Section 232

הנא

-ל

טגידטשני׳ קני [ . הלמ ת זכי ה ומתנ ה פ״ ה טג'1טשנ ח 3 99

שדה ז ו ולאד ם אח ר דלכ ך כמ ב לה ך נומירח א דל א להחזי ק בהא י 3זד ה הא י נהר א עכ״ ל
ואסיקנא דל א הו י מודע א וז ה פשו ט :

ד כב ר ביארנ ו ונו' . פ״ י מהל ׳ מכיר ה : לפיכ ך מ י שהי ו הדברי ם מוכיחי ן וכו ׳ מעש ה
באחד ונו ׳ ע ד כענייני ם חל ו . ממ ׳ גנ י הא י דאמ ר רב א והוי א מודע א לחבירת ה
אמרינן בגמר א וה א דרב א לא ו בפירו ש אחמ ר
אלא מכלל א איתמ ר דההו א גבר א דאזי ל לקדוש י
אההא אמ ר לי ה א י כתב ת ל י כולה ו נכסי ך הוינ א
לך וא י ל א ל א הוינ א ל ך אז ל(איהו ) כש ב ל ה
לכוליה נכסי ה את א ברי ה קשיש א (קב ל קמיה )
[ח״ל וההו א גבר א מ ה חהו י עליה ] אמ ר לה ו
לסהדי זיל ו איטמר ו בעי ר ימינ א וכתב ו לי ה
אשא לקמי ה דרב א אמ ר לה ו ל א מ ר קנ ה ול א
מר קנ ה מא ; דחז א סב ר משו ם דהוי א מודע א
לחבירתה, פי ׳ שמתנ ת הב ן הו י מודע א למתנ ת
האשה ומהכ א הו ה שמ ע דמתנ ה מסותר ת הוי א
מודעא לגלוי ה ול א הי א הת ם מוכח א מילת א
מחמת אוגס א הו א דק א כת ב ל ה אב ל הכ א
פי׳ בעלמ א מ ר ניח א לי ה דליקנ י כו ׳ ע״כ . ופירו ש
המחבר כ ך הו א ול א הי א הח ם הו א דהוי א
מתנת הב ן מולע א משו ם דעובד א גיפ א מוכח א
דאיכא או. ס ומיה ו א י לא ו מתנ ת הכ ן היינ ו
אומרים שאונ ס ז ה לא ו אונ ס גמו ר הו א שא ס
ירצה ל א ישאנ ה ול א ית ן ל ה נכסי ו אל א גמ ר
בלבו ונת ן הב ל כשכת ב לב ן מתנ ה מסותר ת בט ל
ס־נחה וכ ן פירש ו ז״ ל ועיק ר . דודא י בל א מתנ ת
הבן אי ן ז ה אונ ס כל ל ועכשי ו ג״ כ אינ ה ?כייל ה
מדין הונ ס אל א מדי ן מודע א . וזה ו שהקדי ם
המחבר כב ר ביארנ ו שהמוס ר מודע א ואע״ פ
שאין ש ם אונ ס וכו׳ . וי ש שיטו ת אחרו ת וזא ת
נכונה :

שני

ו שנ י שטרו ק שזמנ ם וכו ׳ א ם דר ך אנש י העי ר לכתו ב שעו ת כ ל הקוד ם זפ ה . פירו ש
וכשנכתבו בשטרו ת אל ו שעו ת ואע״ פ שאי ן אנ ו יודעי ם נמ י מס ר ראשו ן תלינ ן
שהמוקדם נמס ר ל ו קוד ם והר י קדימ ת השעו ת במקו ם שנהנ ו לכתו ב כקדימ ח הימי ם בכ״ מ
ודין ז ה מתבא ר ם ׳ מ י שהי ה נשו י(ד ף צ"־: ) בעובד א דאימי ה דרמ י ב ר חמ א ופירשו ה בהלכו ת

האחרון קנ ה : ד כב ר ביארנ ו שהמוס ר מודע ה ואח ר
כך נת ן המתנ ה בטיל ה א ף ע ל פ י שאי ן ז ה אונם . שא ץ
הולכין במתנ ה אל א אח ר דע ת הנותן . הואי ל וגיל ה
דעתו שאינ ו רוצ ה ב ה מתנת ו בטיל ה . לפיכ ך מ י שהי ו
הדברים מוכיחי ן שאי ן דעת ו לית ן מתנ ה ז ו אפיל ו שנתנ ה
מתנה גלוי ה ונמצא ת שנתנ ה מקוד ם מתנ ה מסותר ת הר י
שתי המתנו ת בטלו ת . הראשונ ה מפנ י שהי א מסותר ת .

והשניה מפנ י שהדב ר מוכי ה שאינ ו רוצ ה והר י קדמ ה
זו המתנ ה שנמצא ה כמ ו *מודע ה השג ת הראב״ ד
לה • ה מעש ה באח ד"שרצ ה ליש א *מודע ה ל ה וכו ׳ . א׳ א כגו ן
אשה ל ף ^! ך המעש ה שהו א מבי א עכ׳ל :

שתכתוב ל י כ ל נכסי ך . שמ ע בנ ו הגדו ל וצוו ח ע ל
שמניחו ריק ן . אמ ר לעדי ם לכ ו והחבא ו וכתב ו ל ו כ ל
נכסי במתנ ה . ואח ר כ ך כת ב ל ה כ ל נכסי ו ונשאה . וב א
מעשה לפנ י חכמי ם ואמר ו הב ן ל א קנ ה והאש ה ל א
קנתה . שהר י ל א ברצונ ו כת ב ל ה וכאנו ם בדב ר הו א .

שהרי גיל ה דעת ו במתנ ה הראשונ ה אע״ פ שהי א בטיל ה
מפני שהי א מסותר ת . וכ ן כ ל כיוצ א בעניני ם אל ו : ו שנ י
שטרות י=שזמנ ן ביו ם אח ד וה ן כתובי ן ע ל שד ה אח ת
בין במכ ר בי ן במתנ ה . א ם דר ך אנש י המקו ם לכתו ב
שעות כ ל הקוד ם זכ ה . וא ם אי ן דר ך המקו ם לכתו ב
שעות הר י הדב ר מסו ר [ג ] לדייני ם . כ ל שדעת ם נוט ה להעמי ד שד ה ז ו ביד ו יעמיד ו ז ז במ ה דברי ם אמורי ם בשט ר שאי ו
בו קני ן אל א קנ ה שד ה ז ו בשט ר זה . שאי ן אנ ו יודעי ן מ י הו א משניה ם שהגי ע שטר ו ליד ו תחלה . אב ל א ם הי ה בכ ל שט ר
מהן קני ן כ ל שקד ם ל ו הקני ן זכ ה וישאל ו העדי ם . וכ ן א ם הי ו ש ם עדי ם שז ה הגי ע ליד ו שט ר מתנת ו תחל ה קנ ה [ד ] הראשו ן
ח שנ י שטרו ת היוצאי ם ע ל שד ה אח ת בש ם קונ ה אח ד ואי ן זמנ ם שו ה . ^א ם הי ה שט ר אח ד מכ ר ואח ד מתנ ה . א ם הי ה השט ר

א סמ״ ג עשי ן סי ׳ ס ב טוח׳ מ ש ם : ב סמ״ ג ש ס טוח׳ ט סי ׳ ר 6 וסי ׳ קל ס וסי ׳ ר ג : ג עוח׳ מ סי ׳ ר ט ; הראשו ן

לחם משנ ח

בשאין ב ה קצי ץ : וא ם אי ן דרכ ן לכתו ב שעו ת
וכו׳ אע״ פ שידענ ו א י ז ה מה ן נכת ב ראשו ן
כיון של א ידענ ו שע ת המסיר ה הר י הדב ר
מסור לב״ד . ודי ן ז ה מחלוק ת דר ב ושמוא ל
שם במ י שהי ה נשו י דר ב אמ ר יחלוק ו ושמוא ל
אמר שוד א דדיינ י והלכת א כשמוא ל בדינ י .
והמרינן הח ס טעמ א דשמוא ל דס״ ל כר״ א
דאמר עד י מסיר ה כרפ י . פירו ש ואיל ו בא ו
עדים ואמר ו לז ה נמס ר בבק ר ולז ה נמס ר בער ב
זה שנמס ר ל ו ראשו ן קנ ה דעד י מסיר ה כרת י
הלכך שוד א עדיפ א דדילמ א את ו סהד י ומסהן י
ואמרי דהכ י הו ה מעש ה וחע״ ג דאפש ר נמ י
דבבת אח ת נמסר ו שניה ן וזכו ת שניה ם חל ה
בבת אח ת מ״ מ ה א מילת א ל א שכימ א ודינ א
• דשוד א שכיח א טפ י כ ך פירש ו ז״ ל :

ז בד״ א בשט ר שאי ן ב ו קניי ן וכו ׳ אב ל א ם
היה בכ ל שכי ר וכו ׳ . ז ה פשו ט
דמשעת קניי ן שעב ד נששי ה . ומבוא ר בהלכו ת
שם דא י אי ת בי ה קניי ן הו ה קיימ א ביד א דמא ן
דקדיס אפיל ו שע ה אח ת עכ״ ל :

וכן א ס הי ו ש ם עדי ם וכו ׳ . כב ר נתבא ר
זה למעל ה וכר ׳ אליעז ר דאמ ר עד י מסיר ה
כרתי :

ח שני י שטרו ת היוצאי ן ע ל שד ה אח ת בש ם
וכו׳ . מימר א ס ׳ נער ה שנתפתת ה
בכתובות (ד ף מ״ד ) : א ם הי ה השט ר הראשו ן
מתנה

ליישב דבר י רבינ ו ז״ ל . אל א שעדיי ן אנ ו צריכי ם לייש ב מ ה שהקשינ ו לפ י דע ת ה״ ה
שהוא כבו ר שודא י הו י פסול א הפ ך מ״ ש , ונ״ ל לייש ב לדעת ו דמ״ ש רבינ ו ז״ ל בהחל ת
דבריו אמ ר לעדי ם כתב ו וכו ׳ היינ ו משו ם שהזכי ר למעל ה בי ן ברי א בי ן חול ה דהיינ ו
שכ״מ ובשכ״ מ כת ב רבינ ו בפ״ ט דאע״ ג דל א אמ ר כתבו ה בשוק א מהנ י א״ כ גב י שכ״ מ ל א
הוי מחנ ה טמירת א היכ א דאמ ר בהדי א כתב ו בסת ר ומשו ם דרבינ ו אייר י בתרוייה ו אמ ר
מילתא דשויי א לתרוייה ו דהיינ ו היכ א דאמ ר לה ם כתב ו בסת ר דאפיל ו בשכ״ מ ל א מהנ י .
ומ״ש רבינ ו ז״ ל לפיכ ך כ ל שא ר מתנ ת קרק ע וכו ׳ אייר י בברי א דוק א . ומ״ ש רבינ ו
לפיכך הו א משו ס דהו א סוב ר דלמא י דמסקינ ן בגמר א חיישינ ן אע״ ג דודא י פסול א מ״ מ
לא הו י אל א מטע ם חשש א דדילמ א מסותר ת הי א אב ל מסותר ת ודאי ת ל א הו י אל א
היכא דאמ ר לעדי ם כתב ו בסת ר וכו / כ ן נרא ה לייש ב דבר י ה״ ה ז״ ל והנכו ן בעינ י בדבר י
רבינו ז״ ל מ ה שכתבת י . עו ד פיר ש ה״ ה כוונ ת הר״ א ז״ ל שאמ ר הטוב ה שקב ל ממנ ו
שהטעם שאינ ו מתנ ה בל ב של ם אל א מפנ י שקב ל ממנ ו הטוב ה ואינ ו רוצ ה שתועי ל . ג ס
אפשר לפר ש דבר י הראב״ ד ז״ ל והו א יות ר נכו ן וטעמ ו כמ״ ש רשב״ ס ז״ ל שאפש ר שכב ר
מכרה לאח ר א ו נהנ ה ועכשי ו אומ ר לז ה שנותנה , וזה ו שאמ ר לאב ד הטוב ה שקב ל ממנ ו
זה שקב ל ממנ ו טוב ה להטעות ו נת ן ל ו מתנ ה ז ו שכב ר הי א נחונ ה לאח ר :

ו שג י שטרו ת שזמנ ן ביו ם אח ד כו׳ . ס ׳ חזק ת הבתי ם הקש ו גב י ההי א הרב א דאמ ר
ר״נ כ ל דאלי ם גב ר ומייו י שנ א משנ י שטרו ת היוצאי ם ביו ם אח ד דר ב אמ ר
יחלוקו ושמוא ל אמ ר שוד א דדיינ י ותירצ ו הת ם ליכ א למיק ס על ה דמילת א הכ א איכ א

הגהות מייימוניו ת

חכא מ ר ניח א לי ה דליקנ י וט ר ל א ניח א לי ה : [ג ] דל א כר ב דאמ ר יחליק ו אל א כשמואנ י
דאטר ש ד א דדיינ י דהלכת א כוותי ה בדינ י ועיי ן בסימ ן ט׳ ב . וכת ב רכינ ו שמוא ל וז׳ ל
ואפילו נתבר ר ששמעו ן בשח ר ולו י אחרי ו בער ב אי ן הקדמ ה בשעו ת אל א בירושלי ם
כדאמרינן 8 ׳ מ י שהי ה נשו י גב י ההו א עובד א דאימי ה דרמ י ב ר חמ א נו ׳ ע ד אט ו
בירושלים יתבינ ן דכתב י שעו ת וכיו ן של א פיר ש ראוב ן לשמעו ן שע ה נמצ א של א זכה ו
בשכיר ז ה ע ר הער ב הואי ל ול א נתפר ש ב ו שע ה שחרי ת ונמצא ו שניה ם שוי ם כו ׳ ע ר

למיקם על ה דמילת א ע״ כ . ופי ׳ רשב״ ם ש ם הה ם בשנ י שטרו ת ליכ א למיק ס על ה דמילת א
היום א ו למה ר שיבי א האח ר עדי ם ויטו ל שהר י השטרו ת שוי ן בזמ ן ואפיל ו א ם יבא ו
העדים ויעיד ו שז ה נכת ב ונמס ר בביק ר וז ה בער ב הל א אי ן הקדמ ה בשעו ת כמ ו ש ■ירש; ו
למעלה וליכ א למימ ר שמ א ז ה נמס ר תחל ה יו ם א ו יומי ם א ו חד ש ואח״ כ נמס ר לשנ י
דמסתמא כיו ן שנכתב ו ביו ם אח ד נמסר ו וכו ׳ ע״ כ לפירו ש רבינ ו ז״ ל דמפר ש דטע ס
שמואל הו א דס״ ל כר״ א ואיל ו בא ו עדי ם ואמר ו לז ה נמס ר בבוק ר ולז ה נמש ר בער ב ז ה
שנמסר ל ו ראשו ן קנ ה דעד י מסיר ה כרת י הילכ ך שוד א עדיפ א דדילמ א את ו סהד י
ומסהדי ואמר י דהכ י הו ה מעש ה א״ כ קש ה טוב א היכ י קאמ ר ד:ת ס ליכ א למיק ה עלי ה
דמילחא ה א איכ א למיק ס דילמ א את ו סהד י ומסהד י לז ה נמס ר בבק ר ולז ה בער ב בשלמ א
לרשב״ם ניח א דסוב ר דאפיל ו לז ה נמס ר בבק ר ולז ה בער ב ל א איכפ ת ל ן כיו ן דאי ן
כותבי! שעו ת אל א לרבינ ו ז״ ל קש ה . ולרשנ״ ס נמ י קש ה דה א בס ׳ מ י שהי ה נשו י אמרי ׳
בברייתא שנ י שטרו ת היוצאי ן ביו ם אח ד חולקי ם כת ב ל ו ומס ר לאח ר ז ה שמס ר ל ו קנ ה
משמע דכשנמס ר לז ה בבק ר ולז ה בער ב קנ ה וש״עח א לרבי. ו ז״ ל וחיובת א לרשב״ ם ז״ ל
וכ״ת רשב״ ם ז״ ל מוק י ל ה באתר א דכתב י שעו ת מ״ מ אמא י נ א מקש ה בפ ׳ חזק ת הדחי ס
סהך בריית א מא י שנ א מההי א ארב א וליכ א להרוצ י דליכ א למיק ם על ה דמילח א דה א
כיון דאייר י גאתר א שכותבי ; שעו ת איכ א למיק ם על ה דמילח א היכ א שבא ו עדי ם ח י
היה קוד ם . ונרא ה לת ק לרשב״ ם ז״ ל דמוק י ל ה כשנמס ר יו ם א ו יומי ם קוד ם לחביר ו
דאע״ג דשנ י השטרו ת ה ם ביו ם אח ד המסיר ה הי ה בימי ם חלוקי ם וכמ ו שהקש ת ה ! א ז״ ל

בפרק

מגדל עו ז

הכל 6 ׳ חזק ת הבתי ם(ד ף מ׳ ) : גיםיכ ך מ י שהי ו הדברי ם מוכיחי ן ע ד כמ ו מודע ה ל ה ;
כתב הראב״ ד ז׳ ל כגו ן המעש ה שהו א מבי א עכ׳ ל ; ואנ י אומ ר ג ס ר״ מ ז׳ ל לכ ך כיו ן שסמ ך
המעשה להלכ ה וכ ן סידור ו משד ר התלמו ד ש ׳ מ1ק ת הבתי ם : מעש ה באח ד שרצ ה ליש א אש ה
בו׳ ע ד וכיוצ א בעניני ם אלו . סר ק חזק ת הגתי ם : שנ י שטרו ת שזמנ ם יו ם אח ד וכו ׳ ע ד קג ה הראשו ן .
סרק חזק ת הבתי ם (ד ף ל׳ ד ול׳ה ) ומיית י ל ה נמ י מם ' כתובו ת(ד ף צ׳ד ) : שנ י שטרו ת היוצאי ן וכו ׳
עד סו ף הסר ק . בכתובו ת סר ק נער ה שנתסתת ה וסוס ו ס ׳ הניזקי ן במס ׳ ניטי ן :

התם ליכ א למיק ם על ה דמילת א שהר י השטרו ת שוי ן בזמנ ן ואפיל ו יבא ו עדי ם ויעיד ו
זח נכת ב ונמס ר בנק ר וז ה בער ב הל א אי ן הקדמ ה בשעו ת כמ ו שפירשת י לעי ל וליכ א למימ ר שז ח נמס ר תחיל ה יו ם א ו יזמי ם א ו חד ש ואח׳ ב נמס ר השנ י לשנ י דמא־ ר
שכתובים ביו ם אח ד מסתמ א י׳ ל ג״ ב נמסר ו כיו ם אח ד כמ ו שמוכי ח לשו ן הכתו ב בשט ר עכ״ ל . משמ ע שא ם פיר ש בשכי ר בפירו ש שע ה שתקנ ח ל ו דמההי א שעת א זכ ה וכ ן
שסק רבינ ו מאי ר זצ׳ ל הלכ ה למעש ה וכ ן נרא ה מתו ך פר׳ ש בפ׳ ק רב׳ ק בה א דתנ ן רב א מכר ן לאח ר א ו לשלש ה בנ י אד ם כול ן נכנס ו תח ת הבעלי ם שא ם ניכ ר ומוכי ח מתי ך
השטר שע ת הקניי ן דאזלינ ן בתרי ה וכ ן דע ת רבינ ו המחב ר בש ׳ ב ׳ מהלכו ת הלואר , עיי ן ש ם ועיי ן בהלכו ת נזיל ה ואביר ה ם ' י׳ ח וכ ן פר ק מ י שהי ה נשו י אט ו בירושרי ם
יתבינן בו ׳ וביו ן דל א הקפיד ו אנש י המקו ם לכתו ב השעו ת גלו י מנהג ם שאי ן חולבי ם אח ר הקוד ם ושניה ם ש י ן עכ׳ ל רש׳ י . משמ ע ה א הקפיד ו לכתו ב שעו ת הולכי ן אח ר
הקודם ע׳׳ נ ן [ד ] אר׳ ת דח׳ ט בשגי ר מכ ר א ו מחנ ה אב ל שט ר חו ב ד׳ ח הולקי ן שהר י שנינ ו פר ק מ י שהי ה נשו י הי ו כול ם יוצאי ם בשע ה אח ת ואי ן ש ם אל א מנ ח חולקי ם
גישות ותטע ם חו א טפג י שזני ן חשיעכו ד טתחי ל אל א םאות ח שע ח ׳צזמובי ח םתו ך השט ר שז ח הו א ממחר ת יו ם שנכת ב שב ו כיז ם אי ן מוכי ח סתו ך דשטי ר מת י התחי ל בבק ר א ו