Section 187

אמרו ס׳ר , דקדושי ן נגס ׳ הנה ו

קלא אי ת לה ו ומ ה שאמר ה התוספת א ס ׳ המוכ ר סירו ת נמצ א גנ ב א ו קוכיוסטו ס הגיע ו
ליסטים מזויי ן א ו מוכת ב למלכו ת אומ ר ל ו הר י של ך לפני ך ל א שיאמ ר לוק ח א ל המוכ ר אל א
המוכר אומ ר ללוק ח כמ ו בריש א דאמ ר הגיע ו המוכ ר ללוק ח וה׳ ק הר י של ך לפני ך שאת ה
היית יוד ע . א ך י ש לפר ש הנה ו קל א אי ת לה ו כלומ ר אי ן לחו ש בעב ד שלקח ו כה ן מישרא ל שמ א
ליסטים מזויי ן ומק ח טעו ת שא ס הי ה כ ן הקו ל יצ א עלי ו וכיו ן של א יצ א הקו ל מסתמ א אי ן
לו לחו ש לו ה הטעו ת , מיה ו א ם יוד ע הדב ר שהו א כ ן מק ח טעו ת הו א וחוז ר מ ואומ ר
טול א ת של ך והחו ר ל י מעות י וע ל דר ך ז ה הל ך המחב ר . ועכשי ו שי ש נז ה שנ י דרכי ם הלל ו
סנה הדי ן הז ה ספ ק א ם נת ן הדמי ם ל א יטו ל וא ס ל א נת ן ל א ית ן עכ׳ ל :

שהלשון
שלוקח

ג מכ^ן ן את ה למ ד ונו ׳ ואפיל ו אב ד ( 11
נגנב אח ר שהודיע ו וכו ׳ . פי ׳ דוק א
אשד א ו נגנ ב אח ר שהודי ע הלוק ח למוכ ר שי ש
פו מו ס הו א ברשו ת המוכ ר אכ ל א ם ל א
הודיעו הר י פרשו ־ לוקח , ולפ״ ז י ש להסתפ ק
אס ל א הי ה ל ו שהו ת לההיע ו ע ד שנגנ ב א ו
נאבד א י הו י פרשו ת מוכ ר א ו ברשו ת לוק ח
מורה שכ ל של א הודיע ו הו א ברשו ת
והשכל אינ ו גו ר כ ן א י נמ י אפש ר
לומר דמע ת שנמצ א ב ו המו ס הו א פרשו ת
המוכר כיו ן של א הי ה ל ו שהו ת להודיע ו ויישו ב
הלש ן כ ך הו א יאפי ׳ הב ד א ו נ:נ ב הו א ברשו ת
הי. וכ ר מאח ר שהודיע ו שרוצ ה להוליכ ו למדינ ה
פלונית וצ״ע : כת ב ה׳י ה מכא ן אה : למ ד
וכו׳ . א״ א די ן אמ ת הו א וכו ׳ והמחב ר סוכ ר
כי הדברי ם ק״ ו וכו ׳ . הר״ ן בחידושי ו כת ב
כדפרי רגינו :

ד הלופ ח מק ח ונמצ א ב ו מו ם וכו ׳ . י ם
* לעיי ן כשנמ; א ב ו מו ס ואח״ כ
אבד שכת ב שהו א פרשו ת לוקר , פמא י עסקינ ן
אי כשהודיע ו שי ש פ ו מו ם מא י טעמ א ל א הו י
ברשות מוכ ר ומ״ ש מהתלי ע ונפס ד שכה ג
בסמוך שהו א פרשו ת מוכ ר וא י דוק א כשל א
הודיעו הר י דנ ו שו ה להתלי ע ונפס ד ואמא י
לא ערפינה ו וליתנ י הכ י הלוק ח מק ח ונמצ א ב ו
מוס ואב ד א ו נגנ ב א ו התלי ע ונפס ד ה״ ז ברשו ת
מוכר וא ם הי ה ל ו להודי ע המוכ ר ול א הודיע ו
ה״ז פרש1 ת לוק ח וצ״ ע . וינוסח א ישנ ה וא ס
התליע ונפס ד מחמ ת אור ך ה;מ ן . ופטו ר מ״ מ

א

סי:;ן רל״ ב גור ס א ם התלי ע א ו נפס ד מחמ ת

המוס:

ואם

אין לחו ש מסת ם וש ס נאמ ר לעני ן תרומ ה פעפ ד
שלקחו כה ן מישרא ל ודב ר , ה עיק ר שא י אפש ־

לפרש אומ ר ל ו הר י של ך לפני ך אל א שהלוק ח
אומר למוכ ר וכ״ כ רו ג המפדשי ס . ובז ה הו א
מסולק הספ ק הכ ת ב פהשגו ח . אח ר כ ן מ,א.ח י
בתוספתא פ״ ד מכ״ כ המוכ ר עב ד לחכיר ו
ונמצא גנ ב א ו קוביוסטו ס הגיע ו לסטי ם מזויי ן
או שהי ה מוכת ב למלכו ת ה״ ז מק ה טעו ת
עכ״ל ההוספת ח וז ה מכוא ר כדבר י רפינ ו
אבל א ם נמל א גנ ב א ו חוט ף א ו גונ כ וכו ' .

זהו גנ ב א ו קוביוסטו ס הנזכ ר פב ר יה א
וכבר כהבתי ה :

פט״ז א הסונ ר זרעונ י דנ ה שאי ן עצמ ן
של זרעוני ס וכו׳ . מ ש. ה
פרק המוכ ר פירו ח (ד ף צ״ב ) ופס ק כרשנ״ ג
דמשנחנו וכ ן לע ת ההלכו ת וטעמ א דכיו ן
דאינן נחכלי ן סחמ ן כמפר ש •לזריע ה הי א :

והוא של ח צמח ו מחמ ת עצמ ן אב ל מחמ ת וכו ׳ .

טעמא דמסתב ר הו א בהלכו ת והו א דל א צמח ו
מהמת עצמ ן אפ ל מחמ ת דפ ר אח ר כ ו ן שלק ו
בברד וכיוצ א ב ו אינ ו חיי ב באיריוה ן ע״ כ
וכיוצא בז ה כחפ ו שא ר המפרשי ס ז״ ל :

ב מכ ר ל ו זרעי ס וכו׳ . משנ ה ובריית א ש ם .

ומ״ש אפיל ו זר ע פשת ן וכו ׳ . פס ק
כסתסמשנה וכת״ ק דברייה א (ד ף צ״ג ) :

ג מבא ן את ה למ ר שכ ל הלוק ח וכו ׳ . [כת ב
הר ב״ ד ז״ל ] א״ א די ן ז ה אמ ת
הוא וכו ׳ . והמחנ ר סו ; ר כ י הדברי ס ק״ ו
ומה פירו ה לזריע ה שאינ ו מחזי ר ל ו כל־ ס אינ ו
מנכה ל ו כל ל מ ן הדמי ם אכיל ו בדמ י עצי ם כא ן
שהוא יכו ל לקב ל ממכר ו ע ל יד י טור ח כ״ ש
כאן דאינ ו מנכ ה ל ו כלל . ומ״ ש הר״ א ז״ ל
ולמאן דאמ ר משל ם דמ י ההוצא ה וכו ׳ ל א קי״ ל
כלל כוותי ה דודא י אינ ו משל ם הוצא ה
ד הלוק ח מק ח ונמצ א ב ו מו ס וכו ׳

* המוכ ר פירו ח(ד ף צ״ד ) :

שאין מכא ן ראי ה לפ י שהזר ע כשאינ ו ראו י לצמו ח דפ ר
ידוע הו א שהו א נרק ב נעמידת ו כקרק ע ואינ ו נ ר השפ ה

משא׳כ כשא ר מקחו ת אל א שהדי ן די ן אמ ת ולמ׳ י שמשל ם דע י ההוצא ה א ף ז ה ימ ל לתכט ו הוצא ת הזונל ה פהולכת ה
לאותו מקו ם וכ׳ ש שאי ן ו ה יכו ל לומ ר ל ו החז ר ל י ממכר י לכא ן , עכ׳ ל :

פרק שש ה עש ר

פ׳

הסוכר ^'זרעונ י גינד ! שאי ן עצמ ן ש ל זרעוני ם
* * נאכ ל לחביר ו ול א צמח ו חיי ב באחריות ן
ומחזיר ל ו א ת הדמי ם שלק ח ממנ ו שחזקת ן [א ] לזריע ח .

והוא של א צמח ו מחמ ת עצמ ן אב ל א ם לקת ה האר ץ
בברד וכיוצ א ב ו אינ ו חיי ב באחריות ן שמ א מחט ת
הברד ל א צמח ו וכ ן כ ל כיוצ א בז ה : ב '^מב ר ל ו
זרעים הנאכלי ן כגו ן חטי ם ושעורי ם וזרע ן ול א צמח ו
אינו חיי ב באחריות ן . אפיל ו הי ה זר ע פשת ן שרו ב בנ י
אדם מוני ן אות ה לזריע ה . הואי ל ואוכלי ן אות ה אינ ו חיי ב באחריו ת זריעת ו . וא ם הודיע ו
שהוא קונ ה לזר ע חיי ב באחריות ן . והו א הדי ן לדברי ם הנמכרי ם לרפוא ה ולצביע ה וכ ן
יל כיוצ א בז ה : י י *מכא ן את ה למ ד שכ ל הלוק ח השג ת הראב״ ד

טחבירו מק ח והודיע ו שהו א מוליכ ו למדינ ה פלוני ם *מכא ן את ה למ ד וכו ׳ . א״ א די ן אמ ת ה1 א ז ה אל א

למכרו ש ם ואח ר שהוליכ ו לש ם נמצ א ב ו מי ם . אינ ו
יבול לומ ר החזי ר ל י מקח י לכא ן . אל א מחזי ר ל ו א ת

הדמים והמוכ ר מטפ ל להבי א ממכר ו א ו למכר ו ש ם * , , , , ׳

וא״לו אב ד א ו נגנ ב אח ר שהודיע ו הר י הו א כרשו ת מוכ ר . אב ל א ש ל א הודיע ו שמוליכ ו למדינ ה אחרת . והוליכ ו ונמצ א
שם ב ו מו ם הר י ז ה ברשו ת לוק ח ע ד שיחזי ר המק ח במומ ו למוכ ר : ד הלוק ח טק ח ונמצ א נ ו מו ם ואח ר כ ך אב ד א ו
נגנב הר י הו א ברשו ת הלוק ח עד י שיחזי ר המק ח למוכ ר . וא ם התלי ע ונפס ד מחמ ה אור ך הזמ ן הר י ז ה ברשו ת המוכ ר .

^אם

1• טוח׳ מ סו ף סי ׳ רל ג סמ״ ג לאזי ן סי ׳ ק ע : ג סמ׳ ג ש ם טו ר ש ם :

לחם משנ ה

3^ כ ל המומי ן שמנ ה דודא י הא י גנר א ל 6 סלי ק ידעתי ה שיה 6 ב ה כ ל המומי ן ה6ל ו
וכדכירש״י א ו 7ילמ א אפי ׳ שהי ו ב ה כ ל המומי ן שאמ ־ ומא י דנק ט דמתנ ה מו ם ז ה הו א

למשמועינן דאפי ׳ שמרא ה ל ו באצנע ו הר י מו ם ז ה וס״ ד כיו ן דהרא ה ל ו ז ה משמ ע דדוק א
זר מרא ה ל ו וזה ו האמ ת אב ל כ ל האחרי ם להשבי ח דעת ו אמ ר כ ן וא״ כ כשנמצא ו הו י
מקח טעי ת קמ״ ל והשת א א״ ש שרבינ ו הוצר ך להני א השת י חלוקו ת די ש חדו ש במרא ה ל ו
יותר סנראשונוח :

פט״ז ד הלוה ח מק ח ונמצ א פ ו מ,י ס כו ׳ . קש ה דלעי ל כת ב ואפי ׳ אב ד א ו נגנ ב
אמר שהודיע ו וכו ׳ ופיר ש הר ב מהרי״ ק בסימ ן רל״ ב נרא ה דה ך
אחר שהודיע ו אי ן לפרש ו אח ר שהודי ע ל ו המו ם דודא י א ס אי ן ל ו שהו ת להודי ע המו ס

לא אמרינ ן דהו א בלשו ס לוק ח *ל א ה״ ק מאח ר שהודי ע ל ו שהי ה מוליכ ו למקי ם פלונ י
הרי הו א ברשו ת מוכ ר משמ ע לפ״ ז דהיכ א דל א הי ה ל ו שהו ת להודי ע הר י הו א פרשו ת

מוכר ואי ך כת ב כא ן לבינ ו דהר י הו א פרשו ת לוק ח וע״ כ ה ך אייר י בדאי ן ל ו שהו ת

להודיעו מדאמ ר בסיפי ה דליש.י ה וש ם הי ה ל ו שהו ת להודיע ו משמ ע דקוד ס איר י
כשר.ין ל ו שמ ח . וי ש לחל ק דכשהודיע ו מתחל ה ד ע שא. י מוליכ ו למקו ם פלונ י א ז ודא י

כשאין שהו ת הר י הו א ברשו ת מו; ר משו ס דזה ו מ ה שהודיע ו בתחל ה לומ ר דא ם ל א

יהיה צ ו שהו ת להודיע ו הר י הו א ברשות ו . ז ה נרא ה לייש ב לדע ת הר ב מוהרי״ ק ז״ ל
שפירש דר ך אח ר שהו ד ע ו שכת ב רבי ע לעי ל ל א קא י אהודע ת מו ם אכ ל א ם נפר ש דקא י
אמדעח מו ס אי ן צור ך לכ ל זה :

מגדל עו ז

כתב הראנ־י ד ז׳ ל והל א אמר ו ס׳ ק דקדוכי ן בגמר א וכו ׳ : ואנ י אומ ר דר ך יש ר ומוסכ ם ומקונ צ
מפי רבותינ ו נ׳ ע הי ה ל ו בשמוע ה ז ו שעיקר ה ר׳ ס המוכ ר סירו ת ובתוספת א ב׳ ב מיתני א ס׳ ד
שהרי של ך לפני ך דקאמ ר היינ ו שיאמ ר לוק ח למוכ ר וה א דאמרינ ן הנה ו קל א אי ת לה ו כדפרי ש הראב׳ ד
ז׳׳ל וכ ן פירש ו הרשנ״ ם וינותינ ו נעל י התוספו ת וג ם הרמכ׳ ן ז׳י ל כ ן הסכי ם וכ ן משמ ע לשו ן הגמ '
ריש סר ק המוכ ר סירו ת דאמרינ ן כולה ו איתנה ו וז ה פירו ש נכו ן ויצי נ וג ם מ ה שפיר ש הררב׳ ד ז״ ל
מקצת המפרשי ם שירכ ו כ ן ואת ה הבה ר ול א אנ י :

פט׳ ז המוכ ר זרעונ י גינ ה כו ׳ ע ד וכ ן כ ל כיוצ א נז ה . בנ' נ ס ׳ המוכ ר סירו ת : מכא ן אח ה למ ד
שהלוקח וכו ׳ ע ד למוכ ר : כת ב הראב׳ ד 1״ ל די ן אמ ת הו א ז ה וכו ׳ : ואנ י אומ ר הזאי ל
והודה גדי ן אי ן הש ש א ם אי ן הנדו ן דומ ה לראי ה כ י ר׳ מ ז׳ ל ל א כת ג מכא ן ראי ה אל א שמכא ן
אתה למ ד והדי ן די ן אמ ת כ י מ ה ל י לוריע ה מ ה ל י לסחור ה למקו ם סלונ י וא י משו ם טעננ א דכמ ב
לסי שעשויי ן להתרק ב ש ם ג' כ כ ל הדרכי ם במזק ס נכנ ה ומשונשי ם לכמ ה סני ם בל י סש ק . ועיק ר
ס;יעס אצל י לש י שיטטס ו וכ ל נוק ה טעי ם נרשוס א דמרי ס קמ א קא י וכדמשמ ע סר ק קמ א דביצ ה גנ י

הגהות מיימוניו ת

[ד] וכ ן פיר ש ר׳י ת דל א כרש׳ י שפיר ש הנה ו קל א אי ת לה ו וסב ר וקבי ל וע״ ש בתים '
ובפרק האומני ן ע׳ ב ן [ה ] קוביוסמו ם פירש׳ י גונ ב נפשו ת ור״ ח פיר ש משח ק גקובי א
וכ'נ לר׳ י עיי ן בתום ׳ ר״ ם המוכ ר פירו ת ופ״ ק דבנורו ח זם ׳ גי ד הגש ה ע״ב : -[עיי ן
באלפסי ש ם בר.לכו ת דנוח ן טע ם אמא י חיי ב באהריות ן וע״ ש בפסק י הרא״ ש (ד ף כ׳ו) ] :
[א] ואע״ ג דבב א מציע א בם ׳ המקב ל גב י רמקב ל שדד . מחכיר ו ואכל ה חג ר ל א ה ל נ ן
מה של א צמח ה בקלקו ל הזרעי ם אל א מצ י א ל של א בע ת זריע ה זרע ה כדאית א הת ם
היינו משיו ם דמייר י במי ת מדינ ה ואי ן סבר א שכ ל בנ י בג א זרע ו זרעי ם שאינ ם ראויי ס ,
א״נ הנ א מייר י כגו ן דאיגלא י מידת א לבסו ף של א הי ו ראויי ם לזייע ה וב ; מוכ ח בגמר א
די׳א דחיי ב ל ו א ף ההועיא ה ול א מסתב ר הכ י אא׳ ב אייר י כגו ן שהי ה המוכ ר יוד ע שאינ ן
ראויים לזריע ה ר״ י עיי ן בהלכ, ת שמטו ת פ״ ח ע׳ ב ; כיןמר . שמחל ק הרמ׳ ה בדי ן ז ח

ע׳ש

זי שכתבת י ?ט ס פעמי ם : הלוק ח מק ח ונמצ א ט מו ס ע ז כי י ו ס נרשו ת לוק ח . סר ק הסונ י

פייוס

מניד משנד .

קנץ . הלכו ת מציר ה פט״ ז כפ ף ^שנ ח ׳ " י מ 8 <

ה המוצ ר שו ר לחביי ו ונמצ א נגח ן וכו ׳ . פס ק כשמוא ל דאמ ר הכ י ר״ ס המוכ ר
פירות (ד ף צ״ב ) דל א כר ב ־ בד״ א כשהי ה הלוק ח וכו ׳ . ומפוד ש בסוגי א
סס . ואמרינ ן נמ י ב,מר א ולחז י א י גבר א דזבי ן לנכסס א לנכסק א א י לרדי א לרדי א וכו ׳
[וליחזי דמ י היכ י נינהו ] ל א צריכ א דסייק ר בשר א וק ס בדמ י רדי א . פי ׳ רדי א חריש ה .
ומכאן שא ס הי ו דמ י שו ר לחריש ה יחר ם ע ל
דמי שו ר לשחיס ה והי ה ב ו כדמ י חריש ה ונמצ א
נגחן ה״ ז מק ח טעו ח וי ש הרב ה מהמפרשי ס
שנהנו כ ן :