Section 262

הלבית גניב ה

פ״ב הלכ ה ט ז השג ת הרמב״ ד והל א משו ס גנ ב הו א חיי ב . נ״ ב לק״ מ דאי ן הגנ ב
מתחייב אל א בשמחכוי ן להוציא ו מרפו ת הבע ל והיינ ו דקאמ ר ש״ מ תיקנ ו מש־נ ה
בשומרים וכיו ן שנתכוי ן להוציא ו מרשו ת לרשו ת ה״ ז נעש ה גנ ב ועיי ן בתוס א ת פ ׳ השוא ל
(דף צ״ט ) גב י בק ע ב ו קנא ו ומדמימייב י הנ י ש״ מ דכ ל השומרי ם המחזיקי ם מפ ן לשמו ר
ברשותייהו קא י ע ד שיחזיר ו לרשו ת בעלי ם ול א מצ י למזו ר ב ו ולומ ר אינ י רוצ ה לשומר ו
עוד ויה א נפטי ר מאמריוח ו מי ד :

פ״ד הלכ ה י עדיי ן חיי ב באחריות ו ע ד שימנ ה א ת מעותי ו . בהל ׳ גזיל ה כת ב דאד ם
עשוי למשמ ש בכיס ו בכ ל שע ה :

שם כח ב ה״ ה בסו ף לשונ ו ז״ ל אב ל הגונ ב סל ע והחזי ר דב ר הגנו ב למקומ ו וכו ׳ > ד ע
שכוונת רבינ ו ז״ ל אינ ה בדוק א למקו ם ההו א שגנ ב וכו ׳ . נ״ ב ל ח ידעת י מנ״ ל
ומדברי הרמב״ ן במלחמו ת נרא ה דכ ל ששינ ה א ץ מניןכוטר ;

פ״ה הלכ ה ו כת ב הר״ מ ז״ ל וז״ ל משכ ן הגניב ה בי ן שמשכנ ה בית ר ע ל דמי ה וכו ׳
והראב״ד השי ג עלי ו וכת ב בכד י דמי ה מ״ כ . נ״ ב עיי ן •:ערכי ן (ד ף כ״ג ) גב י
מחניהין דהמקדי ש נכסי ו הפוד ה פוד ה ע״ מ לית ן וכו ׳ וקאמ ר תלמוד א מחני ׳ דל א כרשב״ ג
וכו׳ דנרה ה מש ם שי ש קצ ת ראי ה לר ב נ ו :

פ״ו הלכ ה א כ ל דב ר שחזקת ו שהו א גנו ב אסו ר ליק ח אוח ו ופ ן א ס רו ב אוה ו
הדבר שהו א גנו ב אי ן לוקחי ן אוה ו ע״ כ . נ״ ב עיי ן מ״ ש ה״ ה בס״ ה מהל ׳ גזיל ה
הלכה ח ׳ ודבר י הבכ״ מ הכ א והת ם ה ס תמוהי ם ולעד״ ג לייב ב דבר י ר ב נ ו דהכ א אייר י
בלוקח דאיכ א משו ס לפנ י עו ר ומש״ ה בעינ ן רו ב משל ו משא״ ח הת ם ליהנו ת מהגזל ן
דחיסורא זוט א הי א ;

הלכות גזל ה ואבד ה

פ״א הלכ ה ב ואסו ר לגזו ל כ ל שהו א אפי ׳ אצ ל כות י וכו ׳ . נ״ ב כיו ן דקי״ ל דמעו ת
קונות בי ן בישרא ל בי ן בעכו״ ם ע״ כ גז ל העכו״ ס אסי ר :

פ״י הלב ה ג מכר ה הגזל ן אינ ה חוזר ת בעצמ ה וכו׳ . נ״ ב בס ׳ הגוז ל (ד ף קט״ו )
משמע דיאו ש ושינו י רשו ת אי ן הלוק ח חיי ב כלו ם ע״ כ : י

הלכה ד וכ ן א ס השבי ח הלוק ח , ל״ מ וקש ה טוב א לדע ת רכינ ו דבגמר א מוכ ח כדבר י
הראב״ד וכו ׳ ותיקש י ממחני ׳ דקאמ ר משל ם דמ י פר ה העומד ת ליל ד . נ״ ב
לדעת רבינ ו סר ה העומד ת ליל ד ה״ פ שאינ ו מחזי ר הול ד אל א מחזי ר הפר ה וג ס מ ה
ששוה הפר ה שעומד ת ליל ד וזה ו דקאמ ר דמ י החילו ק שי ש בי ן סר ה העומד ת ליל ד

לפרה סת ם ג ם אפש ר לומ ר שצרי ך הגזל ן לס ת לנגז ל דמ י פר ה מעובר ת דכיו ן דאי ן

הגזילה כעי ן שגזל ה צרי ך לש ת דמי ה כעי ן שגז ל ול א ד י בהשב ת פר ה ודמ י מ ה שהי ה
סוה העוב ר ברשות ו דיאמ ר ל ו אינ י רוצ ה לטרו ח אח ר פר ה מעובר ת אחר ת לקנות ה ;
הלכה י שינו י החוז ר לבריית ו אינ ו שינו י . נ״ ב ומ״ מ א ס נתייאש ו הנעלי ם קנ ה כ״ כ

הרא״ש בס ' מרוב ה ולמד ו מההי א דרב ה דאמ ר שינו י קונ ה קר א ומחניח א

וכהבו החום ׳ דאייר י בשינו י המוז ר וק״ ל דבפר ק הגוז ל מסי ק דמחני ׳ אייר י בשינו י
שאינו מוז ר וכ״ כ התום ׳ בפר ק מרוב ה (ד ף ס״ז ) גב י הגנ ב והגזל ן הקדש ן הקד ש דאמר ן

טעמא דהו י שינו י הש ם שינו י שחינ ו מוז ר ואע״ ג דנחייאש ו הבעלי ם דהכ י מוק י ל ה בס ׳

בחרא . איבר א דק״ ל ע ל דבריה ם א ס הו י שינו י שאינ ו מוז ר א ם כ ן מא י פרי ך בפר ק
בחרא אהא י מחני ׳ א י ר״ ש קש ה גנ ב א י רבנ ן קש ה גזל ן ה א כיו ן דאיכ א שינו י חלי ם
לא בעינ ן יאו ש . איבר א דראיח י בחוס ' בפרקי ן (ד ף ס״ו ) ד״ ה שנו י הש ם שכת ב דשנו י
השם גריד א ל א קנ י בל א יאו ש אב ל מדבר י ר ׳ ברו ך בי״ ד נגז ל טל ה הי ן נרא ה כ ן וכחום ׳

כ״כ אח״ כ (בד ף ס״ז ) ד״ ה ה א לא ו הכ י וההי א להגנ ב הקדש ן הקד ש ה״ ט דבעינ ן

§12 חדושיי ם מהגאו ן נע ל מחנ ה אפריי ם זצ״ ל

יאוש משו ם דאי ן אד ם מקדי ש דב ר שאיג ו פל ו וראיס י גחוס ׳ בסוכ ה כדבר י הרא״ ש ז״ ל :
הלכה ט ו וא ם רצ ו הבעלי ם , כת ב ה״ ה וצ״ ע למ ה ל א קנ ה הגזל ן . נ״ ב ה״ ט דכיו ן
דנשנר מסתמ א אינ ו רוצ ה לקנות ו והכ י אמר ו במרוב ה כ י אמ ר יאו ש קנ ה
בשזה רוצ ה לקנו ת הא י אינ ו רוצ ה לקנו ת :

הלכה ד כת ב הר ב ל״ מ ותימ ה דבפי״ א מהל ׳ נזק י ממו ן פס ק רבינ ו כרבנ ן
דאס המזיר ו אינ ו מו ר,ז ר ונו ׳ ע״ כ . נ״ ב רבינ ו סוב ר דהו י היז ק שאינ ו ניכ ר
במ״ש התום ׳ בפר ק הניזקי ן ומ״ מ פשיע ה משו ב ומש״ ה שומ ר חיי ב ועיי ן בסס ר שע ר
אפרים סימ ן כ״ ח :

הלכה ח רצ ה ליטו ל פחת ה נוט ל . נ״ ב עיי ן תרומ ת הדש ן סי ׳ שי״ ו וצ״ ע :
שם כת ב ה״ ה ז״ ל וסב ר הר ב דא ס אינ ה עשוי ה למלאנ ה ונו ׳ דה א גזל ן הו א . ג״ ב
לא נ״ ל דאפי ׳ א ם עשוי ה למלאכ ה גזל ן הו י הרמ״ ה ז״ ל כת ב דבאינ ה עשוי ה לשכ ר
אינו נות ן אצ א פחת ה דהו י ז ה נהנ ה וז ה אינ ו חס ר משמ ע דל א חשי ב גזל ן ונרא ה דמפר ש
כפירוש רבינ ו דהיינ ו שלקח ה של א מדע ת ול א כסירש״ י שפיר ש שלקח ה בע׳' נ והביא ו
לזה משו ס דמסתמ א כיו ן דקיימ א לאגר א ניח א לי ה לאוגור ה ונדמשמ ע בפר ק השוא ל
(דף ק״ א ע״ב ) דלדע ת הרמב״ ם י ש לחל ק ני ן קרק ע למטלטלי ן דבמטלטלי ן שיי ך לומ ר
אין רצונ י שיה א פקדונ י בי ד אמר :

(£״ר ר,לכ ה י ז נכנ ס לבי ת חביר ו וכו ׳ כת ב ה״ ה ז״ ל דע ת הר ב ז״ ל שנשבעי ן בע ד
אחד בטענ ת שמ א ע״ כ . נ״ ב ול י נרא ה דסעמ ו משו ם דז ה חשו ב טענ ה ודאי ת
פפרי הו א מוד ה שלק ח עשר ה קוד ם בוא ם לדי ן וז ה יוד ע בולא י שמשל ו לק ח (א״ ה
ע׳ בתשוב ת המבי״ ט ח״ ב סימ ן רס״ ג ודברי ו צ ע . וע ׳ מ״ ש הרא״ ש ז״ ל בפר ק שבוע ת

הדיינין (ד ף כ״ו ) במ ה שדקד ק מתו ך דבר י הריא״ ף דע״ א ק ם לשבוע ה אפי ׳ בטענ ת

שמא יע״ ש דלפ י דבר י המבי״ ט נרא ה שאי ן ראי ה מדבר י הרי״ף ) :

פ״ה הלכר . ג בדי ן הד ר בחצ ר חביר ו של א מדעת ו . נ״ ב ואע״ ג דל א נמי ת אדעת א

~ לית ן שכ ר ול א מצ י לומ ר מא י מסרתי ך הל א א ם ל א היית י אנ י ד ר ל א היי ת

יכול להשכיר ה דסו ף סו ף הר י נאש ר חביר ו וכ״ נ מדבר י הסיס ׳(ד ף כ ' רי ש ע״ב ) יע״ ש
ודלא כפס ק הר״ ש ז״ ל שהביא ו המרדנ י . וע ׳ בסר ק אל ו נערו ת גב י תוח ב משקי ן ש ל
תרומה לתו ך פי ו ש ל מביר ו ודו ק . ורבינ ו נת ב פ״ א בתוק ף בעבד ו ש ל מניר ו ונשתמ ש
נו דהו י גזל ן ואע״ ג דקרק ע אינ ה נגזל ת מ ה שנשתמ ש ט הז י גזל ן וע ׳ בתשוב ת הרא״ ש

כלל צ״ ה :

ר,לכדו ח אסו ר ליהנו ת וכו ׳ . כת ג ה״ ה ז״ ל ולקיי ם דבר י הר ב נ״ ל שהו א מחל ק בי ן
גזלן לגנ ב . נ״ ב וה״ ט דבגנ ב כיו ן דל א נתייאש ו עדיי ן הבעלי ם הו י ספיק א
לאורייתא אב ל בגזל ן דאיכ א יאו ש ל א הו י אל א ספיק א דרבנ ן שהר י מ ן הת.ר ה קנא ו
זה ביאו ש ו ש נו י רבו ת :

ד,לכד , י נת ב הר ב כ״ מ נטל ו המוכסי ם כסות ו והחזיר ו ל ו אמר ת וכו ׳ ע ד ופס ק רני ט

כסתם מתני ׳ דקתנ י הר י אל ו של ו מדינ א ואע״ ג דבעלמ א קי״ ל יאו ש כד י

לא קנ י ואע״ ג דכ י את א לידי ה הו ה לי ה יאו ש ושימ י רשו ת מ״ מ נאיסור א את א לידי ה

הכא שאנ י שהי א במכיר ה וכו ׳ ע" כ . נ״ ב לס י דברי ו אמא י איצטרי ך לומ ר קסב ר יאו ש

כדי קנ י . ועיי ן בשה״ ג סביבו ת פר ק אל ו מציאו ת ול״ נ דהכ י קאמ ר שז ו כמכיר ה הי א
ואע״ג דנתייאש ו אמ ר שיא ו ליד ו במכיר ה מהנ י משא״ כ נמתנ ה ו. ם לי ת כ ן לומ ר בלק ח
מגנב מפורס ם וכו ' שאינ ו יוד ע בודא י שז ו גזול ה :

(6״ו ר,לכד , ב אב ל המצי ל מי ד ליסטיי ם עכו״ ם , ל״ מ קש ה וכו ׳ אב ל א י הו י ססמ א
לרבנן הו י מוכ ס לא ו יאו ש וכו ׳ . נ״ ב כלומ ר מסתמ א מתייאשי ם הבעלי ם כיו ן
שנתנוהו לאח ר וכ״ כ הרא״ ש ז״ ל דמוכ ס ססמ א הו י יאו ש :

פ״ח ד,לכד , ח שא ם יחנ ה לה ם עכשי ו אינ ה מסנ ה . נ״ ב רש״ י ז״ ל ל א פיר ש הכ י
וגס פשט א דשמעתי ן ל א משמ ע הכ י וע ׳ בחוס ׳ ס״ ב דגיטי ן (ד ף כ׳ ) ל״ ה
דילמא גב י כתב ו ע ל איסור י הנא ה :

פי״א הלכד , י א ואע״ פ שאסו ר לרוא ה דב ר ז ה ליטו ל וכו ׳ . ני ב והיי ט דוק א בדב ר

שיש ב ו סימ ן אב ל באי ן ב ו סימ ן הר י ז ה הנק ר :

פי״ד ד,לכד , א אב ל דב ר שאי ן ל ו חונעי ן אל א נתייאש ו וכו ׳ . נ״ ב ומיד י דקט ן אי ט
מועיל ב ו יאו ש מבוא ר בפרקי ן :

הלכה י עוב ר משו ס הש ב השיב ם . נ״ ב מכא ן נ״ ל דא ם הי ה פקדו ן ני ד מביר ו ול א

ידע ב ו ונתייא ש דקנא ו בחו ב גי כ יאו ש מועי ל כדמשמ ע באות ה סוגי א

דהמלוה מעו ת א ת הענ י דפר ק כ ל הג ט אכ ל הפק ר אינ ו מועי ל כיו ן דאי ט ברשות ו
במפורש בההי א דהצטעי ן ס ׳ מרב ה (ד ף ס״ח ) ודל א כמשמעו ת דבר י הסוס ׳ במרוב ה

גבי יאו ש ל א קנ י כיו ן דבאיסור א את י לידי ה אב ל מדבר י הראב״ ד בהשגו ת בסס״ ן סהל *
אלו נרא ה דבפקדו ן ל א הו י יאו ש :

הלכה ח רא ה סל ע , ל״ מ ולשונ ו קש ה במ״ ש בד״ א בידו ע כו׳ . נ״ ב בידו ע שה ם שוחסי ן
אוקימנא ממונ א בחזקתי ה ול א מחל ו אב ל באי ן ידו ע אמרינ ן שמ א מחל ו כי ח
דליכא חזק ת שותפו ת ודו״ ק :

פט״ו הלכ ה י ד חוששי ן שמ א מ ן הכל י נשפכ ו . נ״ ב מלשו ן חוששי ן משמ ע דה״ ט
משום דאזלינ ן לחומר א וכ״ כ הרא״ ש בשמער,י ן דאזלינ ן לחומר א וצרי ך להבי ן
דא״כ מא י פרי ך נשרקי ן א י חיישינ ן לשאל ה חמו ר בסימ ן אוכ ף ה כ י רהדרינ ן ניחו ש
לשיולה דה א ודא י אזלינ ן לחומר א :

פט״ז הלכ ה ד ואע״ ס שבעלי ה וכו ׳ . כת ב ה״ ה ל א קנ ה לפ י שבא ה ל ו המציא ה
וכו׳ . נ״ ב עיי ן בה״ ה ז״ ל פ״ ח הצכ ה י״ ד וכ ן א ס הי ה גז ל הג ר ועיי ן ברי ש
פט״ו מ״ ש הר ב כ״ מ ז״ ל ובפ״ ה בנטל ו מוכסי ן כסות ו ובמ״ ש הר ב כ״ מ ומ ה שהוקש ה ל ו
לפי שבא ה המציא ה קוד ס יאו ש וחצר ו כיד ו ל״ ד דכשבא ה ליד ו קוד ם יאו ש כב ר נר.חיי ב
בהשבתה ומש״ ה יאו ש דאח״ כ ל א מהנ י משא׳י כ כנבא ה לחצר ו והו א ל א רא ה ע ד שנתייאש ו
הבעלים מעול ם ל א נתחיי ב בהשב ה וע ׳ בר.וס ׳ בפ ׳ מרוב ה כדבר י וכ״ נ מההי א דסמו ך
שכתב ה״ ה בש ם הרמב״ ן ורשב״ א שא ם הי ה הלוק ח אע״ פ שלקח ן מבעה״ ב הר י אל ו ש ל
חגר וכ ן ה ם דבר י התוס ׳ וכ״ מ מההי א דרא ה סל ע ש ל מביר ו שנפ ל נטל ו ע״ מ להחזיר ו
ולאחר שנתייאש ו נחכוי ן לגזו ל הר י ז ה עוכ ר משו ס השב ה אב ל משו ם ב ל תגזו ל ליכ א
משום דבהיהר א את א לידי ה :

ד,לכד , י א וא ס השכיר ו לשלש ה כותי ם וכו ׳ הר י הו א ש ל מוצא ן . נ״ ב ק״ ק אמא י ל א
תיקני בית ו לבעה״ ב דאי ן לומ ר כמ״ ש הרא״ ש דכיו ן דעשתה ו פונד ק אי ט
עתיד להמצ א לבעה״ ב שהר י מדבר י הרמב״ ם בהלכ ה מ ׳ אי ן נרא ה כ ן :

פי״ז ד,לכד , ח בד״ א בחצ ר המשתמר ת אב ל בשד ה וכו ׳ . נ״ ב ה״ ט דכ ל שאי ן החצ ר
משתמרת מעצמ ו אע״ ג דעומ ד בצד ו והו י כמשתמר ת אינ ו קונ ה של א מדעת ו
וראיה מההי א דפר ק השוא ל דמוק י מר,נית א דאמ ר כ ל מציאו ת שיבא ו היו ם בחצר י תזכ ה
לי חצר י ל א אמ ר כלו ם בחצ ר שאינ ה משתמר ת ופרי ך מסיפ א דקתנ י וא ם יצ א ל ו ש ם
מציאה בעי ר דברי ו קיימי ן ומשנ י כיו ן דיצ א ל ו ש ם מציא ה מבד ל בדיל י אינש י מיני ה
והוי כחצ ר ה&שתמר ח אלמ א אע״ ג דחשי ב מצ ר המשתמר ת מטעמ א דמבד ל בליל י א'נש י
מיניה ל א הי ה קונ ה אל א מטע ם שאמ ר תזכ ה ל י חצר י דמדקתנ י דברי ו קיימי ם משמ ע
דמשום דבור ו הו א דקנ ה וה״ ט כמ״ ש דכיו ן דאי ן החצ ר משתמר ת מצ ד עצמ ו אינ ו קונ ה