Section 244

כתג הר״ ן דטעמ א דמילה א דטו ן
שמח מ י שנשחלח ו ל ו מספק א מילה א ח ס נכסי ו
משועבדים ל ו א ם לא ו מכיו ן שאינ ו יכו ל לשמו ח
עם המשל ח כדר ך ששמ ח המשל ח עמ ו ומשו ס
דמספקא מילת א אזלינ ן בת ר מנהנ א ;

כיצד

םנידסש״ קני [ . הלמ ת זכיי ה ומתנ ה פ״ ז כס ף משנ ה נה09 ז

נ ואי ן •ס ל 01 ׳ סל י יאונ ן שגש א . ני״ס א שי ע ף שמ א שר : ד עש ה ראמ ן נשיססי א 01 ׳ . נאוא ה ני״ס ש ש ם ; ה יאונ ן ש1ש א אש ה סל א וני' , סימר א די ג מג א

שם. ומ״ ש במקו ם שאי ן דרכ ן לקרו ת וכו׳ . פירו ש המימר א הואדהנ ל הול ך אח ר המנה ג :

ז וכמ ה מנכיןוכ ו . כאיח ה מימר א ולשו ן הג מ ביות ר משל ע מכא ן ואיל ך איני ש איני ש כ י משיכותי ה ופירשב״ ם שלפ י מ ה שהו א חשו ב האכילה ו מעדני ם ביות ר והמות ר ישל ם עכ״ ל . אי ל
ה ז ל^^י " א ם הי ה ^משל ח אד ם חשו ב שאפיל ו ית ר סד ׳ אצל ו כפחו ת מד ׳ אצ ל אחרי ם משל ם לי ה פלג א ומנכ י פלנ א כדעבדינ ן בפחו ת מד ׳ באחרי ם וא ם אינ ו אד ם

זה אש ה ול א החזי ר ל ו השושבינו ת הר י ז ה תובע ו
בדין ומוצי א ממנ י : ג ואי ן יכו ל לתבע ו ע ד שיש א כדר ך
שנשא הו א . כיצ ד ראוב ן שנש א בתול ה ושל ח ל ו שמעו ן
שושבינותואח״ ב נש א שמעו ן אלמנה . אינ ו יכו ל לתבו ע
להחזיר ל ו השושבינו ת שהר י אומ ר ל ו אינ י מחזי ר ל ך
אלא בבתול ה כמ ו שנת ת ל י . וכ ן א ם של ח ל ו בנשוא י

אלמנה אינ ו יכו ל לתובע ו להחזי ר ל ו בנשוא י בתול ה • * ד ייעש ה ראוב ן משת ה בגלו י
ובפרהסיא ועש ה שמעו ן בצנע ה . א ו שעש ה ראוב ן בצנע ה ושמעו ן בפרהסי א אינ ו יכו ל
לתבעו. שהר י אומ ר ל ו אינ י עוש ה עמ ך אל א כדר ך שעשי ת עמ י : ך ן ראוב ן שנש א איס ה
ושלח ל ו שמעו ן שושבינו ת ואכ ל ושת ה עמ ו ואח ר כ ך נש א שמעו ן כנשוא י ראוב ן עצמ ן
ובא ראוב ן ואכ ל ושת ה עמ ו . א ו שקר א ל ו שמעו ן ול א רצ ה לב א . א ו שהי ה במדינ ה
ושמע ^קו ל טבל א במקו ם שאי ן דרכ ן לקרו ת אח ד אח ד אל א כ ל השומ ע יב א . ושמ ע ול א
בא . חיי ב להחזי ר ל ו השושבינו ת כול ה . שהר י יד ע ול א ב א א ו קר א ל ו במקו ם שדרכ ן
לקרות אח ד אח ד ול א בא : ו ל א הי ה ראוב ן במדינ ה מנכי ן ל ו דמ י מ ה שאכ ל ושת ה
שמעון אצל ו ומחזי ר ל ו שא ר השושבינו ת . וכ ן א ם הי ה במדינ ה ול א קראה ו א ו ל א הודיע ו
מנכין ל ו וי ש ל ו עלי ו תרעומ ת מפנ י של א הודיע ו * השג ת הראב״ ד

ץ 'יוכמ ה מנכי ן . נהג ו בנכו י א ם דינ ר אה ד של ח ל ן *וכמ ה מנכ ץ וכו ׳ ע ד ומשל ם ל ו השא ר , א׳ א ל א
שמעון אינ ו מחזי ר ל ו כלו ם שהר י זך ן ^ ראית י משיבו ת ע ם צרו ת מי ן :

ואם ית ר ע ל הדינ ר ע ד סל ע מנכ ה ל ו מחצ ה . מסל ע ולמעל ה אומדי ן דע ת המשל ח :

ח ושיעו ר השושבינו ת א ם אד ם חשו ב מנכ ה ל ו מחצ ה . וא ם צ ר עי ן ומדקד ק בהוצאת ו
אינו מנכ ה ל ו אל א שיעו ר מ ה שאכ ל ושת ה ומשל ם ל ו השג ת הראב״ ד

השאר * ס *מ ת שמעו ן קוד ם שיש א אש ה א ו שנש א •מ ת שמעו ן קוד ם שנש א אש ה ע ד אי ן היורשי ם
ומת בתו ך ימ י המשת ה אי ל ראוב ל חיי ב להחץי ף י!,יןף^ , משלמי ם כלום . א׳ א מעול ם ל א ראית י בגמר א מנה ג

לשושבינות אל א לסבלומת :

עמו : י לפיכ ך א ם שמ ח עמ ו ואח ר כ ך מ ה שמעו ן . א ו קר א ל ו ול א ב א א ו של א הי ה
במדינה א ו של א הודיע ו הואי ל ושלמ ו ימ י המשת ה ואח ר כ ך מ ת שמעו ן . חיי ב ראוב ן
להחזיר השושבינו ת ליורשי ו א ו כול ה א ו בנכו י א ם ל א הודיע ו א ו ל א הי ה עמ ו במדינ ה :

יא ימ ת ראוב ן ואח ר כ ך נש א שמעו ן אש ה ושלמ ו ימ י המשת ה . מקו ם שנהג ו לגבו ת
השושבינות מיורשי ן כופי ן יורש י ראוב ן להחזי ר בנכוי . ומקו ם של א נהג ו אי ן היורשי ן
משלמין ^^** 9 ♦ יי ב מ ת ראוב ן אח ר שנש א שמעו ן אש ה ושלמ ו ימ י המשת ה . כופי ן א ת
יורשיק ומשלמי ך השושבינו ת בכ ל מקו ם . שהר י נתחיי ב אביה ן לשל ם . וא ם כול ה הי ה
דזייב לשל ם משלמי ן כולה . וא ם בנכו י משלמי ן בנכו י : י ג חמש ה רברי ם נאמר ו בש י שכינו ת .

גגבית בבי ת די ן שאינ ה אל א כמ ו מלו ה . ואינ ה משתלמ ת אל א בעונת ה כעי ן נשוא י
ראשון . שז ה כמ ו תנא י הו א א ף ע ל פ י של א פיר ש שע ל דע ת ז ה שלח ה . יוא ץ ב ה משו ם
ריבית. אפיל ו של ח ל ו דינ ר והחזי ר ל ו עשר ה מות ר של א ע ל מנ ת להוסי ף ל ו שלח . ואי ן

אעוראה* עסי׳ס : בשם : גשם : דשם : השביעי ת

שלא הי ה בדעת ו בשע ה ששגר ן ל ו אל א לדקד ק
בדבר הלכ ך מנכ ה ל ו בכד י מ ה שאכ ל ושמ ח
עמו והש־ז ר מחזי ר ל ו עכ״ ל וה ן ה ן דבר י
המחבר ז״ ל תלמיד ו . ובהשגו ת א״ ה ל א רסיס י
משיבות ע ם צרו ת עי ן ע" כ . הכוונ ה שהי ן
הסך המשו ב צ ר עי ן מל א הסחו ת הו א הפכ ו
והפך צ ר עי ן הו א נדי ב ול א חשו ב . ומ״ מ אי ן ז ו
חפיסה לפ י שהמשובי ס מכזבזי ן וכב ר נתבא ר
כוונת המחב ר :

ט מ ת שמעו ן קוד ם ש יש א אש ה וכו ׳ . ז ה
מסכאר בגמר א בפירו ש ;

י לפיכ ך א ם שמ ח עמ ו ואח״ כ מ ת וכו ׳ .

זהו בגמר א דאוק י מא י דאמרינ ן
שמחזיר ליורשי ן כגו ן ששה ה עמ ו ימ י המשת ה
ולה הספי ק לפרע ו ע ד שמ ת ע״ כ . ופיר ש המחב ר
ה״ה ל א שס ה ובנכו י שכיו ן שמ ל עלי ו החיו ב
אפילו מ ת שמעו ן קוד ם הסרעו ן ממו ן הו א
ומורישו לבני ו , ופשו ס הו א :

'א מ ת ראוב ן ואח" כ נש א שמעו ן וכו ׳ .

בהשגות א״ א מעול ם ל א ראית י בגס ׳

מנהג לשושבינו ת אל א לסבלונו ת ע״ כ . ובאמ ת
שדין ז ה ל א נזכ ר בפירו ש בגמ ׳ ומ״ מ נכו ן הו א
וה״ר אב ן מיג ש ז״ ל דקדק ו מ ן הסוגי א ואל ו דברי ו
בקוצר וכ י אמרינ ן דיכו ל לומ ר תנ ו ל י שושבינ י
ואשמח עמ ו ה״ מ כשמ ת משל ח ומ י שנשתלח ו ל ו
קיים שאי ן העיכו ב מחמת ו אב ל כשמ ת מ י שנשתלח ו
לו ומשל ח קיי ס שאי ן עיכו ב שמח ת ש״יה ס מחמת ו
אזלינן בה ר מנהג א מקו ם שנהג ו לכפו ת א ס
היורשים להחזי ר ר ת השושבינו ת מחזירי ן מקו ם
אלא נהג ו פטורי ם וה א מילה א אעי׳ ג דליח א בגמ ׳
ילפיגן מדתני א מקו ם שנהג ו להחזי ר קדושי ן
מחזירין מקו ם שנהג ו של א להחזי ר אי ן מחזירי ן
ואמדינן על ה כגמר א ל א שנ ו אל א כשמת ה הי א אב ל
מת הו א אי ן ממזירי ן מ״נ י יכול ה הי א שתאמ ר הנ ו
לי בעל י ואשמ ח עמ ו אלמ א כשמ ת הבע ל דהוי א
עיכובה מהמהי ה הי א שהומר ה כ ן הב ל כשמת ה
היא והבע ל קיי ם שהעיכו ב מחמת ה הי ן לומ ר
כן וחייבי ם היורשי ן להחזיר ן במקו ם שנהג ו וש ם
דימו די ן ז ה לשושבינו ת . ועו ד כת- : ואע״ ג
דאיפסיק דקדושי ן ל א הדר י אפיל ו מת ה הי א
ההם היינ ו טעמ א גזיר ה שמ א יאמר ו קדושי ן
תופסין באחות ה כמ ו שנתנא ר . עו ד כת ב ומנכ ה
לו מ ה שהו א אוכ ל דל א גר ע מ ת מה י של א הי ה
שס ועו ד הארי ך :

יב מ ת ראוב ן אח ר שנש א שמעו ן וכו ׳ . ג״ כ
כתב די ן ז ה ה״ ר תב ן מיג ש ז׳י ל ומוסכ ם
הוא דודא י כיו ן דח ל החיו ב ע ל הא ב חייבי ן
לשלם ואי ן חול ק :

ע חמש ה

לחם משנ ה

הוי להשתכ ר הכבו ד א ו המצו ה ואע״ ג דהכ א שכ ר החזני ם והשמשי ם לכבו ד עשא ו ל א
עשה כ ן להשתכ ר הכבו ד אל א מפנ י ששד ך ול א יהי ה ל ו בוש ת לכ ך רצ ה לנהו ג כמנה ג
העיר ופשו ט הו א ודו ק :

פ״? ד עש ה ראוב ז וכו ׳ . בבריית א אמ ר ש ם עש ה עמ ו בשניי ה ובק ש לעשו ת עמ ו
בראשונה יכו ל לומ ר ל ו לכשחש א אש ה אחר ת אעש ה עמ ך משמ ע מכא ן
דאסילו שב א משל ח להרבו ת בשמח ה לא ו כ ל כמיני ה וכדכח ב רבינ ו ז״ ל . וקש ה ע ל הרמ״ ה

ז״ל שכת ב הטו ר ז״ ל בשמ ו בסימ ן ס ׳ דא ס ב א להרבו ח המשל ה בשמח ה שומעי ן ל ו דבסיפ א דבריית א ל א משמ ע דכ י ידרד,.,. > .

ח וא ם צ ר ע י ומדקד קוכו׳ . בגמ ׳ איני ש איני ש כ י השיבותי הולדני ״ ״ ן ״ לג סס ״ דנ י תי ז נ ח משמ ע הכ י כדכי.י,נ א .

ע ן הו ס דמדקד ק בכ ך רסו י לפחו ת ל ו ממחנ ה ול א מתוק ן שפי ר לפירו ש רב ׳ ג ו ז״5 ; י *

טנדל

ודומה

משנה למל ך

אח״ר מא י קשי א לה ו אשיל ו בשע ר נמ י אמ ר אמימ ר דהו י עעמ א משו ש דעש ה של א כהוג ן וכשע ר נמ י
משיב כתליו ה וזנ ץ דמע י ל ה הנא ת כיא ה שיב א ל ה תח״ כ דה א כיו ן לקדש ה ע״ ד לבועל ה קדש ה
והשתא מלק א לה ו אדעשייה ו דהנא ת ביא ה חשי ב כ־ליו ה וזבי ! . א״ ו כיו ן דאות ה הנא ה דאג ב דיד ה
גמר ומקנ ה אינ ה בשע ת האונ ס כתניו ה (א ו הנאה ) ל א אמרינ ן גמ ר ומקנ ה וצ״ ע (א׳ ס עיי ן מ״ ש ה׳ ה
לעיל ש״ ו מהל ׳ מכיר ה הלכ ה ח' ) ;

השולח

וכסה מנכי ן וכו ׳ ע ד ומשל ם ל ו השאר : בת ג היאנ׳ ד ז״ ל ל א ראית י חשיכותע ם צרו ת העיועכ״ ל •
ואני אומ ר 1 ה כת ג לש י שמ. א גנשו ן הגמר א סר ק מ י שמ ת בשמעת א דשושבינו ת ד-רשינ ן וע ד כמ ה
איור יבי י נהו ג ב: י גננ א על • זוז א את א בכסי ה אכלי ה בכרשי ה ע ד ארב ע משל ם הלג א מכא ן
יאילו איני ש חיני ש כחשיבותי ה ע׳ כ . ורוצ ה לומ ר הדאב׳ ד י׳ ל כחשיבויד ה(למעלה ) דאיל ו למע ה ל א יקר א
חשיבות כשיר ש ר״ מ 1׳ צ ורשנ״ ם סיי ש כשירו ש רבינ ו מש ה י׳ ל בי ן לחשיבו ת ני ן לגריעו ת כס י מ ה
שהוא יכ ן נ״ ל מלשו ן הגמר א דה א אי ן צ ך צ ר עי ן ממ י של א הני א יות ר ממ ס שאכ ל ומדכ ר לי ס

עוז

והמביא ד ׳ נדי כ ממנ ו שהר י הני א כסלי ם מאכילת ו וע ל כ ן מ: ; ל:; ד .דשנ י צדדי ן ואמ ר
ר.י^ניש איני ש כח ש נוהי ה 1 ה לכילו ת וז ה לותרנו ת : ט ת שמעו ן קוד ם ש:ש א אש ה ע ד אי ן כיורש־ ן
מככמין כ^ו ם : כת ב הראכ׳ ד ז״ ל מעול ם ל א ראית י בגמר א מנה ג לנובבינו ה אל א צכבלונו ת טנ׳ ; :
ואני אומ ר הו א סמ ך ע ל לשו ן הגמר א נשיש א דהשושבימ ת נגבי ת נב׳ ד נו ' גרשינ ן ת׳ ר ה ׳ דנרי ד
נאמרו בשושבינו ת נגבי ת בב׳ ד כו ׳ ובחר א אמ ר אבי י נהו ג בנ י גננ א כי ׳ כדפרישי ת געי ;

דמכמע שהכ ל תלו י במנס ג : מו ז יאונ ן אח י שנש א וכו ׳ מ י שיתבא ר במקומ ו . עיק ר שהלכו ת

110

מגיד משנ ה

כס!־ ^ קנץ . הלכו ת זכי ה ומתנ ה פ״ ז ח

פ"!/ ב כיצ ר שכ״ מ ש'.ו ה ו&מ ר לימ ן לפלונ י
וכו׳ וחינ ו צרי ך קניי ן . ודו ר, א
בשנהן כ ל נכסי ו אב ל א ס שיי ר מקצ ת צרי ך קניי ן
חא״כ נת ן אות ו מקצ ת בפירו ש בתור ת מחנ ח
שכ ״ מ וכמ ו שביא ר רבינ ו בסר ק ז ה :

שכיב

השגת הראב״ ד
'השולח השור ה לחניר ו ע ד
שיפרש שהו א מלו ה וכ ן השול ח
להכירו כד י יי ן וכד י שמ ן וכו ׳
עד אל א כמעו ת בלכ ד . א״ א
דבר ז ה אינ ו מחוור :

ודומה למלו ה הי א ג ס בז ה כ י פעמי ם שא ץ הלו ה רשא י לפרו ע של א מדע ת המלו ה מו ן הלוה ו בישו ב ובק ש להחזיר ו במדב ר כמ ו שנזכ ר פי״ ג מהל ׳ מלו ה ולו ה וז ה כמדב ר הו א ל ו שהו א
מגרע מכבוד ו ע" כ . ובדי ן השביעי ת דוק א כשל א עבר ה שביעי ת אח ר שנש א המשל ח הראשו ן אב ל א ם עבר ה ודא י אינ ו יכו ל לתבע ו שהר י יכו ל לנוגש ו משע ה שנש א הו א וכי ץ שעבר ה

שביעית א״ כ השמיטח ו וה״ ז פשונ ו . ודי ן הראו י יתבא ר במקומ ו פ״ ג מהל ׳ נחלו ת :

יד ט ו השול ח חשור ה לחביר ו וכו ׳ ^ השול ח לחביר ו כד י יי ן וכו ׳ . בהשגו ת א״ א דב ר ז ה אינ ו מחוו ר ע״ נ . ובאמ ת ל א ידעת י למ ה כת ב כ ן והל א שנינ ו במשנ ה (ד ף קמ״ד: )

שהשושבינות נגבי ת בב״ ד אב ל השול ח לחגיר ו

השביעית משמטת ה שאינ ו יכו ל לגו ש אות ו ולתובע ו ע ד
שישא כדר ך שנש א הו א . ואי ן הבכו ר נוט ל ב ה פ י שני ם
כשתחזור ליורשי ן מפנ י שהו א ראו י ואי ן הבכו ר נוט ל
בראוי כמ ו שיתבא ר במקומ ו :