Section 188

ו המוצ ר בהמ ה לחניר ו למניח ה וכו ׳ . ז ה מבואר בפ ׳ המדי ר בכהונו ת (ד ף ע״ו:) ופר ק אל ו טרפו ת בחולי ן (ד ף נ״ה ) ודי ן הספק א ס היה ה טרפ ה קוד ם מכיר ה א ם ל א יסבאר פ״ כ : מכא ן אה ה למ ד וכו ׳ . ז ה פשו ט בטעם ובראי ה :
ו קנ ה בג ד וכו ׳ . ג ס ז ה מאות ו טע ס הו א : ח המוצ ר קרק ע לחביר ו ואכ ל וכו ׳ . ז ה פשוט בא י זה ו נש ך (ד ף ס״ו; }
פכיוצא בז ה שא ס המק ח פט ל הדר א ארע א והדרי פיר י :
ט י המוכ ר דב ר שי ש ב ו מו ם וכו ׳ . כיצ ד המוכר שו ר לחביר ו וכו׳ . ממעש ה דפרק המפקי ד (ד ף מ״ב: ) נלמ ד ז ה בפירו ש ההוא אפוטרופו ס דיתמ י דזב ן תור א ונו ׳ :
יא הי ה המוכ ר סרסו ר . ז ה מבוא ר ש ם ״ ן ~ , ^ן-. . ...ן .
באותו מעש ה וביאו ר המעש ^ לעע^ו ת ממנ ו חלו ק ואח ר כ ך נוד ע המו ם מחמ ת הקריע ה
הרב צ״ ע ־ —
ואם הי ה ל ו להודי ע למוכ ר ול א הודיע ו הר י ז ה ברשו ת לוקח : ה המוכ ר שו ר להכיר ו ונמצ א נגח ן יכו ל לומ ר לו [נ ] לשחיט ה מכרתי ו ל ך . במ ה דברי ם אמורי ם כשהיה הלוק ח קרנ ה לשחיט ה ולחריש ה . אב ל א ם הי ה יודע שהו א קונ ה לחריש ה בלב ד הר י ז ה מק ח טעו ת וחוזר . וכ ן כ ל כיוצ א בז ה : ן המוכ ר בהמ ה להכיר ו לטביחה ושחט ה ונמצ א טרפ ה . א ם נוד ע בודא י שהית ה טרפה כשלקח ה הר י ז ה מחזי ר ל ו א ת השחוט ה ויחזי ר המוכר א ת הדמים . מכא ן את ה למ ד שהמוכ ר דב ר שהיה מו ם בממכר ו ועש ה ב ו הלוק ח מו ם אח ר קוד ם שיודע ל ו המו ם הראשו ן . א ם עש ה דב ר שדרכ ו לעשות ו כגון ז ה ששח ט א ת הטרפ ה פטו ר . וא ם שנ ה ועש ה מו ם אחר קוד ם שיוד ע ל ו המו ם [הראשון ] מחזי ר המק ח לבעליו ומשל ם דמ י המו ם שעש ה : ז קנ ה בג ד וקרע ו
ד וא ם שנ ה ופש ה מו ם אח ר וכו ׳ . שיעו ר הלשו ן כ ך הו א וא ם קוד ס שמוד ע ל ו המו © שנה ועש ה מו ם אח ר מחזי ר המק ח לבעלי ו וט ׳ אח ר שיווד ע ל ו המו ס :
י המוצ ר שו ר לחביר ו שהי ן ל ו טוחנו ת וט ׳ . הטו ר חמ ה ע ל רבינ ו שכת ב שה ם הי ם סרסור שנשב ע של א יד ע במו ם ז ה ונפט ר דה א ברהו א שבד א דהמפקי ד (ד ף מ״ג•־) אסיקנ א שהמוכ ר חיי ב לשל ם ליתומי ם
אס הפר ה ומכר ה וכו ׳ . ג ם ז ה באות ה משנ ה וברייתא ש ם :
יג מב ר הלוק ח בש ר ז ה וכו ׳ . מפור ש ש ם במשנה :
יד המוצ ר פש ר לחפיר ו ונמצ א בכו ר וכו ׳ .
מפורש
ואע״ס שהי ה סרסו ר ג ס ה״ ה כת ב שמעש ה וה צ״ ע לדע ת הרב . ועת ה אנ י אפר ש בההו א עופדא הו ה סלק א דעסי ה דבע ו לפכיו ר הבקר א אז [משו ם הכי ] אקשינ ן דה א ש״ ש דיתמ י הו א [ואמאי פטור ] ופרקינ ן דהכ א במא י עסקינ ן דליכא פסיד א דיסמ י דהשכחו ה נמהר ׳ תור ת ושקול יחמ י זוז י מיני ה ל א דשקל ו ממ ש אל א היינו לומ ר דכיו ן דמוכ ר נמ י המ ן ת ו ליכ א ססידא ליחמ י דה א מצ ו למישק ל דמ י חו ל א מיניה הל א דאיה ו טעי ן אינע י לי ה לאודוע ן ומש״ה בע י לפטו ר עצמ ו ואקשינ ן מא י מודעינ ן ליה מיד ע יד ע דמק ח טעו ה הו א ופשיט א לחייב וסהדרינ ן סרסיר א הו ה וכיו ן שהו א סרסירא פשיס א למיפט ר ואי־׳ כ לי ת ל ן לספוק י אלא א י משל ם אפוטרופו ס א ו בקר א והיינ ו דאמר היכ י נדיינ ו דיינ י [להא י לינ א ניט א לאפוטרופוס זי ל שלי ם וכו ׳ נימ א לבקר א זי ל שלים] וכו ׳ ול א אמרינ ן נימ א למוכ ר זי ל שלי ם אלא ודא י פטו ר הו ה הסרסיר א ואסיקנ א דמשתבע סרסיר א דל א הו ה יד ע ומיפפ ר ומשלם בקר א ליחמ י דמ י בש ר בזו ל משו ם לש״ש דיחמ י הו א ולס״ ז הדב ר מבוא ר דסרס־ר א משתבע ומיסט ר וכדבר י רבינו . אב ל הטו ר נרא ה שהיה מסר ש שככ ר פר ע סרסיר א ליתמ י ומשתבע למשק ל מבקר א וכ ן משמ ע מפירו ש רש״י ופשט א דמילה א משר ע כדבר י רבינ ו מדמסיק דמשחנ ע סרסיר א דל א הו ה יד ע וא ם כדברי הט* ■ [כיו ן שכב ר שקל ו יסמ י דמ י תור א מסרסירא] מא י הא י דקאמ ר משתב ע סרסיר א שבועה ז ו מא י ע ב דה ה ואע״ ג דאינ א למימ ר דמשחבע כד י להשתל ם מבקר א מ ה שפר ע ליתומים וכדמשמ ע מפירש״ י מ״ מ פשג ן ש ל דברים כדפרישי ת אליב א דרבי ט דיי ק כפ י נ יד המוכ ר גש ר למביר ו וט ׳ אב ל המיכ ר דבר
השגת הראבי׳ ד *ויחויר לה ס הדמי ם וכו ׳ . א׳ א המשנ ה אמר ה הבש ר יקבר וימוי ר ל ו א ס הדמי ם וכ ן עיקר . ונ״ ל בחס ר מכא ן השומע א ס הבהמ ה ומכר ה ונוד ע כהי א ערפ ה מ ה שאכלו אכל ו ויחזי ר לה ם א ס הדמי ם ומ ה של א אכל ו יחזיר הגש ר לעב ח , עכ׳ ל :
מחזיר כ ל הפירו ת שאכ ל . וא ם הי ה חצ ר וד ר ב ו צרי ך להעלות ל ו שכ ר " ט המוכ ר דב ר שי ש ב ו מו ם שאינ ו נראה ואב ד המק ח מחמ ת אות ו המו ם הר י ז ה מחזי ר את הדמי ם : (י ) [כיצד ] המוכ ר שו ר להכיר ו שאי ן ל ו [ג] טוחנו ת והניח ו הלוק ח ע ם הבק ר של ו והי ה מני ח המאכל לפנ י כול ן ואוכלי ן ול א הי ה יוד ע שז ה אוכ ל ע ד שמ ת ברע ב . הר י ז ה מחזי ר ל ו את [ל ] הנביל ה ויחזי ר ז ה א ת הדמי ם . וכ ן כ ל כיוצ א בז ה : י א הי ה המוכ ר סרסו ר שלוקח מז ה ומוכ ר לז ה ואינ ו משה ה המק ח עמ ו ול א יד ע במו ם ז ה . הר י הסרסו ר נשב ע שבועת היס ת של א יד ע במו ם ז ה ויפטר . מפנ י שהי ה ע ל הלוק ח לבדו ק השו ר בפנ י עצמ ו ולהחזיר ו ל ו הוד ם שימו ת ויהי ה הסרסור מחזיר ו ע ל המוכ ר הראשו ן . הואי ל ול א עש ה הו א הלוק ח הפסי ד ע ל עצמו . וכ ן כ ל כיוצ א בז ה : י ב "השוח ט א ת הבכור ומכר ו ונוד ע ל ו של א הראה ו למומח ה מ ה שאכ ל אכ ל ויחזי ר ל ו א ת הדמי ם . והנשאר מ ן הבש ר בי ד הלקוחו ת יקב ל *ויחזי ר לה ם א ת הדמי ם . וכ ן השוח ט א ת הפר ה ומכרה ונוד ע שהי א טרפ ה . מ ה שאכ ל אכ ל ויחזי ר ל ו א ת הדמי ם ומ ה של א אכ ל יחזי ר את הבש ר לטב ח ויחזי ר ל ו א ת הדמי ם . י ג "מכ ר הלוק ח בש ר ז ה ש ל טרפ ה לנכרים .
או שהאכיל ו לכלבי ם . יחש ב ע ם הטב ח ע ל דמ י הטרפ ה ויחזי ר ל ו הטב ח א ת המותר . ,
וכן כ ל כיוצ א בזה : י ר המוכ ר בש ר לחביר ו ונמצ א בש ר בכור . פירו ת ונמצא ו טבלים . יי ן ונמצ א יי ן נסך . מ ה שאכ ל
א עוח׳ מ סי ׳ רל ד עיי ן ביו׳ ד סי ' ל ו : ^ עיי ן ניי״ י סי ׳ קי ט : אב ^
לחם משני ׳ משנ ה למל ך
ו מכא ן את ה למ ד שהמוכ ר וכו ׳ . בז ה י ש נוסמאו ת בדבר י רביצ ו דבקצ ת ספרי ם כמו ב פט״ ז י ד המוכ ר נש ר לחביר ו ונמצ א נש ר בכו ר נו ׳ . נסתפקת י במוכ ר לחביר ו איסור י היא ה
ואם שנ ה ועש ה מו ם אה ר הה ר שיוד ע ל ו המו ם וכספרי ם אמרי ם כתו ב וא ם הגו ן ערל ה וכלא י הכר ם ונתחיי ב הלוק ס לת ס ל ו המעו ס א י מצ י המוכ ר
שנה ועש ה טו ס אה ר קוד ם שיוד ע ל ו המו ס וז ה עיק ר דא ס עש ה שו ס דב ר אח ר שגיד ע להוצ, א
המים הר י נשתמ ש ב ו וכב ר כת ב רבינ ו דפטי ר דא ס נשתמ ש ב ו אח ר שרא ה המו ס ה״ ז מח ל ואינ ו יט ל להחזי ר וע ם היו ח שי ש לחל ק ולומ ר דעשיי ח מו ס אח ר ל א איקר י שימו ש אלא היז ק מ ט ודא י דהנוסח א האמיתי ת הי א יוד ם שיוד ע ל ו המו ס והכ י דיי ק רישי ה דלישני ה שכח ב ועש ה ב ו הלוק ח מו ם אח ר קוד ם שיוד ע ל ו סו ס וכ ן למט ה בתנ ה בגד כת ב שא ח כ נוד ע המו ס מחמ ת הקריע ה וכ ן בספיר ה כס ב שאמ ר כ ך טד ע המו ם דאצ״ כ עק ר שמו ש הודע ת הרום :
, ביי ן
מנדל עו ז
סירוא (י ף צ׳י ) : המוכ ר שו ר למטר ו וכו ׳ ע ד וכ ן כ ל כיוצ א בז ס . רי ש פ ׳ המוכ ר פירו ס(ד ף צ׳ב ) :
הסוכר נהמ ה לענ ח ע ד לסעלו ס ל ו שכ ר . ננכורו ס פר ק פטל י המוקדשי ן ומיית י ל ה פר ק אל ו טריפות (ד ף נ׳א ) ועיק ר אל ו הדיני ם כל ם כ י כ ל מק ח טעו ת א ו מחמ ה מו ם א ו מהמ ס דבר המפורס ם לבט ל המק ח הר י המק ח ברשו ת מוכ ר ונאמריות ו לכ ל דנ ר כמ׳ ש למעל ה. - המוכר דנ י שי ש נ ו מו ם וכו ׳ ע ד וכ ן כ ל כיונ א בז ה . סר ק המפקי ד(ד ף מ׳ב: ) : השוח ט א ת הבכור ומכר ו ונוד ע של א הראה ו למומח ה מ ה שאכ ל אכ ל ומ ה של א אכ ל יחזי ר הנש ר לטב ח
ויחזיר ל ו א ס הדמי ם ע״ כ לשו ן ר׳ מ ז״ ל שהי ה כסו ב בהשגו ת . וע ל ז ה הלשו ן כת ב הראב׳ ד ז״ ל
המשנה אמר ה הנש י יקב ר וכו ׳ : ואנ י אומ ר אי ן לה ם ולנ ו תערומ ס ומחלוק ת ר ק תלונחנ ו ע ל הסופ ר שדלג מספ ר הראנ״ ד ו' ל כ ל הבנו ת האמצעיו ת אב ל אנ י מעי ד שהגהת י ספר י מספ ר המונ ח לפנ י ר״מ ז״ ל וכחתימ ה יי ו שכ ך הי ה כתו ב ג ו השוח ט א ת סבכו ר ומכר ו ונוד ע של א הראה ו למומח ה מ ם שאכל אכ ל ויחזי ר ל ו א ס הדסי ם והנשא ר מ ן הנש ר ני ד הלקוחו ת יקנ ר ויחזי ר לה ן א ת הדמי ם וכ ן השוחט א ת הפר ה למכר ה ונוד ע שהי א טריפ ה מ ה שאכ ל אכ ל ויחזי ר ל ו א ח הדמי ם ומ ה של א אכ ל 1 . ! . יחזי ר הבש ר לטב ח ויחזי ר ל ו א ס הרמי ם . וה ן ה ן דבר י הראב׳ ד ו'צ . ועיק ר ההלכ ס בבכורו ת ס ׳
פסולי המוקדשי ן(ד ף צ 1 ) והביא ה יבינ ו יצח ק אלספ י נסלט ת ס ׳ העוכ ר 6 ס סני ס ; סכ ר הלוק ח ב x מ 0 צ שרפ ס מ ד סו ף ססר ק . בבכורו ת ם ׳ שסול י המוקדשי ז ;
הגהות מיימונייו ת
ע׳ש בטו ר בסי ׳ דנלעיל ] : [ב ] ודל א כר ב דאמ ר טק ח טעו ת משו ם ראז^ינ ן בת ר דוכ א ורוכא לררי א זבנ י אל א כשמוא ל דאט ר אי ן הולני ן בממו ן אח ר הרו ב דהלכת א כשנווא ל בדיני ובר״ ם המני ח אמ ר נמ י דאי ן הולבי ן בממו ן אח ר הרו ב וט״ ם אי ן ראי ה מש ש לשמואל דבההי א אפיל ו ר ב מוד ה לס י תירו ש ריב״ ם דלקמ ן פכ׳ ז ביו ן שהדמי ם מסייעי ן
לבעל חכ ר המוחז ק ובלא׳ ה אמ ר ר׳ ת דההי א אהי א שפי ר כר ב דה א דאמ ר ר ב הב א
...... .. . / /
-ן . יי׳-י • י י • 1 י ו י • י • י■• ! ג י ■ ן 1 וי 6 פ יו ן 11-1 1 •ע.* •
זיל כת ר רוב א דל א סצ י א׳ ל מוכ ר ללוק ח את ה מ ן המיעו ט דזבנ י לשחיט ה אב ל הת ם המיעוט דקר ו לכד א חבית א לפיכ ך ל א ית ן אל א ב ד ועיי ן לקמ ן פכ׳ ו
טטי א ל אנ י מ ן ה ט •.ן י ■ .-וי . 1-11>. . /י • ■1• ) ייוי י /• 1 ו/(״ \ 1.111
ע״ב ־ . [ג ] ההו א אפוכרופ א דיתט י דזב ן לה ו חור א ליתמ י ומסרי ח לבקר א ול א הו ו לי ה כבי ושינ י למיכ ל וכו ׳ וצע׳ ש בפר׳ ש ובר״וס ' ועיי ן בתי ׳ נ״ ד מם ׳ משפטי ם ע״ ב : ןד ] וכגו ן שמכרו בהדי א לרד ׳ א דאל׳ ב מצ י למימ ר לשחיט ה מכרתי ו ל ך כדאטרינ ן פ ׳ הפר ח צברטרבר פירו ת גב י שו ר נגח ן א״ נ סת ם יחמ י כגבר א רוב ן לררי א א״ נ אפיל ו מכר ו לשחיטה בעינ ן שיכו ל לחיו ת ד ׳ ימי ם א ו ח ׳ ע ד יומ א רשוק א תום ׳ :
מלד משנ ה
54
כסף משנ ה קנין . הלכו ת
דבר להניי ו שאיסו ר אכילת ו מד״ ם ונו ׳ . נח ב הריב״ ם נרא ה דילי ף ל ה ממ ה של א הוזכר במשנ ה ובבריית א אל א איסור י חור ה באכיל ה א ו איסור י הנא ה ש ל דבריה ם ובהנה ו מחזיר דמי ם אע״ ס שאכל ו אב ל איסור י הנא ה מדרבנ ן כיו ן שאכל ו ונהנ ה ל א יחזי ר לה ם כנוס ואע״ ס שלר ב ז״ ל אי ן ל ו ראי ה ברור ה בדי ן ז ה ל א מצינ ו מ ן הבאי ם אחני ו שחלמו עלי ו עכ״ ל :
י־ייי׳ית מכיר ה פט״ ז י ז
■ק׳
פי"! ג המוכ ר יי ן לחביר ו ונחנ ו הלוק ח בקנקניו והחמי ז וכו׳ . לפ י דברי רבינ ו אי ן חילו ק בי ן יי ן לשכ ר דבי ן בזה וני ן בז ה א ס עירה ו הלוק ח לתו ך כלי ו אשילו החמי ן מי ד אינ ו חיי ב באחריות ו וא ם לא נחנ ו לתו ך כלי ו א ם החמי ן בתו ך ג ׳ ימי ם הראשונים ה״ ז ברשו ת מוכ ר שהר י נת ב גב י •ין ל א הו ה לי ה להשהות ו ע ד שיממי ן ואיז ו שהיה תהי ה פחו ת מג ׳ ימי ם וא״ כ י ש לתמו ה למה בריש א כת ב המוכ ר יי ן ובסיפ א כת ב המורר שכ ר . וי״ ל דאי ן ה״ נ דס״ ל דאי ן חילו ק בין יי ן לשכ ר אל א דמשו ם דבע י למיחנ י א ם א״ל למקפ ה אנ י צרי ך דל א שיי ך אל א ביי ן ל א הוה אפש ר לי ה למיחג י בריש א שכ ר ולגלוי י כ ן דלענין החמי ן יי ן ושכ ר שוי ם נק ע בסיפ א שכ ר ולפ״ז צ״ ל דל א גרי ס בגמר א והלכת א כשמוא ל ופשק כר ב דכ ל ג ׳ ימי ם הראשוני ם ברשו ת מוכר ול א נרא ה ל ו ז״ ל לפשו ק הלכ ה כשמוא ל אע״ג דהלכח א נוותי ה בדינ י משו ם דפשס א דברייחא דבר י ר״ י ב ה כר ב . ועו ד י״ ל שרבינ ו מפרש כפירו ש רשב״ ס דשמוא ל סב ר כרב י חיי א בר יוס ף וכיו ן שפס ק הלכ ה כר ׳ יוס י ברנ י חנינא ול א כרב י מיי א ב ר יוס ף ממיל א איבשיל א לה מימר א דשמוא ל מהלכח א וכ ן איבסי ל מא י דעבד ר ב יוס ף עובד א כווחי ה בחמר א וק ס ל ה הלכתא כר ב וז ה כפתו ר ופר ח . ותמהנ י ע ל ה״ה שכת ב ע ל מ״ ש רבינ ו המוכ ר חני ת ש ל שכר לחביר ו והחמיצ ה מימר א ש ם ומעש ה דר ב יוסף שד ן הדי ן כ ן עכ״ ל . משמ ע מדברי ו שהו א סובר שרנינ ו פוס ק כר ב יוס ף שמחל ק בי ן יי ן לשכר וקש ה עלי ו מ ה שהקשית י דביי ן בקנקנ י מוכר ול א א״ ל למקפ ה כת ב של א הו״ ל להשהות ו עד שיממי ן ואיז ו שהיי ה תהי ה פחו ת מג ׳ ימי ם ולכך מ״ ש הו א הנכו ן :