דכרי ו כת ב ולול י שאמר ת
הר״ש הי ה נרא ה שצרי ך להרחי ק ע ד של א יוכ ל
לראות מנתח ו דר ך פת ח חכיר ו כל ל :

אבל פוח ח אד ם לר״ ה וכו ' . כמשנ ה ש ם
וכגמרא דא״ ל סו ף סו ף ה א כעי ח
איצטנועי מכנ י ר״ ה ופיר ש ז״ ל דסו ף סו ף
רוככי כוסי ם וגמלי ם רואי ן אות ך כחלונוחי ך ,

דעתו ז״ ל שאפיל ו כחלו ן שהו א גכו ה ואי ן אנשי ם
הולכים ע ל רגליה ם יכולי ן לראו ת דר ך החלו ן
פוחמין כנגד ו והקש ו עלי ו מאות ה דאכי י הנזכר ת
פ״א מדי ן שנ י כחי ם כשנ י ציד י ר״ ה שאמר י
זה עוש ה מעק ה לחצ י גנ ו וכו ׳ כנזכ ר למעל ה
כפ״ג אל א הכ א כחלונו ת נמוכי ן כדוק א הו א
מתני׳ וכ ל פת ח שאי ן אד ם יכו ל ליכנ ס ולצא ת
נקרא חלו ן וכ ן עיק ר ע״ כ לשו ן הרשכ״ א ז״ ל :

ז ואעפ״ ב ל א יפת ח אד ם מנו ת וכו׳ . תוספת א
הוכהה כהלכו ת ודקדק ו המפרשי ם
ז״ל כמבו י שאינ ו מפול ש א ס פותחי ן ל ו פח ח כנג ד
פתח והעל ה הרשכ״ א ז״ ל דאפיל ו במכו י כ ל
שיש למני ה ממנ ו שלש ה כתי ס הר י הו א כרה״ ר
דא״ל סו ף סו ף ה א כעי ת איצטנוע י מ ן הרכי ם
ורה״ר דקתנילא ו דוק א אל א שרכי ם נוקעי ן
בו עכ״ ל :

ח ארו ד מ ן השוהפי ן שלק ח בי ת וכו ׳ . משנ ה
שס: אב ל פות ח הו א פת ח עליי ה לתו ך
ביתו וכו ׳ . דע ת המחב ל ז״ ל בפירו ש הסוגי א
כדעת הר ב אלפס י ז״ ל שיכו ל לבנו ת העליי ה
לתוך כית ו והטע ם שכ ל שהי א פתוח ה בתו ך
ביתו אינ ו עדו י להכני ס פ ס דיורי ן כיו ן שאי ן
שם דר ך אל א עלי ו וכ״ כ הרמכ״ ן ז״ ל ואפיל ו
בית שלק ח בחצ ר אחר ת א ס סת ם פת ח החצ ר
ההוא ופתח ו לתו ך בית ו רשא י של א כדבר י קצ ת
המפרשים ז״ ל שסוכרי ן שאינ ו יכו ל לבנו ת
פלייה ע ל גב י הכותלי ם כל ל ואע״ פ שהו א
פוחח לתו ך בית ו וכ ן אינ ו רשא י לפתו ח בי ת
מחצר אמר ת לתו ך בית ו בשו ם צ ד וכב ר פירש ו
הרמב״ן והרשב״ א ז״ ל והסוני א לדע ת הר ב
אלפסי ז״ ל ומבוא ר בתוספת א כדברי ו :

ט מבא ן את ה למ ד שאה ד מ ן השוחפי ן שהכי א
אצלו לבית ו וכו ׳ . ז ה סבר ת המחב ר
וראייתה בצד ה ומבוא ר בגמר א שהטע ם מ ה
שנזכר למעל ה מפנ י שמרב ה עליה ם הדר ך .

ובהשגות א״ א מי י ראש י נ״ ל דברי ו סוחרי ן ז ה א ח ז ה וכו׳ . ואנ י אומ ר שא ץ דבר י המחב ר בסמוכי ן ע ל שולחנ ו ונטפלי ן עמ ו דכ ל כ י ה א יה א בית ו פתו ח לרוח ה ותב א עלי ו ברכ ה
אבל כשאי ן סמוכי ן ע ל שולחנ ו ואי ן נטפלי ן עמ ו ודרי ן ש ם יכולי ן לעכ ב עלי ו . ומ״ ש שהו א פות ח עליי ה לתו ך בית ו לא ו למימר א שידור ו ב ה אמרי ם אדרב ה הטע ם הו א מפנ י
שאינו עשו י להכני ס דיורי ן שיעבר ו דר ך בית ו כמ״ ש למעל ה ולפתו ח העליי ה למצ ר מוחי ן ביד ו אע״ פ שאינ ו מכני ס ב ה דיורי ן דלא ו כ ל כמיני ה לרבו ת פתחי ם בחצ ר א ו שמ א יכני ס
גה דיורי ן ול א בע י למיק ה בהדי ה בדינ א ז ה נרא ה בדע ת המחב ר ז״ ל ודע ת הר״ א ז״ ל הו א ככ ל שאינ ו מרב ה בפתחי ם א ו בבתי ם יכו ל להרבו ת דיורי ן ואפיל ו חלוקי ן : וכ ן השוכ ר וכו ׳ .
זה נרא ה שאפיל ו הר׳ א ז״ ל יוד ה ב ו והטע ם לפ י שגו ף הבי ת למשכי ר ומ״ מ נרא ה דברוצ ה לסמו ך ע ל פולחנ ו אד ם אמ ד שהרשו ת ביד ו ואי ן משכי ר יכו ל לעכ ב עלי ו דסת ם שוכ ר
נית ל ו ולנטפלי ן עמ ו הו א שוכ ר ז ה נ״ ל ; י הי ה פת ח ש ל אח ד מה ן קט ן ל א יעשה ו גדו ל וכו ׳ . משנ ה וגמר א ש ם (ד ף ס׳ ) : וכ ן א ס הפת ס גדו ל ל א יעשנ ו שני ם וכו ׳ .

משנה וגמר א ש ס : י א אב ל ס י שהי ה ל ו פס ח קט ן לר״ ה וכו ׳ . משנ ה ש ם ;

כופק

לחם משנ ה

גדל ובד ץ עש ה מ ה שפש ה וא ס אי ן ל ו לגד ל של א קנ ה המקו ם הר י החזי ק כלומ ר מ״ מ ח אח ד ס ן השותפין . הר ב מהר״ ר לו י ן ׳ חבי ב ז״ ל סי ׳ ק״ י צד ד לפר ש דבר י רבי ', ו כב ׳

הר״ש : אב ל פות ח הו א צר״ ה וכו ׳ . כת ב ה״ ה
והקשו עלי ו מאות ה דאבי י הנזכר ת פר ק ראשו ן
וכו׳ שאמר ו ז ה עוש ה מעק ה לחצ י גג ו וכו ׳
כלומר וכ״ ש דיכו ל למימ ר בנ י ר״ ה כ י ל א
דרכי גמלי ם ל א חז ו ל י :

ז אע״ פ כ ן ל א יפת ח אד ם חנו ת וכו ׳ . כח ב
ה״ה ודקדק ו המפרשי ם ז״ ל במבו י שאינ ו
מפולש וכו׳ . הטו ר כת ב בסימ ן קנ״ ד בש ם הר״ י
גרצלוני שכ ל מבו י שאינ ו מפול ש דינ ו כחצ ר וכ״ כ
נימוקי יוס ף בסי ס חזק ת בש ם הרמב״ ן
והריטב״א וכ״ נ מהירושלמ י :

ח אח ד מ ן השותפי ן בחצ ר שלק ח בי ת בחצ ר
אחרת וכו ׳ . רבינ ו מפר ש כהרי " ף
שכתב בתשוב ה שמ י שלק ח בי ת בחצ ר אמר ת
יכול לסופמ ה לתו ך בית ו אב ל ל א להצ ר השותפי ן
ובלבד שיסתו ם הפת ח שהי ה ל ו למצ ר אחר ת
וכ״ת כיו ן שאי ן ש ם דר ך אל א ע ל בית ו אמא י
צריך לסתו ם הפח ח שי ש ל ו בחצ ר אמר ח וה א
אין אד ם עשו י להכני ס דיורי ן שיעבר ו דר ך
עליו כדאמרינ ן גב י עליי ה יי ל דבעל י אות ה
מצר כשיהי ה הפת ח פתו ח עובי ן מש ם
קפנדריא דר ך חצ ר השותפי ן כד י לקצ ר הדר ך
שלא מדעת ו א י נמ י לפעמי ם אפיל ו מדעת ו כיו ן
דבכל שע ה אינ ם עוברי ם דר ך ש ם ל א קפי ד
כ״כ והיינ ו דאמרינ ן הח ם מא י חד ר שחל ק
ביתו לשני ם ואי ן ל ו שו ס פח ח למקו ם אמ ר אל א
הפתח הראשו ן שהי ה ל ו למצ ר וכ ן נמ י יכו ל
לבנות עליי ה ע ל גב י בית ו בניי ן חד ש ובלב ד
בלא תהי ה פתוח ה למצ ר אל א שעולי ן ל ה דר ך
ארובה כבקרקעית ה לפ י שאינ ה עשוי ה לדיר ה
ואץ עשו י להשכי ר לאחרי ם מקו ם כז ה שיעבר ו
דרך עלי ו כמ״ ש הו א ז״ ל בפר ק המוכ ר א ח
הבית ו ק דע ת רבינ ו ומע״ ס של א כת ב פת ח
גבי בי ת כמ ו בעליי ה מוכר ח הו א בדברי ו של א
אמר ל א יפתמנ ה אל א למצ ר ה א לבית ו יפת ח
ואי הו ה ס״ ל דל א יפת ה אפיל ו לבי ת הו ה לי ה
למימר ל א יפחחנ ה לבי ת דהו י רבות א דכ״ ש
לחצר ועו ד שכיו ן שסת ם פת ח ש ל הצ ד האח ר
היינו חל ק בית ו לשני ם וכ״ כ הרמב״ ן ז״ ל והו א
הדין ללוק ח בי ת לפני ם מבית ו ופתח ו לתו ך
ביתו ול א עש ה ל ו פח ח למצ ר השוחפי ן וסת ם
הפתח שהיח ה במצ ר שהכ ל בכל ל חל ק בית ו
לשנים וכס י פ ה שפירשת י אי ן מקו ם להשג ה
הראב״ד