NOL
Mishneh Torah (Codification of Talmudic laws)

Chapter 225

Section 225

א טו ר ש ם סמ״ ג ש ם ;

השגת חדאב״ ד

*ואין לדנ ר ז ה ראי ה ונו ׳ . א׳ א אעי ש שאי ן ראי ה
לדבר זכ ר לדנ ר זטט ם ו.דו ל י ש לדנ ר ואי ן יתכ ן דז ז
מוכר קרק ע א ו נוהנ ו ואומ ר אינ י נותנ ו א ו מוכנ י
אא׳נ יעש ה ל י כ ך וכ ן ונוצי א אות ו מיד ו ול א טש ה נ ו
מה שהשנ ה עלי ו אב ל ניטי ן וקדושי ן אומד ן דעת א
הוא מכיו ן שנת ן דעת ו לגר ש א ו לקד ש אינ ו אל א
כמפליג בדברי ם וקירו ב הדע ת וריחו ק הדע ת אי ן תנא י
מועיל ב ו לרת ק ולקר ב אא״ כ חזק ו נכפיל ו ובכ ל
העניינים שנתפרש ו ב ו כ י כול ם חזו ק התנא י ה ש ובי ן
תנין ונהל ת כנ י ג ד וכנ י ראו ק ל א הית ה מוחזק ת
ביד ישרא ל ואינ ו דומ ה לקרק ע המוחז ק ל ו לאד ם
מירושתו א ו ממקח ו עכ׳ ל :

ששי׳י יויי ש ^ ^ 1 1.1 , ,1. > •׳יאי ז ל1<יזרויוו • דאירמי ו וא ס ל א שומ ר להתחיי ב בגניכ ה ואניד ה אל א מקב ל מחנ ה הו א ול א יתחיי ב

משנה למל ך

התנאי דפשיט א דהכ א א ף שאמ ר בלשו ן א ס מהנ י בל א כפיל ת התנא י שהר י ה״ ה בס״ ו מהל ׳ אישו ח
נתן טע ם לדברי ו וכת ב משו ם דמעכשי ו ח ל מעכשי ו ויתקיי ם התנא י אב ל בא ם שאי ן המטש ־ ח ל ע ד
שהתנאי יתקיי ם והתנא י נ א לנט ל המעש ה של א יחו ל עכשי ו ולפיכ ך צרי ך חיזו ק יות ר ע ב . ו א .
כנדון ז ה פש־ט א דמעכשי י הי״ ״ ״״ייי ״ יי* ״

דפירוש, הי א מעכשי , . וא ף לדע ת התום ׳ דס״ ל דמעכשי ו נמ י צרי ך כפיל ת התנא י הוא^נתנא י שא ס
לא יתקיי ם התנא י תתבט ל המתנ ה למפר ע ומש׳ ה צרי ך חיזו ק בתנאי ם . אנ ל ב,דו ן ז . "א, . ח ם
ימות בל א זר ע אינ ה מהבטל ה המתנ ה למפר ע שהר י כת ב היא׳ ש דא ס מכ ר וגה ; מ ז שעש ה ע<ו י
משוס דה׳ ל כאומ ר ואחרי ך לפלונ י פשיט א שאי ן צור ן לכפיל ת התנא י שהר י המטש ה מתקיי ם מעכש ע
את א ס ל א יתקיי ם התנא י ואי ן הסנא י ב א אל א לומ ר שא ם ל א יתקיי ם התנא י של א המש ך המהנ ה
לעולם ולפ׳ ז נ׳ ל דהנות ן מתנ ה ואמ ר שא ם ל א ימ ן מנ ה של א תמש ך המתנ ה כ י א ם ע ד עש ר.!ני ם
דאין צור ך נז ה לכפיל ת התנא י . והטע ם מבוא ר במ׳ ש דכ ל שהו א מתנ ה תנא י לעקו ר מתנת ו משע ה
ראשונה א ז צרי ך חיזו ק דהיינ ו משפט י התנאי ם לפ י שב א לעקו ר דברי ו הראשוני ם א ס ל א יתקיי ם
התנאי א ך כ ל שהתנא י אינ ו אל א לעני ן המש ך המתנ ה א״ צ חיזו ק לפ י שאינ ו עוק ר דברי ו הריזשוני ס
י־׳ל כאיל ו סיי ס דברי ו שהמתנ ה ו ו הי א ע ד זמ ן פלונ י וכ׳ ש בנ״ ד דכיו ן דהרא״ ש כס ב דהו י " ו
נכסי ל ך ואחרי ך לפלונ י מכוינ ן לי ה לכ ל מיל י ול א בעינ ן משפט י התנאי ם : וא ם אמ ר נכש י ל ו
ואחריך ל&נ י א ם ימו ת היא:י ! גל א 'י ״ י^־יי ■

דאית לי ס במעכשי ו אי ן צור ן למשפט י התנאי ם לפ י שאנ י סבו ר דדוק א בתנא י דל.נ א שיי , לחל ק נ !
תנאי דא ס לדמעכשי ו וכמ׳ ש ה׳ ס אכ ל בתנא י דלעב ר כגו ן א ם אנ י כה ן א ו א ס אנ י עשי ר א ף שאמר ו
בלשון א ס דינ ו כמעכשי ו ולפ י טעמ ו ש ל הר ג המגי ד שהר י אי ן התנא י ב א למקו ר המעש ה ם. א חו ל
ע״ 1 א ך מסוגיי ת הגמר א בפ ׳ האונו ר שהקש ו לר' מ דבע י תנא י כפו ל מכוט ה מוכ ח בהדי א דא ף
מ*',״ג,״,. ״ ־ת,!> ־ ,־ 6 י״ , ,(״ , ־,6 . ,־,נ ,

לשבוח ש׳ ה . יסט ו היית י לימ ו ושאר י 5,0 . ללהנר ( דגתע ח רומיו ת החגא י ה 61 ני/פשח ח .יהקיי ס
התנאי ויתקיי ם המעש ה ומש׳ ס כ ל שאמ ר מעכשי ו אינ ו סוה ר דברי ו הראשוני ם אב ל בתנא י דלכב ר

י״י׳י״״ ״״^״ ל י״ל' * י״ ״ •""דו ד ?י י ?ראיייי׳ילומ ר

אא״כ חזק ו במשפט י התנאים , ומיה ו ל א נתקרר ה דעת י נז ה והדב ר צלע . עו ד היה^נרא ה לומ ר
דבאחריך לפלונ י בתנא י אי ן צור ן למשפ ט התנאי ם ומטינ א ב ה מאורל ה שכתב ^ הרמ ב ן ז ל ב.פ ר
המלחמות בפ׳ ב דביצ ה בפ ס הראנ׳ ד דל א נאמר ו מפפע י התנאי ם אל א כשהמענ ה נעש ה מ ׳ ד כעי ן
נתינת ג ט ור,ל'צ ה אכ ל כ ל שהמעש ה הו א לאח ר זמ ן אי ן צור ן למשפט י התנאי ם וסבר א ז ו שבחו ה
חכמ!!: למוהר ימ״ ט כסימ ן מ׳ ח החזי ק ב־בר א ״ . ולפ״ ז נלא ה דנאחרי ך ל א בעמ ן משפט י התנאי ם
אלא שראית י להר׳ ב ה׳־ מ דא ף בתנא י דחסרי ך לפלונ י דהנרי ך משפט י התנאי ם ( א ^ ע י ן מ ל ז ה
במ׳ש הר ב המחב ר בפ״ ו מהלכי " אי־יר•) ־ עי י "ק״י״ י ! י יץי "

התנאי וכמבוא ר וא׳ כ כשנסתפ ק בתקל ת דברי ו בלשו ן התנא י וכת ב דמקב ל המתנ ה הו א המוחז ק וה ב א
ראיה מתשוכ ת הרשכ׳ א אי ן הנדו ן דומ ה לראי ה דנגל״י * י' ״ ״״״ ״ י * ,"ף?'',!'; "

זוכה המקב ל תיכן ז ומי ד קוד ם שיתקיי ם התנא י א ז הי ה אפש ר לדמו ת דבר י הרפ ב א ז ל לנדו ן "ל ו
אך כיון ' שהו א בלשו ן א ס ואינ ו זונ ה אל א כשיקיי ם התנא י נרא ה דל א דמ י לההי א דהרשב׳ א דהת ס לדבר י
כלם כב ר זכ ה אב ל הנ א עדיי ן הדב ר ספ ק א ־ זכ ה א , ל א ג ם כפ י חילי ק ז ה נרא ה שג ם הדממ ן
הראשו! שדמ ה הר ב לההי א דא ם הו א ספ ק יקו ן בל א דמי ם י ש לחל ק ונ מ ש ( א " עיי ן לקמ ן ס ט ו
מהלכות טוע ן ונטע ן הלכ ה י׳א ) :

י האומ ר לחניר ו שו ר ז ה אנ י נות ן ל ; נ״״ ״ ״" ״ ״׳■'״'יי ״ ״ ' ■ "'י ' ״ 11

כנותן שו ר לחביר ו ע׳ מ להחזיר ו בשו ך שלשי ם ומ ת בשו ך הזמ ן דפטו ר מ/ש/ ם דל א ה ל

שואל להתחיי ב באונסי ן וא ף ל א שומ ר להתחיי ב בגניב ה ואניד ה אל א מקב ל מתנ ה הו א ול א יתחיי כ
אלא בפשיע ה עכ׳ ל . וי ש להסתפ ק היכ א דמ ת בתו ך הזמ ן דאמרינ ן ד־טי ר מלשל ם א ם מחזי ר
הפירות שאכ ל א ו ל א דאפש ר דה״ כ להחזי ר הפירו ח שאכ ל משו ם דכיו ן דנא ץ ו. א החזיר ו הר י ל א
קיים תנא ו ונתנעל ה מתנת ו וא׳ כ חיי ב לה״יי י הסיי ״ י״י ' ״ ' ״"? י יא "

הרי הו א כשומ ר בעלמ א ואינ ו חיי ב כ י א ס כפשיע ה . ואפש ר לצד ד עו ד ולומ ר דנ ל שנאנ ס ל א
נתבטלה מתנת ו מפי ס דמ ה שהתנ ה ע ל מנ ת שתחזירה ו ל י אינ ו אל א כשיזהי ה כעי ן ו ה ק "ו ר ז .

״״ ל ? במת " ותהי ה כטו ר מ ן האו־שי ן ומגניב ה ואניד ה כדי ן כ ל מקב ל מתנ ה ע״ מ שא ם תהי ה

בעי בתשלו ם ״'״ > ״״״''י״ ' ל ' ־ יליי ' ""' י יי" ' ^הצ ד

לא נתבטל ה המתנ ה לס י ש; א התנ ה שיחוירנ ה אל א כשהי א בעי ן , ומכ ח הסבר א נ ל כ " הצ ד

הראשוו דא ם נאנ ס נתכעל ה המתנ ה ואינ ו אל א כ י א ם נפק ד בעלמ א וחיי ב להחזי ר הסירו ת . וי ש
ח־וד לז ה ממ ה שחיינ ו אות ו בפשיע ה . דא י אקר ת נשלמ א דס׳ ל דלעדל ם א ף א ם נאנ ס נתבטל .
י״תנה עעמ א ד־טו ר הו א משי ם דל א יר ד המקב ל ל א בקור ת שיא ל ול א בתור ת ש״ ש ניח א דנפשיע ה

רששיטה א ו א ם אמר ת דא ם נאנ ס ל א נתבטל ה המר.נ ה משו ם דו ס ל א החנ ה ע מ " ח ״ רה ו ל
כל ־׳נאנס ה ^א ו נננב ה א ו נאנד ה ונכל ל דביי ו שאמ ר שו ר ז ה נתו ן ל ך במתנ ה הו א שיה א פטו ר

ט־ת^ז ״׳ : ־* ־ ״' 1 ״ יי״ ' "״ ״ *״ ״

לחם משנ ה

סברא ז ו וכא ן כה ב שאי ן לדב ר ראי ה למשמ ע דאפש ר לאומר ה אנ ל אי ן לה ס ראי ה
אין הלשו ן מדוקד ק וסמ ך ע ל מ ה שכק ג ש ם . והראכ״ ד ז״ ל בהשגו ת גוח ן סע ס ואמ ר
דהמוכר קרק ע א ו טח ן להוצי א א ח הקרק ע מיד ו ל א מפקינ ן בעיל ה כ ל דה ו אצ א כיו ן
שגילה דעת ו שע ל דע ת כ ל יחנ ו מוקמינ ן לי ה בחזקהי ה וצ א בעינ ן כתנא י מ י ג ד ומ י
ראובן מכא״ כ בקדושי ן ואע״ ג דתנא י מ י ג ד בממו ן הי ה שאנ י הת ש דל א הית ה מוחזק ת
נידם כקרק ע המוחז ק בי ד האד ם מחמ ת מקמ ו א ו ירושת ו . ועד״ ן אנ ו צריכי ן למודע י
ליישב הסוגי א שבשלה י שבוע ת העדו ת שהקש ו המפרשי ס ע ל סבר א ז ו כדכת ב ה ר ן ז צ
שם דאמרינ ן הח ס ע ל מחניתי ן דא ל יכ ך ויברכ ך וייטי ב ל ך ר״ מ מחיי ב ומכמי ם פושרי ם
והקשו ש ס וה א לי ח לי ה לר״ מ מכל ל לק ו אח ה שומ ע ה ן ותירצ ו איפו ך ובמסקנ ז אמד ו
אלא לעול ם ל א היפו ך כ י לי ה לי ה בממונ א באיכור א אי ת לי ה ושאנ י סו. ה דאיסור א
דאית בי ה ממונ א הו א ע׳׳ כ . משמ ע מהח ם דהיכ א דהו י איסור א למו ד ל א בעינ ן הנה י
כפול והיכ א דנוג ע לממו ן בעינ ן תנא י כפו ל וכ״ ש בממו ן גופ א הפ ך הנאמ ר בסבר א זמ ה .
ויש להר ! כפ י טע ם הר״ א ז״ ל דודא י ילפינ ן ממו ן בנ י נ ד ומ י ראוב ן ממו ן דטותי ה
שאינו מומז ק חזק ה גמור ה א ו איסו ר הנוג ע לממו ן כיוצ א נ ו כ י ההי א דבוס ה דמיכ ח
גביית כחוב ה וכ ן שבוע ת העדו ת שמשבי ע א ת העדי ם א ס יודעי ם עדו ת ממו ן ו. ה שיי ך
בהאי טעמ א דהר״ א ז״ ל אב ל בסימר א שאי ט נוג ע בממו ן כל ל א ו ממו ן שאינ ו דומ ה
לממון בנ י ג ד ובנ י לאו ק אל א הו א מוחז ק חזק ה גמור ה ושיי ך ב ו סע ס הר״ א ז ׳ ל ל א
בעינן מנא י כפו ל דנעיי ו

וגה שיהי ה ממו ן דכווחי ה ול א מומז ק וב א להוצי א מיד ו דשיי ך בי ה מפ ס ה ר א ז ל .
וראיתי ליש א וליס ן כא ן בדע ת רבינ ו ז״ ל גב י איכור א מ ה דינ ו א י בעינ ן תנא י כפו ל
אז ל א דכח ן ל א כת ב רבינ ו ז״ ל אל ת בממו ן דוק א אב ל נחיסור א ל א בימ ר דעת ו ומצאנ ו
לי דברי ם סוהרי ם וא ט צריכי ם לייש ב דעת ו בהל ׳ סנהדרי ן פכ״ ו דכת ב אינ ו לוק ה ע ד
שיחרו וכו ׳ א ו שהית ה הקלל ה בז ה מכל ; הדברי ם כמ ו שאמ ר א ל יה י פצינ י ברו ך לה ׳
או א ל יברכה ו א ל וכיוצ א נדברי ם אל ו אינ ו לוק ה ע״כ . וה א ודא י איהור א ד.י ש בי ה
ממונא הו א דהיינ ו קלל ת אד ם למביר ו ואי ה לי ה דבעמ ן תנא י כפו ל ותימ ה דבהפ ך
זה מצא ט דבהל ׳ שבועו ת סו ף פ״ ד כת ב וכ ן הסומ ר ל ס שבוע ה ל א אור " ל ך כ ל אל ו
אסורים ע״ כ . משמ ע דאי ת לי ה כא ן מכל ל לא ו אה ה שומ ע ה ן ול א בעינ ן תנא י כפו ל .
וע״ר, ע ל מ״ ש בהל ׳ סנהדרי ן דהו א הפ ך הסוגי א האמור ה דלפ י הסוגי א הנזכר ת דהיסור א
דלית בי ה ממונ א לכול י עלמ א ל א בעינ ן תנא י כפי ל ומהניהי ן אייר י בשבוע ה דאי ת בי ה
ממונא דהי א שבוע ת העדו ת . וא ס נאמ ר דרבינ ו ז״ ל גרי ם לעול ם היפו ך וכגירס־־ . התו ם
ז״ל אכפ י קושי א במקומ ה עומד ת דלפירו ש החום ׳ ז״ ל ל״ ס רבנ ן אל א חיכה ו מלהי ס אב .
בשאר ודא י דמוד ו דמייני ס משו ם דל א בעינ ן תנא י כפו ל גכ י איכור א ל כ ע כ י הי״ י
דלאליפליו רבנ ן ע ל מתניחי ן דשתוי י יי ן כדכח ב רש״ י ז״ ל . וא״כלכ ל הגירסאו ה והגירושי ם
באיסורא דלי ת בי ה ממונ א לכ״ ע מנצ ל לא ו מח ה שומ ע ה ן ול א בעינ ן תנא י כפו ל ואע״ נ
דנגדריס בעינ ן תנא י כפו ל ולי ת לי ה מכל ל לא ו את ה שומ ע ה ן כדאמרינ ן בנדרי ם וכ״ נ
דפסר, רבינ ו ז״ ל פ״ א מהל ׳ נדרי ם אע״ ס שלכאור ה ש ם נרא ה דדברי ו סוהרי ם כב ר יישב ס
הרב״י ז״ ל דפה ק כר״ מ שאנ י נדרי ם דאיכור א דאי ת בי ה ממונ ח הו א כדנת ב הר״ ן ז״ ל
דהוי איסו ר מפצ א . וע״ ק ל י ע ל רבי ט ז״ ל למ ה בהל ׳ שבועו ת ל א הזכ ר כל צ מדי ן ז ה
דשבועת העדו ת דא ל יכ ך דהו א פטו ר כמ ו שהזכי ר כ ן בהל ׳ סנהדרי ן . מיה ו לז ה י״ ל
דרבינו ז״ ל מפר ש מתני ׳ דא ל יכ ך ויברכ ך וייטי ב ל ך דהו י גב י מקל ל מביר ו דהזכיר ה
המשנה קוד ם דקללה ו נז ה האופ ן א ל יכ ך ויברכ ך וייטי ב ל ך וכול א מד ז מלח א כלומ ר
אל יכ ך ויברכ ך וכ י תימ א ל א הי ה לומ ר אל א יברכ ך וצ א מ ל יכ ך שהו א הפ ך המכוו ן
כיר הרגי ש ז ה הר ב בפירו ש המשנ ה וכת ב וז״ ל ואמר ו בכא ן א ל יכנ ה המנ ם רצ ה
להפריש בי ן א ל יככ ה ויברכ ך וייט ב ל ך ע״ כ . כוונת ו לומ ר דא ל יברכ ך דיטי ב ל ך ה־ ה
צו לומ ר אל א להודיע ך כת ו דר״ מ דאע״ ג דאמ ר א ל יכ ך ויברכ ך דמשמ ע דאמ ר ל א ע ה
אותך ול א יבר ך ל ך משמ ע צ א קלל ה ול א ברכ ה וא״ כ אי ן ז ה קלל ה מ״ מ קלל ה הו י דכוונת ו לקלל ו
אלא כד י של א יבי ן השומ ע קלל ה אמ ר כ ן והפרי ש במצ ה ז ו דא ל יכ ך וכיו ן שהו א סוב ר
שפירש המשנ ה אינ ו אל א גב י קלל ת אד ם לתביר ו לכ ך ל א הזכי ר די ן ז ה אל ח בהלכו ת
סנהדרין . ולקושיו ת הראשונו ת י ש מ י שרצ ה לה ק ולומ ר דדע ת רבי ט ז״ ל למל ק ני ן
איסור ממו ר לאיסו ר ק ל כדע ת הר ב ר ׳ יו״ ס שכתב ו החום ׳ ולכ ך גב י קלל ה הו י איסו ר
ל ל א אמרינ ן מכל ל לא ו את ה שומ ע ה ן אב ל גב י שבוע ה הו י איסו ר המו ר כדכחב ו
השוס׳ אי ח לי ה מכל ל לא ו אח ה שומ ע ה ן . ואי ן דעת י נוח ה בכ ך דל כ אמא י איצטרי ך
לומר לעול ם היפו ך אפיל ו כדקהנ י במ י טעמ א זד״ ס דסחיי ב משו ם דבאיסור א לי ס לי ה