Section 258

וכל המשי א עצ ה לראשו ן למכו ר
נקרא [ה ] רש ע . ואפיל ו הי ה בה ן
עבדים והוציא ן הראשו ן לחירו ת א ו
כלים ועשא ן תכריכי ן למ ת מעשי ו
קיימין : י במ ה דברי ם אמורי ם כשמכ ר יהראשו ן א ו
נתן מתנ ה לאחרי ם אכ ל א ם מכר ן הראשו ן א ו נתנ ן לבנ ו מתנ ה א ו לאח ד מיורשי ו ל א עש ה [ו ]כלום . וכ ו א ם נתנ ו מתנ ת
שכיב מר ע אפיל ו לאחרי ם ל א עש ה כלי ם שאי ן מתנ ת שכי ב מר ע קינ ה אל א לאח ר מית ה וכשימו ת יהנ ה השמ נ ^ א "די ר
חוב ע ל ה^ראשו ן א ו כתוב ת אש ה ובא ו לבי ת די ן להפר ע מנכסי ם אל ו . אע״ פ שהראשו ן קיי ם א ץ בי ת די ו מנכי ו אות ם מנו ת
הנכסיס אל א ט ן הפירו ת בלב ד שמי ן לה ם . מ ת הראשו ן וב א בע ל חוב ו ואשת ו לנכו ת מנכסי ם אל ו א ץ מנכיו?הסו4״ = "!ו י
עשאן אפיתיק י א ו שייחד ן לאשת ו בכתובת ה אינ ן גוכי ן מנכסי ם אל ו בלו ם אל א הר י ה ן ש ל שנ י : י ב'שכי ב מר ע שאמ ר לאש ד

אטות׳וו רוו ׳ תמ ת . • • ״1. . •ו. . .,4. ״ - ^ י . ^ *

אחריך ייר ש פלונ י מ ה ראשו ן קנ ה שנ י מ ת שנ י
קנה שליש י וא ם מ ש שנ י בחי י ראשו ן יחזר ו
נכסים ליורש י ראשו ן ולמדנ ו ממנ ו שאע״ פ
ששלישי קיי ס כיו ן שמ ח שנ י בחי י ראשו ן אי ן
לו כלו ם של א נת ן ל ו אל א שיקבל ם מ ן השנ י
ואיננו . וכ ן הדי ן במ ת שליש י בחי י שנ י שהנכסי ם
של יורש י שנ י בשמ ת אמ ר הראשו ן ודי ן שליש י
עם שנ י כדי ן השנ י ע ם הראשו ן , ורבינ ו כת ב
הדין בשנ י לפ י שד י ביאו ר בכ ך :

ח אע״ פ שאי ן לש ר אל א מ ה ששיי ר ראשו ן
וכו׳. מפור ש בגמר א וכרשב״ ג :

ט וכ ל המשי א עצ ה לראשו ן למכו ר וכו ׳ .

מימרא ש ם (ד ף קל״ז ) (ובג ט פשו ט
דף קע״ ד ובכתובו ת ד ף צ״ ה ובסוט ה ד ף כ״א; ) :
ואפילו הי ו ב ה עבדי ם . פי ׳ אע״ ס שהמשחר ר
עבדו עוב ר בעש ה ומבוא ר ז ה בגמר א מימר א
שם : א ו כלי ם ועשא ן תכריכי ן וכו ׳ . ג״ ז
מימרא ואע״ ס שמשי ם אות ם אסורי ן בהנא ה
כמבואר ש ם :

' בד״ א בשמכ ר הראשו ן א ו נת ן מחנ ה וכו ׳ .

זה הוצי א ממעש ה דר ב ביב י . שנינ ו
ס״פ י ם נוחלין(ד ף קל״ז: ) ההי א(איחחא ) דהו ה ל ה
דיקלא בארע א דר ב ביב י וכו ׳ אקניתי ה ניהלי ה כ ל
שני חיי ו אז ל ר ב ביב י מקניי ה לבנ ו קט ן(נ״ א
אקנייה לבנו ) א״ ר הונ א ברי ה דר ב יהוש ע וכו ׳
אפילו רשב״ ג ל א ק אמ ר אל א באח ר אב ל לעצמ ו
לא ע״ כ בגמר א ופיר ש רבינ ו ל א קאמ ר רשב״ ג
אין

וכו׳ נ ד ל א עש ה ול א כלום .
א׳א ז ה אינ ו מחוו ר המעש ה
דיג ניכ י כ ר אני י דאקניי ה
לכנו הקט ן ול א תפס ו עלי ו אל א
יושום דאתרי ו דר כ כיכ י הי א
עצמה היח ה אכ ל משו ם שהקנ ה
לכנו ל א הפס ו עלי ו , ועו ד כ י
הדרך שכה כ אינ ו אל א כדכר י
ר״י כ ן כרוק א והו א כת ב שאינ ו
ככייא. ואנ י סכו ר שהו א מפר ש
אותו עני ן דר כ כיכ י כדר!■ ־ שכח כ
ככאן אימ ר דאמ ר ישכ׳ נ
שנתן לאח ר אכ ל לעצמ ו מו ן
שנתן לכנ ו קט ן שהו א אוכ ל
הפירות מ י אמ ר וא ש כ ך הו א
מפרש נות ן לכנ ו גדו ל מני ן ל ו
שלא הועי ל כ י א ם לדע ת ר׳ י כ ן
כרוקא והו א אמ ר של א אמ ר ר׳ י
כן כרוק א ככרי א עכ׳ ל :

לא ובנ ו כעצמ ו . ונרא ה שאי ן גירס ת רבינ ו לבנ ו
קטן אל א לבנ ו סת ם . וכב ר כתבת י מ ה שנ״ ל
בטעמו . ופירו ש אח ר י ש באות ו מעש ה דאסיל ו
רשב״ג ל א קאמ ר דאי ן לשנ י אל א מ ה ששיי ר
ראשון אל א כגו ן שאמ ר ואחרי ך לפלונ י אב ל
אמר הנוה ן ואחרי ך לעצמ י א ו ליורש י כגו ן כא ן
שלא נתנ ו ל ו אל א כ ל ימ י חיי ו ודא י אי ן הראשו ן
יכול למכו ר ולת ת והרא ו פני ם לז ה . ואי ן דינ ם
עולה לדע ת רבי ט כמ ו שיתבא ר . ומדבר י
יתבארו דבר י הר״ א ז״ ל : וכ ן א ס נתנ ן במתנ ת
שכ״מ לאחרי ם וכו ׳ . ז ה מבוא ר בגמר א הדי ן
והטעם מימר א ש ם (ד ף קל״ ה וקל״ז ) :

יא הי ה חו ב ע ל הראשו ן וכו ׳ . ל א מצאת י
זה מבוא ר ומ״ מ נרא ה שפשו ט הו א
שאם מכ ר א ו נת ן לגמר י שא״ א לסל ק הקונ ה
במעות ודא י זכ ה שנ י וכיו ן שכ ן בשעבו ד הר י
יכול לסל ק מ י שנשתעבד ו ל ו במעו ת דא י ל א
כשאמרו למכו ר יאמר ו לשעב ד דעדיפ א לי ה
טפי שאינ ו מסתל ק עס ה לגמר י אל א ודא י
כדאמרן וכ״ כ ז״ ל דר ך פשיטו ת ועיק ר :
מת הראשו ן וכו ׳ . ג ס ז ה נמש ך אח ר האמו ר
למעלה ;

יב שכ״ מ שאמ ר וכו ׳ . מימר א ס״ פ מ י
שהיה נשו י בכתובו ת (ד ף צ״ה ) :

ואם

א טומ׳ ט סי ׳ רמ ת : ב טו ר ש ם וע׳ ש שכת ב ואינ י מני ן דברי ו מ ה חילי ק י ש כי ן אח ר ליור ש : ג טו י ש ם ואה״ ט סי ׳ צ א ;

פנויה

לחם משנ ה

י א ו נחנ ן לבנ ו מתנ ה וכו ׳ . כת ב ע ל ז ה הר״ א בהשגו ת דז ה אינ ו אל א לר ׳ יומנ ו ב ו נחנא ר 5ד5ר י רי, ״ ,״, ז ״..1 , 1 , ^ ,

נחקה והו א פס נ ל־־ל ה פאי־יפנייא . וקפ ה ־מ ־ ־א־ י למ״ל ה פא־־ , ״',) ^ ״־א י יי־ י י״ י ׳ ^ ״יי ! שאמ י ־א ! י־ " -י ל הי א נלשי ז

כיינו לשו ן ירוש ה כדכת ^ מחיידיק ס י י ״ •

שאיין

משנה למל ך

1 א ו שאמ ר תנ ו לנג י שק ל ככ ל שג ת נו ׳ . כתשוכ ת מהריט״ ן ז״ ל סימ ן ל׳ ח הני א הקושי א שהקש ו
על רבינ ו דס׳ ל דאסיל ו אמ ר לשו ן המתנ ה כפירו ש לגנ י יור ש הו א לשו ן ירוש ה ואי ן ל ה הפס ק
מהא דתי. ו שק ל לכנ י כו ׳ וכת כ ככל ל דכרי ו ו!״ ל וג ם לז ה י ש להקשו ת שהר י מסקנ א דגמר א ני ן אמ ר
ה;ו לה ם שק ל כי ן אמ ר א ל תתנ ו אל א שק ל א ם אינ ו מספי ק לה ם נותני ם לה ם כ ל צרכ ן אפיל ו כד י
כל הנכסי ם כו ׳ . ואינ י מני ן דנרי ו דל א אמר ו כגמר א הכ י אל א כשל א הורי ש לאח ר אל א שאמ ר
?תם הנ ו לננ י שק ל וכיו ן שכ ל הנכסי ם הוריש ם לגמר י לכנ ו ודא י ל1רו!ינה ו הו א דענ ד אכ ל כאומ ר
יירשו אחרי ם תחתיה ם כי ן שאמ ר תנ ו בי ן שאמ ר א ל תתנ ו אי ן נותני ם לה ם אל א שק ל דנמקו ס שח ג
לאחרים דוק א שק ל קאמ ר ואמדינ ן דעחי ה של א הוריש ם אל א שק ל והשא ר לאות ם אחרי ם שפיר ש זה ו
כוונת הנ י רכוות א שחילק ו נעני ן ז ה והו א כרו ר ודברי ו צ׳ ע . ומהריק׳ א ז׳ ל כסי ׳ רמ׳ ח כת כ ול״ נ
דהרמנ׳ם מחר ן קושי א ז ו ג ם בעני ן אח ר וכו ׳ וכר. נ עלי ו הר כ מהריט׳ ן וז״ ל ותמהנ י ע ל הר כ כיצ ד
כתג שהרמנ׳ ם כיו ן לתירו ן ז ה יכו ׳ . ואנ י אינ י רוצ ה לדחו ת פירו ש הר כ המחנ ר שנ א לסתו ר דבר י
מהריק׳א כמיל י דכד י אכ ל כעיק ר הדי ן ל א אחשו ך פ י שאי ן דעת י נוח ה לעני ן פשק א דדינ א ודמ י נדו ן
זה למתנ ה ע״ מ שיעש ה כ ן שכת כ הרא׳ ש נתשונ ה דל א אמרינ ן ירוש ה אי ן ל ה הפס ק והארי ך נז ה
הרנה כיו ן של א נתקיי ם התנא י אי ן כא ן מתנ ה ויכו ל להפסיק ה . ג ם ננדי ז ז ה ל א זכ ה לכנ ו אל א
אס יגי ע לנשואי ן וא ס ל א יהי ה לחכר ת הישינ ה מעכשי ו וכיו ן של א נתקיי ם התנא י נטל ה מתנ ת נ ט
ודברי הר ב אח ר המחיל ה אי ן לה ם ע ל מ ה שיסמוכ ו והאמ ת יור ם דרכ ו ודו׳ ק :

הגהות מייגזוניו ת

יש ללמו ד ע ל אד ם שנת ן מתנ ח בי ת לבנ ו ע ל תנא ־ א ם יהי ה ל ו זר ע וא ם ל א שתשי ט
הירושה לבנותי ו שאש ת הב ן גוב ה כתובת ה מטנ ו ולכ ל הנאי ם מכה ו שי ש לה ם די ו
כאילו ירש ו לבי ת ז ה וכ ל שכ ן הו א עאסיל ו א ם אכ ר אחרי ו לבנ י סלונ י א ו לשא ר בנ י
הוי ה ו י ן כ ך ב ל שב ן כשאמ ר אררי ו לבנות י ע׳ נ : [ד ] ברשב׳ ג לגב י רב י כדספנ ז ר׳ י
ואפילו י׳ ל דאס ר קג״ ן סירו ת לא ו כקניי ן הגו ף דמ י וקי׳ ל כוותי ה כדלקמ ן בסר ק ז ה בה א
דאררין ל א סלי ג : [ה ] דאהנ ו מעשי ו ומ ה שעש ה עשו י שהנות ן ל א מיח ה בשע ת המחנ ה
כישב׳ג וכרשב׳ ם בס ׳ ג ט סשו ט > [ו ] וזו׳ ע בעובד א דההי א איתת א ר ה,. א
בארעא דר ב ביב י ב ר אכי י וכו ׳ ע״ ב ז "[טו ר ח״ ם סימ ן רס״ ח בש ם רכינ ו ע׳ ש שמבי א

דעת

ט וא ם ענ י הראשו ן ומכ י כו ׳ . נאומ י ואחרי ו ציורש י דע ת הטו ר ורשב׳ ם הו א דדינ ו כאומ >

ואחריך לפלונ י וא ם מכ ר הראשו ן מכר ו קיי ס . א ך דע ח הי״ ן והנ׳ י ז׳ ל הו א דדינ ו כאומ י

וחחריך ל י וא ס מכ ר הראשו ן מכר ו כגי ל ועיי ן ננתיכו ת משפ ט נת״ ג ח׳ ז . ועיי ן כמ׳ ש מר ן סי ' י״ ט
נשם הר׳ ן ז״ ל היכ א דנת ן כמתנ ת שכ' מ ושיי ר פירו ת דאמרינ ן דכעי ן יפ ה שיי ר ודוק א א ף לדע ת
הסוברים דבאומ ר אחרי ך ליורש י דינ ו כאומ ר אחרי ך לפלונ י כאומ ר אחרי ך ל י א ו ליורש י א ס מכ ר
מכרו נט ל והר׳ כ נ״ י חול ק בדי ן ז ה יע״ ש :

בד א כשמכ ר הראשו ן כו ׳ . (א״ ה עיי ן כס ׳ דרשו ת הר ג המחב ר הנקר א פרש ח דרכי ם נדר ך

האחרים דרו ש ג ׳(ד ף ט ׳ ע׳ כ וע׳ג ) די ש ללמו ד מדנרי ו דס׳ ל ז׳ ל שדי ן ז ה נוה ג אשיל ו

ככן ני ן הכני ם והג ס דלפ י טעמ ו ש ל ה״ ה נרא ה דל א דמ ו אהדד י דאט ו אי ש תחומי ן כמעיי א מ״ מ
יש לייש ב דמייח י טעמ ו ש ל ה׳ ה לדוגמ א נעלמ א דכ י היכ י דהח ם אמדינ ן דע ת הנות ן שאינ ו רוצ ה
שיתנהו לכנ ו דא״ כ מ ה הועי ל נשיור ו ה׳ נ אמרינ ן דקפי ד קונ׳ ה של א ית ן המתנ ה ליוס ף כ י דעת ו
,רונה אצל ו שהי י ל א ענ ד בני ת לכ ן אל א נשכי ל יוס ף כאז׳ ל נפסו ק אל ה תולדו ת יעק ב יוס ף
ומש ה הוכר ח יעק ג לת ת המחנ ה לאפרי ם ומנש ה לחו ד . ועיי ן כמא י דכת כ הר׳ ן הכיא ו מר ן רנ׳ י
סימן ר מ ח דהאומ י נכס י ל ך ואחרי ך ליוישי ך הו״ ל כאיל ו אמ ר ואחרי ך לפלונ י וכ ן פס ק מור׳ ם ורלכו ש א׳ ל
ייי•״' ל ך ולזרע ך אחיי ך והנ ה ה ׳ אמ ר ליעק ב ונתת י ל ך ולזרע ך אחריך ) : וכ ן א ם נחנ ו מתנ ת שכ׳ מ
אס לאחרי ם ל א עש ה כלו ם . ( א ס עיי ן מ׳ ש לטי ל ס׳ ע מהלכו ת אל ו הלכ ה י ׳ משמ ו ש ל הר ב המחבר ) :

בעל

מגדל עו ז

עיקר זא ת ההלכ ה סר ק י ש טחלי ן והרוצ ה ללו ן נעומק ה יעיי ן ב ה בשיטתנ ו ומ״ מ מ׳ ש י׳ מ ז׳ ל מקוב ל
היה ל ו וץ ה עש ה שהל ך כשיט ת רנוחי ו נ׳ ע וטעמ ו משו ק לתכנ ו וא ם י ש יוח ר יפ ה ממנ ו מ ה טו 3 חלקנ ו :
נכסי לפלונ י וכו ' ע ד ול א עש ה ול א כלו ה : בח ב הראנ׳ ד ז׳ ל ז ה אינ ו מחוו ר וכו ׳ : ואנ י אומ ר
עיקר הלכו ת אל ו ס ׳ י ש נוחלי ן ומ ה שהקש ה הראנ׳ ד ז״ ל לח ם ל א הקש ה ממעש ם דר ב נינ י נ ר
חכיי משו ם שהקנ ה לכנ ו י ש ל י לומ ר דקושט א עדיס א לה ו לאקשוי י וחד א מחרח י תל ח טעמ י דכ ל
דוכתא נקי ט חלמוד א חד א מינייה ו וכ׳ ש הא י דהנ י הו א קושט א ומ ה שהכי ן מדנרי ו שמשי ש דנר י
ר׳י כ ן כרו י, א שאינ ן כברי א הו א דנ ר דל א אפש ר שהר י הו א תלמו ד טרו ך ס ׳ י ש מחלי ן גמר א מתני '
דהאומר אי ש סלונ י יירשנ י כו ׳ דגרסינ ן כע י רכ א ככרי א היא ך כ י קאמ ר ר״ י כ ן נריק א כשכ״ מ אכ ל
ננריא נמ י והנ ן כמרא ה ומז ה תעמו ד ע ל דנר י רשנ׳ ג כאות ו פר ק עצמ ו גמ ' מחני ׳ דהכיח ר נכסי ו

...1 _ _ __ _ • ז . 1

^ , , ד׳ג ח נכרי ת נמ י והנ ן כמרא ה ומז ה תעמו ד ע ל דנר י רשנ׳ ג כאות ו פר ק עצמ ו גמ ׳ מחני ׳ דהכוח נ נכסי ו

)י; ז ו ״ ״,ל ״ 1 * ״'1. " 'יי" . ״יז־ י ־'* ! (י י י,<־ ־ <!) : יי ־ ־ו י הי*־! ! וכי ׳ ־ ו ־ 1 £־ . . ק מ ־ י־ . .־ 1 ־* ״

' ׳ 1 ״ ״ " ? י ״ י י "יי ! * ״ " "ייי"' ״ ■ י * י״י * ״״ " פלי י "יפ י ז פ ־ ״ . ״־ ' נ־י א ״״■ ׳ י־־י״ ג מפי י(־ ״ ־1 ׳ : י־׳ ס אאיי ר(א6 ה .יי "