NOL
Mishneh Torah (Codification of Talmudic laws)

Chapter 219

Section 219

86

כסף משנ ה

קנין.

הלכות זכיי ה ימתנ ה פ״ א מני ד טשנ ח

לחלק דהכ א גשנמכוי ן לקמ ח א ס כול ה וכמבוא ר בדבר י רבי ט וההי א דלעי ל נשנחכוי ן
לקנוס סת ם ול א פיר ש שכוונת ו לקנו ח א ח כול ה :

יד עכו״ ם שמכ ר משלשצי ן לישרא ל וכו ׳ ומקנ ה במשיכ ה א ו בדמי ם . פירו ש הא י א ו
בדמים קא י בי ן לקונ ה בי ן למקנ ה והכ י קאמ ר נ\נ ה ומקנ ה בי ן במשיכ ה ני ן
בדמים : אב ל הקרק ע אינ ו קונ ה אוס ה מישרא ל
וכו׳ . כח ב ה״ ה ז ה נתבא ר ש ם ס ׳ חזק ת
וכו׳. ונ״ ל דהיינ ו ה א דאמ ר ר ב יהוד ה אמ ר ר ב
ישראל הב א מתמ ח עכו״ ם ומפרש ה רגי ט לעט ן
קנין וכמ״ ש ה״ ה בפ״ א מהל ׳ מכיר ה ;
לפיכך ישרא ל שלק ח שד ה מ ן העכו״ ם ונת ן
דמים וכו ׳ . וכת ב ה״ ה וז״ ל וכח ב
המחבר דדוק א כשהשנ י החזי ק קוד ם חזק ת
הראשון ה א א ס החזי ק הראשו ן וכו׳ . וא״ ת הר י
כתב רבי ט בס״ א מהל ׳ מכיר ה שהעכו״ ם אינ ו
קונה בחזק ה וישרא ל הב א מחמ ת עכו״ ם הר י
הוא כעכו״ ם ומשמ ע דהיינ ו לומ ר שישרא ל הקונ ה
מן העכו״ ם אינ ו קונ ה בחזק ה ובפ ׳ ז ה כת ב
שהעכו״ס תי ט קונ ה קרק ע מישרא ל אל א בשנו ר
וא״כ היא ך דקד ק ה״ ה מדברי ו שא ס נת ן דמי ם והחזי ק זכ ה וי״ ל דכיו ן שהעכו״ ס קב ל
הכסף נסתל ק ול א הו י קרק ע דהעכו״ ס אל א ש ל הפק ר ואע״ פ שז ה אינ ו מחכוי ן לזכו ת
מן ההפק ר מ״ מ כי ק שהחזי ק לש ם קני ן עלת ה ל \ חזק ה ;

יש

היה ביניה ן ל א מצ ר ול א חצ ב ול א דב ר טדברי ם
המפסיקין . וב א אח ד והחזי ק במקצ ת הבקע ה לקנו ת
את כול ה ב ל הנקר א ע ל ש ם אות ו הג ר [״ ] קונ ה אות ו :
יד עכו״ ם שמכ ר מטלטלי ן לישרא ל א ו קנ ה מטלטלי ן
מישראל . קונ ה במשיכ ה ומקנ ה [ס ] במשיכ ה א ו בדמים .
אבל "הקרק ע אינ ו קונ ה אות ו מישרא ל אל א בשט ר ואינ ו
מקנה אות ו לישרא ל אל א בשט ר שאי ן דעת ו םומכ ת
אלא ע ל השט ר . לפיכ ך ישרא ל שלק ח שד ה מ ן העכו״ ם

•1 סמ׳ ג משי ן סי ׳ ש ב נווח׳נ י סי ׳ קצ ד ; ונת ן

דמי אמ ר ת פפ א דקר ו ל ה ב י נרגוח א דפלמ א פ״ כ . ובהשגו ת א״ א אינ ו כ ן שה ד
כבר אמר ו בגמ ׳ כ ל הנקרא ת ע ל שמ ו היכ י דמ י דקר ו ל ה ב * גרנוח א דפלני א ופיר ש ר״ ח ז״ ל
שדה בי ת השלחי ן ששוח ה מגרגות א חד א ע״ כ . ועת ה אבא ר כוונ ת סטה ס כת ב רשב״ א ז״ ל
וא״ס וה א ר ב פס ח הו א דאמרלעי ל משמי ה דר ב בשד ה שאינ ה מסויימ ס במצרי ה כדאזי ל

חיירא דחור י והד ר וי״ ל ההי א משמי ה דר ב
וההיא משמי ה דרב י נרינו ם הו א ופליג י וי ש
מתרצים דל א סליג י ודר ב בשד ה לב ן ור ׳ מרינו ס
בשדה בי ה השלחי ן וכ ך סר״ ח ז״ ל דקר ו ל ה ב •

גרגוחא דפלני א אע״ ס שחינ ה מסויימ ת במצרי ה
דמיא למסויימ ח ע״ כ . וז ו הי א כוונ ת הר״ א ז״• • .

ודעת המחב ר נ״ ל שפ״ כ ל א אמר ו למעל ה
כדאזיל הייר א דחור י והד ר אל ס בשקנ ה במכו ש
אחד וש ם אינ ו קונ ה אל א ז ה השיעו ר כמ ו
שכבר נתבא ר אב ל כא ן הו א כשהחזי ק בחזק ה
אחרת כנו ן הדברי ם המתבארי ם פ״ ב וזה ו שכת ב

והחזיק במקצ ת הבקע ה ואי ן מכו ש אח ד חזק ה
לקצסה וכ ן נראי ת דע ת ההלכו ת של א מילק ו
והביאו שת י המימרו ת :

יד עכו״ ם שמכ ר ממלטל ץ לישרא ל א ו קנ ה מטלטלי ן מישרא ל קוצ ה במשיכ ה
ומקנה במשיכ ה א ו בדמי ם . כוונ ת רבינ ו הי א שהעכו״ ס קונ ה ומקנ ה בי ן
במשיכה בי ן בדמי ם ובודא י די ן המשיכ ה פשו ט הו א ומסקנ א דנמר א בפ ׳ בחר א דע״ ז
(דף ע״א ) משיכ ה דעכו״ ם קונ ה ובדמי ם דע ת רבינ ו דכ י אמרינ ן הת ש משיכ ה קונ ה א ף
משיכה קונ ה קאמ ר והו א הדי ן למעי ת וכ ן מוכח ת הסוגי א דאמרינ ן הח ס לדע ת ז ו דביי״ ג
בהקדמת מעו ת פג י כדאיח א הח ס ול א קי״ ל כ י הא י סוגי א דאמרינ ן בבכורו ת (ד ף י״ג ) מ ה עמית ך בחד א א ף עכו״ ס בחד א אצ א לעכו״ ם בי ן במשיכ ה בי ן בכס ף וז ה דע ת המחב ר
שפסק בהל ' בכורו ת פ״ ד ישרא ל שנת ן מעו ת לעכו״ ס וקנ ה ל ו בה ם בהמ ה אע״ ס של א מש ך חיי ב בבכור ה וכ ן א ס קנ ה העכו״ ס מישרא ל בדיניה ם ונת ן מעו ת אע״ פ של א מש ך קנ ה
ופטורה מ ן הבכור ה ומש ם שכוונ ת המחב ר שא ף העכו״ ס קונ ה בדמי ם כמ״ ש והי א מימר א בבכורו ת ואמרי ק ש ם בדיני ק שפסק ה לה ם חור ה וכב ר נחלק ו עלי ו ואמר ו דהכ י קי״ ל
דיעט״ס דוק א במשיכ ה ול א בכס ף וכ״ כ הרמב״ ן ז״ ל בהל ׳ בכורו ת והדברי ם עתיקי ם ; אב ל הקרק ע אינ ו קונ ה אות ה מישרא ל ואינ ו מקנ ה אות ה לישרא ל אל א בשט ר וכו ׳ . ז ה נתבא ר
שם פ ׳ חזק ת (ד ף ל״ה : נ״ד: ) עכו״ ס ל א מקנ ה אל א בשטר א וה״ ה שאינ ו קונ ה : לפיכ ך ישרא ל שלק ח שד ה מעכו״ ם וכו ׳ . מימר א דשמוא ל ש ם (ד ף נ״ד; ) ז״ ל נכס י עכו״ ס הר י ה ן
כמדבר וכ ל המחזי ק בה ן זכ ה בה ם מ״ ט עכו״ ם מכ י מט ו זוז י לידי ה אסתלי ק לי ה ישרא ל ל א קנ י ע ד דמט י שטר א לידי ה הילכ ך הר י ה ן כמדב ר ועו ד נכפ ל ש ם (ד ף נ״ה ) של ח ר ב הונ א
בר אבי ן ישרא ל שלמ ז שד ה מ ן העכו״ ס וב א ישרא ל אח ר והמזי ק ב ה אי ן מוציאי ן מיד ו ע״ כ . וכת ב המחב ר דדוק א כשהשנ י המזי ק קוד ם חזק ת הראשו ן ה א א ס החזי ק הרהשו ן

אע״פ

לחם משנ ה

דאמרי׳ בגמר א כ ל שא ץ ש ם מצ ר וחצ ב וט ׳ ס ם ה א דאמרינ ן לעי ל כדאז ל
תיירא דתור י דה ך חזק ה ל א הו י במכו ש אחד . עו ד חל ק הרב״ י לדע ת רבינ ו ז״ ל דכא ן

הוא מכוי ן לקנו ת א ס כול ה משא״ כ לעי ל גב י כדאז ל סייר א דחור י וכו ׳ והטו ר ז״ ל ל א

הביא בדבר י הרמב״ ם ז״ ל שו ס אח ד מאל ו החלוקי ם שכת ב נח״ מ סימ ן רע״ ה וז״ ל הרמב״ ס
ז״ל כת ב שא ס אי ן ביניה ם דב ר מפסי ק והי א בקע ה גדול ה קונ ה במכו ש אח ד ר״ ל מ ה
שנקרא ע ל ש ם אות ו הג ר וא״ א הרא״ ש ז״ ל כת ב כסבר א ראשונ ה והחילו ק שחיל ק ה״ ה
ז״ל ודא י דל א ס״ ל שהר י כס ב בש ם הרמב״ ס ז״ ל קונ ה במכו ש אח ד כ ל מ ה שנקר א וכו ׳
גס החילו ק שחל ק הרב״ י ז״ ל ל א ס״ ל כדברי ו מפנ י שהטו ר ז״ ל כת ב קוד ם החזי ק באמ ת
מהם לקמ ת כול ם קנ ה כול ם אפיל ו במכו ש אמ ד ל א פיר ש לקנו ס א ס כול ם אל א החזי ק
סתם ל א קנ ה במכו ש אמ ד אל א כמל א ספג ה ואמר י כ ן כת ב שהרמב״ ם ז״ ל פלי ג משמ ע
דס״ל דהרמב״ ס ל א ס״ ל חילו ק ז ה וא״ כ י ש לתמו ה בדבר י הטו ר ז״ ל מא י הבי ן בדבר י
רביט ז״ ל דהי ה ל ו להקשו ת מדידי ה אדידי ה במ״ ש כדאזי ל תייר א וכו ׳ כיו ן דאינ ו מחל ק
שוס אח ד מאל ו השנ י חלוקי ם ג ס ב ס ל א הונ ח ל י בדבר י הטו ר ז״ ל כיו ן שהו א מחל ק
בין מכוי ן לקנו ת א ת כול ה להחזי ק סת ם מני ן ל ו המלו ק שחל ק בד״ א בשד ה בי ת הבע ל
אבל בבי ת השלחי ם קונ ה במכו ש אמ ד דחילו ק ש ל בי ת הבע ל לבי ת השלמי ם ל א הו י אל א
לתרן השנ י מימרו ת אב ל כיו ן שהו א מחל ק בי ן שהו א לקנו ס א ח כול ה להחזי ק הח ס מנ א
ליה ה א . ולקושי א הראשונ ה י״ ל דאפש ר דהו א מפר ש דבר י רבינ ו במ״ ש כא ן אי ן ש ם ל א

מצר ול א חצ ב הו א בשד ה גדול ה המהויימ ח במצרי ה וי ש כ ו שדו ח קטנו ת הרב ה ואי ן ב ם

לא מצ ר ול א חצ ב וכיו ן שבסו ף השד ה הי א מכויימ ח במצרי ה לזא ת אמרינ ן דכ ל שנקר א
בי גרגוה א דפלני א קנ ה אב ל ה א דאמ ר כדאז ל תייר א דתור י הו א בשד ה שאינ ה
מסויימת במצרי ה . כ״ ז נ״ ל לייש ב דע ת המו ר ז״ ל במ ה שהבי ן דבר י הרמב״ ס ז״ ל . עו ד
כתב ה״ ה ז״ ל דדע ת ההלכו ת כרבינ ו ז״ ל שמחל ק בי ן קנ ה במכו ש אח ד להחזי ק בחזק ה
אחרת טעמ ו מפנ י שא ם דעת ו כדע ת רבינ ו חננא ל שהו א מחל ק בי ן בי ת הבע ל לשד ה
בית השלמי ן הי ה ל ו לבא ר בפירו ש ולחל ק וכ״ ת א ס דעת ו כדע ת רבינ ו ז״ ל למ ה ל א
חילק בי ן החזי ק במכו ש אח ד להחזי ק בחזק ה אמר ח נרא ה לומ ר דז ה ל א הול״ ל דכיו ן
דהחס פיר ש במכו ש אח ד וכא ן אמ ר סת ם אי ן ש ם מצ ר ול א חצ ב משס ע דע ל הסת ם אייר י
בחזקה אמר ח כדר ך החזקו ת , וא״ ח למ ה ל א נאמ ר שמפר ש כדאזי ל חייר א וכו ׳ כדפיר ש
רשב״ם ז״ ל דהיינ ו דקונ ה אות ה בז ה השיעו ר ול א כמ ו שפיר ש רבינ ו ז״ ל דע ד ז ה השיעו ר
קונה ולפ י פירו ש רשב״ ם ל א קש ה כל ל מה א דרב י מרינו ס להח ם דהח ם ל א אייר י
בשיעור הנקנ ה אל א במ ה קונ ה וכא ן אייר י בשיעו ר הנקנ ה וכ״ כ בע ל ההגה ה דלפירו ש

רשב״ם ז״ ל ל א קש ה מיד י . מיה ו ה א ל א קשי א דפירו ש רשב״ ס נס י הו א כדכח ב ה״ ה
ז״ל לעי ל מינ ה . ועו ד שראית י שרשב״ ס ז״ ל עצמ ו אע״ פ שהו א מפר ש כדאזי ל חייר א
דסורי באופ ן הקניי ה מ״ מ ה קש ה ל ו בגמר א ס א דר ׳ מרינו ם ופיר ש דפליג י . אל א שעלי ו
אני חמי ה למ ה הוצר ך לכ ך . ולז ה נ״ ל לומ ר של א כדבר י בע ל ההגה ה דלפירו ש רשב״ ס
ז״ל ג״ כ קש ה דכיו ן דהקני ן הו א שיל ך כ ל השד ה מראש ו וע ד סופ ו מה ו ז ה ששוא ל אי ן
שם ל א מצ ר ול א מצ ב השיעו ר הו א שיל ך מרא ש וע ד סו ף לקנות ו ואפיל ו שיהי ה גדו ל
כאנטוכיא א ס יל ך מרא ש וע ד סו ף קנא ו וא ם צא ו ל א קנא ו וא ס הל ך לרחב ה ושוא ל
לאורכה ע ד מס י יקנ ה ודא י שקונ ה כ ל ארכ ו ע ד אל ף אמ ה דלכ ך פיר ש רשב״ ם

ז״ל דפליג י :

יד עכו״ ם שמכ ר מטלטלי ם לישרא ל וכו ׳ . לפמ״ ש כא ן רבינ ו ז״ ל דמקנ ה עכו״ ס
במשיכה א ו בדמי ם קש ה דבהל ׳ ע״ ז פ״ ז כת ב הלוק ח גרוטאו ת וכו ׳ א ם
נתן מעו ת ול א מש ך ימדר ס עכו״ ס וא ם מש ך ול א נת ן מעו ת אע״ פ שמשיכ ה בעכו״ ס
קונה וכו ׳ דכיו ן שהו א ז״ ל סוב ר דקונ ה משיכ ה א ו מעו ת היכ י קאמ ר אע״ פ שמשיכ ה
בעכו״ס קונ ה דמשמ ע דמעו ת אינ ם קונו ת מדל א קאמ ר אע״ פ שמעו ת עט״ ם קונו ת אל א
גבי משיכ ה וצ״ ע : כת ב ה״ ה ז״ ל וכ ן מוכר ח הסוגי א האמור ה הת ם לדע ת ז ו וכו ׳ .
היינו דאמרינ ן הח ס מנ א אמינ א ל ה מדאמ ר לה ו ר ב להנה ו סבויית א וכו ׳ שקל ו זוז י מינייה ו
וכו׳ ואוקמו ה בגמר א בפ ׳ השוכ ר א ח הפוע ל דסב ר משיכ ה בעכו״ ם קונ ה משמ ע דמעו ת
ג״כ קונו ת ; אב ל הקרק ע אינ ו קונ ה אות ה מישרא ל וכו ׳ . כת ב ה״ ה ז״ ל ז ה נתבא ר
בפ׳ ח״ ה וכת ב ב״ י ז״ ל דהיינ ו ה א דאמ ר ר ב יהוד ה אמ ר ר ב ישרא ל הב א מחמ ת עכו״ ס
וכו׳ ומפרש ה רבינ ו ז״ ל לעני ן קני ן וכדכח ב ה״ ה ז״ ל בפ״ א מהל ׳ מכיר ה וקש ה למ ה
כתב ה״ ה ז״ ל נתבא ר ש ם דל א מקנ ה ומיני ה נפי ק דהו א הדי ן שאינ ו קונ ה ה א ג ם ש ם
מבואר דאינ ו קונ ה דהכ י אמר ו הח ס מ ה עכו״ ם אי ן ל ו חזק ה אל א בשט ר וכו ׳ והכ ל
נתבאר ש ם דאינ ו מקנ ה ואינ ו קונ ה מדקאמ ר ישרא ל הב א מחמ ת עכו״ ס דהיינ ו קונ ה
מהעכו״ס ומ״ ש מ ה עכו״ ם אי ן ל ו חזק ה וכו ׳ הי.ינ ו דהעכו״ ם קונ ה מישרא ל וא ס נאמ ר
דמאי דקאמ ר ה״ ה ז״ ל ז ה נתבא ר ש ם פ ׳ חזק ת קא י אדלקמ ן דקאמ ר נכס י כו ׳ הר י
הה כמדב ר וכו ׳ ישרא ל ל א קנ י ע ד ־מט י שטר א וכו ׳ וה״ מ שהעכו״ ם מקנ ה לישרא ל ומש ם
למד דהו א הדי ן לקונ ה את י שפי ר לשו ן ה״ ה ז״ ל ומ״ מ קש ה למ ה ל א למד ו ה״ ה ז״ ל
בפירוש מההי א מימר א דישרא ל הב א מחמ ת עכו״ ם דהיינ ו לעני ן קני ן כ־כח ב ה״ ה ז״ ל
בפ״א מהל ׳ מכיר ה יע״ ש : שאי ן דעת ו סומכ ת אל א ע ל השט ר וכו ׳ . נ״ ל דסוב ר רבינ ו
ז״ל דאייר י אפיל ו באסר א דל א כתב י שטר א ומפנ י כ ן הוצר ך רבי ט ז״ ל לטע ם ז ה דא י