Section 190

מדר משנ ה

קנין . הלכו ת מכיר ה פי״ ! י ח ׳ בס ף משנ ה ■ ״ כ ח 66 ,

ואם יד ע שיינ ו מחמי ן ה״ ז מק ח מעו ת ונו ׳ . ופיר ש דוק א כשא״ ל לחישי ל הו א מק ח סעי ח ה וכ ן המקב ל חבי ת ש ל יי ן מחביר ו וכו ׳ . דע ת לבינ ו דבמקב ל בחור ה עס ק עסקינ ן

כשיודע שיינ ו מחמי ן ה א בסת ם אינ ו מק ח טעו ת אע״ ס שהו א יוד ע שיינ ו מחמי ן שבכ ל הבבו ת הלל ו כת ב המוכ ר וכא ן כת ב המקב ל :

דמצי א״ ל מוכ ר ללוק ח ל א איבע י ל ך לשהוי י כדסיח א ממר ח ש ס ובהלכו ת : מב ר ל י יי ן ו האומ ר למניר ו מרת ף ז ה ש ל יי ן וכו' . חילו ף דיני ם הלל ו תלו י שא ם ממ ר ל ו מרח ף ז ה

והרי מ א בקנקנ י מוכ ר וכו ׳ . ופיר ש הר ב אב ן מינ ש ז״ ל קנקני ם דוק א אות ן שהי ו כה ן גר ע כמ ו ואשיל ו הי ה חומ ן דמרת ף ז ה משמ ע כמו ת שהו א וא ם א״ ל מרח ף

של יי ן אנ י מוכ ר ל ך למקנ ה ייפ ה כמ ו כיו ן
שלא הזכי ר ז ה וא״ ל יי ן למקפ ה וחיי ב לית ן ל ו
יין שכול ו יפ ה וראו י לתבשי ל וא ם א״ ל מרח ף
זה ש ל יי ן מצ ד שהזכי ר ז ה הור ע כח ו ומצ ד
שאמר ש ל יי ן יפ ה כח ו לכ ך נות ן יי ן הנמכ ר
ב:זנ ת וא ם א״ ל מרת ף ז ה ש ל יי ן למקפ ה מצ ד
שהזכיר ז ה גר ע כס ו ומצ ד שאמ ר ש ל יי ן למקפ ה
יפה כח ו והו י כאיל ו א״ ל מרת ף ש ל יי ן סת ם
ונותן ל ו עשר ה קנקני ם שהתחי ל יינ ם להשתנו ת
במאה :

אין

היין קוד ם מכיר ה אב ל א ם עירה ו הלוק ח
בקנקנים אמרי ם אע״ פ שה ם ש ל מוכ ר ברפו ת
לוקח הו א ונת ן טע ם לזה . והחילו ק בי ן אמ ר
לו למקפ ה לאומ ר ל ו סת ם מפור ש בגמר א
במימרא דר ׳ יוס י בר ׳ חנינ א ובהלכו ת . וכת ב
הרשב״א ז״ ל וא ם אמ ר ל ו לשתו ת מע ט מע ט
לעצמו ה׳י ז כאומ ר ל ו למקפ ה . וד ע שהרב ה
מפרשים ז״ ל כתב ו שא ם היי ן בקנקנ י המוכ ר
והחמין תו ך ג ׳ ימי ם אפיל ו ל א אמ ר ל ו למקפ ה
הרי הו א ברשו ת מוכ ר אל א א׳' כ ט״לטל ו ונדנד ו
פל כתיפ ו , וה ס מעמידי ם מימר א דשמוא ל
דאמר אפיל ו תו ך שלש ה ימי ם ברשו ת לוק ח
כשהוליכו בכת ף ודע ת המחב ר כדע ת ההלכו ת
והרב רב ן מי ש ז״ ל :

ד המוכ ר מבי ת ש ל שכ ר לחביר ו וכו ׳ .

מימרא ב ס (ד ף צ״ו: ) ומעש ה
דרב יוס ף שד ן כ ן א ח הדי ן ופירש ה המחב ר
דוקא בחבי ת דמוכ ר א; נ א ם עיר ה לתו ך חבית ו
יכול מוכ ר לומ ר מבית ך גרמ ה ל ו :

ה המוכ ר חבי ת ש ל יי ן וכו ׳ . מימר א דרב א
שם (ד ף צ״ח ) ובהלכו ת . (י ש מ י
שפירשה בשהוליכ ה במו ט דוק א אב ל בכת ף
חמרא אכתפ א דגבר א שוו ר ודע ת המחב ר כדע ת
ההלכות ־ וכ ן המקב ל חבי ת ש ל יי ן מחביר ו
וכו׳ . כ ך הי א הנירס א בספרי ם שלנ ו ובהלכו ת
האי מא ן דמקב ל חבית ת וכו׳ . וי ש מ י שפיר ש
לפי גרס א ז ו דדוק א במקב ל לעס ק דאע״ ג
דפלגא מלו ה ופלג א פקמ ן כיו ן דבתור ח עס ק
קבלה ולהוליכ ה למקו ם פלונ י וזי ל קוד ם לכ ן
מחזירה ל ו של א ע ל דע ת כ ן קיבל ה . ורבינ ו
חננאל ז״ ל וכ ן ה״ ר אברה ם ז״ ל פירש ו אפיל ו
בלוקח גמו ר והטע ם שכיו ן שהזכי ר להולי ך
למקום פלונ י הר י הו א כמתנ ה שא ט תוז ל קוד ם
לכן שיחזירנ ה ל ו והו א שהזכי ר בשע ת מכיר ה
כן וז ה נרא ה דע ת אב ן מיג ש ז״ ל ודע ת
המחבר צרי ך עיו ן לא י ז ה צ ד הו א נוס ה ,
ומ״ש א ו החמיצ ה . מחלוק ת לשונו ת בגמר א
ופסק כהלכו ת :

ו האומ ר לחביר ו יי ן מבוש ם וכו ׳ . משנ ה
פ׳ המוכ ר פירו ת (ד ף צ״ ז צ״ח ) :

יין יש ן אנ י מוכ ר ל ך וכו ׳ . ג״ ז משנ ה ש ם :
מיושן מש ל של ש שני ם וכו ׳ . ג״ ז באות ה
משנה ש ם . וס״ ש וצרי ך שיעמו ד ול א

יממין ע ד הח ג . הו א בריית א בגמר א ובשאמ ר ל ו מיוש ן הו א שכ ן הו א טונ ת מיוש ן שחתייש ן של ש שני ם שלמו ת ול א קא י איש ן וכ ן דע ת אב ן מיג ש ור״ ש ז״ ל :

ז האומ ר לחבי ח מרת ף ש ל יי ן ז ה אנ י מוכ ר ל ך למקפ ת וכו ׳ . דיני ן אל ו שהזכיר ם הר ב מבוארי ם במשנ ה (ד ף צ״ג ) ובגמ ' (ד ף צ״ה ) פר ק המוכ ר פירו ת וכ ן העלו ה בהלכו ת .

ומ״ש של א יהי ה יינ ם טו ב אל א כב ר התחי ל להשתנו ת . הו א פירו ש קוססו ת הנזכ ר במשנ ה :

ח אמ ר ל ו מרח ף ש ל יי ן למקפ ה וכו ׳ . פי ׳ ל א אמ ר ל ו ז ה ■ ־ א ו שאס ר ל ו חבי ת ש ל יי ן . פי ׳ ול א אמ ר ל ו ז ה למקפ ה ומבוא ר הו א בגמר א והטע ם דחבי ח ש ל יי ן כיו ן שהו א
כלי אח ד אי ן ראו י להיו ת ב ו יי ן קוס ם כלל : אמ ר ל ו מרת ף ש ל יי ן וכו ׳ . פירו ש ול א אמ ר ל ו למקפ ה . ומ״ ש שהר י הו א בינונ י . הו א פירו ש הנמכ ר בחנו ת הנזכ ר ש ם :

איור ל ו מרת ף ז ה אנ י מוכ ר ל ך וכו ׳ . מבוא ר ש ם וכת ב ר״ ש ז״ ל דדוק א של א אמ ר ל ו מרת ף ז ה אנ י מוכ ר ל ך למקפ ה אב ל אמ ר ל ו מרח ף ז ה אנ י מוכ ר ל ך למקפ ה הלוק ח מקב ל
עשרה קנקני ם בכ ל מא ה של א יה א יינ ם טו ב והר י הו א דינ ו כאיל ו אמ ר ל ו מרח ף ש ל יי ן למקפ ה וז ה דע ת הרמב״ ן ז״ ל ואי ן להכרי ע מדבר י רבינ ו כלו ם ;

ט האומ ר לחביר ו עריב ה ש ל ע ן וכו ׳ . ש ם :

פי״ח א אסו ר לרמו ת א ת בנ י אד ם במק ח וממכ ר וט ׳ . ז ה פשו ט ומטא ר פ ׳ הזה ב (ד ף נ״ס ) ןס ׳ גי ד הנש ה (ד ף צ״ד ) :

ואפלו

משנה למל ך מגד ל עו ז

שהוא לשג ח יכו ל המוכ ר לחזו ר נ ו . ול י אי ן דגרי ו נראי ן כל ל דכ ל שהו א מי ן אח ד אצ א שהחילו ק פי״ ח אסו ר לרמו ה א ש כנ י אד ם וט ׳ ע ד נדנרי ם אשו ר . כמציע א סר ק הוה נ וכיזולי ן סר ק גי ד

הוא מהר ע א ל היס ה סשיט א שדוק א המסאנ ה מוז ר נ ו וז ס סשו ע : הנש ס (ד ף צ׳ד ) :

לו לתבשי ל אנ י צרי ך ל ו , וא ם יד ע שיינ ו טחמי ץ הר י
זה מק ח טעו ת . מכ ר ל ו יי ן והר י הו א בקנקני ו ש ל מוכ ר
והחמיץ . א ם אמ ר ל ו למקפ ה אנ י צרי ך והחמי ץ מחזי ר
ואומר ל ו הר י יינ ך וקנקנ ך שאנ י ל א קנית י לשתות ו
אלא לבש ל טע ט טע ט . וא ם ל א אט ר למקפ ה הו א אינ ו
יכול להחזי ר . שהר י אוט ר ל ו למ ה ל א שתי ת אות ו .
ולא הי ה ל ך לשהות ו ע ד שיחמי ץ : ד ^יהמוכ ר חבי ת
של [ג ] שכ ר לחביר ו והחבי ת ש ל פוכ ר והחטיצ ה בתו ך
שלשה ימי ם הראשוני ם . הר י ז ה ברשו ת המוכ ר ומחזי ר א ת הדטי ם . טכא ן ואיל ך ברשו ת
הלוקח * ה =המוכ ר חבי ת ש ל יי ן לחביר ו כד י למכר ה [ד ] מע ט מע ט והחמיצ ה במחצית ה
או בשליש ה חוזר ת למוכ ר . וא ם שינ ה הלוק ח הנק ב של ה א ו שהגי ע יו ם השו ק ושה ה
ולא מכ ר הר י הי א " ברשו ת הלוק ח . ^וכ ן המקב ל חבי ת ש ל יי ן מחביר ו כד י [ה ] להוליכ ה
למקום פלונ י למכר ה ש ם וקוד ם שהגי ע ש ם הוז ל היי ן א ו החמיצ ה הר י ז ה ברשו ת המוכר .
מפני שהחבי ת [י ] והיי ן של ו . וכ ן כ ל כיוצ א בז ה : ן האומ ר לחביר ו יי ן מבוש ם אנ י מוכ ר
לך חיי ב להעמי ד ל ו ע ד עצר ת . אמ ר ל ו יי ן יש ן אנ י מוכ ר ל ך נות ן ל ו מש ל שנ ה שעבר ה .
מיושן מש ל של ש שני ם . וצרי ך שיעמו ד ול א יחמי ץ ע ד הח ג . ובמקו ם שי ש [ז ] מנה ג ידו ע
הכל כמנה ג המדינ ה : ז האומ ר לחביר ו מרת ף ז ה ש ל יי ן אנ י מוכ ר ל ך למקפ ה . א ו שמכ ר
לו מרת ף ש ל י ץ סת ם . הר י הלוק ח מקב ל עלי ו עשר ה קנקני ם [ח ] בכ ל מא ה של א יהי ה
יינם טו ב אל א כב ר התחי ל להשתנו ת . ית ר ע ל ז ה ל א יקב ל : ח אמ ר ל ו מרת ף ש ל יי ן
אני מוכ ר ל ך למקפ ה . א ו שאמ ר ל ו חבי ת ש ל י ץ אנ י מוכ ר לך . נות ן ל ו יי ן שכול ו יפ ה
וראוי לתבשי ל . אמ ר ל ו מרת ף [ט ] ז ה ש ל יי ן נות ן ל ו יי ן הנמכ ר בחנו ת שהר י הו א בינונ י
לא ר ע ול א יפה . אמ ר ל ו מרת ף ז ה אנ י מוכ ר ל ך ול א הזכי ר יי ן אפיל ו כול ו חומ ץ הגיעו .
וכן כ ל כיוצ א בז ה ״ ט האומ ר להכיר ו עריב ה ש ל ע ץ אנ י מוכ ר ל ך . א ו קור ת בי ת הב ד
אני מוכ ר ל ך . אינ ו נות ן ל ו ע ץ שראו י לחפו ר ב ו עריב ה . א ו קור ה שראו י לקרו ת בי ת
הבד . אל א עריב ה בצורת ה א ו קורו ת בי ת הב ד בצורת ם . שכ ל הרוא ה אומ ר ז ו עריב ה
או ז ו קור ת בי ת הב ד . וכ ן כ ל כיוצ א בז ה :

פרק שטנ ה עש ר

א *יאסו ר לרמו ת א ת בנ י אד ם במק ח וממכ ר א ו לגנו ב א ת דעת ם . ואח ד עוב ד כוכבי ם
ואחד ישרא ל שוי ם בדב ר ז ה . הי ה יוד ע שי ש בממכר ו מו ם יודיע ו ללוק ח .

)1 סמ״ ג ש ם טומ״ מ סי ׳ ר ל : כ סמ״ ג ש ם : ג טוח״ מ ש ם : ד מונז׳ מ סי ׳ לכ ס : ואפיל ו

הגהות

דפל׳יג ואמ ר אםין* ו בקנקני ם רמוכ ר אינ ו חיי ב כאחריו ת דמזלי ח דטרי ח גרי ם וגירשב״ ם
נראה דהלב ה כרב י חיי א וצע״ ש ע׳ ב : [ג ] עב ד ר ב יוס ף עובד א כוותי ה דר ב בשכר א
ובחטרא כוותי ה דשסוא ל דאמ ר הטר א אכחפ א דגבר א שוו ר וצע״ ש : [ד ] אמ ר רב א הא י
מאן דטוכי ן חנית א רחט־ א להברי ח אדעת א דסבויי ה וכ ן ■ירש ו ר״ י וריב׳ א דאייר י
במכר גמו ר וכיו ן ראדעת א דהכ י זבני ח למוכר ו בחנו ת בעינ ן שיתקיי ם כד י סבויי ה דוטי א
יאמר לי ה למקש ה דבעינ ן שיתקיי ם כד י מקש ה , ופ״ ה שםיר ש דל א ובי ן ממ ש שחחנונ י
לא נעש ה אל א ש ־י ח ל א נהיר א לר״ י ע״ כ : 0[לשו 1 הטו ר ח׳ ט סי ׳ ר׳ ל בח ב רבינ ו
הר״י גאו ן ה׳ ה היב א דל א א״ ל למקש ה שאנ ו אומרי ם שאינ ו חיי ב באחריו ת משו ם דא״ ל
לא אישעי א ל ך לשהוי י ח׳ ם היכ א רישה ה טש י אמא י דראו י לי ה לשחוי י לשו ם שיעו ר
•וטי דאורחי ה דהא י לוק ח למשת י בה ו שיעו ר הדי ן חטר א חיב א דשת י סיני ת ב ל יומ א
כי אור ח ה >'.ב ל ל א שה ה טש י מהא י שיעור א ול א שנ י כי ח דגרי ם לאחטוצ י אע״ו . דל א
א׳ל ל ט ,י.: ה >'. י בקנקנ י דטוכ ר הו א חיי ב באחריות ו [ע״ ב כ ל ו ה ל א אייר י אלא ] כשל א
עירה חלוק ת א ח היי ן לתו ך כ ל ו [אל א הניח ו בתו ך כלי ו ש ל סוכר ] אכ ל א ם עירה ו

מיימוניות

כתוך כלי ו אשיל ו אמ ר ל ו למקש ה א ו למכר ו בחנו ת אי ן המוכ ר חיי ב באחריו ת עכ׳ ל
וע׳ש] : [ה ] הא י מא ן דטקב ל חבית א מחברי ה ואמ ר איזי ל ואמטיי ה לשרוות א דוו ל שש ט
ע׳ב : [ו ] ובראיב א דאמר י אשיל ו חל א נט י כמא ן בר ׳ יוס י ב ר חנינ א ולרשב״ ם נרא ה
דהלבה ברב י חיי א ב ר יוס ף דאמ ר מול א דגבר א גרי ם והיינ ו כלישנ א קמ א ואמ ר הל א
לא כמא ן דל א בר ׳ יוס י ב ר חנינ א ע״ ש ; [ז ] 1ב' כ ר ב אלנ ם דבאתר א דא־כ א מנה ג {
כמנהגא עכדינ ן דקי״ ל ב ל כה״ ג הב ל במנה ג המדינ ה וב' מ בתום ׳ בשילה י כ׳ ק עיי ן
לקמן שכ׳ ו וסשכ׳ ז ובהלכו ת שכני ם ש׳ ב ובהלכו ת שביר ת רש׳ ט ע״ ב ; [ח ] וא ם י ש
בו יות ר מעשר ה מחזי ר ל ו הדמי ם ע ד עשר ה אב ל העשר ה לעול ם מ ד,ב ל ול א דמ י לה א
דאטרינן א ם ב א לנשו ת מנש ה א ת כול ם ע״ ב כדלקמ ן שי׳ ח וכ ן שירשנ׳ ם מ ן החופשו ת
ומדברי ר׳ ח ע״ ש ע״ ב : [ט ] א׳ ל מרתן ן ש ל יי ן אנ י מוכ ר ל ך ול א אמ ר למקפ ח נות ן
לו יי ן הנמכ ר בחנו ת כדאיח א הת ם והיינ ו ריחי ה הל א וטעמי ה חטר א וא ם א״ ל טרת! ? ז ח
למקשה אע״ ש של א אמ ר ש ל יי ן דינ ו כנזרת ף ז ה ש ל יי ן ואמ ר למקש ה רשב״ ם ׳