Section 195

יב מ י שהי ו ל ו שנ י עבדי ם וכו ׳ . במשנ ה בפר ק השוא ל ז ה הלשו ן הי ו ל ו שנ י עבדי ם אמ ד גדו ל ואח ד קט ן וכ ן שה י שדו ת אח ת גדול ה ואח ת קטנ ה הלוק ח אומ ר גדול ה לקחת י
והלה אומ ר אינ י יוד ע זכ ה בגדול ה המוכ ר אומ ר קט ן מכרת י והל ה אומ ר אינ י יוד ע אי ן ל ו אל א קט ן ז ה אומ ר גדו ל וז ה אזמ ר קט ן ישג ע המוכ ר שהקנ ן מכ ר ז ה אומ ר

איני

משנה

פ״כ י א ז ה אומ ר אינ י יוד ע וכו ' . ה ן אמ ת שדבר י רנינ ו ה ם מגומגמי ם ז5׳ ס ז״ ל טר ח גיישנ ם
ונדחק מא ד בפירוש ם ול א על ה ביד ו כאש ר הני ח הדב ר גצ׳ ע , וא י לא ו דמהתפיג א
הייתי אומ ר דלעונ ם רנינ ו סוכ ר דאפיל ו כשהמוכ ר טוע ן שמ א אפיל ו הלוק ח טוע ן בי י גח!ק ת
כמוכר מוקמינ ן לי ה ודיי ק הר 3 כ ן מה א דקתנ י שנ י עבדי ם אח ד קט ן ואח ד גדו ל כלוק ח אומ ר
גדול לקחת י ומוכ ר אומ ר אינ י יוד ע זכ ה בגדו ל ומוקמינ ן ל ס בגמר א נמחויי ב שנוע ה ואינ ו יכו ל

וכבר יצא ו מרשו ת המוכ ר והר י ה ן ברשו ת הרבי ם .

ואילו הי ו ברשו ת הלוק ח הי ה נשב ע שבוע ת היס ת
ונפטר . ואיל ו הי ה עדיי ן ברשו ת החנונ י הי ה נשב ע היס ת
[ב] וישאר ו פירותי ו אצל י • ח"נת ן הלוק ח דינ ר לחנונ י
ובא ליטו ל פירו ת המונחי ן ברשו ת הרבי ם . ואמ ר החנונ י
דינר ז ה שנת ת ל י עכשי ו הו א דמ י פירו ת שכב ר נתתי ם
לך והולכת ם לתו ך בית ך אב ל פירו ת אל ו המונחי ן
ברשות הרבי ם ל א מכרתי ם לך . הר י החנונ י נשב ע
בנקיטת חפ ץ שכ ך הי ה הדב ר ומחזי ר פירותי ו להנונ י .

שהרי ל א הוד ה ל ו שמכר ן ל ו מעול ם . ואיל ו הי ו בחנות ו
היה נשב ע שבוע ת היס ת כמ ו שביארנ ו ♦ ט וכ ן הדי ן
בנותן דינ ר לשלחנ י ליטו ל מעו ת . בזמ ן שהמעו ת צבורי ן
ברשות הרבים . א ם השלחנ י הוד ה שמכר ן ועדיי ן ל א
נטל הדינ ר נשב ע הלוק ח בנקיט ת חפ ץ שנת ן ונוט ל
המעות . וא ם ל א הוד ה שמכר ן ל ו אע״ פ שמוד ה שלק ח
ממנו דינ ר עת ה וטוע ן שדינ ר ז ה דמ י המעו ת שכב ר
הוליכן הלוק ח לתו ך ביתו ; הר י השלחנ י נשב ע בנקיט ת חפ ץ ויחזי ר מעותי ו לחנותו :
י'המחלי ף פר ה בחמו ר וילד ה וכ ן המוכ ר שפחת ו וילד ה . ז ה אומ ר ע ד של א מכרת י ילד ה
וזה אומ ר משלקחת י ילד ה . אפיל ו אמ ר המוכ ר אינ י יוד ע . ע ל הלוק ח [ג ] להבי א ראי ה ;
אע״פ שהפר ה עומד ת באג ם והשפח ה עומד ת בסימט א הר י ה ן בחזק ת המוכ ר ע ד שיבי א
הלוקח ראי ה . ל א הבי א ראי ה ישב ע המוכ ר בנקיט ת חפ ץ ע ל ול ד הפר ה . אב ל ע ל ול ד
השפחה אינ ו נשב ע אל א היסת . שאי ן נשבעי ן בנקיט ת חפ ץ ע ל העבדי ם ול א "ע ל
הקרקעות . כמ ו שיתבא ר בהלכו ת טוע ן ונטע ן : י א ז ה אומ ר אינ י יוד ע וז ה אומ ר אינ י
יודע ואינ ם ברשו ת אח ד מה ן יחלוק ו . ז ה אומ ר ברשות י ילד ה והאח ר שות ק זכ ה " הטוע ן
בולד : י ב מ י שהי ו ל ו שנ י עבדי ם קט ן וגדו ל . א ו שת י שדו ת אח ת גדול ה ואח ת קטנ ה .

וג סמ״ ג טשי ן סי ׳ פ ב טיח׳ ה סי ׳ צ א כסו ף ; ב סמ״ ג ש ם : ג טזח׳ מ סי ׳ רכ ב : הלוק ח

למלך

לישבע ה א

מגדל עו ז

זגטר לחנו ט ה ן ל י בדינ ר וכו ׳ ט י כמ ו שביארנ ו . בשבועו ה סר ק כ ל הנשנעי ן (ד ף מ״ה ) והביאו ר
הוא בז ה הסר ק : וב ן הדי ן בנות ן דינ ר לשולחנ י ע ד ויחזי ר מעותי ו לחנות ו . סר ק כ ל
הנשבעין ובהלכו ת ר׳ י אלפ ס ז׳ ל : חמהלי ף סר ה בחמו ר ע ד כמ ו שיתבא ר כהלכו ת טוע ן ונטע ן .
עיקר ההלכ ה הזא ת גמציע א סר ק השוא ל(ד ף ק׳ ) והביאו ר ס״ ה : ז ה אומ ר אינ י יוד ע וז ה אומ ר

איני

לאו הכ י בחזק ת המוכ ר קיימ א . ומ ה שתמ ה ה״ ה ז׳ ל דמא י פס ק רסומרו ם בשניה ם
טוענין אינ י יוד ע . נ׳ ל דאסיל ו כרבנ ן אתי א דע' כ ל״ ס סומכו ס ורבנ ן אל א היכ א דא־כ א חזק ת

מרא קמ א כגו ן המוכ ר שפחת ו וילד ה אב ל היכ א דליכ א חזק ת מר א קמ א אפיל ו נרגנ ן ממו ן

המוטל בספ ק הולקי ן . והיינ ו מ׳ ש רבינ ו ז ה אומ ר אינ י יוד ע כו ׳ ואינ ם ברשו ת אח ד מה ם
כלומר דליכ א ל א חזק ת מר א קמ א וג ם אינ ה ברשו ת אח ד מה ם חולקי ם . אב ל היכ א דאיכ א

לאיקומי

הגהות מיימוניו ת

[ב] פר״ ח ששניה ם אדוקי ן בדינ ר א ו הו א טונ ח ברה׳ ר וישב ע התבונ י פירו ש ישב ע שנת ן א ת
הסירות ויטו ל א ת הדינ ר אב ל אי ן לפר ש שבב ר נת ן הדינ ר ליד ו וישב ע החנונ י שנת ן

את הסירו ת ואינ ו משל ם א ת הדינ ר דא׳ ב מצינ ו שבוע ת היס ת מפורש ת במשנ ה ואיל ו

בפרק האי ש מקד ש משמ ע שבימ י האמוראי ם נתקנ ה בדפרישי ת בהלבו ת שבועו ת פי׳ א
ע׳ב מם׳ ה ע׳ ב ; [ג ] ברבנ ן ול א כסומבו ם דאמ ר יוזלוק ו וב ן פר״ י דה א שמוא ל סב ר

כרבנן בד״ ם הפר ה דאמ ר ז ו דבר י סומבו ם אב ל חכ׳ א כו ' משמ ע ז ו ול א ס״ ל וכ ן משמ ע וסת ם ז ו אע׳ ג דמונ ח וסר ק בי ת כו ר דאיב א ז ו וס׳ ל וב ן ר' נ סב ר ברבנ ן בס׳ ם השוא ל

דאמר קרק ע בחזק ת בעלי ם קיימ ת וכר״ נ קי״ ל בדינ י כדטוכ ח פר ק המקב ל גב י ה ה א שטר א דהו ה כתי ב כי ה שני ן סתמ א ואי ן להארי ך ואע׳ ב דבח׳ ה פרי ו מה א דסומבו ם היינ ו

משום דרבנ ן ל׳ ם עלי ה אל א מ ש י ם דאזל י בת ר חזק ה ומוקמינ ן לי ה בחזק ת מר א קמ א היכ א דליב א כ י ההי א רח״ ה אפיל ו רבנ ן מוד ו דיחלוק ו עיי ן בסי ׳ מ׳ ו ובס י ט׳ א ש ל

ספר משפטי ם ואי ן נרא ה לר׳ י פס ק רשב״ ם שפס ק ההלכ ה כסומכו ם ם ׳ המוכ ר א ת הבי ת וברי ש המוכ ר סירו ת דאפיל ו סומכו ס ל א קאמ ר אל א רקייט א באג ם דהו א רשו ת שאינ ו

של שניה ם וע״ ש בתום ' פר ק השוא ל וס״ ם המני ח ור״ ם הפר ה וח״ ה בשמעת א כ ל דאדי ם נב ר : ׳•(טו ר ח״ מ םי ' ד׳י ה י ש גאוני ם שכתב ו מ ה עאי ן נשבעי ן ע ל הקרקיבו ת דוק א באר ץ
ישראל אב ל בח׳ ל נשבעי ן עליה ן מ ן החזר ת שחשובי ם כמטלטלי ם אב ל רב י נ ו ל א חיל ק ע״ב ] : =[ט ה שהשי ג הטו ר ח׳ ם ס י רכ״ ג ע ל ז ה ע׳ ש שנת ב ול א גהירא ] :

מניד משנ ה

קנין. הלכו ת מכיר ה פ״ כ ה׳ א כס ף משנ ה ל א

איני יוד ע וז ה אומ ר אינ י יוד ע יחלוק ו ע״ כ כמשנ ה ובהלכז ח והעמיד ו משנ ה ז ו נגמר א
בששענו עב ד גדו ל בכסוח ו והל ה מוד ה ל ו בעב ד קמ ן בכסוח ו ומדי ן גלנו ל שבוע ה חיי כ
לישבע א ף ע ל העב ד וכמ ו שנסבח ר פ״ ה מהל ׳ טוע ן ונסע ן לפיכ ך כשאמ ר מוכ ר חינ י יוד ע
ה״ז מהויי ב לישב ע שאינ ו יכו ל לישב ע ומשל ם ולוק ח נוט ל גדו ל אב ל די ן המחב ר כשאינ ו
טוענו כסו ת אל א ענ ד וידו ע שאי ן נשבעי ן ע ל
העבדים דב ר חור ה אל א היס ת לפיק ־ כת ב הי ב

ק ו^ ן הלוק ח אומ ר גדול ה לקחת י והמוכ ר אומ ר קטנ ה הי א

יג אמ ר הלוק ח ג־ו ל לקחת י והמוכ ר פוסק . שלקח ת . ע ל הלוק ח להבי א ראי ה . א ו ישב ע המוכ ר

היסת של א מכ י אל א קט ! • י י ג אס ר הלוק ח גח ל
לקחתי והמוכ ר שות ק זכ ה הלוק ח בגדו ל . וא ם אמ ר
המוכר אינ י יוד ע ע ל הלוק ח להבי א ראי ה . א ו נשב ע
המוכר היס ת שאינ ו יוד ע ואי ן לז ה אל א קט ן : י ד כ ל
מי שנול ד הספ ק ברשות ו עלי ו להבי א ראי ה . כיצ ד
המחליף "יפר ה בחמו ר ומש ך בע ל החמו ר א ת הפר ה ול א
הספיק בע ל הפר ה למשו ך ז ה החמו ר ע ד שמ ת החמו ר
על בע ל החמו ר להבי א "ראי ה שהי ה הטור ו קיי ם
בשעת משיכ ת הפר ה . וכ ן כ ל כיוצ א בז ה ז ט ו מח ט
הנמצא בעוב י בי ת הכוסו ת ונקב ה אות ו נק ב מפול ש . א ם
נמצא עלי ה קור ט ד ם בידו ע שז ו נטרפ ה קוד ם שחיט ה
לפיכך א ם הגלי ד פ י המכ ה בידו ע שז ו נטרפ ה שלש ה
ימים קוד ם שחיטה . ל א הגלי ד פ י המכ ה הר י הדב ר ספ ק
ועל הטב ח להבי א ראי ה שקוד ם לקיחת ו נטרפ ה . שהר י
ברשותו נול ד הספ ק . וא ם ל א הבי א ראי ה ישל ם הדמי ם
למוכר כמ ו שביארנ ו :

זה למ ד מדי ן השפח ה שהבאח '

למעלה : וא ם אמ ר המוכ ר הי נ יוד ע . כב ר
ביארתי שאי ן ז ה דומ ה למשנתנ ו ששנינ ו מוכ ר
אומר אינ י יוד ע זכ ה בגדו ל לפ י שכא ן אי ן ז ה
מחוייב שבוע ה מ ן התור ה ומ״ ש ישב ע שאינ ו
יודע לפ י של א ילמ ד לומ ר טענ ת רמאו ת אינ י
יודע לסטו ר עצמ ו משבוע ת התור ה וכמ״ ש פ״ א
מהל׳ טוע ן ונטע ן במנ ה ל י ביד ך והל ה אומ ר
איני יוד ע ועיק ר וכ ן כ״ ש שא ם אי ן הלוק ח
יודע דל א אמרינ ן ימלוק ו דומי א דול ד דלעי ל
משום דהת ם אי ן לז ה בול ד חזק ה יות ר מז ה
משא״כ כא ן שהר י ז ה מוחז ק בעבד ו והב א
להוציא ממנ ו עלי ו הראי ה :

'ד כ ל מ י שנול ד הספ ק ברשות ו וכו ' כיצ ד
המחליף וכו ׳ . ז ה מימר א דשמוא ל
בכתובות ס ׳ המדי ר (ד ף ע״ו: ) בז ה הלשו ן
ממש וי ש מ י של א פסק ה בהלכ ה אל א ע ל בע ל
הפרה להבי א ראי ה וכב ר נכת ב דע ת ז ה בהלכו ת
ויש מ י שפסק ה ולז ה נוט ה דע ת הר ב אלפס י
ז״ל ומ״ מ כתב ו קצ ת המפרשי ם ז״ ל ■ דל א
אמרינן הכ י אל א כשמ ת החמו ר ברשו ת בע ל
החמור ובע ל החמו ר אינ ו טוע ן בר י שהי ה ח י
בשעת משיכ ת הפר ה ה א א ס הי ה בע ל החמו ר
טוען בר י א ו שהי ה החמו ר באג ם ע ל בע ל
הפרה להבי א ראי ה וכת ב הרשב״ א ז״ ל בסו ף
דבריו וצ״ ע ע ל הר ב אלפס י ז״ ל של א חיל ק
בזה כל ל וכ ן כת ב הרמב״ ן ז״ ל עכ״ ל :

טו מה ט שנמצ א בעוב י בי ח הכוסו ת וכו ׳ .

זו בריית א ש ם ובאל ו טרפו ת (ד ף
נ׳:) . ומ״ ש ל א הוגל ד פ י המכ ה הר י הדב ר
ספק וע ל הטב ח להבי א ראי ה וכו ׳ וא ס ל א
הביא ראי ה ישל ם הדמי ס . ז ה מבוא ר בסוגי א

פרק אח ד ועשרי ם

א חםקנ ה להביר ו דב ר שאינ ו מסויים . א ם הי ה
מינו יח ע אע״ פ שאי ן מדת ו ומשקל ו
ומניינו ידו ע הר י ז ה קנ ה . וא ם אי ן מינ ו ידו ע ל א קנ ה ;

ב =כיצ ד ערימ ה ז ו ש ל חטי ם אנ י מוכ ר ל ך בכ ד וכר .

מרתף ז ה ש ל יי ן אנ י מוכ ר ל ך בכ ך וכ ך . ש ק ש ל
תא^ ם א ג ל ך ב^ ר פ שאי ן מד ת הערימ ה

ד ע ה ול א מסק ל התא ג ם ול א מניי ן הקנקני ם ידו ע .

מקא כשנת ן הטב ח המעו ח וקאמ ר שא ס 3, ) הר י ז ה ממכר ו קיים . אע״ פ שנמצ א חס ר א ו ית ר ע ל

האומד שהי ה בדעתם . וי ש לה ם הוניי ה לפ י השע ר
שבשוק כמ ו שביאת ו : ג אב ל האומ ר לחביר ו כ ל מ ה

שיש

א סמי ג עש ץ סי ׳ ס ב טוח״ מ סי ׳ רנ ד ז 9 טוח׳ ס סי ' ינ ו נש ם יבי ט :

להוציא מהמוכ ר ע ל הטב ח להבי א ראי ה אב ל
לא נת ן הטב ח מעו ת אי ן ע ל המוכ ר להבי א
ראיה אל א מוציאי ן מ ן הטב ח בל א ראי ה וכ ן
נתבאר בהלכו ת ומ״ מ כב ר כתבתי • שי ש פוסקי ס
דלא כשמוא ל וכא ן א ס ל א נת ן הטב ח דמי ם
על המוכ ר להבי א ראי ה ובל א ראי ה אי ן מוציאי [
מן הטב ח וכ ן הרשב״ א ז״ ל הקש ה לדבר י המחב ר לומ ר דסוגיי ן דל א כהלכת א •
פכ״א א המקנ ה לחביר ו דב ר שאינ ו מסיייסוכו׳ . החל ק הראשו ן בדב ר שמינ ו ידו ע
פשוט הו א שקנ ה ומבוא ר בגמ ׳ בכיוצ א בז ה בפר ק המוכ ר סירו ח
(דף צ״ה ) ;

כ״כ רבי ט הא י ז״ ל בספ ר
מקח

נ אכ ל האומ ר לחביר ו כ ל ס ה שי ש בבי ס ז ה וט׳ .

יד כ ל מ י שמל ד הספ ק ברשוס ו וכו׳ . כחובו ס פר ק המדי ר(ד ף מ״ו ) אמ ר ר ב יהוד ה אמ ר
שמוא; המחלי ף פר ה בחמו ר ומש ך בע ל החמו ר א ח הפר ה ול א הספי ק בע ל הסר ה
למשוך א ת החמו ר ע ד שמ ח החמו ר ע ל בע ל החמו ר להבי א ראי ה שהי ה חמור ו קיי ס בשע ת
משיכת הפר ה ואקשי ק עלי ה סדסני א מס ט שנמצא ת בעוב י בי ת הכוסו ת א ס ל א הוגל ד פ י