Section 269

*כמס גונ ה וכו ׳ מ ד י ׳ טפחי ם . א׳ א ז ה שיגז ש גדו ל
אנא כות ל ארנ ע אמו ת ע;׳ ל ;

ג סא ־ ׳־ ז

משנה למל ך

פ'כ י ב וה״ ה נשני ם שקנ ו שד ה מאח ד וחלק ו 0 ׳ ומפסי ק אמ ס המי ם מחלק ו וכוח ם המלונות . מ <
מכרש׳ס נחכונ ה ח׳ ג סימ ן רכ״ נ וז״ ל וטו ד ירא ה טע ם אח ר לשנ ח שאי ן מקו ם
לומר שעלח ה חזק ה לני ת נדריס ת רג ל והו א דאפיל ו א ם סמצ י לומ ר שהוחזק ה המחיצ ה נהיוח ה נרשו ת
לוי ואע״ ס שנכע ה שעש ה החנא י ע ם שמעו ן ל א הו ה מהנ י הסנא י כיו ן שהוחזק ה נדרינ ת רג ל ללו י
מכל מקו ם כיו ן שקנ ה ראונ ן הני ח מלו י והי ה הכי ת נמזק ת ראונ ן א ם כ ן מעת ה הי ה סיי נ ראונ ן
להשלים תנא ו ולסתו ם ולמשו ח המחיצ ה וי ש ללמו ד די ן ז ה מדאמרינ ן נסר ק שני ם אזחזי ן דנע א מיני ה
שמואל מי נ חז י ולקח ה מנעלי ה הראשוני ם מה ו כו ׳ . והנ ה הי נ ז״ ל דימ ה ז ה לגוז ל שד ה ומכר ה לאח ר
וחזר וקנא ה מנעלי ם הראשוני ם דאמרינ ן לככ י טר ח וזננ ה ט היכ י דליקו ם נהימנותי ה . ונפינ י קש ה
לזזוגם כקריע ת י ם סו ף . חד א דהכ א נרא ה שהלוק ח כנ ר נכי ר נשע ה שלק ח שהטענ ר ל א הי ה של ו
נשעה שקנא ו ונהכי ר נ ה שאינ ה של ו ל א אמרינ ן כ י היכ י דליקו ם נהימגוחי ה זננ ה (*א״ ה עיי ן מ׳ ש
הרג המחנ ר לעי ל ס״ ט מהלכו ת גזיל ה זאנד ה די ן נו ׳ כש ה הנעה״ח) . וא ף א ס נדמו ק נז ה לומ ר שננ״ י
לא הכי ר נ ה מ ס שאי ן ז ה כאמ ת מיה ז ל א נאס ר ההו א דינ א אל א נמ ה שקנ ה ההז א פד ה שגז ל ומכ י
אנל נ׳ ד שקנ ה גו ף הני ס ע ם אזת ו המעב ר נמצ א שקנ ה יזח ר ממ ה שמכ ר א׳ נ נמצ א דלגרמי ה הו א
שקנה נה א ל א אמיינ ן להכ י וני ן נ י כינ י דליקו ם נכימנומי ה ולפ׳ ד ל א יחלו ק ע ל ז ה כ ל כיש ר הול ו
וצ׳ע. ג ם ראית י מ׳ ש וז״ ל ועו ד ירא ה לומ ר שכפ י מ ה שנרא ה וכו ׳ ואנ י ל א כאח י ליד י מד ה ו ו להשי ג
גס נז ה מפנ י שדניי ו נא ו כדנר י הספ ר החתו ם ול א גחנרר ו דנרי ו ודו׳ ק :

מ? לכ ן נגינ ה כופה ו כו ׳ אנ ל ננקע ה א״ צ להנדי ל כו׳ . ננקע ה דליכ א היז ק ראי ס וקנ ו ו ה לו ה לעשו ם
מחיצה והי ה ננו ר ועשי ע י ש לכסתפ ק א ם חיי ג הככז ר לית ן שנ י מלקי ם א ו דילט א ימצ ו

9כופל

י לח ם משנ ה

אפילו דל א החזי ק וכ ן גלא ה מדבל י לבינ ו ז״ ל דסת ם ואמ ל קנ ו כוצ ם אב ל מתשוב ת
הרא׳ש ז״ ל שכח ב הניו ל בסימ ן קע״ ג נלא ה דל א מהנ י גול ל בל א חזק ה וח״ ח א ם
החזיק אפיל ו בל א גול ל נמ י כדקסמ ר ר ב אש י דח ם החזי ק קנ ה ואפיל ו אח ד מה ם לבד ו
וכדכחב הגיו ר בש ם מבי ו וחי כ מא י אהנ י גור ל . וי״ ל דכ י מהנ י חזק ה היינ ו כשחלק ו קוד ם
ואח״כ החזי ק אע״ פ של א קנ ו ולהכ י אהנ י גור ל דאע״ ג דל א חלק ו אל א שעל ה הגור ל
והלך והחזי ק בל א מחא ת חביר ו קוד ם החזק ה מהנ י כאל ו מלק ו ואח״ כ החזי ק , ז ו נ״ ל
דעת הרא״ ש ז״ ל ואול י שז ו הי א כוונ ת הר״ א ז״ ל בהשגו ת שכת ב ע ל לבינ ו ז״ ל של א
נתחוורו דברי ו אפש ר דמשו ם שהבי ן בדבר י לבינ ו ז״ ל שהגור ל עוש ה קני ן השי ג עלי ו
שאינו כ ן אל א דצרי ך חזק ה וכסבר ת הרא״ ש ז״ ל :

יב י ש ל י להסי ר אמ ת המי ס וכו ׳ . בפי ׳ דבר י רבינ ו נחלק ו המפרשי ם דלהריג״ ש מחל ק
רבינו בי ן סול ם לחלו ן דבסול ם הניז ק בונ ה ומסי ר ואינ ו מחיי ב למזי ק להסיר ו
משא״ר בחלו ן וכדכת ב בתשובותי ו הניע ם ולרא״ ש בי ן נסול ס ב ץ במלו ן מחויי ב המזי ק
להסיר ולדבר י הר ב ב״ י ז״ ל בי ן בחלו ן ני ן בסול ם אינ ו מחויי ב המזי ק להסי ר אל א
שניזק בונ ה ואינ ו נמנ ע ולהבי ן כ ל ז ה בשלמו ת עיי ן בהרב״ י ז״ ל סי ׳ קע״ ג :

ט? וכ ן בנינ ה כופה ו להבדי ל וכו ׳ . המגד ל עו ז הבי א שאל ח חכמ י לוני ל לרבינ ו דהסוגי א
שבתחלס הסי ק קש ה עלי ו והש־ ב לה ם דאות ו השינו י שתירצ ו בגמר א גינ ה

שאני

מגדל עו ז ׳

נ^! גונ ה וכו ׳ ע ד י ׳ טפחי ם : כת ב הראנ׳ ד ז׳ ל ז ס פיט ש גדו ל אל א נוח ל ארנ ט אמו ח טכ״ ל :
ואני אומ ר תמ ה אנ י א ם יצ א דנ ר ז ה מפ י היאנ׳ ד ז׳ ל כ י דנר י ר׳ ם ז׳ ל הלמו ד עיו ן פ׳י ן דנתר א
גמרא מתניחי ן דסמ ן ל ו כות ל אח ר דגרסינ ן א׳ ר נחמ ן אמ ר שמוא ל ג ג ההמו ן לחצ ר ^יר ו
מושה ל ו מעק ה גנו ה ארב ע אמו ת אב ל בי ן ג ג לג ג ל א ור״ נ דידי ה אמ ר אינ ו זקו ק לארנ ע אמו ת אכ ל וקו ק
הוא למחיצ ה עשר ה ושיילינ ן למא י ושקלינ ן וטרינ ן ואפיקנ א לעול ם להיו ת נתפ ס עלי ו כגנ ג וכעשר ה ל א
מצי משתמי ט לי ה בצי ר מעשר ה מצ י משתמי ט לי ה ומצ י אמ ר מצור י ק א ממצרנ א ט״ כ ונמחניס א נמ י חנ ן
כותל חצ ר שנפ ל יוחייני ן אות ו לבנות ו ע ד ארב ע אמו ת כו ׳ אלמ א נוח ל חצ ר א ו ני ס בעינ ן ארב ע אמו ת

אבל בג ג בעינ ן עשר ה דומי א דני ן ג ג לג ג אליב א דר ב נחמ ן דקי׳ ל סלכח א כווהי ה דה א ל א אחי א

מחיצה אל א להיו ת נתפ ס עלי ו נגנ ב דא י להיז ק ראי ה נמסיפ ם בעלמ א סג י כדקאמ ר תלמוד א להדי א בהא י
הזגיא דשמעחי ן ולגב י גינ ה חנ ן וכ ן נגינ ה מקו ם שנהג ו לגדו ר מהייני ן אות ו אב ל בקע ם מקו ם שנהג ו

שלא לגדו ר אי ן מחייני ן אוח ו ושקלינ ן וטרינ ן על ה בגמר א ואסק ה רנ א ה״ ק וכ ן סת ס גינ ה כמקו ם שנהג ו

לגדור דמ י ואי ן מח״בי ן אות ו ע' כ וכ ן הלכ ה והשח א א׳ ש כ ל הד א וסד א כדינ ה ני ח וחצ י אסיל ו
ב:תס בעינ ן ארב ע אמו ת וכח ם גינ ה א ו אפיל ו במקו ם שנהג ו בעינ ן י ׳ להיו ח נחס ם עני ו נגנ ב ובבקע ה
אין מחייני ן אוה ו כל ל אל א א״ כ נהג ו אב ל א ה רצ ה בונ ם לחו ן של ו ובונ ה אב ל ד ׳ אמו ת בגינ ה ונ׳ ש

ננקעס

הגהות מייטונייו ת

דאמר נזוכ ר כעי ן ית ה מוכ ר ולתיב ך אי ן ל*ה ם דר ך זד . עי * והזשני א שיי ר ליעצמ ו נליו ם כ? • א ׳
חל*ק כחלי ק חביר ו והו א לי ו כמוכ ר וכו׳ . ע״ ש ת״ ק ד ף ז ׳ בד״ר.אי ן נ*הס : [1 ] פירש״ י שא ם ננגיל *
זה בי ת וחצ ר וז ח נגזל * עלייי ה דאי ן לי ו ליקבו ע סולי ם בחציר ו של י ז ה ליעליו ת רעלייית ו וקש ה ליר״ י
דהיינו ול א דר ך ז ה ע ל ז ה ונרא ה לר״ י לפר ש דאי ן לכוטו ך סולמ ו ליכותל * שנ י ז ה וקש ה דמסתמ א
בית משועב ד לעליי ה לכ ך נרא ה לריצב״ א פ״ ה ונק ט בריש א דר ך משו ם שד ה דקש ה ל ה
דוושא ונק ט סולמו ת משו ם חצ ר די ש חילו ק ביניה ם כדאמ ר פר ק המוכ ר א ת הבי ת :
|ח] כשמוא ל וכ ן תי ׳ ראבי״ ה וטעמ א משו ם דמוכרבעי ן יסד . מוכ ר ועיי ן בתום ׳ : [ט ] ומ ה
שאמרנו שצרי ך להרחי ק טכנגד ו של א יאפי ל מייד י באד ם אח ד וג ם בהחזי ק באור ה ג ׳ שני ם ;
[י] וכ ן כתב ו חתום ׳ דאי ן הלכ ה כלישנ א קמ א מדקאמ ר סברו ה דמשס ע דל א קא י ואינ ה
עיקר אל א נרא ה דהלכ ה כלישנ א בתר א דהיז ק ראי ה שמי ה היז ק ואע״ ג דקאמ ר סברו ה
אגב דנקטינ ן בלישנ א קמ א נקטינ ן נמ י בלישנ א בתר א וכ ן סס ק ר״ ח ותום ׳ דר ׳ יוחנ ן סוב ר
כן וכ ן ס״ ה כ י בכ ל הראיו ת שמבי א התלמו ד סייעת א ללשו ן ז ה ה ם קושיו ת ללישנ א קמ א
ואע״ג דשנינה ו אשינו ״ דחיק י ל א סמכינ ן עיי ן בתשוב ה ל״ ז : [כ ] וא״ ת .כיו ן דתנ ן הכ ל
כמנהג המדינ ה אמא י איצטרי ך ת ו למיתנ י מד ת גוי ל גזי ת ניחז י היכ י נהו ג וי׳ ל דא י כגוי ל
נהגו יות ר מש ש ל א יעש ה וכ ן כול ם אל א כשיעו ר המפור ש וכ ן ה א דאמרינ ן בגם ׳ לאתוי י
כאתרא דנהיג י כהוצ א ודפנ א אמא י ל א קאט ר לאתוי י מנה ג כ ל המקומו ת כמ ו שנהג ו

ונראה

מגיד משנ ה

קניץ . הלכו ת שכני ם פ״ ב כס ף טשנ ח ה 9

אמוח גודר ץ וכ״ כ נהשגו ח ; אב ל נניןפ ה וגו ׳ . גהנא ר נמשנ ה וכנמראוש ס נחכא ר שאפיל ו נגינ ה נמקו ס שנהג ו של א לגדו ר א ץ מחייבי ן אוח ו לגדו ר ואי ן ג ץ גינ ה ל3קע ה אל א
כספם וכ״ כ אג ן מיג ש ז״ ל : רצ ה להבדי ל נקפח ו וכו ׳ . נמשנ ה ופי ׳ מכס ח לצ ד הגיר ו . ומ׳ ש כמ ו אמ ה בסי ד כר״ י שפיר ש כ ן מזי ת האמו ר נמשנ ה : לפיכ ך א ס נפ ל הכות ל
המקום והאבני ם וכו ׳ . ש ם . וא ם עש ו מדע ת שניה ם וכו׳ . במשנ ה ש ס : לפיכ ך א ם נפ ל הכות ל וכו ׳ . ג ס ז ה במשנ ה ש ם פירו ש והו א הדי ן בכות ל חצ ר שנפ ל שהמהו ס והאבני ם
של שניה ם וכ ן מבוא ר במשנ ה ש ם ואיתמ ר על ה בגמר א פשימ א ואמרינ ן ל א צריכ א דנפ ל לרשוח א דמ ד פינייה ו א״ נ דסנינה ו מ ד לרשותי ה מה ו דהימ א ליהו י איד ך המוצי א
ממבירו עלי ו הראי ה קמ״ ל ופירש ו אפיל ו א ץ

מגינת חביר ו במחיצ ה גבוה ה עשר ה טפחים . אב ל בבקע ה
אין צרי ך להבדי ל בקעת ו מבקע ת חביר ו אל א במקו ם
שנהגו . רצ ה להבדי ל בקעת ו מבקע ת חביר ו בונ ם
לתוך של ו ובונ ה ועוש ה חזי ת במ ו אמ ה בסי ד מבחו ץ
כדי להודי ע שהכות ל של ו . לפיכ ך א ם נפ ל הכות ל המקו ם
והאבנים של ו . וא ם עש ו מדע ת שניה ם בוני ם הכות ל
באמצע ועושי ן חזי ת מכא ן ומכא ן . לפיכ ך א ם נפ ל
הכותל המקו ם והאבני ם ש ל שניה [ : השג ת הראבי ד

יז *המוכ ר גינ ה לחביר ו סת ם .

והיתה מעורב ת ע ם גנו ת אחרו ת
כופין א ת הלוק ח לבנו ת א ת הכות ל
ביניהם "ואפיל ו במקו ם שנהנ ו
שלא לגדו ר בגנו ת . אב ל א ם מכ ר בקע ה םת ם אי ן
מחייבים אות ו לנדו ר אל א במקו ם שנהג י י * י ח מקו ם
[ל] שנהג ו לבנו ת כותלי ם המבדילי ן בחצירו ת א ו בגנו ת
באבנים שאינ ן גזי ת ז ה נות ן שלש ה טפחי ם וז ה נות ן

שלשה טפחי ם . בגזי ת ז ה נות ן טפחיי ם ומחצ ה וז ה נות ן טפחיי ם ומחצ ה . אבכפיסי ן ז ה
נותן טפחיי ם וז ה נות ן טפחיי ם . כלבני ם ז ח נות ן טפ ח ומחצ ה וז ה נות ן טפ ח ומחצ ה .

ובל השיעורי ן האל ו עוב י הכות ל ע ם הסי ד . והואי ל ומקו ם הכות ל מש ל שניה ם א ם נפ ל

הכותל

א סח״ מ סי ״ קנ״ ז וע״ ש :

האבנים יוצאו ת מתמ ח יד י ז ה ואי ן אנ ו רוא ץ
אותן ברשות ו והביר ו תובע ו במוזצי ח האבני ם
והלה מוע ן ל א כ י הטת ל הי ה כול ו של י אינ ו
נאמן ואע״ פ שהי ה יכו ל להכסי ש ולומ ר אינ ן ביד י
וכגון שי ש זמ ן ר ב מ ן הנפיל ה שאפיל ו שותם' ן
שקפידין ז ה ע ל ז ה בזמ ן מרוב ה ה״ ז מג ו במקו ם
עדים דמנ ן סהד י דבמצ ר הכות ל ש ל שניה ם וכ ן
בבקעה כשעש ו שניה ם חזי ת ומיג ו במקו ם עדי ם
לא אמרי ק ושימ ה אחר ת י ש בהלכו ת כתב ה
המחבר בסמו ך :

יז הכוכ ר גינ ה לחביר ו וכו ׳ . ל א ידעמ י מא ץ
זה למחב ר ובהשגו ת השו ה דינ ן למ י
שהיו לה ם שה י גגו ת סמוכו ת ז ו לז ו וכ ך כתו ב
פה א״ א וכ ן המוכ ר : ואפיל ו במקו ם שנהג ו
שלא וגו ׳ . א״ א ז ה שיבו ש ע״ כ . דע ת הר״ א
ז״ל שלוק ח ומוכ ר ומ י שהי ו גנותיה ן סמוכו ת
דינן שו ה ואפש ר שדע ת רבינ ו ז״ ל לומ ר שכ ל מ י
במוכר לאח ר דעה ו שהקונ ה יסל ק ל ו כ ל נז ק
הבא מחמת ו כגו ן ז ה שגנותי ו סתומו ת מכ ל צדדיה ן
אלא לצד י ז ו שמכ ר והר י ז ה דומ ה למ ה שאמר ו
ונתבאר פכ״ א מהלכו ת מכיר ה שהמוכ ר חצ י
פדה לוק ח מקב ל עלי ו מקו ם הגד ר חרי ץ וג ן
פריז ומש ם למ ד רבינ ו די ן ז ה ואפש ר שזה ו
שכתב ואפיל ו במקו ם שנהג ו של א לגדו ר ע
נ׳ל לדע ת רבינ ו זי ל :

יח מקו ם שנהג ו לבנו ת המתלי ם וכו ׳ . כא ן
ביאר המחב ר שפירו ש כמנה ג המדינ ה
כמנהג שותפ י המדינ ה בבניינ ם כמ ו שכת ב

*המזכר גינ ה לחני מ וכו ׳ ע ד
הכותל ניניה ן ; א״ א וכ ן המוכ ר
עכ״ל :

*ואפילו וכו ׳ ע ד כמקו ם שנהג ו :
א״א ז ה שינו ש :

טז אב ל בבקע ה אי ן צרי ך להבדי ל בקעת ו
וכו׳ . בגמר א קאמ ר היכ א דעב ד
המחיצה מהוצ א מא י תקנת א ליעבי ד ואינ י יוד ע
למה השמיט ו רבינ ו :