Section 239

לחם משנ ה

דוקא אמרינ ן ל א עשא ו אל א אפוטרופו ס ול א באומ ר ובה א אייר י ר״ י ב ן ברוק ה וכב ר לחילו ק ז ה בי ן ב ן בי ן הגני ם לשא ר היורשי ם

הזכיר רבינ ו חילו ק ז ה פ״ ו מהל ׳ נחלו ת והתימ ה מה״ ה שכת ב שהמחב ר הגי א מימר א כפשט ה
וכבר תמ ה עלי ו הרב״ י ז״ ל בספ ר כ״ מ . והחילו ק הב ׳ בי ן שא ר היורשי ן לב ן בי ן הבני ם .
וכ״ח נה י דבהילו ק השנ י מוכר ח הרי״ ף לחל ק כד י לחר ן הקושי א השני ה דבחילו ק הראשו ן
דבין אומ ר לכות ב ל א מסתגר א לקושי א שני ה דר ב הונ א במימר א דשכ״ מ קאמ ר שכ״ מ שכת ב
כל נכסי ו וכו ׳ הזכי ר כתיב ה בהדי א אג ל מ״ מ החילו ק השנ י לב ד הו ה סג י לי ה ובהכ י
מתרצה קושי א ראשונ ה נמ י ונימ א דרב י יוחנ ן אייר י בשא ר יוישי ן . וי״ ל דו ה אינ ו דבהדי א
אמרו בבריית א ע ל מ ה נחלק ו ע ל ב ן בי ן הגני ם וג ת בי ן הבנו ת כו׳ . ומ״ מ קש ה לדבר י הרי״ ף
ז״ל דכיו ן דמימר א דר ב הונ א אייר י בכות ב ובשא ר יורשי ן א״ פ ר״ י ב ן ברוק ה אייר י באומ ר
ואפילו בכ ן בי ן הבני ם א״ כ דיני ם חלוקי ם ה ס והיכ י קאמ ר בגמר א גנב א גנוב י למ ה ל ך
לימא הלכ ה כר״ י ג ן ברוק ה ה א ל א שייכ א ה א בה א . עו ד הקש ה הרי״ ף ז״ ל דמ ה טע ם

היה רוצ ה שיה ו נכשי ו משיעבדי ן למשוד ך ול א שיזכ ה בה ם מטע ס שיכו ל לומ ר שתש ב ט ד שילבי ן
ראשה וג ם דע ת המשד ן הי ה שיזכ ה בנכסי ם בתור ת חיו ג גמו ר ול א שיזכ ה בה ם מתור ה דיכו ל לומ ר
תשב ע ד שילני ן ראש ה . באופ ן שמדבר י הגה׳ מ הלל ו ל א ראית י תבר א לשנ י הטעמי ם שכת ב הר ג
מוהר׳ש לומ ר שהמשוד ך יק ח הל ק מתנת ו בתחל ה ואה״ כ יחלק ו בשו ה דלפ י דעת י שנ י הטעמי ם
שרירין וקיימי ם ה ם : א ך א ת ז ה ראית י להר ג מוהר״ ש נר׳ ו שכת ב בסו ף דברי ו ואפיל ו א ם תתרצ ה
הבת המשודכ ת לאח ר שחלק ה ירושת ה ע ם אחות ה להפרי ש לנדוניית ה כשיעו ר החו ב שנההיי ג אבי ה
ומהנשאר מחל ק ירושת ה חיוב ה לת ת לבעל ה המתנ ה שנתחיי ב הא ב מ׳ מ קפיד ת הגע ל במקומ ה עומד ת
דהא ק א מפסי ד גהכ י דא י גג י תחל ה חיו ב המתנ ה שנתחיי ב הא ג מקמ י דליפלג ו הגנו ת בירוש ה ק א
רווח שתשא ר למשודכ ת ההו א טופייאנ ה דבעי א למיה ב לי ה בע ד חיו ב המתנ ה לנכס י מלו ג ויאכ ל
סירות בחיי ה וא ם מת ה יירשנ ה ע׳ כ . ול א ירדת י לסו ף דעת ו גז ה דה א נכסי ם אל ו נפל ו ל ה כשהי א
ארוסה ובנכסי ם שנפל ו ל ה נעוד ה ארוס ה סנ ן בר״ ס האש ה דבעוד ה ארוס ה לכתהל ה ל א תמכו ר וא ם
מכרה א ו נתנ ה קיי ם וא' כ זא ת המשודכ ת כיו ן שא ם הית ה נותנ ת לאחות ה חל ק ירושת ה במתנ ה הית ה
מתנתה קיימ ת א׳ כ א ס פרע ה בשבי ל אחות ה למשוד ך מ ה שהית ה חייב ת מ י ימח ה ניד ה ה״ ל כאיל ו
נתנה אות ש במתנ ה לאחות ה וא ף דתנ ן דלכתחל ה ל א תמכו ר לא ו שהנע ל יכו ל למתו ת אל א הנרא ה
מדברי יש״ י ש ם בסוגי א הו א דמא י ראמרינ ן דלכתחל ה ל א תמכו ר שא ם ב א לוק ח לב׳ ד לימל ך אמרינ ן
ליה ל א תיזבו ן ולפ י ז ה נ׳ ל דדוק א גנ י מכיר ה אמרינ ן דלכתחל ה ל א תמכו ר אנ ל גנ י מתנ ה ל א
שייך לומ ר דלכתחל ה ל א תה ן דדוק א גנ י מכ ר אומרי ם ל ו נ׳ ד של א ית ן מעותי ו כיו ן דאיכ א קפיד א
דבעל א ך גב י מתנ ה פשיט א שאי ן אומרי ן ל ו של א יקב ל מתנ ה והכ י דיי ק לישנ א דמתני ׳ דקתנ י וב׳ ה
אומרים ל א תמכו ר ול א קתנ י ול א תת ן דלגנ י מתנ ה לכ׳ ע נותנ ת לכתחל ה דל א שיי ן לומ ר שא ס ב א
לימלן שיתנ ו ל ו עצ ה של א יקב ל מחנ ה ומש׳ ה ל א נק ט אל א ל א תמכו ר א ־ בסיפ א דמעשי ה בטלי ם
קתני נשל ו ל ה משנשא ת אל ו ואל ו מודי ם שא ם מכר ה ונתנ ה שהבע ל מוציא , ומא י דקתנ י אל ו ואל ו מודי ם
שאם מכר ה ונתנ ה קיי ם מא י דקתנ י ונתנ ה אשגר ת ליש ן הו א דלגב י מתנ ה א ף לכתחל ה נותנ ת :
ועוד נ׳ ל לומ ר משו ם יגדי ל תור ה דע״ כ ל א אמר ו דלכתחל ה ל א תמכו ר אל א בקידושי ן ודאי ן א ך
בסבלונות דיד ן א ף דלכתחל ה מוכר ת וא ף להצ ד שאמר ו דכבלונו ת דיד ן די ן ודא י קידוש י דרבנ ן
יהבינן לה ו אפש ר לומ ר דג ם בסבלונו ת דיד ן לכתחל ה ל א תמכו ר דומי א דקטנ ה ב ת מיאו ן דקי׳ ל
דבעלה יורש ה א ף שנשואי ה דרבנ ן וא׳ כ ג ם מ ה שזוכ ה מתור ת קדושי ן א ף שקדושי ה מדרבנ ן זוכ ה
בהם הבע ל ולפיכ ך אנ י אומ ר דלכחחל ה ל א תמכו ר א ך למ״ ד דהנ ו סבלונו ס דיד ן ספ ק קדושי ן יהנינ ן

^1 ^־ 1 ׳.ו^ / ׳ % .,.״-.׳- י , , . י •

אלא מק י לחמו ר רבנ ן . וקש ה א״ כ הר י רבנ ן הזכיר ו הכות ב לכנ ו דעשחה ו הפוטיופו ס
א״כ בימ א בה א לכ ל מקו ם הו י אפוטרופו ס אפיל ו ג ן בי ן הבנו ת כיו ן להזכי ר בג ו סח ס
ולא פירש ו לגב י מ י . וי״ ל לסבר א הו א לב ן בי ן הבנו ת ל א ע ש: ו חפוטרופו ס לא״ צ ל ו
שיכבלוהו כיו ן שהו א הב ן היור ש וה ם הבר ח ולא י ש כבדוה ו . עו ד כת ב ה״ ה וי ש מ י
שכתב שי ה קנ ו מיל ו קנ ו שאיןקני ן לאפוטרופו ס קש ה ל.ז״ כ אמא י ל א אוקמו ה בגמר א
ההיא בריית א לכת ב כ ל נכסי ה לאשמ ו כדבע י למפש ט ההי א בברי א לימ א תייר י בש;״ מ
וקנו מיל ו ר״ ל לה״ ה להו ה מצ י למימ ר הכ י אל א מוק י ל ה בל א קניי ן :

ט וכ ן הכות ב נכסי ו לבני ו וכו ׳ . כת ג ה״ ה ז״ ל פיר ש לבר י ר ב נחמ ן כת״ ק ובשוחק ת
והלין עמ ו לרבינ ו בפירו ש המשנ ה לפ י לבר י ח״ ק את א שאח״ כ פ ר ש לבר י
ר׳ יוס י . וקש ה לא״ כ קש ה חיובת א דאקש י בגמר א ולרבנ ן כתיב ה וקבל ה בע י . והרשב״ ם

להשמר

משנה למל ך

להו נרא ה דכיו ן דספ ק מקודש ת הי א אינ ו זוכ ה גשו ם דב ר וכדאמרינ ן בפר ק האי ש מקד ש נתקדש ה
לדעת אבי ה והל ך אבי ה למדה׳ י ועמד ה ונשא ת דמוד ה ר ב שא ם מת ה אינ ו יורש ה אוק י ממונ א גחיק ת
מריה משו ם דמספק א ל ן א ם נתרצ ה בחופ ה א ו ל א וא׳ כ כ י היכ י דבסס ק נשואי ן אמרינ ן דאינ ו
זוכה בירוש ה ה׳ ה בספ ק קדושי ן דאינ ו זוכ ה במ ה שאמר ו לכתחל ה ל א תמכו ר וא' כ כיו ן דאיכ א מ׳ ד
שהיא ספ ק מקודש ת פשו ט דלכתחל ה מוכר ת ואינ ש ל א ימח ה ביד ה . זא ת תור ת העול ה א ף שאי ן
הכרעתי מכרע ת ומ ה ג ם במקו ם הרי ס גדולי ם א ך מאח ר שהפציר ו ב י אגל ה דעת י . נרא ה לפ י קנור י
דאס המשודכ ת רוצ ה לית ן מחל ק ירושת ה למשוד ך מ ה שנתחיי ב ל ו הא ב ולסלק ו מע ל אחות ה אינ ש ל א
ימחה ביד ה א ך א ס האחיו ת בא ו ואומרו ת יקו ב הדי ן נ״ ל שבתחל ה יגב ה המשוד ך כ ל מ ה שנתחיי ב ל ו
האב בתור ת משנ ה מהטעמי ם שכת ב הר ב מוהר׳ ש הלו י נר״ ו והשא ר חולקו ת הבנו ת שו ה נשו ה ז ה דעת י :

כתב מהרי׳ א בכתבי ו סימ ן כ׳ ט ע ל דב ר האש ה שנא ה לגנו ת כהונת ה וכתו ב ב ה של ש מאו ת זהו ב
ונסתם כ ל כתוב ה שבמדינ ה אי ן כותבי ן ר ק שת י מאו ת ואי ן ע ל הכתוב ה הזא ת ר ק ע ד אח ד
כשר והשנ י פסו ל מחמ ת קורב ה כו ׳ וכת ב וז׳ ל ואפיל ו א ם הי ו עדי ם שאמ ר הבע ל סמו ך למיתת ו והוד ה
בפניהם שנד ר וקיי ם לאשת ו לכתו ב ל ה ג ׳ מאו ת מ׳ מ ל א קנת ה כו ׳ יע׳ ש . וז ו הי א שקש ה בדינ י
ממונות כו ׳ והחילו ק שעש ה הר ב אינ ו מבוא ר כל ל וצ׳ ע :

ד וכ ן הכות ב כ ל נכסי ו לאשת ו כו ׳ . כתו ב בתשובו ת המיוחסו ת להרמב׳ ן סי ׳ ט׳ ל ראוב ן שנת ן
כל נכסי ו לאשת ו וקנ ו מיד ו ופיר ש בשט ר המתנ ה שהו א נות ן ל ה במתנ ה גמור ה והאחריו ת
עליו כו ׳ י ש מרבותינ ו ס״ ל דלעול ס ל א עשא ה אל א אפוטרופ א כו ׳ ודיי ק ל ה מדקאמ ר בגמר א ע ל
ההיא דר׳ י הנחתו ם במא י אילימ א בשכ׳נ ו וה א אמר ת ל א עשא ה אל א אפוטרוס א וא ם אית א מא י
יושיא לימ א בשביר ר דברי ו כו ׳ . וי ש לגמ: ם דקבל ת האחריו ת שקיב ל הנות ן אי ן טע ם ב ו כל ל גב י
אפוטרופוס ובודא י מוכה א מלת א דלש ם מתנ ה גמור ה איכוו ן וגב י הקני ן אע׳ ס שאי ן טע ם לאפוטרופו ס
כבר כת ב רבינ ו בפ׳ א מהל ׳ מכיר ה די ש דברי ם שאי ן לקני ן בה ם טע ם ואינ ו אל א להודי ע שאינ ו
כמשחק אל א שגמ ר בדעת ו אב ל אחריו ת אי ן ל ו מקו ם אל א למתנ ה גמור ה ודו ק . עו ד כתו ב ש ם
בסי׳ ע׳ א וז״ ל ואיה ו נמ י אפיל ו אפוטרופו ס ל א הו י דל א גמ ר לעשו ת אפוטרופו ס אל א בשט ר כו ׳ .

דיש לגמג ם בז ה כיו ן דקניי ן לגב י אפוטרופו ס אי ן טע ם ב ו ואי ן קניי ן חופ ם מיד י דהו ה אעוש ה
שליח וקנ ו מיד ו דכת ב רבינ ו בכל ל כמ ה דברי ם דאי ן לקני ן בה ם טע ם א׳ כ מ ה לנ ו א ם ל א נתכוו ן
להקנותה אל א בקני ן של א נאמ ר אל א בכות ב א ו קנ ו מיני ה במקו ם שמועי ל כלומ ר דהקני ן עוש ה

הקנאה ודו ק ;

י אב ^

מגדל עו ז

הכותב כ ל נכסי ו וכו ׳ ע ד ע ל המחצ ה . פר ק י ש נוחלי ן ופר ק מ י שמ ת : ב ל אש ה שקנת ה כו ׳ ע ד
מלטרוף מה ם . שר ק י ש נוחלג ן(ד ף קל׳ב ) ;

הגהות מיימוניו ת

[ד] בסר ק ס י שמ ת אמ ר מ ר זוטר א הג י תל ת טיל י שוינה ו רבנ ן בהלכת א בל א טעמ א
ע״ב ; [ה ] רבינ ו שטוא ל סיר ש בע״ א וע״ ש ע״ ב נ [ו ] צ״ ע דקא י בתיק ו ונרא ה לומ ר טעט א

משיש

מגיד משנו /

קנץ. הלכו ת זכי ה ומתנ ה פ״ ו

כסף משנ ה נ ג 105

טכ״ל . איר ש דבר י ר ב נחמ ן כת״ ק וכפוהק ח ור ׳ יוס י חול ק אפיל ו ל א כחפ ו בדב ר צווא ה . ור״ ש ז״ ל והר״ י ו ׳ מג״ ש ^ירמ ו י״ י יי־ י ד״ , • ״ 1

אבל בע ל המאו ר ובע ל העיטו ר ור״ ח ז״ ל פירשו ה דוקאהיח ה ש ם וקבל ה בתור ח השוחפו ח שאי ן קושרי ן שוקפו ה אל ח ברצ ״ 55,^ ^ י י ? "י י ו ק משמ ע הלפו ן

הפו ינד ה שב־-יו ש המשג ה והי ץ הו א נ־' א יל א שימשע ש נגמי ש ־■ ש ־ייזל ץ ינפ״ ש המה־ ־ ם־ י הי ־ ׳■ ל *מ ? 0״ , "ד! " יא ' ני־ א רי א

ל,״'־,יא״״; " אפ־־־ל^^א״י״ י ג־אי א גא ' ״״ ' יא ' לי־ א י' ־ ייא״ א אי ק ־״ל ז'־ 1 " ־ י■ ־ י׳ ל ■־ליי־־י א א^־ג א "',יי ש

אלו כלו ם . אב ל מנכסי ו שיבוא ו ל ו אח ר אל י נוטל ת י ד מ י ששל ח כלי ם וכו ׳ . נרא ה שמפר ב
מהן כתובת ה : י כת ב ל ה עמה ן מטלטלי ו בלב ך רבי ט לה א דאמו ר בירושלמ י בטקי ו

ששייר לעצמ ו קרק ע כ ל שהו א , כתובת ה קיימ ת . ותקגן ץ ככל ל

הגאונים הי א שאפיל ו שיי ר מטלטלי ם כ ל שהו א . שהר י הי א אומר ת ממ ה ששיי ר אנ י גוב ה
ומתוך שתר ד למ ה ששיי ר תר ד לשא ר נכסי ם ותטרו ף : י א הכות ב כ ל נכסי ו לבני ו וכת ב
לאשתו חל ק עמה ן . ומ ת אח ד מ ן הבני ם בחי י אבי ו . הר י ז ו תגב ה כתובת ה מחל ה ז ה
שמת. של א אבד ה כתובת ה אל א מלטרו ף מה ן * י ב הרוצ ה להנש א וכתב ה כ ל נכסי ה
בין לכנ ה בי ן לאחר . ואח ר כ ך נשא ת ונתגרש ה א ו שמ ת [ז ] בעלה . מתנת ה בטיל ה שז ו
מבדחת הי א ול א כתב ה כ ל [ח ] נכסי ה אל א להברי ח מבעל ה של א יירשנה . "וכשתהי ה
צריכה לה ן יחזר ו ל ה . לפיכ ך א ם מת ה הי א בחי י בעל ה קנ ה המקב ל מתנ ה א ת הכ ל . וא ם
ש ר ה כלו ם אפיל ו מטלטלי ן מתנת ה קיימ ת וא ף ע ל פ י שנתגרש ה אינ ה חוזר ת : י ג "כ ל
הנותנין כ ל נכסיה ם . משתבט ל המתנ ה ויחזר ו כ ל הנכסי ן לבעלי ם הראשוני ם אי ן הטמב ל
מתנה מחזי ר פירו ת . שאפיל ו נת ן האד ם מתנ ה בפירו ש ע ל מנ ת להחזי ר כ ל ימ י חי י פלונ י
הרי ז ה אוכ ל פירו ת כ ל זמ ן המתנ ה כמ ו שביארנו : י ד מ י ששל ח כלי ם [מ ] ממדינ ת הי ם
ואמר ינתנ ו אל ו לבנ י . הר י אל ו ינתנ ו לבני ם ולבנו ת . הראו י לבני ם כגו ן ספרי ם וכל י
מלחמה לבני ם . והראו י לבנו ת כגו ן כל י מש י הצבועי ם וחל י זה ב יטלו ם הבנו ת .