Section 224

אנונ<3 ^'לך 'ש^ק^ ה ה^נל^ה^ת ע ^הנוק^^־בר^״ידוע^׳י ד ע ל הח״״נ ה "י י הו א כמסויי ס שהו א גרו פ וכאיל ו סייפ ו כ&ירו ש א״ כ א ף

פיקר לפ י סכי א ז ו . ונ״ ל של א מש כ הר?׳ א,א; ' אל א ל!ז ״ = י ;' י "קנ ל ע ל ההחתונ ה וה״ ז כאיל ו סיימ ו בפית ש אל א ודא י לדכרי ס אל ו א ץ

״״״ ":;*־־ י ״ ־ ״ ״ ״־ ' יז י ־גיי י י״א־ י לאייי ״ ״״־ א ?ל א '־?י ש״ ״ ?ל א "י א "א״״״1; ?

הממכר כמ ו שביארנ ו כ ך הנות ן . כיצ ד הכות ב לחביר ו

קרקע מנכס י נתונ ה לך . א ו שכת ב ל ו כ ל נכס י סנויי ן ל ך

חוץ ממקצת ן . הואי ל ול א סיי ם הדב ר שנת ן ל ו ואינ ו ידו ע

לא קנ ה כלו ם . ואינ ו יכו ל לומ ר ל ו ת ן ל י פחו ת שבנכסי ך

עד שסיי ם ל ו המקו ם שנ^ ! לי * השגתהראב״ ד

השנת ד^־אב ד

בשדה פלוני ת הואי ל וסיי ם השד ה
אע״פ של א סיי ם החל ק נוט ל אות ו
חלק מ ן הפחו ת שבאות ה שד ה :

ו ייכ ל הנות ן מתנ ה ע ל תנא י . בי ן
שהתנה נות ן בי ן שהתנ ה המקב ל
והחזיק המקב ל וזכ ה בה . א ם

נתקיים התנא י נתקיי ם המתנ ה וא ם ל א נתקיי ם התנא י בטל ה המתנ ה ויחזי ר פירו ת שאכ ל
וו״יא ^הי ה ה״א ' כיאיי : ז ־כב ר ביארנ ו שכ ל תנא ץ שי ש בטתנו ת א ו בטק ח ומסב ר
צרך שה ה תנ א כפול . וה ן קוד ם ללאו . ותנא י קור ם למעש ה.ויהי ה תנא י שאבש ר
לקיימו. וא ם הם ר אה ד מאל ו התנא ץ בט ל וכאיל ו א ץ ש ם תנאי : ח וכ ל האומ ר ע ל מנ ת
כאומר מעכשי ו דמ י ואינ ו צרי ך ,[־ ] לכפו ל התנא י . כ ך הור ו סקצ ת הגאוני ם ולז ה דע "

נוטה . ורבות י הור ו שאי ן צרי ך לכפו ל התנא י ולהקדי ם ה ן ללא ו אל א בגיטי ן ובקידושי ן

בלבד

א סמ׳ ג טשי ן סי ׳ א טומ״ מ סי ׳ רמ א : ב סמ׳ ג ש ם טו ר ש ס : ג עי ץ נטו י סי ׳ יט א וכסמ׳ ג ד ף קכ א 8״ ד :

׳• ׳ 1 ׳*• ן 4 ^ * ^, 1

שהוא סת ם ל א יכו ל עכדי ה לברור י לההו א כ ל
שהוא דלקנ י שא ר נכסי ם הילכ ך ל א קנ י בנכסי ם
ולא מיד י וכיו ן דל ה קנ ה כלו ם עצמ ו נמ י ל א
קנה דל א פלגינ ן דכור א ענ״ ל . והע״ ג דה ך
אוקימחא ל א קיימ א למסקנ א דגמ ׳ כמ ו שביא ר
בפ׳ ז ה דקד ק ממנ ה הר ב ר ׳ יהוס ף הלו י וכת ב
דכל דל א סיי ם ל א קנ ה ושמי ע לי ה מינ ה כיו ן
דהכא דינ א מא ן דמקנ י מיד י למביר ו חג ב ד ׳
אמות קרק ע צרי ך לסיומ י לי ה להנ'. ו ארב ע
אמות דא י ל א סיי ם לי ה מרב ע המו ח בפירו ש
לא קנ ה ואע״ ג דאמרינ ן מצ י שד ה הנ י מוכ ר
לך משמני ן ביניה ם ונוט ל מצ י שדה ו הח ס משו ס
דסיים ל ו השד ה , חל ו דברי ו בגישי ן ו ד. ח הי א
סברת המחב ר תלמיד ו וחכמ י הדורו ת נסלק ו
עליהם ואמר ו שמע ם ז ה לחל ק בי ן מסיי ם ל ו
השדה ואינ ו מבר ר ההל ק לאינ ו מסיי ם כל ל
אינו דכ י היכ י דכשאינ ו מסיי ם ל ו כל ל יכו ל
לדמותו ולומ ר ל ו בכ ל הקרק ע ל א זה ו שנתס י
לך ה״ נ בחלק י השד ה יכו ל לדחות ו ולומ ר ל ו
בכל חל ק ממנ ו ל א זה ו אל א ודא י שמע ת מינ ה
דלא בעינ ן סיו ם כלל . ועו ד ראי ה לז ה מדגרסינ ן ס ׳
שני דיינ י גזירו ת(ק״ט: ) ההו א דאמ ר לה ו דיקל א
לברת אזו ל יחמ י פלו ג ול א יהב ו ל ה דיקל א
סבר ר ב יוס ף למימ ר היינ ו מתניתי ן א״ ל
אביי ומ י דמ י הת ם כ ל ח ד ומ ד מצ י מדח י
ליה הכ א דיקל א גבייה ו הו א ^ חלמ א קנ י לי ה

ואני אומ ר דההי א דשנ י דיינ י נזירו ת ל א
קשיא דאיכ א לאוקומ י כדאמ ר דיקל א משד ה
פלונית והבי א דג ט פשו ט כשהי ה ל ו שד ה חלו ק
לשנים אח ד גדו ל ואח ד קט ן וש״ ל שד ה שבמקו ם
פלוני מט ר ל ך וכ ן ההי א דבי ת בבית י כשהי ה
לו בי ת חלו ק לשני ם אח ד גדו ל ואח ד קט ן וא״ ל
ביס בבית י שבמקו ם פלונ י מכו ר ל ך דהו ה לי ה
כי סיי ס ל ו שד ה ולפ י שאי ן סל ו מקומו ת די ן
יה ל א מ ש הגמר א להארי ך בכ ך ;

אבל

כית בכית י אג י מוכ ר ל ך מראה ו טליי ס הגרוע ס וא ס נפל ה נשל ה ללוק ח וכ ן שו ר מור י

המחי וה א ל א סיי ם וה א ל א קנ ה כלו ם . ואול י נאמ ר כיו ן שהדי ן ידו ע שי ד נע ל השט ר

על ההחהונ ה כאיל ו פיר ש הגרו ע א ו הנפו ל א ו המ ש ודי ן 1 ה כשאי ן ש ם אל א גרו ע

אסד א ו ט ת אח ד שהו א כמטויי ם אכ ל א ם הי ו שני ם גרועי ם א ו פני ם מתי ם לדע ס

סרב ז׳ ל ל א קנ ס כלו ם עכ״ ל :

*אטר ל ו מל ק כ ך וכו ׳ , א״ א
!ס הדר ך הול ך ע ל דר ך פירו ש
הרב ו' ל שפיר ש כמסכ ת גיטי ן
וקשיא ל ן מ ה שאמר ו כמנחו ת

לדיקלא ואע״ ג דל א מסיי ם ואמרינ ן נמ י בשלה •

י ־ ל - יל״־ י ־אל■ ־ לא ־־. ״ל. ״ ״אף־״ ״.נ א

ז כב ר ביסרנ ו שכ ל התנאי ן אל ו וכו ׳ . ז ה נזכ ר פ״ ו מהלט ס אישו ת וש ם כתבת י פעמ י הסברו ת וככ ר האל ז כא ן הראב״ ד ז״ ל להסבי ר פני ם לסבר א האחרונ ה אב ל ל א הבי א
, ראי ה לדבריה ם כמ״ ש בהשגו ת :

לחם משנ ה . 1 הנות ן

ואיני יוד ע אי ך על ה בז ה תירו ן לדבר י המחב ר וכו׳ . ונ״ ל פל א חש ב הר״ א ז״ ל אל א לחר ז
דברי הר ב אלפס י ז ל וכוונת ו לומ ר דדבר י החלפס י ודא י מצ י לשנוי י הכ י דדברי ו סתומי ם

_ ־ לדברי ו סקוסי ס

ואפשר לפרש ם דמח י דקאמ ר דל ת קנ י עב ד אע״ פ שיאמ ר ל ו לאדו ן טו ל השיו ר מקרק ע עידי ת
איירי דחיכ ה קרק ע אח ר עידי ת וכיו ן ששניה ם עידי ת יכו ל לומ ר ל א ז ה הו א ששיירס י לעצמ י
א.א ז ה והע׳ ג דשא ר נכשי ס שה ם זיבורי ת קנ ה מדא י אי ן השיו ר מה ם מ״ פ כיו ן דל א
מצי קנ י כלה ו חו ן מ ן הקרק ע שפיי ר ל א קנ ה כל ל דל״ פ דיבור א והו א הדי ן והו א הטע ם
היכח דמכ ר וי ש שני ם גרועי ם דמצ י לי ה למימ ר ל א ז ה הו א אל ה חת ר וזי ל הכ א ק א
מדמי לי ה כ ו ול א קנ י כ׳. ל אפ ל דבר י רגינ ו א י אפש ר לייש ב דברי ו שכת ב ואינ ו יכו ל לומ ר
צו ס ן ל י פסו ח שבננסי ך ע ד פיסיי ם המקו ם שנת ן ל ו דמשמ ע אפיל ו מי ן ש ם אל א קרק ע
אמד גרו ע ל ש מצ י למיס ר לי ה תנה ו וא ץ אופ ן אח ר לזכות ו אל ח שיסיי ם המקו ם . עו ד
כתב ה ה ז . ועו ד ראי ה בז ה מדגרסינ ן בס ׳ שנ י דיינ י גזירו ת ההו א דאמ ר לה ו דקל א לכרת י
וכו . קש ה למ ה ל א נאמ ר דהת ם אייר י של א הני ח אל א שד ה אח ת וי ש ב ה דקלי ם הרב ה
והניח לבת ו דק . אח ד מאות ה שד ה והשא ר לבני ו דהשח א הו י כמסיי ם מהשד ה וכמ״ ש
רבינו הב ל א ס חמ ר ל ו יזל ק וכו ' . וי״ ל דאי ן אג ו יכולי ם לחר ן כ ן לדע ת רבינ ו שהו א
כתב פ י מת ל נח.ו ת וז״ ל מ י שצו ה בשע ת מיתת ו שיח ט לפלונ י דק ל א ו שד ה מנכסי ו
וחצקו ההחי ס וכו ׳ הר י כת ב ש ם בפירו ש דאסיל ו שאמ ר שד ה מנכסי ם דקנ ה ומכא ן

לחם משנ ה

מדאה קא י ולעול ם דנזמ ן המכיר ה סיי ם ל ו הקרק ע המכו ר דהו י עכשי ו דוטי א דחו ב ו ה פיז ע אל א
דמספקא הא י הודא ה א י לגדו ל הי י א ו לקט ן וז ה כרו ר ;

1 כ ל הנות ן מתנ ה ע ל תנא י כו ׳ א ם נתקיי ם התנא י נתקיימ ה המתנ ה . מתו ך השוכ ת הרא׳ ש פהכי א
הטור פי ׳ רמ׳ א מוכ ח דכמתנ ה ע״ מ של א סמכרנ ו לפלונ י כ ל שעכ ר ומכ ר לאות ו פלונ י נהכטל ה
המוזנה א ו ?״ק ״ ניי ! שענ ר ע ל תנא ו . ואע׳ ג דא י אמרינ ן שנתכט ל המק ח נמצ א שמ ה שמכ ר לאות ו
סלוני ל א עש ה ול א כלו ם דאי ן אד ם מוכ ר דכ ר שאינ ו של ו ונמצ א יאי ן כא ן מק ח מ׳ מ כיו ן שנהנ ו
כירך מכ ר נתכט ל המק ח מעיקר ו וכ׳ כ ה״ ה כפ׳ ח מהל ׳ גירושי ן 3ע׳ מ של א תנכא י לפלונ י יע״ ש 4
רקיסי להתוס ׳ גפ ׳ המגר ש (ד ף צ׳ג ) ד׳ ה ועמד ה דס׳ ל דהמתנ ה ע׳ מ פל א תנשא י א ץ הכוומ' ^
נפואין אל א נשואי ן ממ ש ול א אש;;ז ן ניטו ל הג ט אל א לאח ר מית ת המגיש . וככ ר הביא ו

שלח תמכרנ ו א ם עכ ר ומכר ו המכ ר כט ל והמתנ ה קיימ ה והדכ י צרי ך אצל י חלמי י."עיי ן כה4כ ת
מהי א ששי ! סייי ! ק י ח שעמ ד כז ה ועיי ן ככנה״ ג סי ׳ קי׳ א כהגה ת הטו ר או ת ט ׳ ודכרי ו אדנ ם נכ? ;

ודו׳! . ועיי ן כתשוכ ת מהר״ ם אלשי ך סי ׳ ה ׳ ודו ק(א״ ה עיי ן פי׳ א מהל ׳ מכיר ה הלכ ה י׳ } •

ח יכ ל האי״ י ״״ ״ ״ ׳ . הנות ן מהנ ה לאח ד ואמ י שא ם ימו ת כל א זי ע שתהזו י המתנ ה למרשי ,
לא כפ ל תנא ו י ם להסתפ ק א ם נאמ ר דכיו ן דל א כפ ל תנא ו תנא י כט נ ומעש ה קיי ם . ונרא ה
דהכא אי ן צור ך למשפט י התנאי ם ול א מיכעי א לדע ה רכינ ו ז׳ ל דאי ת לי ה דכמעכשי ו אי ן צור ן לכפיל ח

התנאי

י , ״ ״ ״ מנכסי ם דקנ ה ומכ ת התנא י

בהלכות מכיר ה פכ״ א הא!מ ר לחטר ו שדו ת א ט ^ ^ו^^מימיו^ש^^^שחיס^^שמ ; למ ה ל א הייס ה מ ל רכיג ו ז״ ל מההי א דכח ג

חייא שכת ב ש ם דהיכ א די ש ל ו שח י שדו ת נות ן ל ו הפחות ה שבשתיה ן אע״ פ של א סיי ס דשאנ י הח ס ,״״ ״ ק״ ס ״״ י ^;־ 1 אי ן להקשו ת מההי א דשד ה דר ׳

סברא

תחות מייימוניו ת

״נמד שלשת ן תמצ א בתשובו ת בסי ־ ח ׳ ובהל ׳ טכיר ח ם׳ ו ובחלכו ת חליוא ח טי״ ו עי כ 1
[נ] וכ ן בשאלתו ח פרש ת מטו ת ובהי ג וכ ן ס׳ ח ורא׳ ם ויבינ ו שסח ח ואריכו ת דבריה ם
וביאורם תמצ א בפ׳ ו סהלכו ח אישו ת ן

מנדל עו ז

כיצד הטת ג ס ׳ אנ ל א ם אומ ר ל ו מל ק כ ן וכ ך כו ׳ ע ד פכאות ם סשד ס ; בח ב ^נ״ ד ז׳ ל ז ה
הדרך הול ך וכו ׳ : ואנ י אומ ר הי י שרנ ו מוד ה ל ו , ומ ה שהקש ה הראכי ד ז׳ ל סמנחו ס כנ ר נתכי .

ר מ ז צ פ כ ח דה ל מכיר ה והי א נאמר ה ס ׳ הר י על י עשרו ן ושקלינ ן וטרינ ן על ה והכי ן אסיקנ א ל ׳

מה ל , ״ל ק משו ם די ד כע ל השט ר ע ל התחתונ ה ואג ן ל א יחקינ ן אל א אמרינ ן לסיפ א דמי א דמ ה ל י בי ת נכית י

שיחין ומערו ת יע ר וכרמ ל והרי ם וגכעו ת שסל ה וערכ ה נחלי ם וגאיו ת אגמי ם ^ ^ י י י "י / ייי^ " מנכס י שי ש נה ם כמ ס מיני ם שדו ת וכרמי ם גנו ת ופרדסי ם ברכו ת מי ם וגרנו ת וכורונ ז

מ נפי י וגחצ ק כלשו ן הטדנרי ס וז ס פשו ט לגעל י הס,, ״ ,,1 - ״ י י שהכ ל נקר א נכסי ם וקרק ע והו א נקר א סו ג לפ י המיני ם הנכללי ם נ ו והשד ה הו א מ ץ מסמיני ם והחל ,

, , גי י ס ו< ס סשו ע גנס נ סס ג ו ן וא ם טנ״ ט י״סיצ ו ו׳ < מטנ ו אוסג ו וא ס נני ט כ ל דקדו ק ססלמו י וחלוקיס ם ס ם ס ם ואי ן ספ ק נדנייס ם וז ס ניו י : כנ י סטס ן מסנ ס • ל סנא י

92

מגיד משנ ה קנץ . הלכו ת זכי ה ומתנ ה פ״ ג

ט הנות ן מתנ ה ע״ 8 ונו ׳ . ז ה פשו ט מנוא ר
כסוף י ש נומצי ן (ד ף קצ״ז ) :

י האומ ן להכיר ו שו ר ז ה נתו ן ל ך כמחנ ה
ע״מ שתחזירה ו והמזירה ו [הקדיש ו
והחזירו] ה״ ז מגקד ש ונו ׳ . מימר א מלער ש סו ף
פרק י ש נוהלי ! דחמ ר ר״ נ ה״ ז מוקד ש ומוחזר .
ואמר ר כ אש י על ה חזינ ן א י אמ ר ע ל מנ ת
שתהזירהו ה א אהדרינה ו ע״ מ שתמזירה ו ל י
הא ל א חז י ליה . ופירו ש א ם הי ה מוקד ש ה א ל א
חזי לי ה וכ ל של א החזיר ו כשהי ה ראו י ל ו
נתכשלה מהנח ו וה״ ז הקדי ש מ ה שאינ ו שצ ו
וכן פ רש ו ז״ ל אע״ פ שי ש טצריני ן ל ו פדיו ן
אם הי ה קדוש ת דמי ם -כר י המחכ ר עיק ר

בלבד. *ואי ן לדב ר ז ה ראיה : ט י׳הנות ן מתנ ה ע ל מנ ת
להחזיר הר י ז ו מתנה . בי ן שהתנ ה להחזי ר מי ד בי ן
שהתנה להחזיר ה לזמ ן קצו ב . א ו כ ל ימ י חיי ו ש ל אח ד
מהם . א ו כ ל ימ י חי׳ ו ש ל פלונ י . הר י ז ו מתנ ה בי ן
במטלטלין בי ן בקרק ע . ואוכ ל פירו ת כ ל זמ ן המתנ ה :
י האומ ר לחביר ו שו ר ל ה אנ י נות ן ל ך במתנ ה ע ל מנ ת
שתחזירהו . הקדיש ו והחזיר ו הר י ז ה מוקד ש ומוחז ר .
אמר ל ו ע ל מנ ת שתחזירה ו ל י אינ ו קדו ש . של א התנ ה
עליו אל א שיחזי ר דב ר הראו י ל ו וכ ן כ ל כיוצ א בז ה :