Section 201

ולא כלו ם ודל א כר ב שש ח דאמ ר קנ ה הכ ל ע׳ כ ; [ל ] עיי ן לעי ל ספ״ ה ובסימ ן ס״ ז ספ ר

משפטים

לחבריה אע׳ ג דליתי ה לההו א מיד י נרשותי ה מיחי ע צמזנ ן ומית ן צי ה וחנ ן נ ח סניל " י י ..י י " ח ^ייי י י-וריומ ו אנ ג וכדר ב יהוד ה נופי ה דאמ ר ארני א ודקל י וז ה פשו ע

דיינינן בדי ן ז ה אל א הו׳ ל גזל ן ומוצי א מי ד הלוק ח אף ׳ אח ר שירש ה ודו ק . (א׳ ה ומדי ן מ ה שתעל ה
מצודתי כו ׳ הקש ה הרמב׳ ן ע ל הרמב׳ ם בדי ן דב ר שאינ ו קצו ב כמ׳ ש הנעה׳ ת ^

ב' ועיי ן מ׳ ש הר ב נדול י תרומ ה ומ ה שתפ ס עלי ו הר ב המחב ל לעי ל פי׳ א מהלכו ת אל ו הלכ ה

ט״ז יע׳ש ) :

דז אי ן מחייבי ם א ת הנות ן ליח ן ל ו כו ׳ . נ׳ כ הרי׳ ף בתשוב ה הביא ה הטו ר סי ׳ ס ׳ סי׳ נ וכת ב
עוד וא ם טע ן ראוב ן כב ר נתחי ם ל ו ושמעו ן מכחי ש וחומ ר א׳ כ שטר ן ביד י מא י בע י א ס
ראובן יכו ל לומ ר של א הי ו ברשות ו באות ה שע ה כ י א׳ ל נתתי ס ל ך מהינו ן וא ם י ש עדי ם שהי ו ביד ו
נאותה שע ה אינ ו יכו ל לומ ר נתתי ס ל ך דא׳ ל שער ך ביד י מא י נט י כו ׳ עיי ן בהרינ״ ש פ י ש מ ה
ובש׳ בנ י שמוא ל בי ׳ ס ׳ ודו ק . כת ב הטו ר ש ם סע״ ו וא״ א הרא׳ ש ז׳ ל כת נ נר' פ א ע ם שחד ם יט ל
לשעבד עצמ ו נדב ר שאינ ו חיי ב נ ו כו ׳ וכת ב עלי ו מר ן הב׳ י נרא ה מדבר י רבינ ו שסוב ר שהר ח ש
חולק ע ל תשוב ת הרי׳ ף ול׳ נ דאינ ם עני ן ז ו לז ו כו ׳ אב ל דההי א דהרי׳ ף ל א תיי ג עצמ ו לית ן אל א
הודה שנח ן ל ו נמתנ ה כ ך וכ ך זהובי ם וא ם ל א הי ו מצויי ם ניד ו באות ה שע ה אי ן כא ן מהנ ה כצ ל וכ י

מגדל עו ז

לחבירו וכו ׳ וה׳ ה לשא ר המטלטלי ן וכו ׳ ע ד ל א קנ ה . פ׳ ק דמציפ א ום ׳ המוכ ר א ת הספינ ה גמר א
מיזני׳ המוכ ר א ת השד ה וכו ׳ מני ח אות ה בהלכו ת הר ג ז׳ ל באור ך ע ם אות ה דקדושי ן ומסי ק אע׳ ג
דצמרין ל א בעי א אג ב וקנ י נעינ ן ומני א עלי ו כ ל הכוני א ע ד מעש ה נל״ ג וזקני ם שהי ו נאי ן בספינ ה
נו׳ ומתו ך אות ו מעש ה יתבאר ו כ ל אל ה , ע ד אש ר באת י ותראינ ה עינ י שקב ל מרבותי ו ד ל שכת ב ר׳ י
אלים ז׳ ל פר ק המוכ ר א ת הבי ת נמר ח מחני ׳ דהמוכ ר ח ת השד ה כו ׳ גב י ה ח דאמ ר ר ב יהוד ה
ראי דמזבי ן מיד י לחברי ה כו ׳ ע ד א י א׳ ל ארע א ודקל י מזינ ן א י אי ת לי ה דקל י יהי ב לי ה תר י דקל י
זאי ל א זבי ; לי ה חד י דקל י כו ׳ וז״ ל איכ א מא ן דשמי ע צי ה מהא י מימר א דמא ן דמזני ן מיד י
לחבריה אע׳ ג דליתי ה לההו א מיד י נרשותי ה מיחיי ב למזב ן ומית ן לי ה ואנ ן ל א סביר א ל ן הכ י ד ט

מגיד משנ ה

מיאור ס ׳ ו ׳ מהלכו ח ערכי ן וחרמי ן אל א שכח ב שאס״ ס שאינ ו מוקד ש הטד ר חיי ג להקי ם
דבריו מדי ן חיו ב הנד ר כמ ו שיהבא ר ש ם בארוכ ה וא ף ש ם הוד ה ל ו הר כ ר״ א ז״ ל וא ף
כאן ה ן ה ן דברי ו והחימ ה [מ״ש ] הר ב ר״ח* . והנ י אומ ר שהחל ק הראשו ן הו א סגר ח המחב ר
אלא שהו א מוסי ף שח ף במתנ ת שכי ב מר ע אע״ פ שאי ן הנוד ר קיי ם מצו ה לקיי ם דגר י
המת כמ ו שהו א ממויי ב ה ם הי ה קיי ם ועיקר .
והחלה

קנץ. הלכו ת מכיר ה פכ״ ב כ״ ג כס ף משנ ה ל ד 67

■ה הראשו ן כשהנוד ר קיי ס כ ן כתבוה ו
קצת מ ן המפרשי ם ז״ ל :

פכ״ג א מקנ ה אד ם הגו ף לשירותי ו בי ן
במכר בי ן במתנ ה וכו ׳ .

שם בסר ק ס י שמ ת (ד ף קמ״ח ) :

ב כיצ ד כגו ן שמכ ר וכו ׳ . מ ס ר ש ש ם :
ג מכ ר עבד י לקנ ס וכו׳ . בעי א דל א איפשימ א
בגיניין פר ק השול ח (ד ף מ״ב: ) ופס ק
בדרכו בחיק ו דממונ א . וכב ר דקדק ו המפרשי ם

יהיה "אסו ר על י א ו אתננ ו לצדק ה אע״ פ שאינ ו מתקד ש
לפי שאינ ו בעול ם הר י ז ה חיי ב לקיי ם דבר ו [מ ] שנאמ ר
ככל היוצ א מפי ו יעש ה • * ט ז והואי ל והדב ר כ ן א ם
צוה אד ם כשהו א שכי ב מר ע ואמ ר כ ל מ ה שיוצי א
אילן ז ה לעניי ם . א ו כ ל שכ ר בי ת ז ה לעניי ם זכ ו בה ן
העניים ז י ז " י ש גאוני ם שחולקי ן ע ל דב ר ז ה ואומרי ם
^ שאי ן העניי ם זוכי ן אל א בדברי ם שהדיו ט קונ ה בה ן .

ז״ל למ ה אינ ו מכו ר הגו ף לשירותי ו וי ש שחייצ י ילמיר ד ל א יזר י י*4רר • ו־^ ( ליזץל ״ ״;, 1

לפ כ ך ל א זכ ו..דב ר של א ב א לעול ם . ואי ן דעת י נוט ה
דילמא מוד ה ומיפס ר אינ ו 5<ן ף לע,״,; . לדברי ם אל ו . שאי ן אד ם מצוו ה להקנו ת . והו א מצוו ה

לקיים דברי ו בצדק ה א ו בהקד ש כמ ו שהו א מצוו ה
לקיים הנד ר כמ ו שביארנ ו בערכי ן ;

אמר פיח ת דק ל ז ה את ן לעניי ם נד ר הו א שנד ר ומיי ב לקיימ ו מסע ם נד ר ל א מפג י שזכ י
בהם העניי ם . וכ ך ה ס דברי ו ג״ כ בסר ק ו ׳ מהלכו ת ערכי ן וה ם ה ם דבר י הרא״ ש שכת ב
המור ול א כמ ו שעל ה ע ל דעת ו ש ל המו ר שרבי ט מול ק פ ל הרא״ ש וז ה פשו ש סב ל א י
איכא למיד ק ע ל דבר י רבי ט אינ ו אל א במ״ ש שא ם צו ה שכ״ ס ואמ ר כ ל מ ה שיוצי א איל ן ז ה

לעניים זכ ו בה ם העניי ם וא ף א ס נאמ ר שכוונת ו

ד מכ ר איל ן לז ה ופירוחי ו לאח ר כו ׳ . ש ם
במי שמ ח (ד ף קמ״ח ) ול א ביא ר
הרב א ם יהי ו למוכ ר השירו ת א ו קנ ה הראשו ן
הכל והרשב״ א ז״ ל כת ב ש ם דהכ ל לראשו ן והו א
פירשה בהמקב ל מהג ה והמ ר שהכ ל למקב ל
והוא הדי ן במכיר ה ורשב״ ס ז״ ל פירש ה בדר ך
אחרה: אב ל א ס מכ ר איל ן וכו ' . ש ם
דאמרינן א ס המצ א לומ ר דק ל לאח ד ושירותי ו
לאחר ל א הו י שיו ר [מקו ם פירוח ] דק ל לאח ר
ושייר סירותי ו לפני ו שיי ר מקו ם שירו ת מא י
פעמה כ ל לגב י נפשי ה בעי ן יפ ה מש״ ר ;

ה המוכ ר גו ף הקרק ע לזמ ן קצו ב הר י ז ו
וכו׳ , ז ה פשו ט :

ו ומ ה הפר ש י ש בי ן המוכ ר קרק ע לזמ ן
קצוב וכו׳ . בהשגו ת אמ ר אברה ם
איני מוצ א מוכ ר לזמ ן קצו ב וכו ׳ . ול י נרא ה
שהמחבר מדמ ה המוכ ר לזמ ן קצו ב למוכ ר בזמ ן
שהיובל נוה ג דכש ס שהמוכ ר בזמ ן היוב ל בי ן
בו כ ל מפצ ו

פרק שלש ה ועשרי ם

א מקנ ה אד ם הגר ף לפירותי ו בי ן במכ ר בי ן במתנ ה
בין במתנ ת שכי ב מר ע . ואי ן ז ה מקנ ה
דבר של א ב א לעול ם שהר י הגו ף מצו י ומקנ ה לפירות .
הא למ ה ז ה דומ ה לשוכ ר בי ת א ו שד ה לחביר ו של א
הקנה ל ו הגו ף אל א הנא ת הגו ף • ב כיצ ד כגו ן שמכ ר
או שנת ן שד ה לפימתיד , ב ץ לזטןקצובביןכ ל יט י

חייו ש ל מוכ ר א ו ש ל לוק ח . והו א הדי ן למוכ ר ולנות ן שקנ ה הלוק ח כגו ן שעש ה שבוע ק שהו א מחויי ב
אילן לפירותי ו . א ו רח ל לגיזת ה . א ו בהמ ה ושפח ה לקיי ם שנועת ו וכמ״ ש רבי ט סו ף פר ק שלפנ י
לילדותיהם . א ו עב ד למעש ה ידיי . בכ ל ממכר ו א י

מתנותיו קיימ ץ : ג מנ ר עבד י לקנ ס שא ם יונ ח וימי ת 6 ־ שניה ־ מצי ם לק״ ם מא י מהדימז ^

_ .

לומר שאמ ר כ ל מ ה שיוצי א איל ן ז ה ינח ן
לעניים מ מ מ י שמחויי ב לחת ו לעניי ם דהיינ ו
השכ״ס ליחי ה בעול ם והיורשי ם ל ח נדר ו ול א ס ל
עליהם נד ר מורי ש וז ו הי א השנ ת הראב״ ד
ז״ל שכת ב ע ל רבינ ו . ונ״ ל שרבי ט סוב ר דכיו ן
שאמר מוריש ם כ ל מ ה שיוצי א איל ן ז ה לעניי ם
והם שמע ו ושחק ו סבו ר וקבו ל והו ה לי ה כאיל ו
נדרו ה ס בעצמ ם וחייבי ם לקיי ם נדר ס ;
פכ״ג ד מכ ר איל ן לז ה ופירוחי ו לאח ר
ונו׳ . כלומ ר מקו ס צימו ח
הסירות דהיי ט ענפ י האיל ן שב ו נדלי ם הפירו ה
אבל א ם שיי ר סירו ת לעצמ ו שיי ר נ ס מקו ם
פיחת דלגבי ה דידי ה בעי ן יפ ה משיי ר וכיו ן
שכן הפירו ת משויירי ס ול א הו ו דב ר של א ב א
לעולה ומדסח ס רבינ ו ול א פיר ש משמ ע דס״ ל
לשייר לעצמ ו יורש י בצי ו א ו יורשי ו אחרי ו
וקשיא עלי ה בריית א דב ן לו י שמכ ר לישרא ל
דאית א ברי ש פר ק המוכ ר א ת הבי ת (ד ף ס״ג )
דמשמע ממא י דאתמ ר על ה שא ס ל א אמ ר ל י
ולבני ל א יה ן לבני ו ופס ק כ ן רבינ ו בפר ק ו ׳
פהלכות מעש ר ושמ א י״ ל שסמ ך רבינ ו פ ה ע ל
מה שכת ב ש ם :

ז ימ ה הפר ש י ש בי ן המוכ ר וכו ׳ . וא״ ת
והלא הפר ש גדו ל י ש ביניה ם דמוכ ר
שדה לפירוהי ה קנ ה ומוכ ר אירו ח שד ה ז ו ל א

והמפרשים שכת ב כול ן ברורי ם ופשוטי ם ה ן :

המוכר

י1נם׳א הר׳ א זי ל כא ן , ונ׳ ל שצ׳ ל הר ג המחבר ] ;

השגת הראב״ ד

♦ומה הפר ש וכו ׳ , א״ א אינ י מוצ א מוכ ר לזמ ן קצו ב
שיבנה ושיהרו ס אל א באומ ר נכס י ל ך ואחרי ך לפלונ י
ודבר ז ה אינ ו מיוש ב טל י במכ ר שא ס אמ ר נכס י מכורי ן
לך במא ה דינרי ן ואחרי ך לפלונ י בעשרי ם דינר ץ שנאמ ר

שהם מוכרחי ם לקיי ם דבריה ם י ש ביניה ם
שהמוכר פירו ת השד ה אי ן ללוק ח להשחמ ש בשד ה
זו כל ל כיו ן של א הזכי ר במכירת ו אל א פימ ה
השדה אב ל המוכ ר שד ה לשירותי ה גו ף
השדה מכ ר ל ו להשתמ ש ב ה : אב ל המוכ ר
שדה לשירותי ה וכי ׳ ואי ן השוכ ר רשא י
להשכיר . תימ ה שהר י בפ״ ה מהלכו ת שכירו ח
כתב של א אמר ו אי ן השוכ ר רסא י להשכי ר אנ ס
במטלמלין אב ל ל א בקרק ע ואי ן לומ ר דהח ס

אבל א ם מב ר איל ן ושיי ר פירותי ו לעצמ ו הר י שיי ר
מקום הפירו ת אע״ פ של א פיר ש לגב י עצמ ו בעי ן יפ ה
משייר ה "המוכ ר גו ף הקרק ע לזמ ן קצו ב הר י ז ה
סבירה . ומשתמ ש הלוק ח בגו ף כחפצ ו ואוכ ל הפירו ת
כל זמ ן המכיר ה ובםו ף תחזו ר לבעלי ה : ו *ומ ה הפר ש
יש בי ן המוכ ר קרק ע לזמ ן קצו ב ובי ן המקנ ה אות ה

",.׳..■..",/ג:" *ל"^־׳׳'־ ' לפיתתיה . שהקונ ה לפית ת אינ ו יכו ל לשנו ת צור ת <.סס;ק;י ן סנ ; נ ח בקרק ע וסי ן צומ ר דהת ה
^^פשר שיהי ה כ ן כי''ללי'ה''ס5קץת' 5 הקרק ע ול א יבנ ה ול א יהת ם . אב ל הקונ ה לזמ ן קצו ^ בי ת הכ א שדהדאדרב ה בבי ת שיי ך קלקו ל בז ה

ה:ני דמי ם עו ד אפש י מוכ י שדה ו לששי ם שנ ה א ! הו א בונ ה והור ם ועוש ה בכ ל זמנ ו הקצו ב כמ ו שעושי • סיי ר למימ ר רב י

יי י ל ההוו ה הוייי י צזרר^ ח רייזדל ח . • ^ 0 ך צ מ מ ר ה ב ודוח ק לומ ר דלדבי י החלוקי ם

,.ן, ^ ה^ןונ ה ק ג ן עול ם לעול ם . \ ומ ה הפר ש שב ן המוכ ר עלי ו קאמ ר שי ש חילו ק ז ה וצ״ ע :

שדה ז ו לפירותי ה ובי ן המוכ ר פירו ת שד ה ז ו לחבית . הטוכ ר

שהמוכר פירו ת השד ה אי ן ללוק ח להשתמ ש בשד ה ז ו כל ל אפיל ו להכנ ס אל א בשע ת הוצא ת הפירו ת וי ש לבע ל השר ד

להשתמש ב ה כחפצ ו . אב ל המוכ ר שד ה לפיתתי ה אי ן בע ל השד ה יכו ל להכנ ם ב ה אל א מדע ת הלוק ח וי ש ללוק ח להשתמ ש

•ג טוי׳ ד סי ׳ יס ו : טוס׳ מ סי ׳ רי ב בש ם יבינ ו :

, . כ ה

משנה למל ך

הכחבי מהיי׳ א סי ׳ ק׳ ל וצ״ע . ומ׳ ש מר ן ש ם ואיכ א לספוק י א ם הי ו הבהמ ה א ו השפח ה מעוברו ס ו ומ ה הפר ש י ע ג ץ סמוכ ר קרק ע לזמ ן קצו ב כו׳ . מזו ב בהשגו ס אי ד מוצ א מומ י לזמ ן קצו ב

כשמכר ל ו ולדותיה ן א ם קנ ה כו ׳ , עיי ן בהנ״ א י׳ ס מ י שמ ת ובתשוב ת מהי׳ י ויי ל סי ׳ ס״ ט .
פכ״ג א מקנ ה אד ם הגו ף לפירושי ו כו ׳ . ומ י שנות ן מעו ת לפירושי ו א י מהנ י . עיי ן בתשוב ס
מהר׳ס אנשי ך סי ׳ ז ׳ מהרש״ ח סי ׳ ל׳ ה ס׳ מ ח״ א סי ׳ ל׳ ד וח׳ ב סי ׳ ל׳ ה ועיי ן
בשורש חיי ם מ״ ב סי ' כ׳ א דמוכ ח מדברי ו ש ס דטהנ י דומי א דדק ל לפירושי ו :

שיבנה ושיהרו ס אל א באומ ר נכס י ל ך ואחרי ך לפלונ י . ודבר י הראנ׳ ד המוהי ם דמא י סייעת א
מייתי מהאומ ר נכש י ל ך ואחרי ך לפלונ י דההי א מייר י לעני ן שא ס מכ ר א ו נת ן הראשו ן אי ן לשנ י
אלא מ ה ששיי ר ראשו ן . וא י מק׳ ו מפי ק ל ה דכ׳ ש א ס הר ס א ו בנ ה הס ם שאנ י משו ס דא ס מכ ר
זהסקיעם מ ן השנ י מעשי ו קיימי ם ה״ ס הר ס ובנ ה אכ ל מוכ ר לזמ ן קצו ב דאי ן ביד ו לההקיע ס ה״ נ אי ן