NOL
Mishneh Torah (Codification of Talmudic laws)

Chapter 191

Section 191

5<?* ״׳*!צי ■ קני ן . הלכו ת מכיר ה פ י יו ז

מגיד משנו ?

פי״״ן ד , אי ן מעלני ! פירוהנפירו ה ונו / פירו ש נע ל הני ח ה־ומ ר פירו ה שד ה פלונ י
אני מ , כ ר ל ך ל א יערב ם נפירו ח שד ה אמ ר ואי ! צרי ך לומ ר א ס פס ק
למכור ל ו מרשי ם של א יער ב עסה ס יטני ס : וא ם הי ה טעמ ו ניכ ר וכו ׳ ו!פינ ך מוח ר
לערב אוהו . קש ה ל י מא י ולפיכ ן דא י אי ן טעמ ו ניכ ר אשו ר הו א וא י טעמ ו ניכ ר
כבר כס ב שמוס ר לערב ו ולמ ה צ י לנונק ש לוק ח .

נצריך פיה : ואפילו ׳ לגנו ב דע ת הבריו ת בדברי ם אסור : ב א ץ

מפרכסין א ת האד ם ול א א ת הבהמ ה ול א א ת הכלי ם
הישנים כד י שירא ו בחדשים . אב ל מפרכסי ן החדשי ם כגו ן שישו ף ויגה ץ וייפ ה כ ל צרכי ו :
ד אי ן משרבטי ן א ת האד ם במי ם ש ל חזר ץ וכיוצ א בה ן כד י שיתפ ח וירא ו פני ו שמני ם .
ולא צובעי ן א ת הפני ם כשר ק וכיוצ א ב ו . ול א נופחי ן א ת הקרביי ם ול א שור ץ א ת הבש ר
במים . וכ ן כ ל כיוצ א בדברי ם אל ו אסורי ן . ואי ן טוכרי ן בש ר נביל ה לנכר י בכל ל

שחוטה אע״ פ שהנביל ה אצל ו כשחוטה : ד מות ר לבי ר ר-ו^ ^

המנורה . שאינ ו אל א כגונ ב א ת העי ן וידמ ה שהו א הכ ל ברו ר . ומות ר לחנונ י [א ] לחל ק
מליות ואגוזי ם לתינוקו ת ולשפחו ת כד י להרגיל ן לב א אצל ו . ופוח ת משע ר שבשו ק כד י
להרבות במסיפי ן מטנ ו . ואי ן בנ י השו ק יכולי ן לעכ ב עלי ו ואי ן בז ה גניב ת הדע ת : ה אי ן
מערבין פיר ^ כפירו ת אפיל ו חדשי ם בחדשי ם . ואי ן צרי ך לומ ר ישני ם בחדשי ם . אפיל ו
הישנים ביוק ר והחדשי ם בזו ל . מפנ י שהלוק ח רוצ ה ליישנ ן . ביי ן הו א שהתיר ו לער ב קש ה
ברד בי ן הגתו ת בלב ד מפנ י שמשביח ו . וא ם הי ה טעמ ו ניכ ר מות ר לער ב בכ ל מקו ם .
שכל דב ר הניכ ר טעמ ו מרגי ש הלוק ח ולפיכ ך מות ר לער ב אות ו : ן אי ן מערכי ן מי ם ביי ן .
ומי שנתער ב 6 ׳ מי ם ביינ ו ל א ימכרנ ו בחנו ת אל א א ם כ ן מודיעו . ול א לתג ר אע״ פ שמודיע ו
שמרמה ב ו אחרי ם . ומקו ם שנהג ו להטי ל מי ם ביי ן יטי ל . והו א שיהי ה בי ן הגתו ת :
ז התג ר נוט ל מחמ ש גתו ת ונות ן לתו ך פיט ם אחד . מחמ ש גרנו ת ונות ן לתו ך מגור ה אחת .
ובלבד של א יתכוי ן לערב : ח אסו ר לער ב שמרי ם'בי ן כיי ן בי ן כשט ן ואפיל ו כ ל שהוא ;

ואפילו שמרי ם ש ל אמ ש בשמרי ם ש ל יו ם אסו ר . אב ל א ם עיר ה היי ן מכל י א ל כ ל נות ן

שמריו

ואפילו לגנו ב דע ה הבריו ח וט / מימר א דשמוא ל מי ל הגש ה ש ם 5כ1ו ר לגנו ב דע ת
הבריות ואפיל ו דע ת עכו״ ס :

ר אי ן מפרכסי ן ט ׳ . משנ ה בהזה ב(ד ף ס׳ ) ופיר ש מפרנסי ! צביע ה ותיקו ! באד ם שא ם
היה שיע ר ןקנ ו לכ ן צוב ש כד י שירא ה נע ר אסו ר וכ ן כיוצ א בז ה :

אבל מסרכסי ! א ת החדשי ם וכו ׳ . מפור ש

1

בגמרא ש ם :

^ אי י משרבטי ן א ח האד ם במי ם ש ל מזרי !

וכו׳ . פי ׳ מזרי ! סובי ! ולשו ! הגמר א
ובהלכות אי ן משרבטי ן צ א א ז האד ם ול א ה ח
הבהמה וכו ׳ מא י אי ן משרבטי ן הכ א חרו.ימ ו
מיא דהזר ש פירש״ י משקי ן אות ! מ י כובי ן וה !
נופחין מעי ה ושער ה נזק ף (כשרבטא. ) ויפ ר
הדבדס מפורשי ם ש ם . ומ״ ש ול א בורי ! א ח
הבשר שמלב ! ופכפו ש נרא ה שמ ן . לשו ! רש״ י
ז״ל ; ואי ן מוכרי ! בש ר נביל ה וכו ׳ . ס ׳ גי ד
הנשה (ד ף צ״ד ) :

ד מות ף לבר ר הגריסי ! ול א ע ל המגור ה וכו ׳ ,
משגה בהזה : (ד ף ס׳ ) ופס ק
כחכמים ; וטות ר לחגוג י וכו ׳ . ג ס ז ה באות ה
משנה ופס ק כחכמי ם :

ה אי ן מערני ן פירו ת כפירו ת וכו ׳ . מפור ש
במשגה (ד ף ל ט ס׳ ) . ומ״ ש ואפיל ו
היו ישנו ת ביוק ר וחדשו ת בזו ל וכו׳ . בריית א
שם וכפירו ש ההלכות . ופירו ש אע״ פ שהו א מוכ ר
מן החדשו ת והישגו ח שהו א מער ב ה ס יות ר
ביוקר אסו ר מפג י שהלוק ח רוצ ה ליישנ ן ו,י ן
הישנות טובו ת להתייש ן : ביי ן התיר ו לער י
קשה בר ך וכו ׳ . פי ׳ חז ק בחל ש והטע ם מפנ י
שמשביחו . מפור ש במשנ ה ש ם(ד ף ס׳ ) . ומ״ ש
בין ה.תו ת וכו ׳ . בגמר א ובהלכו ת א״ ר נחמ ן
בי! הגהו ת שנ ו והאידנ ח דק א מערב י של א בי ן

נדבר הנטע ם ע׳׳כ' .

הגתות סבר י כ־ ב אח ז דהני א רב י אח א מהי ר

(,מישי, נ ץ מ ש, ש ש־ , ד־אכ- ס ־"נסי , " ־ פ־־ו ־ .נ־־ ־ ־־ ם א״ י אנ ל ל־׳״י״״יי !

י ^^^^^ם^מיס^ררב ר ^"?ריא^יהו א ^•אמ ר נ ? רמר א דל א דר י יע ל ח ד תל ת מי א לח ו ממר א הו א . ואמרינ ן

;״;,;ילאל־יא ?״י־1"שאז 4 מ ־ ש ל ^4 ^ : יסק,ם'־<מ , לשמ ל,״ ׳ ־ש< ־ ש ש : והו א שמ ש ־■ : ממ ש ,״׳ . ,ג־ר א ש ־ ,־שש ש שש.־ , מ ■, ש

ן ר, ר,- ף ״ ל ומ י . שנ א # פשנ ש ש ס שלש״ ש . 5?ש 4 שלא'מ ? ל4 ל לילסא א % ולק־1 ש ש4 נ ־מ ק, ש ־שונ א 1לשר נ נ ו ס־קו ם אש י 1שג מ סשיי ס שכ ל ששמ ש מאוש ו
יז ^יור״ל^^״ממ ס ונו ׳ . ני״מ א ש ס וכהלס ש וס ף הנל״ק א א־ ל משי ־ ש ל אמ ש נש ל אש ש 1ש ל ׳ 01 נש ל ׳ 01 . מירש־ י ליו ־ ד־ ש לא ! ל1ק א אל א של1 ק מלי ־ ס א שי ש

״ "־״ י ^ל4ין?י,!י ש לא־יו . 0,1 )־,, ־ ש־מ , 2־ 5 ,, , ״ . ,,״״ ׳ ל־ ס,־,אילי ־,־,־׳ 1 ל•־ ) .

לחם משנ ה

יהודה ורבנ ן דמוכ ר ל ו שמ ן מזוק ק בפירו ש ובכ י ה א סבר י רננ ן דיח ן ל ו ש. ץ ז
שמרים אב ל במוכ ר טמ ן סת ס מוד ו רבנ ן לר ׳ •־הוד ה והו א ז״ ל פס ק כחכמי ם

ל-י׳״ח ה מי ן התיר ו לער ג קש ה כר ך ופו ׳ וא ס הי ה טעמ ו רכ ר וכו ׳ בב״ מ סו ף ר

ג ח י ■ ^ י ש, ״ 0,־ ־ אמר•־ , א״ י וסמ ן'־' 1 == " * ' ״א״ א יחי ׳ ־*• ־ י;־־ 00 .ק־ ל לו ־ ־,מס; ש שמיי ס נמר י

=׳'"׳ י'״״ ״ ? י מ^ש^ע׳^יי׳ל־מר ס מ־ מ לר מ ס־ י , ׳ ?״ל, . לאא.' , ,־;״ס״ ו ל. 0 ־ 000 ,לש י ז ש ס־ ק ־;•־־ 6 קמ א לשי א שנרי . י,־ "

״24 מ ■, 72 ? ־ 222 משו ש 4 ל א״ א א, 5 ל, ־ ,ל״ ״ ממי ס אשו , לשר ־ שממ ס ,מ־־ ■ ־ , ־0 ־ אשו , ל־, ־ ש־יי ס

זה א י אפש ר דר ב נ ו פס ק נמתני ׳ דני ן הגתו ת וכר ב חמ א דמסי ר בדב ר הנטע ס . ונרא ה
שהוא מפר ש דהחידנ א מא י דק א מערע י בצ א בי ן הגתו ת הו ח מפ; י שאנ ו מערכי ן בכ ל
כך יי ; הפ ה צר ך דנרג ש הטע ם אנ ל די ן משנתנ ו הו א נשהעירו ג הו א דב ר מוע ט ש לי ן
הטעם נרג ש טעמ א דמצת ש כשתטע ס נרג ש הי ה ל ו ללוק ח למועמ ו ומדל א טעמ ו מחי ל

י . . דדיו״־ ז ו-״ר י ץר.יץוהד ד

ד יהוד ה דחנינ ו רב; [ מן 17 י׳ ^ ׳־*׳ 7 ״׳י ״ " י

דסבירא לי ה דלדבר י חכמי ם אסו ר לער ב שמרי ם ומפנ י כ ן כת ב אסו ר לער ב שמרי ם
בין ביי ן בי ! בשמ ן א ו שהו א ז״ ל סבו ר דמחצוק ת ר״ י ורבנ ן הו א במ ו; ר שמ ן סת ם ומ ה
ששמר המוכ ר שמ ן מזוק ק ר״ ל שנת ן ל ו מזוק ק ונשאר ו השמרי ם ביד ו אב ל ל א ה־כירבשע ח
התנאי מזונקובכ י ה א סב ר ר״ י דיוצי א לו ג ומחצ ה שמרי ם אכ ל כשהזכי ר ל ו בפירו ש מזוק ק
מודה ר״ י'לרבנ ן דית ! ל ו שמ ן ז ך בל י שמרי ם והו א ז״ ל פס ק כר״ י דבשני ן סת ס יוני א
לוג ומחצ ה וכמפר ש מזוק ק ית ן ל ו שמ ן ז ר דבכ י ה א אפיל ו ר״ י מוד ה ולפ י ז ה פס ק כלישנ א

*נים ביי ן שיה א יטעמ ו נרג ש דז ה אינ ו מצו י ומפנ י כ ן ל א כתב ו יבינ ו וכמ״ ש ה״ ה והמחב ר
לא הבי א דינ ו ש ל רב א שאינ ו מצו י אב ל לעי ל ביי ן דב ר מצו י הו א לער ב יי ן קש ה הרכ ה
ביין ר ך שיה א מעמ ו נרג ש :

ח אסו ר לער ב שמרי ם ני ן ביי ן ני ן בשמ ן כו ׳ . בפר ק המפקי ד (ד ף מ׳ ) אמרינ ן אמ ר
" אבי י כשתמצ א לומ ר לדבר י ר ׳ יהוד ה מות ר לער ב שמרי ם לדבר י מכמי ס א״ו ר
לנירב שמרי ם וכו ׳ א״ ל ר״ ס לאבי ׳ אדרב ה איפכ א מסתבר א לדבר י חכמי ם מ . ת ר לער ב שמרי ם
לדברי ר״ י ר,סו ר לער ב שמרי ם ע״ כ . וטע ס שניה ם מפור ש ש ם ופיר ש רש״ י מות ר לער ב
שמיים המוכ ר שמ ן לחיכיר ו סת ם בט ח שהו א מזוק ק ששקט ו ושקע ו שמרי ו מות ר ל ו לער ב

ולבלבל שמר ם המשוקעו ח שיחזי י יייי״י^ י ״י ' 1

הוזכרו ש ז במשנ ה ר" ! אומ ר א ף המוכ ר שמ ן מזוק ק לחניר ו ב , ימו ת השנ ה ה ז מקד ל ע.י ו
לוג ומחצ ה שמרי ם ע״ ע , ודבר י רבינ ו אפש ר לפרש ם בשנ י הני ס צ ו דסניר א לי ה דמחלוק ת

מגדל עו ז

מי שתיר ש שהוזכ ר בדנר י ה״ ה הו א דרצ ה לפר ש כ ן בדבר י הרמב״ ס ז״ ל אי ן ז ה גמשננ ע
דברי ה״ ה ז״ ל שאמ״ כ כס ב ופס ק כגישנ א קמ א ולפ י י ש מ י שפיר ש ל א פס ק א. א כלי ש א
כתרא דר״ פ כדכחיבנ א ע ם שאפש ר לדחו ת דופס ק רביג ו שכת ב ה ה ל א קא י /,ל א לפ י
פירושו והפ ך י ש מ י שפיר ש מ״ מ אי ן ז ה במשמ ע לפונ ו והעיק ר דה ך י ש מ י שפיר ש ^ א
ריה לפר ש כ ן בדבר י רטנ ו אל א בדבר י הגמר א בלב ד . וא״ ח אי ך כת ב ר.ינ ו דחסו ר לער ב
שמרים י א א ס מכ ר שמ ן סת ם מות ר לית ן ל ו שמרי ם י״ ל דגזרינ ן אט ו כשמפר ש ל ו מזוק ק
הלכך ל א יערב ם ביח ד אל א לעול ם יח ן ל ו שמ ן מזוק ק וכשיתג ה עמ ו שמ ן סת ס ית ן ל ו השמרי ם
נפרדים מהשמ ן לו ג ומחצה ; ואפיל ו שמרי ם ש ל אמ ש בשמרי ם וכו ׳ . בס״ ס הזה ב (ד ף 0׳ )
שנינו ואי ן מערבי ן שער י יי ן ביי ן אב ל נוח ן ל ו שמרי ו ומפרשי ם בגמר א אי ן מער ב ס שמרי ם ש <
אמש בש ל יו ם ול א ש ל יו ם נש ל אמ ש אב ל נות ן ל ו שמרי ו ופירש״ י ש ל אמ ש מיי ן ששפ ;
בשל אמ ש ונשאר ו השמרי ם אי ן מערבי ן אוח ו ביי ן ששפ ה היו ם ששמר י יי ן ז ה מקלקלי ם

היין

הנהות מיימוניו ת

״' * י י ל *כ^י׳^עדלנצנ דלל א ?'כה*?ער כ ^^^^^^'(^^?אס^יש^ימרףמות״שנהג ו ל^1נו ר פירו ת מנו ר,י ן וברורי ם והיינו ת והשט ר 0

ס׳ גי ד הנש ה (ד ף צ׳ד ) : ״יי׳ י ל״ י ^'ל !׳ •''יי ' ?לוילי ם והכ ל כמנה ג המדינ ה לפיכ ך אט ר גירושלט י פר ק שנ י דכלאי ם חלנ ח

11סנ(דןייס׳ ) : אסו ר לער ב השנולי ס ע ד אל א השמרי ם בלב ד . סלי , כמס י,י ד (י ף מ׳ ) ;

פגיד משנ ה

קנין. הלכו ת מכיר ה פ י ׳ ח י ט כס ף משנו ! י כ ט 57

ם המוכ ר שמ ן מזוק ק ונו׳ . פס ק דלאכר ׳ יהוד ה דמתניחי ן דפר ק המהקיי(ד ף ע לפיכ ך הבונ ד צרו ר מחו ך גמ ו ונו ׳ . נ״ ל דקח י דוק א אמא י דמאמ ר וי ש מקומו ת

מ) וכ ן דע ת ההלכו ת ש ם . וי ש מ י שפיר ש שאפיל ו י ׳ יהוד ה מוד ה באומ ר ל ו שאפיל ו הי ה בה ם ממצ ה שמרי ם וכו ׳ דא י במקו ם שנהג ו שיהי ו מנוקי ם מא י

שמן מזוק ק ול א נמל ק אל א באומ ר שמ ן סת ם ונת ן ל ו בסת ם מזוק ק ונשאר ו ביד ו השמרי ם ואומ ר אפסדי ה וא ם נאמ ר דקא י היכ א דלי ת לה ו מנה ג קא י דוק א היכ א דל א הי ה א^ א רו3 א

י י שנות ן השמרי ם ופס ק רבי מ נאוקימח א קמ א דאמרינ ן לדבר י חכמי ם אסו ר לער ב קעני ס לסש ה חמ ץ כו ׳ דח י הו ה בי ה יוס ר מא י אפסדי ה ה א צרי ך הי ה לברו ר הכ ל •

השמרים וזה ו שכת ב למעל ה אסו ר לער ב שמרי ם
ביין ובשמ ן : מב ר ל ז שמ ן הה ם וכו׳ . וז ה
מהבאר ש ם נ ומקב ל בשא ר שמרי ם שמ ן עכו ר
וכו׳ . זה ו פירו ש פקטי ם האמו ר בגמר א ש ם
ורש״י ז״ ל סיי ש פקטי ם פסול ה גרעיני ם הצפי ם
על פנ י השמ ן :

י כד״ א כשנת ן ל ו המעו ת וכו׳ . לשו ן הגמ ׳ ,
ובהלכות ה א דיהי ב לי ה זוז י בתשר י
וקא שקי ל מי נ ה בניס ן כמד ה דחשר י ה א דיהי ב
ליה זוז י בניס ן וק א פקי ל מיני ה בניס ן כמד ה
דניסן ע״ כ . ומתו ך לפו ן המחב ר נרא ה שהו א
פוכר שאי ן המדו ת שוו ת בשיעור . ורש״ י ז״ ל פיר ש
מרה שע ר הדמי ם ול ס מד ה ממ ש וז״ ל מד ה
כשער הדמי ם ש ל תשר י שה ם בזו ל וסת ם שמני ם
עכורים וקב ל עלי ו פקטי ם . ה א דשקי ל מיני ה
בניסן כשע ר ש ל ניס ן וביוק ר דר ך כ ל השמני ם
להיות מזוקקי ם בניס ן והלוק ח סת ס והמוכ ר
סתס אי ן מוכ ר אל א מזוק ק עכ״ ל :