Section 246

במקום דליכ א פסיד א למלו ה אל א בי ן בינוני ת
לזבורית דמ״ מ גוב ה הו א חוב ו אב ל במקו ם
שיפסיד בע ל חו ב חוב ו לגמר י ודא י שרי ף

ממתנת שכ״ מ במקו ם פסיד א גמור ה

כמזון

שויוה

דכרץ

האשה והבנו ת ומלו ה ע ל פ ה דכירוש ה
רבנן למתנ ת שכ״ מ וה״ ה לכתוב ת בני ן
ע״כ :

י מתנ ת שכ״ מ שכתו ב ב ה קניי ן וכו ׳ .

כשמואל דאמ ר הכ י פר ק מ י שמ ח(ד ף
קנ״ב) דהלכת א כוותי ה בדינ י . ומ״ ש בי ן שהיח ה
במקצת הנכסי ם . הו א כמגל ה דעת ו שמחמ ת
מיתה נותנ ן ויתבא ר בפר ק ז ה וכ״ כ ז״ ל :
יא וא ם קנ ו מיד ו וכו ' . פשו ש ומבוא ר ש ם
שכ״ט

שכשניהם : ז שכי ב מר ע שאמר ו ל ו נכסי ו למ י . ואמ ר
להם דומ ה שי ש ל ו ב ן א ו שאשת ו מעובר ת עכשי ו
שאין ל ו ב ן א ו שאי ן אשת ו מעובר ת נכסי ו לפלוני .

ונודע שי ש ל ו ב ן א ו שהית ה אשת ו מעובר ת אע״ פ
שהפילה א ו מ ת הב ן אח״ ב . אי ן מתנת ו מתנ ה • ח מתנ ת
שכיב מר ע אינ ה קונ ה אל א לאח ר מית ה . ואי ן אה ר
זוכה בדב ר שצו ה ל ו בי ן במקרק ע בי ן במטלטל י אל א
לאחר מית ה ז ט [ה ] לפיכ ך מוציאי ן לכתוב ת האש ה
ומזון האלמנ ה והבנו ת מי ד אל ו שצו ה לת ת להם . שהר י
במיתתו נתחייב ו הנכסי ם בכתוב ה ובמזונו ת . ואל ו שנת ן
להם ל א יקנ ו אל א לאח ר מית ה : י מתנ ת שכי ב מר ע
שכתוב ב ה קני ן . בי ן שהית ה במקצ ת נכסי ו בי ן שהית ה בכ ל נכסי ו . חוששי ן ל ה שמ א
לא נמ ר להקנות ו [י ] אל א בשט ר . והואי ל ומתנ ה ז ו ל א תקנ ה אל א לאח ר מית ה . אי ן שט ר לאח ר מית ה והר י [, ] המתנ ה
בטילה : י א וא ם קנ ו מטנ ו כד י ליפו ת כ ה המקב ל . כגו ן שכתו ב וקנינ ו ממנ ו מוסי ף ע ל מתנ ה ז ו . הר י הי א קיימ ת :

שכיב

לחם משנ ה

כמקדיש עצי ם ואבני ם וזה ו שכת ב יבי ט כפ ו שביאר ט דהיינ ו בס״ ג מהלכו ת איסור י
מזבח אב ל כא ן כח ב נוש ל כפרו ת שבשניה ם דהיינ ו כרבנ ן . ואפיל ו שאנדרוגינו ס די ט
להיות ברי ה בפ״ ע גב י בכו ר כדמשמ ע מההי א סוגי א דת ׳ חל ו מומי ן מ״ מ כב ר אמרנ ו
דרבנן אפיל ו שיהי ה ברי ה בפ״ ע את י לשעמייה ו ובפ״ ה מהלכו ת נחלו ת השו ה טומשו ס
לאנדרוגינוש וחע״ פ שהו א ברי ה בפ״ ע כד ץ ספ ק ליינינ ן לי ה כדכת ב ש ם ה״ ה ז״ ל אב ל
הטור ס״ ל דנה י דחשבינ ן לי ה גב י מחנ ת שכ״ מ כשומשו ם דשעס א משו ם דזכ ר ונקב ה
קאמר אפיל ו שיהי ה חצי ו זכ ר וחצי ו נקב ה נחכוי ן לפחו ת שבשניה ם אב ל לעגי ן ירוש ה
דליתיה לה ך שעמ ה ודא י דאינ ו יור ש דברי ה בפ״ ע הו א . ז ה נ״ ל נכו ן לייש ב דע ת יבינ ו
ודעת הטו ר ז״ ל . עו ד כה ב ה״ ה ז״ ל כא ן ופירש ה רבינ ו ז״ ל דוק א בשכ״ מ וכו ׳ קש ה
כיון דה ך אייר י לדע ת רבינ ו ז״ ל בשכ״ מ דוק א א״ כ בפכ״ ב מהל ׳ מכיר ה גב י וא ס הי ה
בנו הואי ל ודעת ו ש ל אד ם קרוב ה אצ ל בג ו קג ה דדע ת רבינ ו דאייר י בברי א והכרי ע
דכן הו א דסח ס אמ ר וה א ל א אמר ו סת ם דהכ י אמרינ ן הח ם וא״ ח משנתנ ו כלומ ר
דילדה זכ ר הואי ל ודעת ו ש ל אד ם וכו ׳ ו־ז״ כ כיו ן דה ך טעמ א דהואי ל גאמ ר ע ל משנת ט
ומשנתנו לדע ת רכי ש ז״ ל ע״ כ אייר י בבכ״ מ א" כ ל א אמר ו סת ם אל א דוק א בשכ״ מ .

וי״ל דמא י דקאמ ר סת ם אמר ו ר״ ל הטע ם דהואי ל וחלק ו וכו ׳ הו י דמשמ ע אפיל ו בכ ל
אדם אע״ פ שנאמ ר ע ל משנתנ ו :

ט שהר י במיתת ו נחחייב ו וכו ׳ . משמ ע דדע ח רבינ ו ז״ ל הו א לומ ר דקדמ ו הכתוב ה
והמזונות למתנ ת שכ״ מ שכ ן כת ב שהר י במיתת ו וכו ׳ ואל ו שנת ן לה ם ל א
נקנו אל א לאח ר מית ה וכ ן כת ב הכיו ר נמצ א שה ם קדמ ו למקב ל ובפ״ ט מהל ׳ אישו ת כת ב
הרי המחנ ה וחיו ב הנכסי ם בתנאי ם אל ו ב־י ן כאח ד והו א לשו ן הרי״ ף ז״ ל בפ ׳ י ש נוחל ץ
משמע דוק א משו ם דאת ו בהד י הדד י ול ח שקדמ ו הכתוב ה והמזונו ת למחנ ה . וי״ ל דמ ה
שהם קדמ ו הו א שהסיו ב מהכחוב ה והמזונו ת לכשימו ת הו א חיו ב קוד ם למתנ ת שכ״ מ
שהיא מאוחר ת לחיו ב הכתוב ה והמזונו ת אע״ פ שחיו ב שניה ם כאח ד הו א :

כתב ה״ ה שהר ב ן ׳ ס-ג ש למ ד מכא ן דמלו ה ע״ פ כיו ן ש;וב ה מ ן היורשי ן ק״ ו שגוב ה
ממתנת שכ״ מ . וי ש פירכ א ע ל ק״ ו ז ה ש ל הר״ י ן ׳ מיגא ש ז״ ל דה א מצינ ו מתנ ת
שכ״מ דאמר ו בהניזקי ן דהיכ א דליכ א פסיד א למילה א עבד ו ב ה רבנ ן תקנת ה כגו ן
שהראשון אי ח לי ה בינוני ת ובתר א חי ת לי ה זבורי ח אע״ פ שבע ל חו ב דינ ו כבינוני ת ל א
גבי אל א מבתר ה דאי ת לי ה זבורי ח ויאב ד דינ ו דבימני ח משו ה לי ה פסיד ח גמור ה למלו ה
וכיורש כור ע כח ו דא ס ליור ש אח ד י ש ל ו בינוני ת ולאח ד י ש ל ו זיבורי ת יגב ה ס ן
היינונית ול א יאכ ד דינ ו נמצ א שהור ע כ ת היור ש ממתנ ת שכ״ מ והו א יוכי ח לבש ל הק״ ו .

וי״ל דאי ן ק״ ו אל א היכ א דאיכ א פסיד א משו ם דל א מססיי ח תקנח א דרבנ ן במתנ ת שכ״ מ
היכא דאיכ א ססיד א אב ל היכ א דליכ א פ ס ל א דמסתיי א תקנת א דרבנ ן להכ י בדי ן הו א
לבמתנת שכ״ ס יאמ ר הנחת י ל ך מקו ם משא״ כ ליור ש :

חלה עליה ם . ומשמ ע דרבינ ו דפס ק דטומטו ם ואנדרוגינו ס מס ל כפחו ת שבשניה ם חי ת לי ה
כרבנן והאלית א דבפט״ ו מהל ׳ מעש ה הקרבנו ח כה ב רבינ ו ז״ ל היח ה ל ו בהמ ה מעובר ה
ואמר א ס חל ד זכ ר הר י הי א עול ה וכו ׳ ילד ה טוממו ס ואנדרוגינו ס אינ ם קדשי ם והר י
הן חולי ן כמ ו שכיארנ ו ע״ כ . משמ ע דהיינ ו כרי״ ש ות ו קשי א דבס״ ד מהל ' בכורו ת כה ב
שהוא אנדרוגינו ס אי ן ב ו קדוש ה כל ל נול ד טוסטו ה ה״ ז ספ ק בכו ר וה א ודא י ה ! י דל א
כרבנן ודל א כר״ ש דלרבנ ן דסליג י בכיומסו ם ואנדרוגינו ס חרווייה ו אי ת לה ו דהו י ספק א
ולר״ש הי ה לי ה דחרווייה ו ברי ה כפ י פירו ש רסב״ ם שפיר ש ס ם . וקש ה עו ד מז ש ע ל הר י
בעל הטו ר דבהל ׳ מחנ ת שכ״ מ כת ב כדבר י רבינ ו ז״ ל דגוט ל כפחו ת שבש ר ה ה ובהל ׳
נחלות גב י ירוש ה כת ב דטוסטו ם בנכסי ם מרובי ם דומי ם מוח ו אצ ל הבנו ת אב ל אנדרוגינו ס
הוי ברי ה ב פ ע וחינ ו ל א כב ן ול א כב ת ואמא י ה א כיו ן דתרווייה ו חשי : לה ו כשפק ח
גבי מתנ ת ש:״ מ גב י נחלו ת נמ י הי ה ראו י לח ת לה ס די ן שו ה ודוחי ן אות ו . וי״ ל דרבינ ו
ז״ל נשמ ר מז ה דבפ״ ה מהל ׳ נחלו ת השו ה טומטו ם ואנדרוגינו ס וכת ב בשניה ם מהי ן אוח ו
וישב ל ו אב צ מ״ מ קש ה עלי ו הקושיו ת שהקשינ ו . ונרא ה לתר ן לכ ל הקושיו ת הגזכרו ח דר״ ש
כי פלי ג עלייה ו דרבנ ן ואמ ר אי ן קדוש ה מל ה עליה ן דהיינ ו קדוש ת פי ו כדכתב ו ש ם התום ׳
ליישב דבר י אבי י אב ל מ״ מ קדוש ה אי ח לה ו משו ם דהו י ספ ק בכו ר מ ך טומטו ם אליב א
דרב חסד א דאי ת לי ה בפ ׳ חל ו מומי ן דטימטו ס ספק א הו י אב ל אנדרוגינו ס ברי ה בפ״ ע
ופלוגהא דרננ ן ור״ ש ל א חלי א בפירו ש רשב״ ם ז״ ל א י הו י טומטו ם ברי ה בפ״ ע א ו ספ ק
וכן חנדרוגינו ם דבי ן שירי ה טומטו ם ואנדרוגינו ס ספ ק א ו כרי ה בש״ ע מ״ מ פלוגתייה ו
חליא אימא ־ דאמ ר ה ם זכ ר א ס נקב ה משתמ ע לזכ ר ודח י א ו לנקב ה א ו דילמ אאפיל ו
ספק זכ ר ספ ק נקב ה א ו חצי ו זכ ר וחצי ו נקי ה דלרבג ן כיו ן שאמ ר א ם זכ ר א ס נקב ה
כוונתו אפיל ו שיהי ה ספ ק א ו שיהי ה חצי ו זכ ר וחצי ו נקב ה דהיינ ו ברי ה בפ״ ע ימו ל כפחו ת

שבשניהם . חב ל לר״ ש בי ן שיהי ה ברי ה בפ״ ע א ו ספ ק אי ן כוונת ו אל א ע ל הזכ ר ודא י

או ע ל הנקב ה ודאי ת ולהכ י גנ י עול ה ושלמי ם קאמר י רבנ ן דמל ה קדוש ת פ ה א: ל
לר״ש ל א חל ה ומ״ מ כיו ן שאמ ד קדו ש הו א קדו ש מספ ק גב י טומכו ס אב ל גב י בהמ ת
חולין לכ״ ע ל א הו י קדו ש טומטו ם ואנדרוגינו ס הנולדי ם דבה א קי״ ל המקדי ש טומטו ם

ואנדרוגינוס כמקדי ש עצי ם כרכה ב רש״ י ז״ ל בפ״ ג מהל ׳ איסור י מזנ ח וא י הו ו אמר י רבנ ן

התם דח ל קדוש ת ס ה עלייה ו משו ס דכב ר הא ס קדש ה דהו י בכו ר א ו בהמ ת הקד ש
אבל חולי ן ודא י ד ל א דאפיל ו שיהי ה כוומ ו ע ל טומטו ם וע ל אנדרוגינו ס אינ ו קדו ש
כדכתיבגא . א ו אפש ר דרבנ ן סבר י הת ם דחיי ל קדוש ת פ ה עלייה ו משו ם דס״ ל דהיי ל
קדושה ע ל טומטו ם ואנדרוגינו ס אב ל אנ ן ל א קי״ ל הכ י כדכת : רבינ ו ז״ ל בפ״ ג מהל ׳
אישורי מזב ח וא'׳ כ י:״ ש רביג ו ז״ ל בפס״ ו מהל ׳ מעש ה הקרבנו ת ככול י עלמ ח חח י דהיינ ו
בהמת חולי ן דאפיל ו לרבנ ן דקי׳י ל כווסייה ו דסבר י דכ י קלמ ר זכ ר ונקב ה אפיל ו ע ל
ספק א ו ברי ה בפ״ ע קאס ר הח ס ל א מיי ל קדוש ה עלייה ו דאפיל ו הקדיש ן בפירו ש הו י

משנה

קצוב שדברי ו קיימי ם א ף לסנר ת יכינ ו וכ״ כ הרי ב ס״ מ חי א סי ׳ ס״ ס . וצ״ ע דה א קי״ ל מלת א דליתי ס
ככריא ליתי ה כשכ׳ מ . ועיי ן כמרדכ י ס׳ ש ד ׳ וה ׳ :

ט לפיכ ך מוציאי ן לכתונ ת האש ה כו ׳ . כת כ הר נ מהרש׳ ך נחשונ ה ה״ ג סי ׳ צ׳ ו וו' ל וירא ה ח ה
האיש יאונ ן המצו ה להולי ך עצמותי ו לא׳ י הו י כנות ן מתנ ת שכ׳ מ דמ ה ל י נות ן נכסי ו
לאחרים מ ה ל י מנו ה להולי ך עצמותי ו כו ׳ ואפיל ו את״ ל דסמצו ה להולי ך עצמותי ו לא׳ י הו י כנות ן
מתנת שכ' מ אס׳ ה מתנ ת שכ׳ מ כה׳ ג די ן הו א של א תפקי ע כו ׳ יע״ ש . ול י ירא ה נרו ר דלסכר ת
הראב׳ד דהשי ב משעבד י מתנ ת שכ׳ מ לגב י מזו ן האש ה והכנו ת (א״ ה כמבוא ר נהפגו ת סי׳ ט מהל ׳
אישות יע״ש ) ל א פנ י צ י ני ן מסנ ה מעכשי ו למצו ה שיתנ ו לפלונ י מנ ה אחר י מופ ו יסו ף סו ף מהשת א

הגהות מיימוניו ת

למלך

שכ״ם

[ה] וכ ן סירשב׳ ם דאלמנ ח ניזונ ת טמתנ ח שב׳ ם אב ל ממתנ ת ג;;ור ה בקניי ן ל א ניזונו ת
עב׳ל . ועיי ן בהלכו ת אישו ת ס׳ א ע׳ ב : (ו ] כשמוא ל דאמ ר ל א ידענ א מא י אידו ן ב ה
ודלא סיי ב דאמ ר ארכב ה אתר י ריכש י דהלכח א כשמוא ל בדינ י ע׳ ב : [ז ] וכ ן אומ ר רשב׳ ם

דנל שכ ן כשאי ן הקניי ן כחו ב כשע ר שיחר ע הקניי ן א ת המתנ ת . ואומ ר ר׳ י שאי ן חילו ק כדי ן ז ה בי ן תגי ע לי ד המקב ל מתנ ת כי ן ל א תגי ע סס ר תמצו ת ע״ כ 1

חייל מחניז ו אל א שקנ ע ומ ן למהנת ו וא י ל א מייל א מהשת א לקמי ה נמ י ל א חייל א :

יא וא ם קנ ו מיד ו כד י ליפו ת כ ח המקב ל כו ׳ . בתשוב ה להרמב׳ ן סי ׳ ו ׳ כת ב וז׳ ל ז ה שנת ן
בצוואת שכ' מ ל א מל ה מתנת ו ע ד לאח ר גמ ר מית ה וא' כ אפיל ו קנ ו מיד ו כמייפ ה כח ו ל א
נתייפה כו ׳ . וכת ב ע ל ז ה מר ן הנ״ י סי ׳ ר' נ (מי׳א ) וז׳ ל חמיה א ל י דא״ כ כשאמר ו במתנ ת שכ״ מ
שכתוב ב ה קני ן שא ם קנ ו מיד ו שמייפ ה כח ו מהנ י היכ י משכח ת ל ה וצ׳ ע ע׳ כ . ונ׳ ל להלי ן בע ד
הרמב׳ן ז״ ל דה׳ ק דבנדו ן דידי ה צו ה מתחל ה לעדי ם לחתו ם ובתו ך ז ה מ ת ו; א נחת ם . והוכ ר הר ה
לאע״ג שקני ן שקנ ה לייפו ת כח ו הי ה ל א אמרינ ן דהשע ר שצו ה שיכתב ו לייפו ת כח ו הי ה אל א אמיינ ן
שמא ל א נתכוו ן להקנו ת אל א בשט ר ואי ן שע ר לאח ר מית ם ודו ק :

חוששץ

מגדל עו ז

מתנת שכ׳ מ אינ ה קונ ם נג ד אל א לאח ר מית ה . פ ׳ י ש נוחלי ן(ד ף קל״ו: ) : מתנ ת שכ׳ מ ום ׳
עד הר י ז ו קייי ת . ם ' מ י שמ ח (ד ף קי׳ג ) •

112

בסף סש ״ קני ן . הלכו ת זכי ה ומתנ ה פ״ ח מני ד משנ ה

השגת הראב״ ד

*שכ״מ שאמ ר כחנ ו והנ ו לפלונ י
מנה ע ד כוחני ! ומהני ן לאח ר
מיחה וכו ' . א״ א אנ י וחניר י
אומרים ואפיל ו כחנ ו מחיי ם
[לפי שהעדים ] שלוחי ם ה ם וכיו ן
שהשולח מ ת מעש ה השליחו ת
נטל שהר י ל א נהקיי ם מעש ה
השליח אפי ׳ שע ה אה ה מחיי ם ;

׳שכ״מ שכת נ כ ל נכסי ו מתנ ה
סתם וכו ׳ ע ד כמתנ ת נרי א
וכו׳ . א״ א וא ם שיי ר צריכ ה
קנין כ י גל א קני ן אונ ה כלו ם ,
עכ׳ל: