Section 274

״ ״'״.ייי! ^'*; י ולהחזי ק אי ן שומעי ן ל ו מפנ י שהוא . מכבי ד ע ל כות ל התחתון . אכ ל למע ט שומעי ן ל ו . וכ ן

(דף ו ׳ ז׳ ) ולשו ן הגמר א איתנ ר תחת י ולשי י בקורו ת תקר ה העליונ ה א ם שינ ה אות ם לקלי ם ממ ה שהי ו שומעי ן ל ו . לכבדי ם מה ן אי ן

שומעין ל ו הרב ה בח^ "'א י שמיע ט בגוב ח רעליי ה שומע ץ לו . אב ל א ם מיע ט בחלונו ת
וט׳. ומ ה פכ־. כ סוח ר וט^ ^,״ ל א ו הרב ה בגב . . ה אי ן םוטעי ן ל ו . ו נתדלדל ו קורו ת הבי ת וירד ו לאוי ר הבי ת א ם הגיע ו

לתוך עשר ח טפחי ם סות ר ובונ ה . וא ם ל א הגיע ו יכו ל בע ל העליי ה לעכ ב עלי ו . ואפיל ו
אמר ל ו בע ל הבי ת אנ י אשכו ר ל ך מקו ם כד י שתדו ר ב ו ע ד שאתק ן התקר ה אי ן שוטעיי ן
לו שהר י אומ ר ל ו אינ י <וצ ח שאטר ח ממקו ם למקו ם כד י שתתק ן [א ] א ת בית ך : ז התנ ו
ביניהם דב ר ז ח א ם נשא ר בגוב ח חבי ת כד י שיק ח אד ם חביל ה בינוני ת ע ל ראש ו ויכנ ס
בה תח ת קורו ת אל ו שנעקמ ו אינ ו סות ר . וא ם אינ ו יכו ל להכנ ם ב ה ע ד שיכו ה א ת
ראשו סות ר ומתק ן ובונ ה ואי ן בע ל העליי ה יכו ל לעכ ב שהר י התנ ו ביניה ם תחלה : ח בי ת
הבד שהו א בגו י בעוב י הה ר וגינ ה אח ת ע ל גבי ו . ונפחת ו שמ י בי ת הב ד כארבע ח טפחי ם

בונה ההקר ה והעליו ן המעזיב ה לפ י מ״ ש למעל ה
ולשיטה אמר ה א ף המעזיב ה מש ל חהחו ן ופירו ש
מעזיבה טי ה טי ט שנוסני ן ע ל החקר ה :
ואפילו אמ ר ל ו בעה״ ב וכו׳ . באוח ה מעפ ה ש ם :
ז התנ ו ביניה ם ע ל דב ר ז ה וכו ׳ . ש ם ופי ׳
בשהתלו סה ס וסביל ה בינוני ח כח ב
המהבר בפירוש ו איסורייח א דממוז א האמו ר
בגמרא :

ח בי ת הב ד שהו א בנו י וכו ׳ . פירש״ י כגו ן

^ ״ל״״זי״ י א ו יות ר הר י בע ל הנינ ה יור ד וזור ע למט ה ע ר שיעש ה ז ה לבי ת בדוכיפין . ויתק ן העליו ן

והיחה גינה ו , . ,

נטלו בני ו ז ה גינ ה וז ה בי ח הב ד ומשנ ה קרק ע גינת ו ויזר ע כ ל גינתו : ^שת י גנו ת ז ו ע ל ג ב ז ו והיר ק בינתיי ם בגוב ה עוב י האר ץ
ייי״ י־יי ״ יייי^י - . ומ״ ש המחכ י שביניה ם כ ל שהעליו ן יכו ל לפשו ט א ת יד ו וליטו ל אות ו מעיקר ו הר י הו א של ו ובלב ד של א

דהצכחא כווחי ה י

היא פר ק הבי ח והעליי ה . ומ '
כשמואל

בחרבעה טפחי ם

בדיני וכ ן בהלכו ת : * * *" י * יאגו ם

ט שת י גנו ת ז ו ע ל ג ב ז ו והיר ק בינתיי ם וכו ׳ . משנ ה ש ם (ד ף קי״ח ) וכר״ ש כדאיה א בגמר א ופירו ש ז ו ע ל ג ב ז ו סמוכו ת ז ו לז ו האה ח קרקעית ה גבו ה " ו שאצל ה
קרקעיתה נמו ך והיר ק בינתיי ם בזקיפ ת גוב ה שז ו גטה ה מז ו : ובלב ד של א יאנו ס וכו ׳ . מימר א בגמר א (ד ף קי״ט ) ש ם ופיר ש של א יאנו ס עצמ ו לפשו ט א ת ידי ו וכו ׳ ן

, הי ה

לחם משנ ה

פיד ב וא ם אינ ן יודעי ן ופו ׳ . ל א ידעת י למ ה ל א הבי א רגינ ו ז״ ל די ן המשנ ה דא ם נופ ו בה ר עיקר ו ור״ י סב ר ל א אמרינ ן שדינ ן נופ ו ור״ ש אי ת לי ה כ ל שהעליו ן יכו ל לפשו ט

היה ז ה מכי ר אבני ו נוטל ן ונוט ל האמ ר שלמי ם כנגד ן כאבי י ול א הי ה
לו לשתו ק בדי ן דאיכ א פלוגח א ב ץ רב א ואני י :

ח בי ת הב ד שהו א בגו י בעוב י הה ר וכו ׳ . בגמר א פליג י ר ב ושמוא ל בחרת י גב י בי ת
וגבי גינ ה ולשמוא ל בהרבע ה אי ן אד ם ד ר חצי ו למכ ה וחצי ו למעל ה וכ ן אי ן אד ם
זורע חצי ו למט ה ומצי ו למעל ה וה א דרבינ ו ז״ ל ל א כת ב גב י בי ת דהיכ א דנפחח ה בארבע ה
יורד וד ר למט ה משו ס דאי ן אד ם ד ר חצי ו וכו ׳ משו ס דהו י מכ״ ש דגיג ה דבגמר א דהוצר ך
פלוגתא דגיג ה משו ם שמוא ל דהו ה אמיג א דל א אייר י שמוא ל אל א גב י בי ת משו ם דל א
עבידי אינש י דדייר י וכו ׳ אב ל גב י גיג ה ל א וא״ כ כיו ן דרבינ ו כתב ו נכ י גינ ה כ״ ש

גבי בי ת :

ט שת י גנו ת ז ו ע ל ג כ ז ו וכו ׳ . בס׳׳ פ הבי ת והעליי ה איסלינ ו ר״ מ ור״ י ואמרינ ן
בגמרא בעיקר ו כ״ ע ל א סליג י דעליו ן הו י כ י סליג י גנו& ו ר״ מ סג ר שדינ ן

חגהות מייטוניו ת

(א] וב ן הדי ן במשכי ר בי ת לחביר ו לזמ ן קצו ב ובתו ך הזמ ן רוצ ח אבנות ו שא ץ ינ ^
לכזף לשוב ר לצא ת ממנ ו אפי ׳ לבי ת יסד . במות ו א ך מבקשי ן ממנ ו לעשו ת לםני ם
פשורת חדי ן וכ ן אינ ו יכו ל לכופ ר להכני ס ל ו פוע ל לבנות ו בעו ד שמושכ ר ל י מפנ י

את יד ו וליטו ל הר י הו א של ו והשא ר ש ל תחתו ן וטעמ ו משו ם דאי ת לי ה כר״ מ דשדינ ן
נוסו בס ר עיקר ו אל א דהשא ר ש ל תחתו ן מפו ם דעליו ן נופי ה אפקור י מפק ר . ובגמר א
אמריק דכ י היפ י דסלי ג ר״ מ כא ן ה״ נ פלי ג גב י מק ח וממכ ר וערלה . והשת א קש ה ע ל
רבינו דמשמ ע דהו א פס ק כא ן כר״ ס דשדינ ן נופ ו בח ר עיקר ו דר״ ש הכ י אי ה לי ה והו א
ספק כר״ ש א ס כ ן אי ך פס ק בס״ ו מהלכו ת מעשרו ת דמעש ר שנ י ונס ע רבע י דאיל ן
היוצא מ ן הגז ע פטו ר ומ ן השרשי ם חיי ב והיינ ו כרב י יהוד ה דל א שדינ ן נופ ו בח ר עיקר ו
והרי אמר ו דאע״ ג דבממונ א ל א אמרינ ן דשדינ ן באיסור א שדינ ן להחמי ר וא ם כ ן רבינ ו
דאפילו באיסור א לי ה לי ה דשדינ ן היכ י אי ת לי ה הכ א דשדינ ן . ואע״ נ דהתוססו ח ז״ ל
כתבו גב י הנה ו חר י דממונ א דהיינ ו דמק ח וממכ ר ומחניתי ן דל א עבי ד בגמר א
צריכוחא משו ס דאיכ א חילו ק גינייה ו ל א אהנ י ה ך חילו ק אל א בי ן הנ י חר י דממונ א אב ל
גץ ה ך דימני ' לה ך דערל ה ל א אהנ י כל ל כ ד מעיינ ת בדבר י החום ׳ ז״ ל ועו ד דא י אהב י

הוה

מנדל עי ז

נתדלדלו קויו ס וכו ' פ י ביניה ם סחלס . ס״ ק דנ׳ ב(ד ף ו ׳ •׳ ) : ביד ו פנ ד שמ א נמיע ר ש ל חסהון ,
נמציפא סר ק הבי ס והפליי ה (ד ף קי״ ו פ״ב ) ;

חיזק דריס ת רגלי ם ו ק משס ע שו ק ל א יח* ר דחנ ן סינ י יט ל לימ ק סקו ל חננגס ץ זחימאי ן עכ״ ל ווניוו0( 1 1

טניד ט^נ ה

14 כס ף משנ ה

קנין. הלכו ת שכני־ ם פ־ ד

היה מגי ע למס ו ונו ׳ . בעי א דל א איסשימ א ש ם וי 8 גורסי ן מגי ע לעיקר ו ואי ן מגי ע לנופ ו מה ו : אב ל איל ן העומ ד ט ל המצ ר ונו ׳ . מחלוק ה ר ש ושמוא ל סר ק הסקג ל(ד ף ק״ז )
ופסק כשמוא ל וכ ן בהלכו ת : י שט ף נה ר זיחי ו וכו ׳ . משנ ה ובריית א פר ק השוא ל (ד ף קיה ) ומשו ם יישו ב אי י כדאית א הח ם : וא ם עקר ן הנה ר נגושיהן . מימר א דרי ש לקי ש
שם (ד ף ק״א ) ופירש״ י זי ל שנעקר ו ע ם הקרק ע שסביבוח ם שיכולי ן לחיו ת ע ל יד ו וסטורי ן מ ן הערל ה כדחנ ן איל ן שנעק ר הסל ע עמ ו א ם יכו ל לחיו ת פעו ר וא ם לא ו חיי ב והרשב״ א
ז״ל פיר ש כ ן ואע״ ס שיכולי ן לחיו ת בה ן ומציל ץ אות ם מ ן הערל ה ס״ מ אינ ן יכולי ן לגד ל סירו ת מחמ ת הגושי ן לב ד : וא ם ל א נעקר ו בגושיה ן הכ ל לבע ל הקרק ע מי ד . א ם רבינ ו

מפרש כרש״ י ז״ ל שהגושי ם ק מצילי ן אות ו מ ן

יאנוס א ת עצמ ו והשא ר ש ל תחתו ן . הי ה מגי ע לנופ ו
ואינו מגי ע לעיקר ו ל א יטו ל העליו ן וא ם נט ל אי ן מוציאי ן
אותו מידו . אב ל האיל ן העומ ד ע ל המצ ר אע״ פ שהו א
נוטה לתו ך שד ה אח ת מה ן הר י השג ת הראבי ד
שניהם חולקי ן כפירותי ו : י *שט ף
אנהר א ת זיתי ו ושתל ם בתו ך שד ה
חבירו ואמ ר הל ה זית י אנ י נוט ל
אין

י שט ף נה ר א ת זיתי ו וכו ׳ וא ם ל א נעקר ו
בגושיהן הכ ל לבע ל הקרקע . כת ב ה״ ה
על דבר י ההשגו ת ואנ י אומ ר כשנעקר ו בל א
גושין ה״ ז אביד ה המותר ת וכו ׳ א׳ נ כ ל שנעקר ו
עם הגושי ן וכו ׳ ע ד אל א שחב ו ליישו ב האר ן
כך נ״ ל עכ״ ל . ואנ י אומ ר שע ל הירו ן ראשו ן
קשה אע״ ס שגדל ו ע ם סיו ע הגושי ן כיו ן דהו ו
כזוטו ש ל י ם הר י נתייאש ו הבעלי ם ואי ן לה ם
מלק ב ו אב ל העיק ר כתירו ץ השנ י ויהי ה די ן
זה דוק א באר ץ ישרא ל א״ נ כדבר י הראב״ ד
והגמרא ורבינ ו קיצ ר במוב ן דסשיט א שיח ן ל ו
דמי עצי ם וז ה נ״ ל יות ר וכ״ כ הרי ן אב ל לאח ר
נ׳ הכ ל ש ל בע ל הקרק ע ומיה ו יהי ב לי ה לבע ל
הזיתים דמ י זיתי ם כמ ו שהי ו שוי ם מתחל ה
כששטפן נה ר אב ל מ ה שהשביח ו דבע ל הקרק ע
הוי דשבמ א דאילנו ח אפיל ו תו ך של ש הר י
הוא כפירו ת דלאח ר של ש דמצ י א״ ל א י אנ א
<טעי טלי ה שבמ א דיד י הו ה עכ״ ל :

חצר

*שטף נה ר זיחי ו ושחל ם גסו ן
שדה חביר ו וכו ׳ וא ם עקר ן הנה ר
וכו׳ ע ד לנע ל הקרק ע מי ד :

, א׳ א אומ ר אנ י נע ל הזיתי ם נוט ל

שימעין ל י משי ם י׳־שו ב ממנ ו דמ י זיתי ו ליט ע כלומ ר

הארץ אל א יעמ ת במקומ י אומדי ן כמ ה אד ם קונ ה זיתי ם

״ י _ י י , כאל ו ליט ע אות ם נתו ר שדה ו

עקרן הנה ר בגושיה ן כששתל ן עכ׳ל ;

יחלקו הפירו ת בע ל השד ה ע ם בע ל הזיתי ם כ ל ג ׳ שני ם

ולאחר ג ׳ הכ ל לבע ל השד ה . וא ם ל א נעקר ו בגושיה ן
הכל לבע ל הקרק ע מי ד : י א כיוצ א ב ו בהמוכ ר זיתי ו
לעצים א ם פם ק עמ ו לקו ץ מי ד כ ל הפירו ת שיעש ו הר י
הן לבע ל הקרק ע . וא ם התנ ה עמ ו לקו ץ כ ל זמ ן שירצ ה
כל הפירו ת שיוציא ו לבע ל העצים . מכ ר סת ם א ם עש ו פחו ת מרביעי ת לסא ה חו ץ מ ן ההוצא ה
הרי אל ו ש ל בע ל הזיתי ם עש ו רביעי ת לסא ה חו ץ מ ן ההוצא ה הר י אל ו יחלוק ו ;

א טמ' מ סי ׳ קס״ ז : ב טמ״ מ סי ׳ קס״ מ :

חצר

הערלה ז ה שנעק ר בל א גושי ן י ש לתמו ה למ ה
הוא זוכ ה בע ל הקרק ע תו ך של ש הל א חיי ב
הוא בערל ה אל א א״ כ נאמ ר שיזכ ה בעצי ם
ולשון הגמר א ל א שנ ו פירו ש שתולמי ן אל א
כשנעקרו בגושיה ן ובתו ך של ש אב ל לאח ר ג ׳
הכל לבע ל הקרקע . ובהשגו ת א״ א אומ ר אנ י
בעל הזיתי ם נוט ל ממנ ו דמ י זיתי ו ליט ע כלומ ר
אומדין כמ ה אד ם קונ ה זיתי ם כאל ו ליט ע
אותם בתו ך שדה ו ע״ כ . ואנ י אומ ר כשנעקר ו
בלא גושי ן ה״ ז אביד ה המותר ת כזוט ו ש ל י ם
וכשלוליחו ש ל נה ר דודא י בעלי ם מתייאש י ממנ ו
כמ״ש פ״ ו מהלכו ת גז י ל ה ואביד ה ולפיכ ך הכ ל
לבעל הקרק ע מי ד ואינ ו נות ן ל ו דמי ם כל ל
וכפשט הגמר א אב ל כשנעקר ו ע ם הגושי ן הר י
גדלו ע ם סיו ע הגושי ן ולפיכ ך נוט ל חלק ו א״ ג
שכל שנעקר ו ע ם גושי ן שיכו ל להיו ת כה ן א ץ
דרך הנה ר להוליכ ן למקו ם רחו ק ולפיכ ך אינ ו
סחייאש מה ן ובדי ן הי ה שיטל ם אל א שחש ו
ליישוב האר ץ כ ך נ״ ל :

יא המכ ר זיחי ו לעצי ם א ס פס ק וכו ׳ .

משנה ש ם(ד ף ק ׳ ע״ב ) בז ה הלשו ן
המוכר זיחי ו לעצי ם ועפ ו פחו ת מרביעי ח
לסאה הר י אל ו לבע ל הזיסי ם עש ו רביעי ת
לסאה ז ה אומ ר זיס י גדל ו וז ה אומ ר ארצ י
גדלה יחלוק ו ואמר ו בגמר א היכ י דמ י א י

דא״ל קו ץ לאלח ר אפיל ו פחו ת מרביעי ת נמ י
דבעל הקרק ע [בע י למיהוי ] א י דא״ ל כ ל אימ ה דבעי ח קו ץ אפיל ו רביעי ת נמ י דבע ל הזיחי ס [בע י למיהוי ] ל א צריכ א דא״ ל סהמ א פחו ח מרביעי ת ל א קפד י אינש י ארביעי ח
קפדי א״ ר שמעו ן ב ן פז י ורביעי ת שאמר ו חו ן מ ן ההוצא ה ופירו ש פהו ה מרביעי ח לסא ה פירש״ י זי ל זיחי ם רעי ם שא ץ בסא ה שלה ם רביעי ח שמ ן ודבר י רבינ ו פשוטי ן ה ן אב ל
הרפב״א ז״ ל כת ב היכ י דמ י א י דא״ ל קו ץ לאלח ר אפיל ו פחו ת מרביעי ת נמ י דבע ל הקרק ע נ״ ל דלא ו הכ ל לבע ל הקרק ע קאמ ר דה א א״ ל לוק ח זיפ י גדל ו אל א לבע ל הקרק ע
מחציתן קאמ ר כדינ א דמחני ׳ בית ר מרביעי ת והיינ ו דקאמ ר פחו ת מרביעי ת נמ י לבע ל הקרק ע ומא י נמ י דקאמ ר אל א פתו ח מרביעי ת נמ י כיות ר מרביעי ת עכ״ ל והבי א
לשון המחב ר וכת ב ואינ ו מחוו ר בעינ י וקש ה ל ן א ס כדברי ו ז״ ל לימ א אפיל ו פתו ח מרביעי ת נמ י ולישחו ק וכיו ן דאמחני ׳ קא י אנ א ידענ א דחולקי ן קאמ ר אל א הי פ ל א מיבעי א
רביעית דהו י כול ו דבע ל הקרק ע כיו ן שהחנ ה עמ ו לקו ן מי ד אל א אפיל ו פתו ח מרביעי ת נמ י הר י הו א לבע ל הקרק ע וקשי א מתני ׳ בחרת י ז ה דע ת רבינ ו וי ש לתר ץ לדע ת
הרשב״א ז״ ל דאייד י דאמ ר באיד ך דבע ל זיתי ם אמ ר בה א דבע ל קרק ע ואי ן ז ה מספי ק שהי ה ל ו לומ ר אפיל ו פחו ת מרביעי ת יחלוק ו ודבר י רבינ ו ז״ ל עיק ר וכ ן נרא ה