Section 267

11 טו ר ש ה ומכי א דט ס הראנ״ ד : ב טו ר ש ס ונטו י א״ ח סי ׳ פע״ • :

בית

הוא כשהימ ה ננוי ה
לומר שאח ר שלפר ק
לנמר

אלא ארנ ע אמו ת כחצ ר לז ה ולז ה חרכ ע אמו ת סג י ונרא ה שהי ה ל ו גי ׳ נדנר י ה״ ה ז״ ל
כמקצת נוסחאו ת שי ש ש ם כהעתק ת לשו ן מהר״ י ן ׳ מיגא ש ולפני ו אלי ר שי ש כ ו ארכ ע ע ל
ארבע ול א כנוסהאוחינ ו שי ש כ ה ארב ע ע ל שמנ ה ומפנ י כ ן הס ה מ ה שהקש ה כגמר א
ותירן מ ה שהיר ן אכ ל ע ס מ ה שכתבנ ו הכ ל פשו ט דו ק ותשכח י ומ ה מא ד תמהת י עלי ו
איך ל א השגי ח בסו ף הסימ ן שכח כ הטו ר ז״ ל נש ס ר״ י ן ׳ מיגא ש ז״ ל כדנר י ממ ש שכת ב
שס וכת ב ה״ ר יוס ף הלו י ז״ ל א״ צ שיהי ה ב ו ע ד שיגי ע לכ ל פח ח ארכ ע אמו ת אל א אפי ׳
שיש ב ו פחחי ם הרב ה א ס יגי ע לכ ל אח ד מה ם ארכ ע אמו ת לאח ד מנתמי ו ועו ד ארנ פ
אמות לאוי ר החצ ר יחלוק ו וכו ׳ והו א עצמ ו חמ ה ע ל הטו ר ז״ ל וכת ב דהרי י ן ׳ מיגא ם
ו״ל אזי ל לטעמי ה דאי ת לי ה פא י דקאמ ר גמר א ארב ע אמו ת לכ ל פס ח ושס ס

ג של א אמר ו שי ש לכ ל פת ח כו ׳

סוחרים לאל ו

הריב״ש ז״ ל בסי ׳ רמ״ ח והרמב״ ן ז״ ל כפ י מ״ ש הר ב
ז״ל בשמ ו בסימ ן קע״ ב סוברי ם דרכינ ו ז״ ל שחל ק בי ן כפרי ם למדינו ת הו א
משום דאי ח לי ה ד״ א לקגי ן אב ל מדבר י נמוק י יוס ף ז״ ל בפ״ ק דבתר א ל א משמ ע כ ן
אלא דמצ י סב ר דאינ ה לקגי ן אל א לפ י שע ה יע״ ש וה״ ה ז״ ל כח ב שח י הסברו ת ול א גיל ה
דעת רבינ ו שה ם לקני ן דוק א וכמ״ ש הרמב״ ן ז״ ל משמ ע דאי ת לי ה כנמוק י יוס ף ז״ ל
דלאו ה א גה א סלי א אל א מצ י סב ר רבינ ו ז״ ל דאינ ה לקני ן אל א לפ י שע ה וכדכה ב הר ב
הנמוקי ז״ ל וי ש טע ם לכ ל הצדדי ן וק ל להבי ן י •

אבל

מגדל ע ח

ביצר הי ו שנ י שוחני ן זנו ׳ פ ד אי ן כ ה די ן חלוקה . פ״ ק דנ״ נ (ד ף ׳׳נ ) : בי ת שי ש ל 1 פתחי ם ונ1 ׳ מ י
כנגד בהח ו : כת ב הראנ׳ ד ז״ ל ל א אמר ו ממ ׳ וכו ׳ : ואנ י אומ ר אי ן הטט ם משו ם חיקו ן אל א
משום גלוי י דטת א דניז ן שגסח ח הפח ח כאח ד מגל ה דטחי ה דבההי א ניח א לי ה וי ש ל י ראי ה גדול ה
לדבריו ש ל ר״ מ ז״ ל שהר י ס׳ ק דנב״ נ גמ ׳ ממיחי ן דאי ן הולקי ן א ת החצ ר נו ׳ לגנ י סר ן א ס פצימי ז
בני מנו י מטנני ן טלי ו גרסינ ן א״ ל אני י לרנ א הני א דמסיי ט ל ך בי ת סתו ם י ש ל ו אינ ט אמי ת פר ץ
אח סצימי ו אי ן ל ו ד ׳ אמו ת כי ח כתו ם אי ן מטמ א כ ל בניני ו פר ן א ת פצימי ו מטמ א כ ל סביבי ז ע' נ

זהיא הלכ ה פסוק ה וג ס ר' מ ז׳ ל סכ ק די ן הפצימי ן נז ה הפר ק אלמ א מדמ י טומא ה לחלוק ה ואיל ו לגנ י טומא ה א ס ייח ד ל ו פת ח מצל ח ט ל הפחחי ם נול ן דחנ ן נמסכ ת אהלו ת המ ת נני ח ול ו פתחי ם הרג ה
נולן טמאי ן נפת ח אח ד מה ן הו א טמ א וכול ן טהורי ן חיש ג להוציא ו נאח ד מז ן א ו כחלו ן שי ש נ ו ארגע ה ע ל ארנע ה טפחי ם הצי ל ע ל הפתחי ם כול ן נו ' ע ד הי ה ס־.ו ם ונמל ך לפהח ו נ׳ ם אומרי ם כשיפת ח ארגע ה
קפסיס ונ״ ה אומרי ם כשיתחי ל ע' כ וקיימ א ל ן ככ״ ה נה א וכנת ס מתניתי ן קמייה א וכ' כ הר׳' מ ז׳ ל רי ש פ׳ ח דהלנו ת טומא ת מ ת וג ס אנ י ניררת י נ ס כ ל הגור ן אלמ א יחוד ו מפקי ע הטומא ה משא ר
פתתיס ה' נ יחוד ו משקי ט ארנ ע אמו ת ש ל פירו ק מש א משא ר נתחי ם : ♦!נסדר ה א ם א׳ א ל ו להכנ ס ע ד ד׳א . הכ ל פ׳ ק דנ' נ : , — -

הגהות מייימוניו מ

[א] אר״ י ד ׳ אמו ת שאמר ו חו ק שש ל פתחי ם ותני א כוותי ה : [כ ] וכ ן פסק ו החוט ׳
ברב חסד א ודל א בר ב הונ א דאט ר חצ ר מתחלק ת לפ י פתחי ה וא ף ע ל ג ב דר ב הונ א
היה רב ו ש ל ר ב חסד א דה א הני א כוותי ה דר ב חםד א , כת ב רש״ י וג ם התום ׳ דאייר י
סאוס שחיל ק נכסי ו לבני ו ונת ן לז ה בי ת שי ש ל ו פת ח אח ד בחצ ר ולז ה בי ת שי ש ל ו שנ י
פתחים : [ג ] ע״ ש ובתום ׳ פיר ש אכסדר ה :

מיד טשנ ה

קנין. הלכו ת שכני ם פ־ ב

בסף טשנו ו

ד י ד

ח בי ת שאי ן ט ארנ ע אמו ח ע ל ארכ ע אמו ח ונו ׳ . כסוכ ה ס״ ק(ד ף ג׳ ) גריית א כי ח שא ץ
בו ארב ע ע ל ארנ פ וכו ׳ א ץ האמי ן והשוספי ן חולק ץ ופירשו ה ש ם בגמר א אי ן כ ו
דין חלוק ה בחצ ר דאמ ר ר ב הונ א ונו ׳ ור ב חסד א אמ ר גוח ן ארב ע אמו ת לכ ל פח ח ופת ח
והשאר חולקי ן בשו ה בי ת דלמיהו י קא י יהבינ ן לי ה חצ ר הא י דלמיסח ר קא י ל א יהבינ ן לי ה
חצר. ובהשגו ת א״ א נרא ה מדברי ו שאי ן ל ו חל ק
בחצר כל ל וכו ׳ ואי ן לה ם שות ף עו ד בחצ ר(ומ ה
געשה וצרי ך מתרג ם לתרגמו ) ע״כ . ול י נרא ה
דודאי א ף דע ת המחב ר הי א שי ש ל ו כניס ה
ויציאה בחצ ר שאל״ ה ל א ;:י ה אומ ר אי ן ל ו ארב ע
אמות בחצ ר אל א ודא י ל א מיעס ו מדי ן כניס ה
ויציאה ונרא ה של א מיעט ו אל א מארב ע אמו ת
שכנגד הפת ח כדבר י הר״ א ז״ ל אב ל הארב ע
אמות האחרו ת שי ש לכ ל בי ת זול ת אל ו שכנג ד

ח * י בי ת שאי ן ב ו ארב ע אמו ת ע ל
ארבע אמו ת אי ן ל ו ארב ע אטו ת
בחצר אל א א ם י ש בחצ ר ארב ע
אמות לז ה וארב ע אמו ת לז ה ע ד
פתח הבי ת הז ה חולקי ן . והזב ל ש ל
. - חצ ר מתחל ק לפ י [י ] הפתחים . אב ל

הפתח א ף לז ה י ש ל ו ודקדו ק לשו ן המחב ר ר ו וי־ ז

אכסניא[־] שלמלולפימ י אדם :

שיש ל ו כנג ד פתח ו א ס הי ה בית ו ארב ע ע ל ט השותפי ן אשרצ ו לחלו ק דב ר
ארבע וארב ע אמו ת לז ה פירו ש שי ש ל ו הבי ח שאי ן ב ו די ן חלומ ה א ח ע ל פ י שה ו

המחבר להזני ל,.,,,, ן מפ ס ד ן א ת שמ ו חול מ ן י ובכתב י

- ־ י ־ י ־ ־ הקד ש אע״ פ שרצ ו ל א יחלוק ו ,

בדא בכר ך אח ד אב ל בשת י בריכו ת
חולקין צ י

יב האחי ם שחלק ו הר י ה ם כלקוחו ת וכו ׳ . כתבהריב״ ש בסי ׳ תי״ ו הסכימ ו כ ל המארשי ס
שאין הכוונ ה שיוכ ל האח ד לכו ף א ת האח ר שיסל ק ההיז ק ההו א אל א שהניז ק
יכול לבנו ת בשל ו בעני ן שיסתל ק השיעבו ד ההו א כגו ן שא ס הית ה אמ ת המי ס עובר ת דר ך
שדפו יכו ל לסתר ה לפ י שכ ל אח ד יבנ ה בשל ו מ ה שירצ ה מבל י שיוכ ל חביר ו לעכ ב עלי ו

אבל ל א שיוכ ל הו א לכו ף א ת חביר ו שיסחרנ ה

שיש ל ו בי ת רח ב ארב ע ע ל ארב ע דפשו ט הו א
ואס הי ה דע ת המחב ר לומ ר כאי ן ל ו לז ה כל ל
היה ל ו לומ ר א ס י ש כשיעו ר לשא ר השותפי ן
רולקין ונמצ א שלעני ן הדי ן שניה ס נתכוונ ו
לדבר אח ד : והזב ל ש ל חצ ר חולקי ן וכו ׳ .
בברייתא פ״ ק דב״ ב ופיר ש אב ן מיג ש ז״ ל מפנ י
שעיקרן מ ן הבתי ס הו א וכפ י רו ב הבהי ס ירב ה
הזבל ורש״ י ז״ ל פיר ש מתחלק ת לפ י פתחי ס
לזבל שדו ת לס י שדר ך הסתחי ס השליכוה ו ע ד
שנעשית אשפ ה עכ״ ל : אב ל האכסני א ש ל מל ך
לפי בנ י אד ס . בבריית א ש ס ופיר ש המחב ר
כפירוש השג י שב א בהלכו ת ולשו ן רש״ י ז״ ל
חיל ש ל מל ך המוט ל ע ל בנ י העי ר לת ת לה ם
אכסניא בבתיה ס :

ט השותפי ן שרצ ו לחלו ק דב ר שאי ן ב ו וכו ׳ .

משנה ש ס (ד ף י״א ) ופירש״ י
ז״ל משו ס דבע י למיהנ י ובכתב י הקד ש אעס״ י
ששניהס רוצי ס ל א יחלוק ו וכו ׳ לנ י שגנא י

השגת הראב״ ד

•נית שאי ן נ ו ד ׳ מ ל ד ׳ כ1 ׳
מם פת ס הגי ה הז ה חולקי ן :
א*א נרא ה מדנרי ו שאי ן ל ו חל ק
נחצר כל ל וז ה הענ י של א
הורישו אני ו אל א ז ה הני ח הספי ד
כניסה ויציא ה מ ן החצ ר וכ ל מש א
שישא יפר ק אוח ה מש ם ע ל ז ה
נאמר נח ר עני א אזל א עניות א
ואם הוציאוה ו מדי ן ארנ ע אמו ח
נחצר כנג ד סחח ו של א חה א חציר ו
גדולה מניח ו מדי ן כ ל תשמיש ו
וחלקו נחצ ר ל א הוציאוה ו . וא ם
סאמר של א אמ ר אל א ע ל ארנ ע
אמות שכנג ד פתח ו א״ כ הי ה ל ו
לומר אא״ כ י ש נכ ל החצ ר ח ׳
אמות לז ה וארנ ע אמו ח לז ה ע ד
הפתח הז ה חולקי ן ואול י שדינ ר
נשנים שנסצ ר שי ש לה ם נחי ה
קטנים הלל ו ואי ן לה ם שות ף עו ד
נחצי עכ״ ל :

מקים נשא ץ ב ר די ן
חלוקה שרצ ו שותפי ן לחלק ו א ף
על פ י שקנ ו מיד ם כ ל אח ד מה ן
יכול לחזו ר ב ו . שז ה קניי ן דברי ם הו א כמ ו שביארנ ו .
אבל א ם קנ ו מיד ם שז ה רצ ה יברו ח פלונ י וז ה רצ ה ברו ח
פלוני אינ ן יכולי ם לחזו ר בה ם . וכ ן א ם הל ך ז ה בעצמ ו
והחזיק בחלק ו וז ה בעצמ ו והחזי ק בחלק י אע״ פ של א קנ ו

מידם אי ן אח ד מה ם יכו ל לחזו ר
[י] בחביר ו : י א *האחי ן שחלק ו
ועשו ביניה ם גור ל כיו ן שעל ה
גורל לאח ד מה ן קנ ו כול ן
בחנייה שנעשי ת לה ם ששמע ו

השגת הראב״ ד

*האמין שחלק ו זעש ו ניניה ם
גורל ונו ׳ ע ד זמקנ ה לחנירו :
א״א ל א נתחוור ו דניי ו עכ״ ל .

זד! מז ה לדב ר

הוא וכ ן א ס הי ו לאח ד נטפ י ושופכ י ע ל חצ ר
חבירו אי ן ז ה יכו ל לכופ ו לסלק ה אב ל א ס יכו ל
הוא לעשו ת א י ז ה בניי ן בשל ו בעגי ן של א ירד ו
המים הה ם בחצ ר הרשו ת ביד ו וזה ו לש ץ
הרמב״ם שח ם הית ה אמ ש המי ם עובר ת יכו ל
זה לסתר ה וכ ן י ש מ י שפיר ש ג ם כ ן א־ ן לה ם
חלוגות חי ן לה ס די ן חלונו ת ז ה ע ל ז ה שיצטר ך
זה להרחי ק מכנגד ן ארב ע אמו ת כד י של א
יאאיל אל א בונ ה בשל ו כרצונ ו אב ל אינ ו כופה ו
לסתמן מפנ י היז ק ראיי ה אמנ ס הרמב״ ם כת ב
שאס הי ה ל ו חלו ן המשקי ף ע ל חביר ו יכו ל
לכופו לסתמ ה אע״ פ של א כת ב כ ן באמ ת המי ם
והטעם לדברי ו דשאנ י היז ק ראיי ה דגיר י
דידיה הו א וי ש ג ו קצ ת איסו ר מ ה שאי ן כ ן
באותם השיעגודי ם האחרי ם עכ״ ל והרמ״ ש
כתב וזי ל כת ב הראבי ד זי ל נה י דאי ן יכו ל
לערער ע ל סתימ ת החלונו ת א ם רוצ ה לבנו ת
לפניהם מיה ו כ ל זמ ן של א פנ ה לפניה ם אינ ו
יכול לומ ר סתו ם חלונותי ך אע״ס ■ שי ש בה ם
היזק ראיי ה ואי ן דברי ו נראי ם כל ל דטו ן ד א ן
חזקה באור ה היכ י מצ י מיעפי ד לי ה היז ק
בראייתו ועו ד דאיכ א למימ ש דלגת ר תל ת
שנין טעי ן בחזק ה וכ ן כת ב הרמב״ ם שצרי ך
לסתום החלו ן עכ״ ל הרא״ ש . ולעניו ת דעת י
נראה שאי ן דבר י רבינ ו מוכרחי ם להתפר ש כ ן
שהרי אפש ר לפר ש דברי ו כדבר י המפרשי ם
שאינו יכו ל לומ ר ל ו סתו ם חלונותי ך . ומ״ ש
סוחם החלו ן היינ ו לומ ר שבונ ה כנגד ו ואע' פ
שהוא סות ם חלונותי ו ש ל ז ה ודברי ו שבפר ק
ז׳ מהלכו ת אל ו מוכיחי ם שכוונת ו כ ך וג ם
מדקדוק לשונ ו בפר ק ז ה עצמ ו משמ ע כ ן שכת ב
בוגה

. ׳ ו - --
הדבר לחתכ ן תנ א ריש א יחלוק ו : ^ , . . .

שהסכימו עלי ו גמ ר כ ל אח ד מה ן ומקנ ה להביי י ־יב״האח ץ שחלק י הר י ה ן פלקוחי ת

ש< ספי ' הקדש * י פ־־ נ 00' ! סי ׳ ס־ ג 1 נ סס־ ג: 01 ־• ׳ ק<[• ! : ג ״י י ״

^ בכר ך אח ד עכ״ ל הרכב״ א ז״ל . וכתב ו המארפי ם זי ל דנארב ע אמו ת ש ל חצרו ת דפירו ק מש א אי ן בה ן די ן גו ד א ו איגו ד שא ם אי ו חצ ר לפר ה משא ו אי ו יי ח •
טקום שא ץ ב ו די ן חלוק ה וכו ׳ . רא ש פ ׳ א . ומ׳ ש כמ ו שביארנ ו . ס״ ה מהלכו ת מכיר ה : אב ל א ם קנ ו וכו ׳ . בגמר א ש ם : וכ ן א ס הל ך ז ה בעצמ ו ורן ׳ ל- "

ויש מ י שפיר ש שאייל י החזי ק של א בפנ י חביר ו ול א אמ ר ל ו ל ך חז ק וקנ י קנ ה שאי ן ז ה כמכ ר שצרי ך א ו אמיר ה א ו חזק ה בפני ו כמ ו שנתבא ר ס״ א מהלכו ח ״5,, ^ , ן ־, ן
זה אל א פירו ר ח׳קי ס לב ׳ וזה ו שאמר ו והל ך ז ה בעצמ ו והחזי ק וי ש מ י שפיר ש שאפ י ו ל א החזי ק אל א אה ד זכ ה הל ה בחל ק האח ר וח ו א ו קאמ ר שהר י אפיל ו חליפי ן גמויי ו שנ ו