Section 230

קנץ. הלכו ת זכי ה ומתנ ה פ י ף כסן ־ משנ ה מ ט 97

משתמרת וי ש אופקי ! כזא ת האוקימת א . והרמב״ ן ז״ ל כת ב מחו ך דבר י הרי״ ף ז״ ל נרא ה ט בד״ א בחצ ר המשתמר ת וכו׳ . כת ב הר״ ן נפ״ ק דמציע א לדע ת ררמב״ווהי-י״ ה ר 5 אש י
י״״ י״ייא ' '־־־־ 1 ״ י ־־ י'־ 1 ״'״ ״ י־י־י א ־־־־ ק יקי״ ץ לא ו לפחי, • אליט ה ־ל״ י אפ א 'ל א ט ־ " - דל ' ־ ־ "פ• *

וזה דע ת הממנ י ז ל • במשחמר ח בעינ ן עומד ת בצ ד בית ה ומרי ן ר ב אש י דחצ ר איחרבא י מפו ם י ד הילכ ו בג ט בעינ ו

ט וקטנ ה תקנ ה וכ ו אב ל הקט ן . נתבא ר ש ס . ובהשגו ת א״ א אי ן דב ר ז ה מחוו ר סמוכ ה ל ה דומי א די ד ול א גרע א משליחו ת כלומ ר נקי ט לי ה סחמ א לר ב פפ א כדאי ת לי ה

שהגיע המתנ ה לחציר ו כאיל ו זכ ה ב ה אח ר • * ט "במ ה
דברים אמורי ם בחצ ר המשתמר ת אב ל בחצ ר שאינ ה
משתמרת כגו ן שדה ו וחורבת ו ע ד שיהי ה עומ ד בצד ה
־א.מי6״״ ל־;״ ,,5; ״ ,ן,;,;",",) , ויאמ ר זכת ה ל י שדי . וכ ן ארב ע =אטו ת ש ל אד ם שהו א
כשר וכ״ ש א ם חתמ ו ה ס עצ^ן ^,,,ן , עומ ד בצד ן קוני ן ל ו בסימט א א ו בצד י רשו ת הרבי ם
למתנה ד.מחב ר פש ק כשיטת ו שכת ב פ״ ב מהלכו ת א ו בחצ ר שאי ן ל ה בעלים . אב ל ברשו ת הרבי ם א ו

בשדה חביר ו אינ ו זוכ ה ע ד שיגי ע
[ד] מתנ ה ליד ו . *וקטנ ה 'תזכ ה ל ה
חצרה וארב ע אמו ת שלה . אב ל
הקטן אינ ו זוכ ה ע ד שתגי ע מתנ ה
לידו א ו ע ד שיזכ ה ל ו אח ר : י המתנ ה כג ט שאי ן אד ם
יכול למסו ר [ה ] ״ דברי ם לשלי ה . כיצ ד אמ ר לשלש ה
אמרו לפלונ י ופלונ י שיכתב ו ויחתמ ו בשט ר מתנ ה ויתנו ה
לפלוני אי ן ז ה כלו ם . וא ם אמר ו לאות ן העדי ם וכתב ו
ונתנו למקב ל *ל א קנה . וכ ן א ם אמ ר לשני ם כתב ו .ל א״ ה,5, ,

- . .. . ...... . וחתמ ו בשט ר מתנ ה ותנוה ו לפלונ י אינ ן יכול ץ לומ ר *

לכו©־ לכתו ב אל א ה ן עצמ ן כותבי ן כמ ו בגט : י א הכות ב בשט ר נתת י שד ה יפלוני ת
זה אל א שמבטי ח שיתננ ה ל ו לאח, . ז״ ! לפלו ג . א ו שכת ב נתתי ה ל ו א ו הר י הי א של ו . הר י זוכ ה ב ה כשיגי ע השט ר ליד ר . אב ל
אחר ועליי ! ל אעש-; . וז ה מנוחר : א ם כת ב בשט ר אתננ ה לו . אע״ פ שהעיד ו עלי ו העדים . ל א זב ה המקב ל ע ד שיאמ ר לעדי ם

כתבו שט ר מתנ ה ותנ ו ל ו וכותבי ן ונותני ן לו . שאי ן המקב ל זוכ ה ע ד שיגי ע שט ר המתנ ה
ל^לן^, ,^ן א אן^^^ . ל א ל , ליד ו א ו ע ד שיזכ ה ל ו ב ו ע ל יד י אחרי ם כמ ו שביארנ ו ה ** ט ''האומ ר נתת י שד ה פלוני ת
חיישיק שמ א זיכ ה ל ו ע״ י אמ ר פירו ש ואי ! לפלונ י והו א אומ ר ל א נת ן ל י . חוששי ן שמ א זיכ ה ל ו ע ל יד י אח ר . אב ל א ם אמ ר כתבת י
"ני׳ ־מקנ לנל 01.נ ! פפיי ־נתוספפ א־נ״ נ ונתת י ל ו והו א אומ ר ל א כת ב ול א נת ן לי . א ם המקב ל מתנ ה הו א שאמ ר כן . הודא ת

פ י האומ ר נתת י שד ה פלוגי ת לפלונ י והו א חומ ר דוי ^ ז-(י י ...... . ,-ס ״ ״.• ט ח 1 * י?' *

ל^ו ^ל , בע ל ד ן כמא ה ע ד ם הו א והנות ן אוכ ל פ רו ת שדה ו . וא ם ב ן המקב ל הו א שאמ ר ל א

על יל י אח ר : אב ל א ם אמ ר כחבח י ונסת י נת ת לאב י שד ה ז ו והו א אומ ר כתבת י ונתת י ל ו . מניחי ן א ת הפירו ת ע ל יד י שלי' ם ע ד

לו וכו׳ . ג״ ז מכ1א ר ש ס וז ה לשו ן הברייח ח (ל ף <י7יץד־ו ז דדז-ריי - ר-יי״י . ,-יי״ . ..... . . . - ׳

מ׳:) כחבת י וגחת י ל ו והו א אומ ר ל א כח ב ול א
נחן ל י הולא ת בע ל לי ן כמא ה עלי ם למ י מ י
אוכל פירו ת ר ב חסד א אמ ר גוש ן אוכ ל פירו ח
ורבה אמ ר משלשי ן א ח הפירו ת ול א פליג י
הא באב א ה א בבר א . ופירש״ י ז״ ל הוד י, ח בע ל

גירושין לבאומ ר אמר ו קרו ב הו א להיו ת ג ט
בטל . וש ט יתבהר ו עיקר י הדברי ם :

וכן א ס אמ ר לשני ם כתב ו וכו ׳ . ז ה מוסכ ם
וכשמואל ואית א נהלמ ת פר ק התקב ל (ד ף
ס״ו וס״ז ) :

יא הכות ב בשט ר נתת י של ה וכו ' . בריית א
בגיטין פ ׳ השול ה (ל ף מ׳: ) ת״ ר
המומר נחת י של ה פלוני ת לפלונ י נתחי ה ל ו הל י
היא של ו הר י הי א של ו אתננ ה לפלונ י ר״ מ אומ ר
קנה ומכ״ א ל א קנ ה ממ ר ר״ י וכול ן בשט ר ע" כ .
ופירש' י ז״ ל בשט ר להא י אומ ר לקסנ י כות ב הו א
שכותב ל ו אח ל מלשונו ת אל ו (כשטר ) ומוסר ו
ליל המקב ל וכו ׳ לאיל ו בליגור א ל א מקני א

אפילו באינ ה משתמר ת ולדיד ן לוק א במשחמר ת
משוס לס״ ל דאינ ה משתמר ת ל א דמי א לשליחו ת
שהשליח משמ ר וז ו אינ ה כ ן אב ל משתמר ת
בשליחות הי א וזכי א במתנ ה משו ס שלי ח
ובמציאה לר ב פפ א ממות ם הטעמי ם שכתבנ ו
למעלה ולליל ן מתקנ ת הכמי ס דמשו ס י ל א״ א
כיון שבמחנ ה אינ ה קונ ה אל א מתור ת שליחו ת
עכ״ל:

יא חכות ב בשט ר נתת י של ה פלוני ת לפלונ י
וכו' אב ל א ס כת ב אתננ ה ל ו
וכו׳ . ה״ ה כת ב לשו ן רש״ י ואי ן דבל י רבינ ו
עולים כהוג ן בפירו ש ז ה לפשיט א שא ס אמ ר
לעדים כתב ו וחנ ו וכח־ ו ונחנ ו ל ו דמהני . לכ ך
נ״ל שרבינ ו מפר ש לה״ ק א ם כת ב בשט ר הת ן
שדה ז ו לפלונ י והעיד ו עלי ו עלי ם ונת ן ל ו
השטר ל א מהנ י למשמ ע להב א את ן ועדיי ן ל א
נתן אב ל כשצו ה לעלי ם לכתו ב ולח ש ל ו א ף א ם
נכתב

השגת הראב״ ד

א׳א ה״ ה א ס אמ ר לה ם תנ ו עכ׳ ל :

שיודע הדב ר היא ך הי א • י ג ימקכ ל מתנ ה שטע ן ואמ ר ז ו שתח ת יד י אינ ה מתנ ה ביד י

אלא

י1 טו ר ש ם נש ם רנינ ו : ב סמ״ ג שם ; ג שם ; ר טוח׳ מ סי ׳ רמ ה : הטוח׳ מ ש ם : וטוח׳ מ סי ׳ רמ ת גש ס רבינ ו ;

יג מקב ל מהנ ה שטע ן ו (
לא בא ח ליד ו

״ די ן [עב ד וכן ] מקב ל מחנ ה כיו ן לא״ ל ל א קבלת י נאמ ן ויכו ל ז ה למזו ר ולזכו ת ב ו א ס ירצ ה דאמרינ ן טע ה כסבו ר ז ה שרכ^ ה

מידו. מש.שי ן ^בי ל שץ ש נחמ ן ע ל שיבאאליה ו . ה א בהב א ה א בברי א א ס הי ה מקב ל מחנ ה עצמ ו במיי ס ור.מ ר ל א ניסן . ל י נאמ ן ואוכ ל המת ן א ת הפירו ש אב ל א ס מ ת ואמ ר
בנו צ ח ניח ן שד ה ז ו ;אב א משלשי ן לשמ ח י ש עדי ם שנמסר ה לאבי ו וז ה ל א יל ע ע" כ . ובתוספו ת שאל ו מאנ י מ ה חי ן אנ ו אוד.רי ן לגב י נות ן הודא ת בע ל לי ן כמא ה עד ם ויפסי ד
הפירות כמ ו שאמרנ ו לגב י המקב ל ששניה ם בעל י די ן ושניה ם מודים . ותירצ ו שהמקב ל זכו ר יות ר מ ן הנות ן לפ י שהנות ן קדמ ה ל ו מחבב ה לת ת קוד ם שיתננ ה ופעמי ם שהו א סבו ר
שנהן מפנ י שעל ה בדעת ו שיח ן והו א ל א נת ן חב ל המקב ל א ם קב ל חי ן ל ו במ ה יטע ה וישכ ח של ח קב ל ע״ כ :

'י ״'״י ־ ייי־יי י ״״״ י ואמ ר ז ו שתר ח יל י וכו ׳ ע ד ונשב ע ע ל ז ה היס ת ותחזו ר לבעלי ה . פשו ט הו ח םר.י ן לי ! ז ה דומ ה לדי ן הנזכ ר ברא ש הפר ק שכא ן הו א אומ ר שמער ס
ופשוט הו א שהולאת ו הולא ה . בהשגו ת א״ א רעיו ן רו ח ונשב ע כבוע ת היס ת ע״ כ . ובאמ ת ל א הבנת י מ ה עני ן שבוע ה בכא ן . ואפש ר א ס תבעוה ו
׳ בעל י

לחם משנ ה

י המתנ ה כג ט וכו ׳ . מ ה שקש ה בלשו ן ז ה כתבת י בהל ׳ גירושי ן . וראית י בספ ר כ״ מ
בלבדי ה״ ה וז״ ל ומיה ו באומ ר המר ו לפלונ י ופלונ י י ש אומ ר שח ף בג ט
כשר וכ״ ש ה ס חתמ ו ה ס עצמ ם ע״ כ . וז ה ולא י ט״ ס הו א כשאומ ר אמר ו טפ י י ש לג ו
לומר לכש ר היכ ש לחמר ו לעדי ם וסתמ ו מהיכ א דחתמ ו ה ן . והנ ה בע ל הטורי ם כשהבי א
ל:רי תר״ א ז״ ג שהשי ג ע ל רבינ ו ע ל מ״ ש כא ן היכ א לאומ ר אמר ו ת ם אמר ו לאות ם
העלים וכתב ו ונחנ ו למקב ל ל א קנ ה כת ב וכ״ ש א ס חתמ ו ה ס עצמ ם וה״ ה א ס אמ ר
להם תנ ו ע״ כ מוכ ח ולמ י כלכהיבנ א לט״ ס הו א ובספ ר דפו ס אח ר ל א הי ה ק :

יג מקב ל מחנ ה שטוע ן כו׳ . כת ב ה״ ה ואפש ר א ט תבעוה ו בטל י חו ב של ו ואמר ו ל ו את ה
מערים בז ה כל י להפקיע ו מתח ת ילינ ו נשב ע ע ל ז ה היס ח . וקש ה לבפ״ ב
מהל׳ מלו ה ולו ה כק ב רבינ ו ז״ ל נרפ ה ל ו ממו ן אח ר שנשב ע שנוע ה ז ו ואמ ר ש ל אחרי ם

הוא

הגהות מיימוניו ת

לרשותו יזכ ה ל ו א ם ל א יוזוו ר ב ו הנות ן קוד ם לכ ן ע' כ וע׳ ש ז [ד ] וה א דאמרינ ן ארב ע
אמות ■ נ ל אד ם קונו ת ל ו בכ״ מ לא ו כ׳ ט ממ ש אל א כו ' אלפס י ע״כ ג [ה ] קי״ ל כשמוא ל
כדיני דאט ר הכ י ם ׳ כ ל הג ט בדאית א כס ׳ המקב ל לר ׳ יוס י ואס ר שמוא ל הלכ ה כר ׳
יוסי דאט ר טיל י ל א מיטסר ן לשלי ח ס׳ ה : "[לשו ן הטו ר ח' מ סי ' רס׳ ר והרמב״ ן וכת ב
דלא אמרינ ן מתנ ה הר י הי א כג ט אל א כאומ ר כתב ו שאי ן יבולי ן לעשו ת שלי ח אח ר

משום

משנה למל ך

ט וכ ן ארב ע אמו ת ש ל אד ם יכו ׳ . עיי ן מ״ ש מר ן הג׳ י ס׳ ס רמ׳ ב וז׳ ל י ש דר ך אהר ת שהמטצטצי ו
נקני! ב ו והו א ארב ע אמו ת כו ׳ ותמהנ י מרבינ י ז׳ ל של א כת ב דר ך קנ ץ ז ה ובכימ ן רמ״ ג
נכ׳ו כחנ ו . וצ״ ע :

' אינ ן יכולי ן לומ ר לסופ ר . ז׳ ל הריג״ ש בהשונ ה סי ׳ רכ׳ ח וב ר מ ן די ן אפיל ו ל א הי ה קפיד א
בדבר אפ״ ה אי ן יכולי ם למנו ת אחרי ם תחתיה ם כיו ן של א פיר ש בכ ח הנית ן לה ם ט ׳ . וי ש
מהראשונים שכתב ו דמיל י ל א מימשי ן לשלי ח אפיל ו ברצו ן המשל ח שנת ן רשו ת לשלי ח למנותישלי ח
, וע״ ן כסימ ן שט״ ז ושצ״ ב ;

יג מקב ל מתנ ה שעע ן ואמ ר וט ׳ . כת ב ה״ ה ובאמ ת ל א הבנת י מ ה עני ! שבוע ה לכא ן ואפש ר א ס
תבעוהו ב׳ ח כו ׳ . וז ה תימ ה דה א כת ב רבינ ו בפ׳ א מהל ׳ מלו ה ולו ה טע ן הלו ה שמעלעלי ו
אלו שביד י אינ ם של י אל א פקדו ! ח ו שאולי ן נו ׳ אי ! שומעי ! ל ו ע ד שיבי א ראי ה כו ׳ ולפ י פירו ש
ה״ה )׳ ל למ ה נאמ ן ה א חזק ה שה ם של ו . י ש לדהו ת הכ א דמייר י שאינ ו בפנינ י אל א שטוע ן נ״ ח שי ש

לו

מגדל עו ז

וכן ארב ע אמו ת ש ל אד ם וכו ׳ וקטנ ה תזכ ה ל ה חצר ה וכו ׳ ע ד שיזכ ה ל ו ב ה אח ר : כת ב הראב״ ר
ז׳ל אי ן דג ר ז ה מחוו ר במתנ ה אל א במציא ה עכ״ ל : ואנ י אומ ר עיק ר זא ת ההלכ ה ס״ ק
דמציעא ובגיטי ן בכמ ה מקומו ת ודע ת רבינ ו מש ה ז׳ ל והעומדי ם בשיטת ו א ס מטע ם שי ש ל ו י ד א ו
שליחות מ״ ש מתנ ה ומא י שנ א מציא ה ודע ת הראב״ ד ד ל והעומדי ם בשיטת ו דשאנ י מתנ ה הואי ל
ודעת אחר ת מקנ ה עדיפ א לה ו ולגל ם י ש בתלמו ד פני ם : המתנ ה כנ ט שאי ן אד ם יכו ל למסו ר
דכריס לשלי ח וכו ׳ ע ד למקב ל ל א קנה : כת ב הראכ״ ד ד ל ה״ ה א ס אמ ר לה ם הנ ו עכ׳ ל :

ואני אומ י ג ס ההלכ ה ז ו עיקר ה סר ק כ ל הג ט וסגר ת ראנ׳ ד ז׳ ל י ש ל ה פני ם לס י הסוגי א דמסג י לה ו בסגנו ן אח ר ור' מ ז״ ל ל א כתב ה לפ י שאינ ה פשוט ה בגמר א וכמ׳ ש בז ה ההיכו ר כמ ה פעמי ם

כי צכ ו קרא ו משנ ה תור ה : וכ ן א ם אמ ר לשני ם נתנ ו וכו ׳ ע ד כמ ו בגט : כת ב הראנ׳ ד ז״ ל וה׳ ה א ם אמ ר לה ם תנ ו צריכי ן ה ס לכתנ ו עכ׳ ל : ואנ י אומ ר ג ס נז ה עיק ר ההלכ ה כגיטי ו

סרק התקק צ (ד ף ס ו ס ז ) כ.שו ן ר״ מ ז״ ל . ומ״ ש סראב׳ ד ז׳ ל סבר א מחודש ת ונטנ ה הי א ול א כתב ה ר׳ מ ז׳ ל מפנ י שאינ ה בלשו ן הגמר א : הכות ב כשט ר נתת י וכו ׳ ע ד כמ ו שביארנ ו . עיק ר זא ת ההצכ ה