Chapter 273
Section 273
כשורי למט ה מעשר ה רשות א דתתא י הו א :
ח מ י "שחי ה כותל ו סמו ך לגינ ת חביר י ונפ ל כופי ן אות ו
לפנות אבני ו . אמ ר ל ו הגיעו ך והר י ה ן של ך אי ן שומעי ן
לו . וא ם רצ ה בה ן בע ל הגינ ה ואמ ר ל ו ה ן א ם פינ ה
אותם קנ ה ואינ ו יכו ל לחזו ר ב ו ואפיל ו אמ ר היל ך
יציאותיך ואטו ל אבנ י אי ן שומעי ן לו . אב ל א ם ל א פינ ה
לא קנ ה של א אמ ר ל ו אל א לדחות ו . ט חמ ש ב:נו ת
המספקות מי ם ממעיי ן אח ד ונתקלק ל המעיי ן כול ן
מתקנות ע ם העליונה . נמצא ת התחתונ ה מתקנ ת ע ם כול ן ומתקנ ת לעצמה . והראשונ ה אינ ה
מתקנת ע ם השיני ה ול א ,מהשני ה ולמטה . וכ ן חמ ש חצרו ת ששופכי ן _מי ם לבי ב אהד .
ונתקלקל הבי ב כול ן מתקנו ת ע ם התחתונ ה נמצא ת העליונ ה מתקנ ת ע ם כול ן ומתקנ ת לעצמ ה
והתחתונה אינ ה מתקנ ת ע ם השני ה ול א משני ה ולמעל ה :
י "יכנ י הנה ר משקי ן ע ל הסד ר . רצ ה אח ד מה ן לסכו ר
כדי שיחזו ר ל ו המי ם וישק ה תחל ה ואח״ כ יפתח . ואח ר
רוצה להשקו ת תחל ה כ ל המתגב ר זכה . ובו ר הקרו ב לאמ ה
מתמלא ראשו ן מפנ י דרכ י שלו ם :
*בני הנה ר זכו ׳ ונו ר היןרו כ לאמ ה ס ד מפנ י דרכ י
שלום : א׳ א בגמר א מעמי ד אות ה נאמ ה המהלכ ת ע׳ ס
בורו אב ל הר ב ז׳ ל ל א כת ג גז ה ואפש ר ל: י םה! ר
הדין לכ ל דאלי ם גב ר טי ב הו א שנחו ש לדרכ י שלו ם ומ י
שקרוב ל ה הו א דאלי ס עכ׳ ל :
פרק רביעי •
א מ י שהית ה ל ו עליי ה למעל ה מבית ו ש ל חביר ו ונפ ל כות ל מכותל י הבי ת א ץ
בעל העליי ה נות ן ל ו כלו ם ביציאותי ו וכופ ה א ת בע ל הבי ת לבנות ו כשהי ה .
אבל אי ן בע ל הבי ת כופ ה לבע ל העליי ה לבנו ת כות ל עליי ה שנפ ל . ^והתקר ה ש ל
בית הר י הי א ש ל בע ל הבי ת והמעזיב ה שע ל התקר ה הר י הי א ש ל בע ל העליי ה . *
נפלו
11 טח״ מ סי ׳ קס״ ו : ב טמ״ מ סי ׳ ק׳ ע : ג טח׳ מ הי ׳ קס״ ד בש ם רבינ ו :
לחם משנ ה
המוח משו ס היז ק ראיי ה ומ״ ש בגמר א אי ן זקו ק ל ו הייג ו לחחחו ן דוק א וכדכח ב הרב״ י
ז״ל בח״ מ : י בג י הנה ר משקי ן ע ל הסד ר וכו ׳ . ממ״ ש רבינ ו ז״ ל ע ל הסד ר נרא ה דמפר ש
מ״ש בגמר א בפר ק הניזקי ן בדמיז ל כול י עלמ א ל״ ס היינ ו דמשק ה כ ל אמ ד מה ן ע ל הסד ר
וכ״כ ה״ ה ז״ ל ודל א כרש״ י ז״ ל שכח ב כול י עלמ א ל״ פ שכ ל הרוצ ה לדלו ח ידל ה ולרש״ י
ז״ל קש ה דכשהקש ו בגמר א ממחניהי ן דבו ר הקר ב לאמ ה וחירצ ו באמ ה הממהלכ ח ע״ פ
גורו כלומ ר שאינ ו צרי ך לסכו ר הנה ר אל א אזי ל כפשטי ה א״ כ סו ף סו ף ח־קש י אמא י
מחמלא ראשו ן נימ א כ ל הרוצ ה לדלו ח ידל ה כמ ו שאמר ו למעל ה גב י בדמיז ל פ״ ע ל״ פ
וכו׳ דפיר ש ש ה כ ל הרוצ ה לדלו ת ידל ה . וי ש ל י תיר ק לדעח ו ואי ן כא ן מקומ ו :
ובור הקרו ב לאמ ה מתמל א ראשו ן וכו ׳ . א ם כוונ ת רבינ ו ז״ ל כנרא ה לכאור ה מדבר י
ה״ה ז״ ל דאע״ ג דמ ן הראו י לומ ר כ ל דאלי ם גב ר מ״ ס מפנ י דרכ י שלו ם כשיבוא ו
לפנינו לשאו ל נאמ ר שהקרו ב קוד ם א״ כ למ ה העתי ק רבינו ■ ז״ ל עצמ ו מעניינ ו וכת ב הדי ן
גבי בו ר הקרו ב לאמ ה בדינ א דקא י הו ה לי ה למימ ר ומ״ מ מפנ י דרכ י שלו ם עליו ן קוד ם ,
לכך נ׳׳ ל לומ ר דסוג ר ה״ ה ז״ ל בדבר י רבינ ו ז״ ל דאי ן די ן ז ה דמפנ י דרכ י שלו ם אל א
בבור הקרו ב לאמ ה דוק א אב ל בדי ן דבנ י הנה ר ל א אמרינ ן הכ י אל א כ ל דאלי ם גב ר
וטעמו אבא ר ע ס שנקדי ם קושי א אח ת בדבר י ה״ ה ז״ ל שמפר ש דבר י הגמר א שתירצ ו
נגדל
היסה חציר ו למפל ה מגג ו ש ל מניי ז אי ן זקו ק ל ו ע״ כ וכ ן הלנ ה כר ב מסד א דתני א כזוחי ה זז ה ספו ט
כדעת ר׳ מ ז״ ל וכ י יב א דב ר הראב׳ ד ז׳ ל כנדנוה ו : מ י שהי ה כותל ו כמו ך ע ד כל א אמ ר אל א לדחותו .
נמציעא סר ק כבי ת והעליי ה (ד ף קי׳ו ) ופ׳ ק דנ׳ב : המ ש גנו ת כמכסיקו ה מי ס ע ד ולמטה . נמציע א פר ק
המקבל : חמ ש הצירו ת וכו ׳ ע ד ולמעלה . פ׳ ק דגהר א : בנ י הנה ר וכו ׳ ובו ר הקר1 נ לאמ ה ע ד מפנ י
ילכי שלי ם ; כת ב כראנ׳ ד ז״ ל בגמר א מעמי ד אות ה וכו ׳ : ואנ י אומ ר מ״ מ יפ ה עש ה רנינ ו מכ ה
ו״ל שחיי ב אד ם לומ ר כלשו ן רג ו וג ר מ ן כ ל הניזקי ן בדברי ם שאמר ו במכנ ה משו ם דינ י שצו ם גרסינ ן
עלה ננמר א איתמ ר בנ י נהר א ר ב אמ ר התא י שת ו בריש א ושמוא ל אמ ר עילא י שה ו בריש א וכקי ל וטר י
פלס ססתגיפ ק דבו ר הקרו ב נו ׳ עלי ם דר ב וססדריג ן תוגס ה שמוא ל אליב א זר ב באס ה מהלכ ת עי •
באמה המהלכ ת ע ל פנ י נור ו כלומ ר שהבו ר קד ם ודל א כפירו ש רש׳ י ז״ ל שפיר ש
שמתמלא בדר ך הלוכ ה וא* צ לסכו ר הנה ר ולדבר י ה״ ה ז״ ל קש ה ל י צרי ך לסכו ר הנה ר
או ל א א ס צרי ך לסכו ר מא י מקש ה א י הכ י מא י למימר א טוב א אשמעינ ן לסוכ ר הנה ר
ועוד שחיל ] מצ י א״ ל סכ ר מסכ ר אדרב ה הי ה ל ו לומ ר מצ י א״ ל ל א חסכ ר הנה ר וא ס
א״צ לסכו ר הנה ר מא י מקש ה לר כ ולמ ה הוצר ך לחירו ץ ה א אס ר לעי ל בדמיז ל פ״ ע ל״ פ .
ונ״ל לומ ר דודא י א״ צ לסכו ר אב ל כיו ן דהמקש ה הי ה סבו ר שהבו ר נעש ה אח ר שבא ה
האמה ה״ ז כקד ם וסכ ר דשל א כדי ן עש ה לעשו ת הבו ר אחר י כ ן וכדכח ב הרשב״ א ז״ ל
הובא בב״ י בח״ מ וכיו ן שכ ן מקש ה לי ה לר ב דה״ ז כסכ ר ואמרינ ן דמחמל א ראשו ן
ותילז דהבו ר קד ם ואי ן ז ה סכ ר וע ם ז ה נתר ן הקושי א שהקשינ ו ונאמ ר דכיו ן דהגו ר
נעשה אח ר העבר ה האמ ה כדמשמ ע מדבר י המקש ה הו י כקד ם וספ ר לפ י המסקנ א דקי״ ל
כל דאלי ם גב ר מתמל א ראשו ן מפנ י דרכ י שלו ם דה״ ז דומ ה לאלי ם דכב ר סכ ר ולכ ך
כתב רבינ ו ז״ ל פא ן דמתמל א מפנ י דרכ י שלו ם אב ל ל א בדי ן הקוד ם דבנ י הנה ר כ ל זמ ן
שלא סכ ר ל א אמרינ ן לעליו ן שיספו ר מפנ י דרכ י שלו ם אל א כ ל דאלי ם גב ר . ז ה נ״ ל נכו ן
בדברי לבינ ו ז״ ל וה״ ה ז״ ל ודו ק :
עוז
בורו ומקש י לי ה ודח י לי ה ומכי ק אמ ר י ג תהליג א השת א דל א איתמ ר הילנת א ל א כי ב ול א ממוא ל צ ל
דאלים גב ר כלומ ר דל א איתמ ר הילכת א כר ב דה א שמוא ל פלי ג עלי ה ואע״ ג דתרגמ ה למילהי ה ל א פ״ ל
כוותיה ול א כשמוא ל דאפכ ר לומ ר דשמוא ל כר ב ס״ ל דא י ל א ס״ ל כווהי ה דר ב משכונ י אמר י דר ב ^ 01
ליה לכ ן כ ל דאני ם גנ ר ומ' מ מתניהי ! דכו ר סקרז ג כדקיימ א קיימ א ואזקימס א דשמוא ל ל א קיימ א
מתיי טעמ י חד א דקי׳ ל ככ ל דוכח א ר נ ושנווא ל הלכ ה כשמוא ל בדינ י וא י תרגמ ה אליב א די ג //יה ז ל א
סנירא לי ה ועו ד דה א פס ק ר ב הונ א דל א כהרווייכ ו הילכ ן קיימ א סהניתי ן כפשוט ה כמ׳ ש ו״ ס 1* ל 5
פ״ד ט י שהית ם ל ו פליי ה פ ד אי ן שומעי ן ל ו . במציע א סר ק הני ס והעליי ה (ד ף קי״ן ) :
מציל משנו ?
קנץ. הלכו ת שכני ם פ״ ד
משנה
ז 13
ב 2פל ו שניה ן הכי ח והעליי ה הר י פניה ם חולקי ן ונו ׳ . משנ ה ש ם (ד ף קט״ ז פ״כ ) ושירשי י ז״ ל אט״ ש שהאח ד נכו ה ממניר ו ואכני ו ופשר ו מלוכ ה מש ל מכיר ו ל& י שאי ן גיכ ר א י אל ו 1
של עליו ן וא י אל ו אכני ם ש ל תמהו ן והרשכ״ א ז״ ל כס כ שהו א תמ ה וי ש לה ם למלו ק לפ י משכו ן והכ י איח א כחוספת א דחני א הח ם כד״ א כזמ ן שהי ו שניה ם שוי ם אכ ל א ם הי ה אה ד
י אכני ס
. , , . ׳ משכו ן והכ י איח א כתוספת א דחני א הח ם כד״ א כזמ ן שהי ו שניה ם שוי ם אכ ל א ם הי ה אמ ד מה ם
גדול ואח ד מה ם קט ן ז ה נוט ל לפ י של ו וז ה נוט ל לפ י של ו ע״ כ : א ם נשחכר ו ונו׳ . כמשנ ה : ודב ר ידו ע וכו ׳ . כגמר א א י בחכס א נפ ל א ו כחכמ א נפ ל ופירש״ י ז״ ל א ם נחכ פ הכי ח
מיסוד ונפל ה המומ ה חחחי ה כמקומ ה י ש לדע ת שהחמחונו ח נשכר ו ולכ ך נפל ה הכי ח וא ם נחכ ם הכוה ל להל ן כמק ל שהי ה עומ ד זקו ף ונפ ל שעליונו ת ש ל נוח ל נפל ו להל ן ממנ ו
הרכה א ז העליונו ת נשכר ו שנפל ו מנוכ ה ר כ
יהתמתונות שלימו ת שנפל ו ממקו ם נמו ך ע״ כ :
ואם אינ ן יודעי ן וכו ׳ . מפור ש כמשנ ה
וכגמרא ש ם :
ג אמ ר כע ל העליי ה וכו ׳ . משנ ה ש ם (ד ף
קי׳ז) פס ק כח״ ק והקש ה הרשכ״ א
ז״ל למ ה ל א יכו ף כע ל העליי ה א ח כע ל הכי ח
לכנותו וכח ב שכירושלמ י העמידו ה כשהל ך ל ו
כעל הכי ת למדינ ת הי ם ואי ן כ״ ד יורדי ן לנכסי ו
וכהכ הרמכ״ ן ז״ ל כ ן וז ה נרא ה שהו א דע ת
יממכר שא ם אפש ר לכפות ו כופי ן אומ ו כמ״ ש
כקהלח הפר ק ומשנתנ ו הי א א ו כשא י אפש ר
לכפותו א ו כשאי ן נע ל העליי ה רוצ ה לכפות ו
והרשכ״א ז״ ל כת כ של א נשתעכד ו לכע ל העליי ה
נכסי כע ל הכי ח אל א גו ף הכי ת נשתעכ ד ל ו
ולעולם אי ן כופ ה אות ו אל א שכונ ה הני ס
ודר כתוכ ו :
ד וא ם אי ן אמ ד מה ם וכו ׳ . נרייח א ש ם (ד ף
ע״כ) ופס ק כר ׳ נת ן וכרכ א דאמ ר
הנין והטע ם לפ י שהעליי ה משפד ת ככי ת שלי ש
לפיכך הו א נוט ל שלי ש כדאיח א הח ם :
ה רצ ה כע ל הכי ת לכנו ת כיח ו וכו ׳ . ש ם
מימרא : וכ ן כע ל •העליי ה וכו ׳ .
ההומה והתקר ה החמחונ ה המוטלי ם עלי ו לכנו ת
והוא יכנ ה המומ ה מ ן התקר ה ולמעל ה וחקר ה
העליונה ש ל ג ג וכת כ ה״ ה לקמ ן גכ י אמ ר
נעל העליי ה לכע״ ה לכנו ת הקש ה הרשכ״ א למ ה
לא יכו ף כע ל העליי ה לכע ל הכי ת לכנות ו וכה נ
כירושלמי העמידו ה כשהל ך ל ו נע״ ה למד״ ה ואי ן
נ״ד יורדי ן לנכסי ו וכת כ הרמכ״ ן וז ה נרא ה
דעת הממכ ר עכ״ ל ול י נרא ה שאי ן דע ת רכינ ו
כן ומ״ ש כרא ש הפר ק כופ ה א ת כע ל הני ח
לכנותו כשהי ה היינ ו דוק א כשנפ ל כות ל מכותל י
הכית שע״ כ צרי ך לכנות ו כד י של א יפו ל כ ל
הכית הילכ ך כע ל העליי ה יכו ל לכנות ו אכ ל
הכא שנפ ל כ ל הני ח א ס אי ן כע ל הכי ת רוצ ה
לכנותו אי ן כע ל העליי ה יכו ל לכופ ו :
לנופו ואינ ו מגי ע לעיקר ו וכו׳ . גירס ת
רכינו כגירס ת הרא״ ש ועלת ה כהיק ו וי ש לתמו ה
דכיון דספיק א הו א הו״ללומ ר מולקי ן ואפש ר
שטעמו משו ם דהחתו ן הו י כמ ו מוחז ק כ ו :
שטף
ב נפל ו שניה ם הבי ת והעליי ה הר י שניה ם חולקי ן
בעצים ובאבני ם ובעפ ר . וא ם נשתבר ו מקצ ת האבני ם
רואין א י ז ו ראוי ה להשתב ר א ם אבנ י הבי ת א ו אבנ י
העלייה . ודב ר ז ה ידו ע מדר ך הנפיל ה א ם נפ ל העליו ן
על התחתו ן והרס ו א ו נשמ ט התחתו ן ונפ ל העליו ן
ונהרס. וא ם אינ ן יודעי ן כיצ ד נפ ל חולקי ן האבני ם
השלימות והשבורו ת : ג אמ ר אבע ל העליי ה לבעי ה לבנו ת
כדי שיבנ ה עליית ו ע ל נבי ו והו א אינ ו רוצ ה הר י בע ל
העלייה בונ ה א ת הבי ת כשהיה . ויוש ב וד ר בתוכ ו ע ד
אשר ית ן כ ל יציאותי ו ואח ר כ ך יצ א ויבנ ה עליית ו א ם
רוצח : ד וא ם אי ן אח ד מה ן יכו ל לבנו ת בע ל העליי ה ט שת י גנו ת ז ו ע ל ג כ ז ו וכו ׳ הי ה מגי ע
נוטל שלי ש הקרק ע ובע ל חבי ת שנ י שלישי ם . ה רצ ח
בעל הבי ת לבנו ת בית ו בונ ה כשהי ה . וא ם ב א לשנו ת
בכותלים א ם חיז ק אות ן והרב ה ברחב ן יות ר ממ ה שהי ו
שומעין לו . רצ ה למע ט ברחב ן א ו לפחו ת מחזק ן כגו ן
. , , . • - שהי ו אבני ם וביק ש להחזי ר לבני ם וכיוצ א בה ן אי ן שומעיןלו . ב א לשנו ת א ת התקר ה
לקורות נבד ץ וחוק ץ שומע ץ לו . לפחו ת נרחב ן פחו ת ממ ה שהי ו א ץ שומע ץ לו . הרג ה
והקאחון שנ א למט ט הוז ק הטחלי ס א ץ בחלונו ת א ו שהוסי ף בגוב ה הבי ת א ץ שומע ץ ל ו . מיע ט בחלונו ת א ו שמיע ט בגוב ה הבי ת
לי י־־י־ י י־י א : שומעי ן לו . וב ן בע ל העליי ה בונ ה אות ה א ם רצ ה כשהיתה . וא ם ב א לשנו ת הבותלי ם להרחי ב
