Section 193

הלוקח

חייב ל ו

ה המוכ ר קרק ע לחביר ו והחנ ה עמ ו וכו ׳ .

מ״ש אפיל ו ב א העכו״ ס וגזל ה
מחמת המוכ ר חיי ב לשל ס הטע ם הו א לפ י
שהוא אונ ס מצו י וכיו ן שקב ל עלי ו כ ל אונ ס
זהו בכל ל : אב ל א ם נפס ק הנה ר שהי ה וכו ׳ .
מימרא גב י מעש ה בגיטי ן ם ׳ מ י שאחז ו (ד ף
ע״ג) מסקנ א ש ס :

ו ומ״ ש והו א הדי ן לכ ל תנא י שבממו ן . פשו ט
הוא שלמדי ן מדב ר לחביר ו בכ ל
כיוצא בז ה :

ז מעש ה באח ד ששכ ר מלחי ם וכו ׳ . מעש ה
שס פ ׳ מ י שאחז ו(ד ף ע״ג ) :

ח המוכ ר קרק ע לחביר ו וכו ׳ . פר ק חזק ת
(דף מ״ד: ) ופס ק כר ב זבי ד וכ ן
בהלכות :

ט ראוב ן שמכ ר שד ה לשמעו ן של א באחריו ת
וכו׳ . מימר א פ״ ק דמציע א(ד ף י״ד )

ופ״ק דב״ק(ד ף ח׳: } ובפ ׳ מ י שהי ה נשו י(ד ף נ״ ב
צ״ג) . ומ״ ש של א באחריו ת פס ק כאיכ א דאמר י
דהתם דאפיצ ו של א באחריו ת . וכתב ו קנ ה
המפרשים ז״ ל נפק א מינ ה היכ א דהוי א אפוהיק י
מפורש ללו י שיכו ל לסלק ו ראוב ן במעו ת ול א שמעו ן
וצדדין אחרי ם והרמב״ ן ז״ ל כת ב בסו ף דברי ו
ואין צור ך לכ ל ז ה אל א נפק א מינ ה דאיה ו יד ע
למיטען טפ י :

חייב באחריות ן , כיצ ד א ם הוצי א הטק ח מי ד הלוק ח
מחמת המוכ ר . חוז ר הלוק ח ונוט ל כ ל הדמי ם שנת ן מ ן
המוכר שהר י נלק ח המק ח מחמת ו . כ ך הדי ן בכ ל ממכ ר
אע״פ של א פיר ש הלוק ח דב ר ז ה אל א קנ ה סת ם . אפיל ו
מכר הקרק ע בשט ר ול א הזכי ר ב ו האחריו ת הר י ז ה
חייב באחריות ן . שאהריו ת של א נזכ ר טעו ת סופ ר
[ג] הו א : ד במ ה דברי ם אמורי ם כשהוצי א המק ח מי ד
הלוקח בבי ת די ן ש ל ישרא ל . כגו ן שהי ה המק ח מטלטלי ן
והיו גנובי ן א ו גזולי ן א ו שהית ה הקרק ע גזול ה . א ו שב א
בעל חו ב ש ל מוכ ר וטרפ ה מי ד הלוק ח והכ ל בבי ת די ן
של ישרא ל . אב ל א ם העוב ד כוכבי ם הו א [י ] שהוצי א
המקה מ ן הלוק ח בי ן בדי ן המל ך בי ן בערכאו ת שלה ן .

אין המוכ ר חיי ב באחריותו . ואע״ פ שהעוב ד כוכבי ם טוע ן
שהמוכר גנ ב חפ ץ ז ה א ו גזל ה ממנ ו והבי א עד י עכו״ ם
על כ ך אי ן המוכ ר חיי ב כלו ם . שז ה אונ ם הו א ואי ן
המוכר חיי ב באחריו ת אונ ם : ה המוכ ר קרק ע לחביר ו
והתנה עמ ו שכ ל אונ ם שיול ד בקרק ע ז ה יהי ה חיי ב
לשלם . אפיל ו ב א עכו״ ם ונזל ה מחמ ת המוכ ר חיי ב
לשלם . אב ל א ם נפס ק הנה ר שהי ה משק ה אות ה . א ו
שחזר הנה ר לעבו ר בתוכ ה ונעשי ת בריכ ה . א ו שבא ה

זועה והשחית ה אות ה . הר י ז ה פטור . שאל ו וכיוצ א בה ן י ראוב ן שמכ ר שד ה לשמעו ן של א באחריו ת
אונס [ה ] שאינ ו מצו י הו א ול א על ה ע ל ל ב המוכ ר ך^ ר ונו ׳ . מימר ת בפתובו ח בפ ׳ מ י

זה הפל א בע ת שהתנ ה . וכ ל אונ ם שאינ ו מצו י אינ ו
בכלל התנא י הז ה : ו והו א הדי ן לכ ל תנא י ממו ן שאומדי ן דע ת המתנ ה ואי ן בוללי ן באות ו
התנאי אל א דברי ם הידועי ן שבכלל ן הי ה התנא י וה ם שהי ו בדע ת המתנ ה בשע ת שהתנ ה :
ז מעש ה באח ד ששכ ר מלחי ם להבי א שומשמי ן למקו ם פלונ י . והתנ ה עמה ם שה ן חייבי ן
בכל אונ ס שיאר ע לה ם ע ד שיגיע ו השומשמי ן למקו ם פלונ י . ונפס ק הנה ר שהי ו מוליכי ן
בו ואמר ו חכמי ם ז ה אונ ם שאינ ו מצו י ואי ן חייבי ן להולי ך שומשמי ן אל ו ע ל גב י בהמ ה
עד אות ו מסוס . וכ ן כ ל כיוצ א בזה : ח המוכ ר קרק ע לחביר ו והתנ ה המוכ ר של א יהי ה
"ליו אחריו ת אפיל ו נוד ע בודא י שז ו האר ץ גזול ה ויצא ת סי ד הלוקח . אי ן המוכ ר ח״ ב כלום . וא ץ צרי ך לומ ר א ם נ א בע ל
חוב וטרפ ה שאינ ו מחזי ר ל ו כלו ם . ״ שכ ל תנא י שבממו ן קיי ם : ט ראוב ן שמכ ר שד ה לשטעו ן של א באחריו ת . וב א לו י
"הוציאה מי ד שמעון . א ם רצ ה ראוב ן לעשו ת די ן ע ם לו י [י ]עושה . ואי ן יבו ל לו י לומ ר ל ו מ ה ל י ול ך והר י אי ן עלי ו
אחריזדז. שהר י ראוב ן אומ ר ל ו >זי ן רצונ י שיהי ה לשמעו ן תרעומ ת על י שהר י הפםי ד בגללי : י ־ראוב ן שמכ ר שר ה
לשמעון של א כאחריו ת וחז ר ולקח ה משמעו ן באחריות . וב א בע ל חו ב ש ל ראוב ן לטרו ף אות ה מטנו . אינ ו עו ל לחזו ר ע ל
שטעון . שא ף ע ל פ י של א קב ל עלי ו אחריו ת לשמעו ן אחריו ת ע׳יט י'י'' " י''* * 'י''''* ׳ **"2ל*^* ' י

א סט״ ג ש ם ט1מ״ מ סי ׳ רכ ס : כ ט?ס״ מ סי ׳ ר ט סמ״ ג לאוי ן פי ׳ ק ע :

לחם משנ ה

מ^יי מ ש מנר ג כל ל לעני ו פחו ת מרוב ע דאפסדיה . וי ש תימ ה ע ל רבינ ו אי ך כת ב לפיכ ך מרוב ע חב ל במקו ס שי ש ש ס מנה ג אפיל ו שיהי ה מחצ ה עפ ר ד ץ ז ה איחי ה ברוב ע וית ר
^^^^א 1 א״ ל פ״שי פ מונמו א פ־מ ו נ ו וי ש פ־ה. ו כ ן דאפיצ ו נפר,ו ם פ־. ן ־יונ ע וזה ו פ;ס נ צפי־ ן ־צומ ו ־מפ ו 7• ; ׳ ־ ננ צ אופ ן ־)■צ ו ניע י "יונ ע זמי,ו ־
מנהג כל ל'לי ן אירזי ה אל א שאפש ר לומ ר דבמקו ס שאי ן מנה ג די ן ז ה ליסי ה אל א בפחו ת שנהג ו אפיל ו שיהי ה ממצ ה עפ ר א ו לפחו ת מרוב ע למקו ם שאי ן ש ס מנה ג .

סליקו לח ו הלכו ת מכיר ה כס״ ד

שהיה נשו י (ד ף צ״ א צ״ב ) ופס ק כרב א . ומ״ ש
שאע״ם של א קב ל וכו ׳ הו א כפ י גירסר . ההלהו ח
והגאונים *נה י לאחריו ת דעלמ א ל ח קבי ל
עליה אחריו ת דנפשי ה מ י ל א קבי ל מילויי ה :

א־בל

*(וגייססנו נס י דאחריו ס דעלמ א קני ל עלי ם (הלוקח )
אחריוס דנששי ס (ש ל סעוכר ) מ י קני ל עלי ס והי א
גירסס יש״י) :

הגהות מיימוניו ת

וזולא ואג ב עאט ר כסיפ א אינ ו יכו ל אמ ר נמ י בריש א יב ^ . וא״ ת ג ם סיפ א סשימ א
דמשהחזיק בו ו אינ ו יכו ל לחזו ר ב ו י׳ ל דהשסיענ ו שאינ ו יכו ל לומ ר טו ל קרק ע ז ו בטעו ת
שאני תי ב ל ך שהר י נפחח ו רמיר . מחט ת העוררי ם ע׳ ב . אב ל ריב׳ ם פיר ש שטדב ר בנת ן
טעות וג ם בח ב שט ר ודעת ו ש ל אד ם ב ל זמ ן של א הל ך לראות ה ול א חיק ן נבו ל השד ה
שיוכל לחזו ר ב ו א ם יב א שו ם ערעו ר וכ ן דע ת רבינ ו הטחב ר כדבר י ריכ׳ ם דאייר י שקנא ה
הלוקח באח ד ט ן הדרכי ם שקוני ב בה ן כבעמו ד : [נ ] כדפסי ק רב א הלכת א בת ר הב י
־ ־ אחריו ת ט״ ס הו א בי ן בשטר י הלואר . בי ן בשטר י מק ח וממכ ר ע״ ב ; [ד ] כדפסי ק אמימ ר

,-ר״יח משו ם דסת ם עכו״ ם אנ ם הו א אש ר פיה ם דב ר שו א בנטר א דהשוחפי ן אי ן לח ס חזק ח וכ ן פס ק רשב״ ם כוותי ה דבתרא ה הו א ומכא ן פס ק מור י רבינ ו זצ״ ל ע ל ראוב ו
" י ", ד דשו" " " ופי " לר ז דייכו׳ ם ע ד ט׳ ו ליטר א ב י אומ ר שראוב ן חיי ב ל ו ט׳ ו ליטר א וראוב ן מפ ר שאינ ו חיי ב ל ו מאומ ה ורצ ה לישב ע ל ו והעכו״ ם ל א דצ ה

טגדל ע ח

בל המוכ ר קרק ע כו ׳ ע ד והכ ל בב׳ ד ש ל ישרא ל . ס׳ ק דמציע א (ד ף י׳ד ) : אב ל א ם העכו׳ ם הו א
שהוציא נו ׳ ע ד חיי ג נאנזריו ת האונ ס . פ ׳ מ1ק ח הנתי ם (ד ף מ״ה ) : המוכ ר קרק ע לחניי ו
והתנה ע ד וכ ן כ ל כיוצ א כז ה . הכ ל נגיעי ן פר ק מ י שאחז ו(ד ף ע׳ג ) ; המוכ ר קרק ע לחביר ו וכו ׳
עד שאינ ו מחזי ר ל ו כלו ם . פ ׳ חזק ת הנתי ס (ד ף מ״ד ) : שכ ל חנא י שנממז ן קיי ם . פ׳ ק דמציע א :
ראובן שמכ ר שד ה לשמעו ן ע ד כגלל ו . כנזיקי ן פ״ ק ונכחונו ח פר ק מ י שהי ה נשו י : ראוב ן שמכ ר
שדה לשמעו ן וכו ׳ ע ד סו ף ספר ק . ככתובו ת פ ' מ י שהי ה נשו י(ד ף צ׳ג ) וש ׳ אלמנ ה ניזונ ת :

מלד משנ ה

*1בל א ם נ א נע ל חו ב ש ל ימק ג וט ׳ . פירו ש אבי ו פ ל ראוג ן ומו ן ששד ה ז ו גא ס
,ראובן בירוש ה מיעק ב אבי ו והו א מוכר ה לשמעו ן של א באחריו ח וחז ר וקנא ה ממ ט
בסחריוח וטרס ה בע ל.חו ב ש ל יעק ב . וג ם ז ה מסור ש ש ס בכחובו ת ובהלכו ח :

3 כ א הטבק ש לקנו ת מק ח מחביר ו וכו ׳ . תוספת א בקדושי ן הובא ה בהלכו ת ^
דקדושין וז״ ל והמוכ ר ^

קנץ. הלכו ת מכיר ה פי־״ ט כ נס ף

[חאן] לחגיר ו וכו ׳ ז ה אומ ר במנ ה וז ה אומ ר
גמאתיס והל ך ז ה לבית ו וז ה לבית ו ואה״ כ תבע ו
?ה ת ת ז ה א ם הלוק ח תב ע א ח המוכ ר יעש ו
כדברי המוכ ר וא ם המוכ ר תנ ע א ח הלוק ח
יעשו כדבר י הלוק ח ע״ כ , וז ה מבוא ר ;

2 הלוק ח מאח ד מחמש ה בנ י אד ם וט ׳
מניח דמ י המק ח וכו ׳ • סס ק
כרשב״א וכסת ם משנ ה דיבמו ח פ ׳ האש ה שלו ם
(דף קי״ח: ) דל א נחלק ו ר״ ע ור״ ט בלוק ח
שמניח דמ י מק ח ביניה ם ומסתל ק וכ ן הו א
בהלכות ופירש ו ז״ ל שמניח ן בי ד ב״ ד וז ה
שכחב ויהי ו הדמי ם מונחי ן הכוונ ה בב״ ד :
ואם הו א חסי ד נו^ז ן דמי ם וכו ׳ . בז ה חלו ר
עליו הרמב״ ן והרשב״ א ז״ ל ואומ ר
דבמקח אפיל ו ב א לצא ת יד י שמי ם מני ח
ביניהם ומסתל ק וכ״ כ פר ק המפקי ד (ד ף ל״ז )
ועיין בחום ׳ ש ם בד״ ה הת ם :

נ לק ח מק ח מאח ד וכפ ר ב ו ונשב ע וכו ׳ .

זה מתבא ר בפר ק הגוז ל עצי ם בב״ ק
(דף ק״ג: ) בסוגי א דאמרינ ן הת ם וא י ס״ ד
דאישחבע מ ה ל י גז ל מ ה ל י מק ח הר י דבנשב ע
פקח וגז ל שוי ן . ודי ן הגז ל מפור ש פ״דמה;כו ת
גזילה :

ד נאמ ן בע ל המק ח לומ ר וכו ׳ . בריית א
בקדושין פ ׳ עשר ה יוחסי ן(ד ף ע״ג; )

(ועיין בחוס ׳ ש ם בד״ ה בד״א ) נאמ ן בע ל
המקח לומ ר לז ה מכרת י ולז ה ל א מכרת י בד״ א
בזמן שהמק ח ביד ו וכו ׳ ונימז י זוז י ממא ן נק ש
לא צריכ א דנק ע מתרוייה ו ואמ ר ח ד מדעתא י
וחד בע ל כרח י . וי ש מ י שפיר ש קישי א ז ו
אסיפא דאפי ׳ בזמ ן שאי ן מקח ו ביד ו ליהימני ה
כל זמ ן שהלוק ח ש ם דהו ה צי ה כעי ן דיי ן שנאמ ן
לומר לז ה זכית י ולז ה ל א זכית י שבעל י דיני ן
עומדין לפני ו כדאית א הח ם ופרי ק הת ם דנק ע

אבל א ם ב א בע ל חו ב ש ל יעק ב אביה ם וטרפ ה מי ד
ראובן . חוז ר בב ל הדמי ם ע ל שמעו ן . מפנ י ששמעו ן
קבל ל ו האחריו ת וראוב ן ל א קב ל לשמעו ן אחריו ת ש ל
אחרים כלל :

פרק עשרי ם

טשנח ל 59

פ״כ ב הלוק ח מאח ד מחמש ה גנ י אד ם וכו ׳ וא ם הו א חסי ד טמ ן דמי ם לכ ל אח ד
ואחד . למ ד כ ן מדחנ ן בפר ק המפקי ד(ד ף ל״ז ) אמ ר לשני ם גזלס י
לאחד סכ ם מנ ה ואינ י יוד ע א י ז ה מכ ם אבי ו ש ל אח ד סכ ם הפקי ד אצל י מנ ה ואינ י יוד ע
^ ס י ז ה הו א טח ן לז ה פנ ה ולז ה מנ ה ואוקימנ א ל ה בגח ׳ בב א לצא ת י ד שמי ם :

ד נאמ ן בע ל המק ח וכו ׳ . פירו ש אם * שני ם

מעוררים ע ל המק ח כ״ א אומ ר ל •

(חרצה למכו ר נאמ ן בע ל המק ח בזמ ן שמקח ו
בידו דרמ י עלי ה למיד ק של א יחזו ר ב ו מז ה
ולהחזיר ל ו דמי ו וית ן המק ח למ י של א נמכ ר
לו לק ס לי ה במ י שפר ע הילכ ך מיד ק דיי ק :
כתב ה״ ה משו ך דבר י המחב ר נרא ה שהו א
גורס ול א יד ע פירו ש שא ף המוכ ר אינ ו
יודע וכו ׳ . וי ש לדקד ק ע ל רבינ ו של א כח ב
דבזמן שמקה ו ביד ו ונקי ט זוז י מח ד נאמ ן לומ ר
לא נחרציח י אל א לאח ר וכדפירש״ י וג ם הרי״ ף
לדעת הרא״ ש סוב ר כ ן . ואפש ר לומ ר שננאח ר
שסתם וכת ב דכשמקח ו ביד ו נאמ ן ממיל א
משמע דנכ ל גוונ א נאמ ן אפיל ו חומ ר ל א
נתרציחי אל א לאח ר . אב ל קש ה דכשאי ן מקח ו
בידו סח ם וכה ב אינ ו נאמ ן ומשמ ע דבכ ל
גוונא אינ ו נאמ ן אפי ׳ ל א נקיכ ו זוז י אל א מח ד
ואילו לפירש״ י וכ ן לס״ ש הרא״ ש לדע ת הרי״ ף
כי ל א נקי ש זוז י אל א מח ד אפיל ו אי ן מקח ו
בידו נאמ ן לומ ר של א נחרצ ה אל א לאח ר . לכ ר
נ״ל שרבי ט מפר ש דכ י ל א נקי ט זוז י אל 6
מחד אפי ׳ מקח ו ביד ו אינ ו נאמ ן לומ ר ל )
נתרציחי ל ו אל א לאח ר דאנ ן סהד י דמשק ר
והא ל א חיצשריכ א לי ה לאשמועינ ן דמילח א
דפשיטא הי א וכ י נקי ם זוז י מחרווייר ו ויד ע
הי מדעפי ה הו־ ) דקתנ י דכשמקח ו ביד ו נאמ ן
וכשאין מקח ו ביד ו תינ ו נאמ ן וכשמקח ו ביד ו
ולא יד ע מולקי ן בשבוע ה כדקסנ י מחני׳ . וי ש
לחמוה ע ל ה״ ה של א הכני ס עצמ ו לייש ב ד5ך י
רביני ע״ פ סוגיי ת הגמ ׳ ועו ד י ש לתמו ה עלי ו
שנסב שלדע ת רבינ ו ע ד אח ד הרסייע ו פוטר ו
משבועה יאי ן שו ם גילו י בדבר י רבי ט לומ ר
שיסבור כ ן ;