Section 236

לעניו חיו ב שנתחיי ב לב ת דלמא י דאוקימנ א דל א אמר ה הר ב אל א בנכסי ם מרובי ם ל א א׳.פ ת ל ה
למשודו באומדנ א דא ב כיו ן דל א בצי ר לי ה משיעו ר החיו ב וגעני ן ז ה הזיוו ג מתקיי ם מדע ת שניה ם
וליכא קנ ס אב ל גב י חיו ב שנתחיי ב למשד ך דכד י שתועי ל אומדנ א דא ב אע״ ג דהמשד ך ל א הי ה מתרצ ה
ואיו הדב ר תלו י בדעת ו לב ד צ׳ ל דנודעת א דמיי ת ל א נתחיי ב ורוצ ה לשל ם הקנ ס וז ה סימ ה דמא י
פם־א דז מ י ו דהקנ ס שקנס ו ביניה ם הו א יוס ר מ ן החיו ב שנתחיי ב להמשד ך א ו הו י ממ ש כאות ו ס ך
־נתחייב ובז ה היכ י נימ א לאומדנ א דא ב כד י לפוטר ו מהחיו ב ומצ ד אח ר הו א מתחיי ב בקנ ס דהו י
כשיעו־ החיו ב א ו יות ר ואפיל ו א ם הקנ ס הו א פחו ת מ ן החיו ב מ י הגי ד למעכ״ ת דמשו ם ההו א
טיפייאנה ניח א לי ה לא ב לבט ל החיו ב אע׳ ג דס׳ ס בע י לשלומ י הקנ ס וה א ודא י גזר ה הדש ה ואומדנ א
חיתא ל א שמענ ו דוגמת ה ול א ידעת י מהיכ ן למד ה מעכ״ ת כ׳ ש דהאומדנ א מעיקר א לגב י החו ב
שנתחייב למשד ך לעצמ ו לית א ול א נסתפ ק מוהריב׳ ל אל א לגב י מ ה שנתחיי ב לבת ו בתור ת נדוני א
דכיון דנ ת אית א בירוש ס

למ-ז-ו כד י שיזכ ה לעצמ ו דאיה ו ליתי ה בירוש ה ובי ן בחי י הא ב בי ן שימו ת אינ ו זוכ ה אל א ב א ת ו
היו^בד ול א יות ר מא י אומדנ א איכ א דכיו ן דאעיקר א דדינ א אומדנ א ליכ א מא י אהנ י ל ן החילו ק
שחיגר' מהר׳ ש יונ ה ומ ה דמו ת תערכ ו לנדו ן ז ה דליכ א אומדנ א כל ל וז ה נתבא ר לעי ל ול א מרא ש
נסתר' דברת י . וכ ל ז ה הו א ע' פ דרכ ו דמעכ״ ת בחילו ק שחיל ק מהר״ ש יונ ה בי ן לוק ח פר ה דבמשיכ ת
ה״קח נגמ ר העני ן למתחיי ב ע ל ת־א י שאי ן הקני ן נימ ר אל א בשעהפיתקיי ם התנאילמפרעודימ ה

טל י־ר ד ^זהבי ו מעכ׳ ת שהר י מתו ך דבר י מהר׳ ש מוכ ח דאיה ו מייר י במתחיי ב מעכשי ו ע״ מ שיעש ה
חדייי' כ ר וכ ר דא ז לכשיקיי ס חביר ו התנא י ח ל חיוב ו ש ל ז ה מעכשי ו שכ ן כת ב בפירו ש אב ל במתחיי ב
על תנא י שאי ן הקני ן נגמ ר אל א כשיתקיי ם התנא י למפר ע וכיו ן שכ ן דנמתחיי ב ע ל תנא י מעכשי ו
עם־ינו וא ס ב א לחזו ר אינ ו חוז ר וא ם רצ ה להוסי ף א ו לגרו ע מהתנא י שנתפר ש אינ ו יכו ל אי ן טע ם
לחג־ בי ו לוח ח פי ה שנגמ ר המק ח ע׳ י משיכ ת הפר ה ולהכ י ל א מהנ י אומדנ א דלוק ח משו ם דאי ן
ר־רר תלו י בדעת ו לב ד דה א איכ א דע ת מוכ ר דל א נתרצ ה לדע ת ז ו למתחיי ב מעכשי ו ע׳ מ שיעש ה
גיירו כ ד וכ ־ דאע׳ ג דהשת א קוד ם שקיי ם תנא ו ז ה ל א נתחיי ב ול א ה ל החיו ב מ׳ מ לאח ר שקיי ם
תנאו נמצ א שח ל חיוב ו ש ל ז ה למפר ע וא' כ כשקיי ם ז ה תנא ו וקוב ע החיו ב שנמצ א שח ל משע ה
שנתחייב למרר ע היכ י נימ א אומדנ א דאדעת א דהכ י ל א נתחיי ב כיו ן דאיכ א דע ת אחר ת דאדעת א
ירכי ל א נתחיי ב לקיי ם התנא י אל א ע׳ ס פש ט הלשו ן שהתנ ו ובשלמ א כמתחיי ב לחביר ו ע׳ ת דא ס ול א
אמר מעכשי ו אפש ר להראו ת פני ם לחילו ק מהר׳ ש דכיו ן שאי ן החיו ב ח ל אל א לאח ר שיתקיי ם התנא י
וכל זמ ו של א קיי ם האח ד התנא י א י בע י אות ו שנתחיי ב למהד ר מצ י הד ר וכיו ן שכ ן כ ל שי ש אומדנ א
דמוכר דל א נתחיי ב ז ה אל א אדעת א דהכ י אע״ ג דאיכ א דע ת שכנגד ו שאינ ו מתרצ ה לקיי ם התנא י אל א
ברל עני ו ל א סמכינ ן לדע ת שכנגד ו כיו ן שביד ו ש ל מתחיי ב לחזו ר אלי ם אומדנ א דידי ה דחשיב א כאיל ו
מורש נהדי א שא ס ל א יתקיי ם התנא י אדעת א דידי ה מעת ה הד ר בי ה מחיוב ו אב ל כמתחיי ב מעכשי ו
ט״ח כ ־ וכ ך דא י בע י למיהד ר ל א מצ י הד ר ואיד ך מקיי ם לתנא י ואזי ל בע׳ כ ש ל ז ה וח ל החיו ב
"ל,, למפר ע מא י מהנ י אומדנ א דידי ה כיו ן דאיכ א דע ת שכנגד ו דלא ו אדעת א דהכ י התנ ה דהו י
דומיא ^לוק ח פר ה שנגמ ר המק ח וכ ן לעני ן ממונ א וכ ן לעני ן גיטי ן וקדושי ן ל א מצינ ו חילו ק בי ן
נגמר העני ! מהיו ם בי ן התנ ו מעכשי ו ע׳ מ כ ך וכ ך דכ י הדד י נינה ו : אל א שנלע׳ ד לפר ש לדע ת
"יי׳ש דכיו ו שהחיו ב שנתחיי ב ז ה א ף שיהי ה במעכשי ו דלאח ר שקיי ם חביר ו תנא ו ח ל עלי ו החיו ב
ל״שדע ,א י בע י למהד ר ל א מצ י הד ר מ׳ מ כיו ן שחביר ו א י בע י מקיי ם לתנא ו ומתחיי ב שכנגד ו
למחר" ,ל/ י ל א בע י ל א מקיי ם לתנא ו ואינ ו רוצ ה במ ה שנתחיי ב ל ו חביר ו כיו ן שכ ן כ׳ ז שז ה ל א
ייים מדיי ן התנא י זאיכ א גב י המתחיי ב דל א נתחיי ב אל א אדעת א דהכ י סמכינ ן אאומדנ א דמתחיי ב
1ללז "חכינ ו אאומדנ א דאיד ך שאינ ו מתרצ ה בז ה כיו ן דביד ו הו א דא י ל א ניח א לי ה לקיי ם התנא י
מה שאנ ו אומדי ן דע ת המחיי ב ל א מקיי ם לתנא ה כל ל וביד ו הו א לחזו ר כמ׳ ש הרא׳ ש ס ׳ מצו ת
"לי׳ר יי י חגי׳ ה מוטע ת כשיר ה ע ל דבר י רש׳ י ע׳ ש משא׳ כ היכ א דנגמ ר המק ח בדרכ י ההקנא ה שאי ן שו ס
אח-גיס יכול׳לחזו ר דא ז ל א סמכינ ן אאומדנ א דח ד כיו ן דאיכ א דע ת שכנגד ו שאינ ו מרוצ ה בכ ך וא׳ כ
כנדון ה שנגמר ו השידוכי ן ע׳ פ החיוגי ס והי ה הק " אמי ן בידי־ ח ע״ י הקנסו ת וארי א דשבוע ה

רביע עלייה ו דא י בע ו למיהד ר ל א מצ ו הדר י מ י איכ א למ״ ר דסמכינ ן אאומינ א ומתחיי ב ול א חיישיצ ן
לדעת שכנגד ו של א הי ה מתרצ ה לדע ת המתחיי ב וא י בע י למהד ר ל א מצ י הד ר דא י הד ר לפחו ת
חייב לשל ם הקנ ס כ׳ ש למא ן דסב ר דא ם עב ר ול א קיי ם הזוו ג עב ר ט ל השבוע ה א' כ אי ן הקנ ס אצ א
כאילו אמ ר מלב ד עובר ו ע ל השבוע ה והו י ממ ש הלוק ח פר ה וא ף למ ה שקב ן מעכ׳ ת דע ת מ י
שסובר שאי ן החוז ר חיי ב בקנ ס מ ה יענ ה מעכ׳ ה דלמא ן דסב ר דמתחיי ב בקנ ס ה א ל א מצ י הד ר
משום דא י הד ר מתחיי ב בקנ ס ואפיל ו ע ל דעתי ך שאי ן לחייב ו בקנ ס ע״ ס הדברי ם שכתב ת שא ע ת
שהר׳י ויי ל סות ר א ת עצמ ו מ״ מ אי ן להוצי א מי ד המוחז ק אע׳ ס שדברי ך ל א נתחוור ו אצל י וא ט
אמרתי לעמו ד ע ל דברי ך א ף בז ה יארי ך העני ן מ״ מ אפיל ו לכשתמצ י לומ ר דמצ י המוחז ק לומ ר ק י ל
במאי דפט ר מהר׳ י ויי ל בז ה ול א במ ה שמחיי ב בתשוב ה אחר ת אע׳ ס שסות ר א ת עצמ ו מ׳ מ כיו ן
דאיכא מ׳ ד שמלב ד שמחיי ב בקנ ס החזז ר עב ר ג״ כ ע ל השבוע ה וא ם ב א שו ם אח ד מה ם לישא ל
שרוצה לחזו ר אי ן מורי ן ל ו ואדרב ה אמרינ ן לי ה דל א ליהד ר משו ם ארי א דשבוע ה דרבי ע עלי ה לדע ת
בעלי אות ה סבר א מעת ה אי ן מקי ם כל ל לומ ר דאמדינ ן דע ת הא ב של א נתחיי ב למשד ך אל א אדעת א
דהכי דה א איכ א דע ת שכנגד ו של א נתחיי ב בקנ ס ול א נשב ע לקיי ם הזיוו ג אל א בכ ל עני ן וליכ א למימ ר
בשום אח ד מה ם שביד ו לחזו ר דל א מחי ת איני ש לספיק א במלת א דאיכ א למא ן דסבר י שהחוז ר ב ו עוב ר
על השבוע ה וכ ל ז ה ברו ר לדעת י הקצר ה ומז ה הטע ם מ׳ ש עו ד כ׳ ת לסטו ר א ת הא ב א ם ה ץ "יי י
אפילו בחיי ו מטע ם אומדנ א אחרית י שהולי ד מעכ׳ ת מדעת ו הרחב ה דל א נתחיי ב ז ה בקנ ס אל א א ם
היה חוז ר משו ם שנא ה בל א שו ם סיב ה אב ל בנדו ן ז ה דאיכ א אומדנ א דמוכ ח דל א ניח א לי ה לעבו ר
אדרגנן דאמר ו ל א תיהו י בעבור י אחסנת א ל א נתחיי ב ופטו ר מכלו ם וז ה אחר י המחיל ה בט ל מעצמ ו
דאדרבה איכ א אומדנ א להפ ך שז ה עכ״ פ נתחיי ב בקנ ס משו ם דכיו ן דאיכ א בהדי ה חיו ב הקנ ס השבוע ה
שנשבעו לקיי ם הזוו ג ל א מחי ת נפשי ה לספיק א לדע ת הסוברי ם כ ן כדכתיבנ א וממי ר לי ה לאיני ש
איסור ספ ק שנוע ה מלמהו י בעבור י אחסנת א דקלי ש סוב א כ׳ ש דל א אמר ו ז״ ל כ ן אל א בנות ן לאח ר מית ה
אבל בחיי ו ל א מצאנ ו שמ י שנות ן מתנ ה לחניר ו עב ר אדרבנ ן כ׳ ש בפוס ק לחתנ ו כד י שיש א א ת בת ו
דאיכא מצו ה דוא ת בנותיכ ם תנ ו לאנשי ם ואיכ א תקנת א דרבנ ן גב י כתוב ת בני ן דכרי ן כד י שיקפו ן
אדם וית ן לבת ו כבנ ו וכדאית א בפר ק אע' פ בעובד א דר ב פפ א דהו ה מפט ר יהוד ה ב ר מרימ ר ול א הו ה
ניחא לי ה למיע ל כדאית א הת ם , ז ה דעת י הקצר ה . כצעי ר שמוא ל הלו י :

ציץ הזה ב נז ר הקד ש עטר ת ראש י הר ר המובה ק הי׳ א . ראית י הכת ב והמכת ב אש ר כוננ ו יד י מ ר
והנה גז ר אומ ר דיזכ ה החת ן נ.7תנו ת ומטעמ א דאדעת א דהכ י ל א נתרצ ה דא ף דעו ד המ ם
לוקח מ ה שפס ק ל ו חמי ו מ׳ מ אינ ו דומ ה דעכשי ו לוק ח אות ם בתור ת נכס י מלו ג ואי ן ל ו אל א
פירות כאש ר רמו ז בקונטרס ו ברחב ה ואנ י אומ ר כ י הוכרחת י להשי ב מפנ י הכבו ד ומפנ י ה רא ה א ף
כי אי ן הפנא י מסכי ם כ י הנ ה בא ו הימי ם שי ש בה ם חפ ן וע ל יו ם טו ב באנ ו . והנ ה מטיסתי ה דמ ר
משמע דס׳ ל לאדו ן כ י החת ן אינ ו יכו ל לכו ף לאשת ו לית ן מ ה שפס ק ל ו אבי ה ואח ר נשיק ת כפו ת
רגליו ל א כ ן אנכ י עמד י דבהדי א כתו ב בהגהו ת מיימו ן בא ב הפוס ק לחתנ ו אפיל ו של א במעמ ד הב ת
והלן ל ו הא ב א ו שאי ן יד ו משג ת דא ס י ש לא ל יד ה ש ל הב ת חייב ת לשל ם מ ה שפס ק אבי ה וא ם
לאו תש ב ע ד שילבי ן ראש ה וכמ ו שמבוא ר בהר ב בע ל המפ ה סי ׳ נ׳ ב מטא׳ ה ועיי ן בבי ת שמוא צ
שם וא׳׳ כ בנ״ ד ז ה אינ ו מפסי ד כלו ם דיכו ל לכו ף א ת אשת ו לית ן ל ו מ ה שפס ק ל ו אבי ה דה א יד ה
משגת די ש ל ה ירוש ה וא' כ ה א חז ר ל ו האומדנ א ש ל הא ב ול א שיי ך לומ ר דה א איכ א דע ת המשד ו
דהוא אינ ו מפסי ד כלו ם ובודא י דוח ק לומ ר דהו א אסי ק אדעתי ה דימו ת חמי ו ג״ כ וג ם א ת
הכל יק ח ומש׳ ה נחרצ ה בשידוכי ן אב ל א ם הי ה יוד ע דכשימו ת חמי ו ל א יק ח אצ א מ ה שפס ק צ א הי ה
מתרצה בכ ך דז ה ודא י ל א אסי ק איני ש אדעתי ה קוד ם שימו ת חמי ו דימו ת חמי ו ומש׳ ה עוש ה
הזיווג דז ה ל א אסי ק איני ש אדעתי ה דומי א מא י דאמרינ ן בהנזקי ן צ א אסי ק איני ש אדעתי ה דמיי ת
לוה ונפל ו נכס י קמ י יתמ י אב ל אה' נ דאח ר המית ה אמדינ ן דעתי ה דאיצ ו הי ה ז ה מסי ק דעתי ס
אמיתה ל א הי ה עוש ה מ ה שעש ה ובז ה נרא ה לע׳ ד דנסתל ק מ ה שהקש ה האדו ן מההי א ד במ ה
שנפצה לפנ י מוכ ה שחי ן ומההי א דמוהריב׳ ל כמ ו שמבוא ר בקונטר ס האדו ן ולדבר י האדו ן אמח י
הקשה ל י ותקש ו לתלמו ד ההי א דפר ק הניזקי ן שכתבת י : וס״ ש לדע ת הנוברי ם דכשרוצ ה צשצ ם
הקנס הו א פטו ר מהשבוע ה וכת ב על י האדו ן דה א איכ א דע ת החולקי ם וספ ק שבוע ה הו א , רוא ה אנ י
כי בת ר דיד י ק א אזי ל מ ר כ י אנ י כב ר כתבת י דלדעת י אומדנו ת מהריב׳ ל שייכ י ג ם במתנו ת וצ א
שייך לומ ר דיאמ ר החת ן ל א נתחייבת י אצ א דלרווח א דמלת א כתבת י לדע ת הסוברי ם דכשמשצ ס הקנ ס
פטור מ ן השבוע ה איכ א טעמ א אחרינ א מעת ה אי ן תפיס ה ממ ה שהשי ג על י האדו ן דמ י ל א יד ע בכ ל
אלה דספ ק שבוע ה במקי ס פלוגת א דרבוות א להחמי ר ומ ה שרצ ה האדו ן לפר ש בדבר י מהי׳ ש יונ ה אנ י
בעניי כב ר כתבת י הנרא ה ל י בפירו ש דברי ו וצדעתי ה דנו ר וכב ר הוד ה ל י לעני ן המדודי ם דאינ ה
נוטלת אמא י צ א תאמ ר הי א אינ י רוצ ה לת ת מ ה שפס ק ל י אב י אל א הכ ל אנ י מכנס ת בתור ת נכס י
מלוג וא ם האדו ן יאמ ר כ ; לגב י המדודי ם איכ א אומדנ א ש ל מה ן של א ע׳ ד כ ן נתרצ ה א״ ו הל א ז ה
הדבר אש ר דברת י י ש לא ל יד ו ש ל החת ן לכו ף א ת אשת ו לשל ם ל ו כ ל מ ה שפס ק ל ו אבי ה וא' כ
שייך שפי ר אומדנו ת מהריב׳ ל באופ ן דלע׳ ד גדו ל כ ח המוחז ק . ז ה דעת י וסברת י הקלושה . וה ׳
יכתבנו בספ ר חי י ומזונ י דל א תלי א בזכות א כנפש ו הרמ ה והנשגב ה וכנפ ש העב ד הנרצ ע לעבודת ו
ולברך בשמ ו יצח ק הלו י :