Section 186

יג נמצ א ב ו שמי ן ר ע וכו ׳ . ז ה פשו ט

ז המוכ ר פר ה לחביר ו ומנ ה ב ה מומי ם גלויי ם וכו ׳ . גגסר א אמרינ ן המוכ ר פר ה
לחבירו וכו ׳ הי ה ב ה מו ם אח ר וסנפ ו בי ן המומי ן הר י ז ה מק ח טעו ת מו ם ז ה
ומום אח ר אי ן ז ה מק ח טעו ת א״ ל ר ב אח א(ברי ה דרבא ) לר ב אש י הי ו ב ה כ ל המומי ם
הללו מה ו וא״ ל דאמר י משמי ה דרב א אי ן ז ה מק ח טעו ת ומפר ש רבינ ו שר ב אח א נסתפ ק

לו פירו ש הבריית א א י ריש א דוק א א י סיפ א

- -

דוקא א י דוק א כשהרא ה ל ו המו ס דהיינ ו מו ס
זה אי ן ז ה מק ח טעו ת אב ל א ם ל א הרא ה המו ם
אע״פ שהי ה ב ה ל א הו י מק ח טעו ת דדילמ א
לא ד ק שפי ר דסב ר דלא י קושט א קאר ר א ו
דילמא דוק א היכ א דל א הי ו ב ה אות ן מומי ן
הוא דהו י מק ח טעו ת אב ל א ם הי ו ב ה כול ן
או קצת ן אי ן ז ה מק ח טעו ת ומא י מק ט סיפ א
מוס ז ה ומו ם אח ר הר י ז ה מק ח טעו ת לרבות א
נקטיה דסד״ א חש ב שאי ן ש ם מו ם אח ר אל א
אוהו שרא ה ומו ם אמ ר שאמ ר ל ו להשבי ח
דעתו נתכוו ן קמ״ ל ואהד ר לי ה דריש א דוק א
כ.ומר דמשו ם דאי ן ב ה אח ד מהמומי ן הנראי ן
הוי מק ח טעו ת אב ל א ם הי ה ב ה אח ד מהמומי ן
ההם ל א הו י מק ח טעו ת וסיפ א לרבות א נקטי ה
כך נרא ה ל י לדע ת רבינ ו אע״ פ שרש״ י ל א
פירש כ ן :

' וכ ן המוכ ר שפח ה ואמ ר ל ו גדמ ת הי א וכו ׳
ולא הי ה ב ה מו ם מאל ו המומי ם
שמנה . כלומ ר ל א הי ה מו ס מאל ו המומי ם
הגלויים שמנה :

הטוכר

עליו שאינ ו מו ם הר י ז ה אינ ו מחזי ר ב ו אל א א ם פירש .

שכל הנוש א ונות ן סת ם ע ל מנה ג המדינ ה הו א סומ ך :

ן "כ ל הלוק ח סת ם אינ ו לוק ח אל א הדב ר השל ם מכ ל
מום . וא ם פיר ש המוכ ר ואמ ר ע ל מנ ת שאי ן את ה חוז ר
עלי במו ם . הר י ז ה חוז ר ע ד שיפר ש המו ם שי ש בממכר ו
וימחול הלוקח . א ו ע ד שיאמ ר ל ו כ ל מו ם שימצ א במק ח
זה הפוח ת דמי ו ע ד כ ך וכ ך קבלת י אות ו . שהמוח ל
צריך ליד ע הדב ר שימחו ל ל ו ב ו ויפר ש אות ו כמ ו
המפרש בהונייה : ז "המוכ ר פר ה לחביר ו ומנ ה ב ה
מומין גלויי ם ומומי ן שאי ן ניכרי ן ול א הי ה ב ה מאות ן
המומין הנלויי ן שמנ ה . ונמצ א [כ ] ב ה מו ם מאות ן שאינ ן
ניכרין הר י ז ה מק ח טעו ת וחוז ר ואע״ פ שפיר ש המו ם
שנמצא . שהר י הלוק ח אומ ר כשראית י שאי ן ב ה אל ו
הטומין שנראי ן שמנ ה אמרת י כ ך אי ן ב ה אל ו שאינ ן
נראץ שמנ ה . ואינ ו מפר ש מומי ן אל ו אל א כד י להשבי ח
דעתי : ח כיצ ד פר ה ז ו עור ת הי א חגר ת הי א נשכני ת
היא רבצני ת הי א . ונמצא ת רבצני ת בלב ד א ו נשכני ת

הרי ז ה מק ח טעו ת . הי ו ב ה כ ל המומי ן שמנ ה אי ן ז ה מק ח טעו ת . וכ ן א ם הית ה חגר ת
ונמצאת נשכני ת אע״ פ שאינ ה עור ת אי ן ז ה מק ח טעות * ט הרא ה ל ו הטו ם שי ש ב ה
ואמריק בבריית א לעי ל בהשוכ י ואמ ר ל ו מו ם ז ה י ש ב ה ומו ם פלונ י [ומו ם פלוני ] א ח ע ל פ י שאות ו המומי ו שמנ ה יר א

את האונמין(ד ף פ ) שוט ה מכפי ת ומשועממ ת יי^־;די>1 י ייד ־ ^•1-), . נ 1^ ! !!עוט ן שמנ ה נראי ן

^ ב ה כול ן א ו מקצת ן א ן ז ה מק ח טעו ת 1 י וכ ן המוכ ר שפח ה לחביר ו ואמ ר ל ו

לרוומא דמלת א לכתו ב בשט ר שהו א מטק ה מכ 3 נדמ ת הי א חגר ת הי א סומ א הי א שוט ה הי א נכפי ת הי א ול א הי ה ב ה מו ם מאל ו המומי ו

ססין שמנ ה ונטצא ת נכפי ת הר י ז ה טק ח טעו ת וכ ן כ ל ביוצ א בז ה : י א טנא ו אנ י אוטו -

^ שהמוכר חפ ץ לחביר ו במא ה דינרי ן ואמ ר ל ו חפ ץ ז ה אינ ו שו ה אל א זו ז אח ד ע ל מנ ת

שאין ל ך על י אונאה . הר י ז ה י ש ל ו עלי ו אונא ה שהר י אומ ר כיו ן שראית י שאמ ר שאינ ו שו ה אל א זו ז . ידעת י שאינ ו מתכו ת
אלא להש־בי ח דעת י . ע ד שיפד ש כד י ההוניי ה שי ש בטקח ו בודא.י . א ו קרו ב ל ה בכד י שהדע ת טועה . שהר י י מ בודא י
הדבר שמח ל כ ו . וכז ה יאי ' לדין : י ב חמוכ ר עב ד א ו שפחה . אי ן הלוק ח יכו ל להחזיר ו מפנ י מומי ן שאי ו מכטל־ ו אות ו
ממלאכתו וה ן הנקראי ן סמפו ן . שא ם הי ה ז ה סמפו ן נלו י כב ר ראה ו . וא ם אינ ו נרא ה בנו ן שומ א בבש ר א ו ץשיב ת כל ב
או רי ה הפ ה א ו ההונז ם וכיוצ א בה ן הואי ל ואינ ו מבטל ו ממלאכת ו אינ ו מחזי ר . שאי ן העבדי ם לתשמי ש המט ה אל א
למלאכה : ע נמצ א ב ו שחי ן רע . א ו חול י המתי ש א ת כחו . א ו שהי ה נכפ ה א ו משועמם . הר י ז ה מו ם מפנ י שמבנז *
ממלאכתו. וכ ן א ם נמצ א ב ו צדע ת וכיוצ א ב ה מדברי ם אל ו הטנואלי ם הר י ז ה מום . מפנ י שנפש ו ש ל אד ם אוננ ת מד ם
ונמצא שאינ ו מתעס ק ל ו במלאכ ת אכיל ה ושתייה . וכ ן א ם נמצ א ליסטי ם [־]טזויי ן הר י ז ה מו ם המאב ד א ת בול ו מפ ד

א טו ר ש ם גש ם מי ט 1*״ ש נסו ף סי ׳ י 1 : ב טי ר ש ם : ג סמ׳ ג לאי ץ סי ׳ ק ע טיח״ ״ סי ׳ יל ג : שהמל ך

משנה למל ך

לנסותו מי ד ולעול ם ל א מאי ל . ומלב ד דמיל י דסגר א ניגה ו ד&יטר ס בל א כלו ם א׳ א וראי ה לדב ר
ממ׳ש בעה״ ת שע ר ז ׳ גנ י טענ ו חטי ם והוד ה ל ו בשעורי ן דסטו ר א ף מדמ י שעורי ם מעעמ א דכיו ו
דתבעו חטי ם לחו ד הר י מה ל ע ל השעורי ם ומוכ ח בגנור א דא י תפ ס התוב ע דמ י שעורי ם ל א מ־־יינ ו
מיניה וכת ב הר ב הנזכ ר דדוק א הי ה תפו ס בשע ה שב א לב״ ד דכיו ן שהי ה בי ד הטוע ן חטי ם"דמ י
הנתבע ל א חש ש עלי ו לטעו ן דמ י השעורי ם ול א מחי ל . ה׳ נ גב י מו ם כיו ן דכ ל טענת ו ל א כו י אל א
משום מחיל ה איכ א למימ ר דל א מחי ל כיו ן שמעו ת המק ח ביד ו וכ׳ ש הו א דאות ה תפיס ה הי א מדמ י
המקח עצמ ו . וראית י להר ב בע ל פנ י מש ה ז׳ ל ח׳ ב בסו ף תשובותי ו שכת ב גו ה ול א יר ד לחל ץ בי ו
כשהלוקח מחוי ק עדיי ן בדמ י המק ח א ו ל א ודברי ו תמוהי ם וצ״ ע . ואי ן ספ ק די ש מ י שכת ב שהבי א
ה׳ה חולקי ם עלי ו הרי׳ ף ורבינ ו ז׳ ל דלדבר י י ש מ י שכת ב משמ ע דאי ן חילו ק בי ן הונא ה בדמי ם
לנמצא ב ו מו ם דכ ך ל י יכו ל להבחינ ו לאלת ר כמ ו ע ד שיראנ ו לתג ר א ו לקרוב ו ולפ י דבר י הרי׳ "

ורבינו ל א אמר ו אל א גב י אונא ה . וכ״ ת מ ה לנ ו למיע ל אח ר דקדוקי ם ה א בהדי א כז ב רבינ ו שהר י
זה מחזיר ו אפיל ו אח י כמ ה שני ם , ל א קשי א דאיכ א לאוקימ י כשאי ן נעש ה המק ח במזומ ן לפני ו אל א
שהמקח הי ה בשע ת הקני ן במקו ם אח ר . אב ל מדבר י הרי״ ף מוכ ח כמ ו שכתבת י ורנינ ו ז״ ל נגר ר אח ר
דבריו ומסתמ א ס׳ ל כוותי ה נמ י בהא י ודו ק . שו ב דקדקת י בדבר י רבינ ו במ׳ ש והו א של א נשתמ ש ב ו
אחר שרא ה המו ם משמ ע דאפיל ו רא ה המו ם ושת ק חוז ר דא י ל א מא י אירי א נשתמ ש אפיל ו רא ה
ושתק אינ ו חוז ר . ומעת ה הדברי ם ק׳ ו בהי ה יכו ל לבדו ק ול א בד ק דודא י חוז ר . ומעת ה דבר י הר׳ ב
ס׳מ ח׳ ב סי ׳ נ״ ה שהבי א עצו ת מרחו ק ללמו ד דרגינ ו חול ק ע ם י ש מ י שכת ב צ׳ ע :

חמונר

ואס לא ו איג ו חיי ב דילמ א מתנ ה יהני ה ניהלי ה וכמ ו שכח ב יבינ ו סר ק ד ׳ מהלט ה
מלוה ובספ ר מש ן משפ ט כתו ב כ ן בסימ ן רל״ ב . ובהשגו ת כת ב כא ן א״ א פעמי ם שאי ן
המקח נקנ ה וכו ׳ . נרא ה דע ת ההשגו ת דכ י הינ י דבקדוש י אש ה י ש חילו ק בי ן היכ א
שאומר מנ ה ז ה למנ ה סח ס במק ה וממכ ר נמ י י ש חילו ק בי ן היכ א דאמ ר ל ו היל ך ש ק
שיש ב ו סא ה ש ל אגוזי ם דכיו ן דאמ ר ל ו שי ש ב ו היינ ו דומי א דמנ ה ז ה ול א מצ א מדת ו
הרי ז ה חוז ר הב ל כשאמ ר ל ו היל ך סא ה ש ל אגוזי ם הר י ז ה דומ ה למג ה סת ם וז ה יוד ע
שאין ב ו שעו ר סא ה כלומ ר כיו ן דהס ר ל ו כ ן הר י ז ה מסתמ א יוד ע דכיו ן דל א א״ ל

מנס ז ה שאי ן ב ו שעו ר סא ה וא״ כ אפי ׳ כשל א תצ א מדת ו אינ ו חוזר . ג ם אפש ר דמ ה

שחלק בהשגו ת הכ ל הו א כשאמ ר מנ ה ז ה כלומ ר דבאומר ו היל ך סא ה ש ל אגוזי ם ה״ ז
כמגה ז ה ומ״ מ כשראינ ו דז ה יוד ע שאי ן ב ו שיעו ר סא ה וקבל ו אפי ׳ ל א מצ א כד י מדח ו
חוזר וז ה שכת ב וז ה שיוד ע כלומ ר ידענ ו בודא י שז ה יוד ע וכאש ה נמ י הדי ן כ ך :

ז המוכ ר פר ה לחביר ו ומצ א ב ה מומי ן גלויי ן . בפ ׳ השוכ ר א ח האומני ן (ד ף פ׳ )
תניא נמ י וכו ׳ הי ה ב ו מו ס אח ד וסנפ ו בי ן המומי ן ה״ ז מק ח טעו ת א״ ל

רב אה א לר ב אש י הי ו ב ה כ ל המומי ן הלל ו מא י ואמר ו ש ם אי ן ז ה מק ח טעו ת מו ס

זה ומו ם אח ר אי ן ז ה מק ח טעו ת ודע ת רבינ ו בפירו ש הבריית א דכ ל המומי ן הזכי ר
לו בפירו ש אל א שהרא ה ל ו באצבע ו מו ם ז ה ב ה ועו ד מו ם פלונ י ומו ם פלונ י

, , ״■ - ■ - - ׳״■׳ > . וקש ה

דא״כ מא י קמיבעי א ני ה דהיינ ו כ ל המומי ן הלל ו היינ ו מו ס ז ה ומו ם אח ר ועו ד רכינ ו

למה הוצר ך לכתו ב הדי ן שח י פעמים . ואפש ר דמא י דק א מיבעי א לי ה לר ב אש י הו א דדילס א מא י דאמרינ ן אי ן ז ה מק ח טעו ת כשאת ר מו ם ז ה ומו ם אח ר אינ ו כשנמצ א
הגהות מיימוגיו ת

[ג] וי ן חסוכ י סו ס זיוזביר ו ונמצ א ב ו מו ם עיי ן בתשוכ ח י : [ג ] יוע׳ ס וחמוג ר סירוו *
ופ״ק דיןיושי ן ע׳ כ 1

גה

מגדל עו ז

חמוכר סר ס למניר ו ע ד וכז ה ראו י לדו ן . הכ ל גמציע א סר ק השוכ ר א ת האומני ן : חמוכ י עב ד א ,

שסתם מ ד אל א למלאכ ה . ס׳ ק דקדושי ן וב״ ב י׳ ס המוכ ר סירו ת (ד ף צ״ג ) וכתובו ת ר׳ ס
^ ^ אע״ ס ונתוססת א דנתר א ס׳ ד : נמצ א ג ו שחי ו ר ע וט ׳ וכ ן א ם נמצא ם ג ו צרע ת וגו ׳ וכ ן א ם

(מצא ליסטי ס מזייי ן 0׳׳ • מו ס ומ ׳ ו ק א ס נסצ א מוכס ג למלכו ת ט ׳ אג ל א ם נמצ א גנ ג וכו ׳ ע ד אל א א׳ ג סייש ? ^

52

טלד טשנ ח

כפף טשנ ח קני ן . הלכו ת מכיר ה פט״ ו ט ז

המ״ז המוכ ר זרעונ י גינ ה ונו ׳ ומחזי ר ל ו א ח הדמי ם שלק ח ממנו . בגמר א שחי ן וצרעחו&שו ש הוא : וכ ן א ס נמצ א לסטי ס מזויי ןונו׳ . ז ו ברייח א הובא ה (£רר ,המוכ ר
^ (ד' ־ צ״ג: ) ח״ ר מ ה הו א גוח ן ל ו דמ י זר ע ול א (דמי ) הוצא ה א ח הפירו ח(ד ף צ״ב: ) בז ה הלשו ן המוכ ר עב ד לחביר ו ונמצ א גנ ב א ו קוביוסמו ש הגיע ו לסטי ם

וי׳־א א ס הוצא ה וידו ע דהלכ ה כת״ר , וכ ן פסר , הרי״ ף וזה ו שכס ב רנינ ו מחזי ר ל ו מזויי ן א ו מוכת ב למלכו ח אומ ר ל ו הר י של ך לפני ך והו א נהלכו ח וז ה מפוא ר . ומ״שבס1.י א
^ ״ י הדמי ם שלמ ת ממ; ן : בפ״ ק דקדושי ן(ד ף '"א)גב י לסטי ם מזויי ן א ו מוכת י למלכו ת הנה ו יןל־ ז אי ת לה ו פירש ו

... המפרשי ם א ס הי ה כ ן הקו ל הי ה נשמ ע לפיכ ך

שהטלך תופ ס אות ו והורג ו . וכ ן א ם נטצ א [ל ] טוכת ב
למלכות הר י ז ה מו ם ומחזיר ו מפנ י שהמל ך תופש ו
למלאכתו בכ ל ע ת שירצ ה . אב ל א ם נמצ א גנ ב א ו
חוטף א ו גונ ב [ה ] נפשו ת . א ו בור ח תמי ד . א ו זול ל
וסובא וכיוצ א בדברי ם אל ו . אינ ו יכו ל להחזי ר . שכ ל
העבדים בחזק ת שי ש בה ן כ ל הדעי ^ השג ת הראב״ ד
הרעות *אל א א ם ק פיר ש : *אל א א׳ כ סיר ש . א״ א והל א