Section 257

פרק שני ם עש ר

לה כפס ק . וז ה דעת ו ז״ ל . וי ש מ ן האחרוני ם חולקי ם בשאמ ר לשו ן מתנ ה גסירו ש לומ ר
שיש ל ה הפסק : ואע״ ם שאמ ר ואחרי ך לפלונ י וכו׳ . כחבוז״ ל שאפיל ו הי ה הפנ י ראו י
ליורשו ג״ כ אינ ו כלו ה ול א זכ ה שנ י , מוכר ח הו א בסוגי א וכ״ כ הרא״ ם ז״ ל שאפיל ו ל א נת ן
ולא הורי ש כלו ם לראשו ן אל א שאמ ר ייר ש פלונ י בנ י כ ל נכס י לאח ר מית ת פלונ י אחי ו בי ן

שאמר לשו ן מהנ ה א ו לשו ן ירוש ה אינ ו זוכ ה
כלום השנ י בחל ק אחי ו אח ר מיתת ו . והרמנ״ ן
ז״ל נסתפ ק בז ה

- ־ • 1

ה אב ל הברי א שנת ן מתנ ת ברי א ע ל דר ך
זה וכו ׳ . נראי ן דבר י הר ב ז״ ל
נכונין בדי ן הברי א שכיו ן שהעלינ ו שאי ן הברי א
יכול להעבי ר נחכ ה בל״ו ן ירוש ה אל א בלשו ן
מתנה וא ס הי ה לשו ן ירוש ה אפיל ו בראו י ליורש ו
אינה כלו ם ת״ כ ודא י מתנ ה י ש ל ה הפס ק של א
אמרו אל א ירוש ה אי ן ל ה הפס ק . ואפיל ו
לדברי הנאוני ס ז״ ל ל א אמר ו שהמחנ ה הי א
כירושה אל א בשכי ב מר ע שדברי ו קיימי ן בירוש ה
אבל הברי א שאי ן דברי ו קיימי ן בירוש ה א ס
אחה עוש ה המתנ ה כירוש ה א ף הי א אינ ה כלו ם .

וזה ברו ר :

ל שכ״ ט שאמ ר נכס י ל ך ואחרי ך לפלונ י
וכו׳ ופיר ש ואמ ר ל א משו ם ירוש ה
אני נות ן ל ך שאי ן ל ה הפס ק אל א במתנ ה והר י
הפסקתיה וכו ׳ . ז ה כת ב להר ן הקושי א שהקש ו
רבים מ ן הבריית א שאמר ה גב י האומ ר תנ ו
שקל לבנ י בשב ת וה ס ראויי ן לת ת לה ם סל ע
וכו׳ א ם אמ ר א ס מת ו יירש ו אחרי ם תחתיה ם
בין שאמ ר חנ ו בי ן שאמ ר א ל חתנ ו אי ן נותני ן
להם אל א שק ל . והקש ו לדע ת הגאוני ם היא ך
יורשין אחרי ם והל א כיו ן שנת ן נכסי ו בלשו ן
ירושה א ו בלשו ן מתנ ה שהי א כירוש ה לבני ו
והלא ירוש ה אי ן ל ה הפס ק . ותיר ץ רבינ ו
שאע״פ שלמ י שראו י ליורש ו המחנ ה כירוש ה
כשאמר ל א משו ם ירוש ה אל א משו ס מחנ ה
בפירוש ודא י י ש הפס ק וה״ ז כמתנ ת ברי א ע ל
זה

א 'ישכי ב מר ע שאמ ר בנ י פלונ י יירשני . הר י ז ה יור ש
אותו לבד ו ול א יירשוה ו שא ר [א ]הבנים .

וכן א ם אמ ר ע ל ב ת בי ן הבנו ת א ו א ח בי ן האחי ן א ו
שאר יורשי ן דברי ו קיימי ן ♦ ב אב ל [ב ] הברי א אי ן דברי ו
קיימין : ג שכי ב מר ע שאמ ר נכס י לפלונ י ואחרי ו לפלוני .

אין לשנ י אל א מ ה ששיי ר ראשי ן • ' ד וא ם הי ה הראשו ן
ר^וי ליורש ו . כגו ן שהי ה ב ן מכל ל הבני ם אי ן לשנ י כלום . שכ ל לשו ן מתנ ה ליור ש הר י הו א כלשו ן ירוש ה . וירוש ה אי ן ל ה
ן ג ז הפסל , ואע״ פ שאמ ר ואחרי ו לפלונ י : ה אב ל הברי א שנת ן מתנ ת ברי א ע ל דר ך ז ה וכת ב לז ה נכס י ל ך ואחרי ך לפלוני .
לניזיי אל א מ ה ששיי ר ראשו ן בין ' שהי ה הראשו ן ראו י ליורש ו בי ן של א הי ה ראו י השג ת הראב״ ד

1 . .:-.ש.. . ..... . .:••״-••• • *יי״•'•• * *שכ׳ מ שאמ ר נכס י(כ1 ׳ ע ד מספיר , לה ן . 6״ א כ ל מ׳ ש

בכאן ל א כת ג אל א להזה ר מ ן ה ר,ושי א ממ ה ששלנ ז ר ב
אסא ע ש בריית א ז ו ש ל תנ ו ש ד, ל לגנ י נכ ל שנ ס כו ׳

ולא הי ה צרי ן לז ה וג ם ז ה הטע ם אינ ו מועע ם וי ש לנ ו
טעם יפ ה , עכ׳ ל :

לחם משנ ה

כד שכ״ מ שאמ ר א ל תקברוה ו וכו ׳ . בפ ׳ נגמ ר הדי ן איבעי א לה ו קבור ה משו ם
בזיונא הו א א ו משו ם כפר ה הו א ול א היפשיט א . ורכינ ו ז״ ל כת ב שיקברוה ו
שאסור להניח ו בל א קבור ה וכ״ ר בפי״ ב מהל ' קבור ה א ם צו ה של א יקב ר אי ן שומעי ן ל ו
שהקבורה מצו ה שנאמ ר כ י קבו ר קקברנ ק וקש ה א״ כ מא י מבעי א ל ן בפ ׳ נגמ ר הדי ן ה א
כיון שהקבור ה מצו ה לא ו כ ל כמיני ה ל י ־■ ר ל א תקברונ י וא״ כ אמת י ל א איפשיט א בעיי ן ,

וחולי סוב ר רבינ ו ז״ ל דמ״ מ מבעי א ל ן שהמצו ה שצוה ה תור ה הו א משו ס כפר ה א ו
מפום בדונ א והשת א דל א איפשיט א הו י ספ ק איסור א דהי א מצו ה מ ן התור ה וצהוימר א
וכדכתב ש ם בע ל כ״ מ ז״ ל בש ם הרמב״ ן ז״ ל :

פ־ ״ ב א שכ״נ ז שאס ר כנ י וכו ׳ . כת ב ה״ ה ז״ ל ודוק א של א במקו ם בכו ר וכו ׳ .

קשה קצ ת כיו ן דלפו ן ירוש ה בבכו ר ל א מהנ י ואמרינ ן דלשו ן מהנר .

הוי לשו ן ירוש ה ביור ש לפ י דע ת רבינ ו ז״ ל א״ כ אי ך מהנ י לשו ן מתנ ה בבכו ר ה א כיו ן
דירושה ל א מהנ י ואח ה עוש ה המתנ ה כירוש ה אינ ו כלו ם וכמ״ ש ה״ ה ז״ ל לקמ ן גב י
צריח א ס את ה עוש ה המחנ ה כירוש ה א ף הי א אינ ה כלו ם . ועו ד קשה . מ ה שאס ר בגמר א
רב אח א ב ר עז א לדבר י ר ' יוחנ ן ב ן ברוק א נכס י ל ך ואחרי ך לפלונ י דלדע ח רבינ ו ז״ ל
המתנה ביור ש הו י לשו ן ירוש ה ואי ן ל ה הפס ק א״ כ לרבנ ן דמהנ י לשו ן מתנ ה אית א נמ י
לדין דנכס י ל ך ואחרי ך וכו ׳ דאי ן ל ו הפס ק בשלמ א א י מחנ ה ל א הו י לשו ן ירוש ה ניח א

יז לשג י מ׳/י ט ׳-ז ו י < > י • ׳. ׳ ) ״ * 1 ״ ן " ~ י י ' ' ~ ~ י 7 ־

ליורשו י ו *ישכי ב מר ע שאמ ר נכס י ל ך ואחרי ך לפלונ י והי ה ראשו ן ראו י ליורש ו ופי־ר ש

ואמר ל א משו ם ירוש ה אנ י נות ן ל ך שאי ן ל ה הפס ק אל א במתנ ה והר י הפסקתי ה . השנ י

קונה

א סט״ ג עשי ן סי ׳ פ ג טוח׳ מ סי ׳ רנ ג : ב ג ס 1 ״ . ש ם : ג סמ׳ ג ש ס עוח״ מ סי ׳ רפ א : ד סט״ ג עשי ן סי ׳ פ ג ;

משנה למל ך

פי״ב ד וא ם הי ה הראשו ; ראו י ליורש ו כ1 ׳ . ז״ ל היא׳ ש ז׳ ל כתפונ ה כל ל מ ׳ סימ ן ג ׳ רה ל
-מתה ויית ה נשוא ה והניח ה נ ת וצות ה שיעו ל נעל ה חצ י הנכסי ם ונת ה הצ י האח ר
וצותה עו ד שח ם תמו ת נת ה י,וד ם שתנש א שיהי ו הנכסי ם לאחו ת יה ל כו׳ . השונ ה אנ י הנ ת יור ש כ ל
הנכסים כו ׳ כדא־ת א נס ׳ י ש נוחלי ן נכס י ל ך ואחרי ך לפלונ י א ס הי ה הראשו ן ראו י ליורש ו אי ן לשנ י
נמקום ראשו ן כלו ם שאינ ה לשו ן מתנ ה אל א לשו ן ירוש ה כו ׳ וי ש לדקד ק דלמ ה הצרי ך הר ג זכו ת
לאני הנ ת מההי א דירוש ה אי ן ל ה הספ ק תיפו ק לי ה דעיק ר צוואת ה אי ן אנ ו צריני ן ל ה דממיל א מכ ח
כתהנה יורש ת הנ ת חצ י הנכסי ם ול א הית ה רח ל רשא ה להפקי ע נחיי ה חלר , נת ה כמ״ ש הר ב עצמ ו
נכלל נ״ ה סי ׳ א ׳ א׳ כ מעול ם כיו ן של א הית ה יכול ה להפקי ע חל ק הנ ת ה׳ נ אי ן כ ח כיד ה להתנו ת
תנאי כמ ה שאינ ו של ה וכע ת צ״ ע :

ה אב ל הכרי א בנת ן מתנ ת כרי א ע ל דר ן ז ה כו ׳ . עיי ן נתשונו ת הרשכ׳ א ז׳ ל סי ׳ אל ף קט״ ח
דמוכח ה־י ך מז ה ודנרי ו צ׳ ע . והכר ע ה׳ ה ז׳ ל הכרעת ו מכרע ת שא ס את ה עוש ה מתנת ו
כירושה א ף הי א אינ ה כלו ם ודור , נ האוס ר נכס י ל ך ואחרי ך לפלונ י א ם ל א ישת ה יי ן וענ י ע ל
תנאו ישת ה יי ן י ש להסתפ ק א ם תחזו ר המתנ ה לנות ן ונאמ ר שמעול ם ל א הית ה כוונת ו ניתנ ו לראשו ן
אלא נזמ ן שהו א ח י ואח״ כ רצ ה לית ן מתנ ה אחר ת מכח ו לאח ר כתנא י ולפ י ז ה כ ל של א קיי ם
כתנאי חוזר ת גימתנ ה לנות ן . א ו דילמ א כוונת ו הית ה ליחנ ה לראשו ן לעול ם אל א ש״תנ ה "א ם צ א
ישתה פלונ י יי ן הפסד , מתנת ו ותהי ה לפלונ י ולס׳ ז א ם שת ה יי ן נט ל התנא י ול א נפסר, ה מתנת י וזכ ו
נה יורש י המקכ ל הראשו ן :

או

^ן־ן 1 ג. | וגן;.*׳ ״ ן ן 'י׳-׳יי•. ! —י׳״ ״ ' ״ • .

דלרבגן דל א מהצ י לשו ן ירוש ה אל א לשו ן מחנ ה(ליח ) [אית ] ל ה הפס ק אב ל צרבינ ו ז״ ל קש ה .

י״ל דלרננ ו דירוד י ל א סהנ י ודא י דלשו ן מחנ ה לדידה ו ל א הו י לשו ן ירוש ה דודא י אי ן כוונת ו ירוש ה כיו ן דל א מהצ י וי ש ל ה הפס ק הב ל לר״ י ב ן ברוק ה דירוש ה מהג י הו י מחג ה
לשון ירוש ה ואי ן ל ה הפס ק וה״ ה בבכו ר כיו ן דלשו ן ירוש ה ל א מהנ י ל א הו י ש ם מחצ ה לשו ן ירוש ה וי ש ל ה הפס ק •

מנדל עו ז

ר׳י אלפ ס ז״ ל כהלכו ת ננ' כ ס ׳ מ י שמ ת : ושו ב מעש ה כאח ד וכו ' ע ד וכ ן כ ל כיוצ א גדכרי ם י,. ו .
ס׳ המוכ ר א ת י:י ת (ד ף ע׳א ) : שכ״ ט שאמ ר תנ ו לבנ י שר, ל וכו ׳ ע ד כהוצא ה יות ר מדא י . נ .׳נו ת
ם׳ מציא ת הא־׳ ה (ד,־ ־ ס׳ט ) : שכ׳ מ שצו ה ואמ ר כו ' ע ד סו ף הפר ק . נכתונו ס ס נער ה שנתפתת ה .
פי״ב שכ׳ מ שאמ ר כו ׳ ע ד אי ן דנריוק״מי ן . ס ׳ י ש נוחלין(ד ף ק'ל ) משנ ה וגמ ׳ נ שב׳ מ שאמ ר
נכסי וכו ׳ ע ד מספי ק לה ן : כת ב הראנ״ ו ז״ ל כ ל מ״ ש נכא ן ל א כת נ וכו ׳ : ואנ י חומ י

הגהות

[ט] אב ל א ם ל א הי ה טע ם ז ה קיימ א ל ן מצוד , לקיי ם דיבר י המ ת אן * בברי א שמ ת
כדמסקינן בט״ ק דגיטי ן ואמ ר ר״ ת דוק א בשלי ש שרושל ש מתחל ה לכ ך כגו ן הול ך מנ ה
לפלוני שאנ י נות ן ל ו ואח״ ב מ ת המשל ח בספ׳ ק דגיטי ן אב ל בעלמ א אי ן מתקיי ם צוו י
בריא שט ת אל א ע ל יד י קניי ן דוו ר, א שכ״ ט דברי ו ככתובי ם וכססורי ן דמ ו ס׳ ה ועיי ן
ב־ שוב ה בסי ׳ י׳ ח ולקמ ן ספ׳ י ע׳ ש ס׳ ט מציא ת האשד , ום ׳ י ש נוחלי ן : [י ] עיי ן בתשוב ה
י׳ז ש ל ספ ר נויקי ן ! [א ] כדפסק ו אמורא י בגמר א הלנ ה כר ׳ יוחנ ן ב ן ברו ר, ה אב ל א ם

עיקר י ן ש ל סס ר בזיקי ן • ע ו עעו✓! ! י• • ^^^ 11 .... ן . ן —י׳ן ־ . ־ — ־־ ־

מר אי ש שלונ י יירשנ י במקו ם שי ש ב ת בת י תירשנ י במקו ם שי ש ב ן ל א אמ י כלו ם כדאית א הח ם וע׳ ש ע׳ב : [נ ] עיי ן בד.ל ׳ נחלו ת ט״ ו ז (: ] השי ב מור י רבינ ו ץ^ ל דמכא ן

מג'1 משנ ה

טלד משנ ה

קנץ. הלכו ת זכי ה ומתנ ה פי״ ב

טלד טשנד ז ט ב 123

הצד ^ הבר״ח א . ומירוצי ן א״יי ם יאייי י בז ה : לפיכ ד א ם נת ן המעי ח ע״ י שלי ש אי ן לשנ י אל א מ ה ששיי ר ראשו ן אל א שגס ן ראשו ן לאח ר אב ל לעצמ י כגו ן שנחנ ם למ י שראו י
. ״ ^ יייס ר אח ר מ ה שאמו ר למע^ ה וכא ן הובא ה הבריית א : ליורש ו שהו א כעצמ ו לא ו כ ל כמיניה . והטע ם נרא ה שהו א מפנ י שכוונ ת הגוח ן כשאמ ר ואחרי ך

^ י מ ת שנ י אמ ר מית ת ראשו ן וכ ו . בריית א נ י ש נוחלי ן(ד ף לפלונ י ל א הי ה בדעת ו שיוכ ל המקב ל הראשו ן לתח ם לבני ו א ו ליורשי ו שא״ כ ל א עש ה ול א כלו ם

^קכ^ני;) וה_א^שטי ה בג ^ מקבלני ם ו^ז ה לשונ ה נכס י ל ך ואחרי ך ייר ש פלונ י ואמר י כשיורש ו שכ ל מ ה שי ש לאד ם הו א נות ן לבני ו . אב ל כשאינ ו יכו ל לתת ס לבני ו א ו ליורשי ו אע״ פ

שיוכל לחת ם לאחד ם אי ן אד ם חוט א ונות ן
קונה מ ה שמשיי ר הראשו ן . לפיכ ך א ם נת ן המעו ת לאחרי ם ז ה דע ת רבינ ו וכ ן פיר ש רבינ ו חננא ל
יד שליש . א ו שאמ ר ת^ ^ ז״ ל ה״ מ א ם נשנ ו ר ב ביב י לאח ר אב ל לעצמ ו

משום ירוש ה אנ י נותנ ם לה ם . והנשא ר מ ן הנכסי ם אח ר
מותם יהי ה לפלונ י . אי ן נותני ן לה ם אל א שק ל אע״ פ שאינ ו
מספיק לה ם : ז *נכס י לפלונ י ואחרי י השג ת הראב״ ד
לפלוני. מ ת ראשו ן קנ ה שני . מ ת שני י *נכס י לזלונ י ואחרי ו לסלוג י
הרי אל ו ש ל יורש י השנ י . מ ת שנ י
בחיי ראשו ן יהי ו הנכסי ם ש ל יורש י
ראשיו • ח יאע״ פ שאי ן לשנ י אל א
מה ששיי ר ראשו ן אסו ר לראשו ן
יילמכור ולית ן גופ ו אל א אוכ ל
הפירות ע ד שימו ת ויזכ ה השני :

ט וא ם עב ר הראשו ן ומכ ר ונת ן
במתנה . אי ן השנ י מוצי א מי ד
[י] הלקוחו ת שאי ן לשנ י ל א מ ן
הגוף ול א מ ן הפירותאל א הנשאר .