Section 181

טישראל

46

מגיד משנ ה קנין . הלכו ת מכיר ה פ ת

מגיד משנ ת

ז העכו״ ם אי ן ל ו הורי ה שנאמ ר אי ש א ת אמ ץ . ססור ש בככורו ח (ד ף ׳"ג ) בסוגי א בצ י
הלוקמ עוב ר פרח ו ש ל עכו״ ס ; ועכו״ ם שהונ ה וכו׳ . יצ א ל ו ממא י דאמרי ׳

החם ואיח א בע״ ז פ ׳ השוכ ר (ד ף ע״א ) דכגסו ל מק ח ימזי ר העט״ ס וה״ ה לאונא ה ;

ח אל ו דברי ם שאי ן לה ם אונס ה וכו׳ . משנ ה פר ק הזה ב(ד ף נ״ז ) . וס״ ש אפיל ו שו ה אל ף
בדינר א ו שו ה דינ ר באל ף אי ן נה ם

הוא שהר י בשא ר מקומו ת יפ ו כ ח היהומי ם כפ ו שנהבא ר מי ק מ״ ו *אי ן יגר ע פח ן בכא ן :
יא נרא ה ל י שב״ ד שמכרו.קרק ע וכו׳ . בהשגו ת א״ א לפ י עני ן דברי ו הלוק ח אינ ו יכו ל לסזו ר
וט׳. וז״ ל הרמג״ ן ז״ ל באות ה משנ ה ה א דחנ ן שו ם היתומי ם שפחת ו שתו ת א ו
שהותירו פחו ס מכר ן בט ל ודא י בקרקעו ת הו א וא ס פחת ו הדי ן נות ן לחזו ר אכ ל א ם הותיר ו

ונססנה לופ ח למ ה חוז ר ל א יה א כ ח הדיו ט

מפרש ואומ ר ל ו כ ך וכ ך אנ י משתכ ר : ז העכו״ ם א ץ
לו הוניי ה שנאמ ר אי ש א ת אחי ו . ועכו״ ם שהונ ה א ת
ישראל מחזי ר הוניי ה בדיני ן שלנ ו . ל א יהי ה ז ה חמו ר
מישראל : ח אל ו דברי ם שאי ן לה ם הוניי ה . [ד ] הקרקעו ת
והעבדים והשטרו ת וההקדשות . אפיל ו מכ ר שו ה אל ף
בדינר א ו שו ה דינ ר באל ף אי ן בה ן הוגיי ה . שנאמ ר א ו
קנה מי ד עמית ך . דב ר הנקנ ה מי ד ליד . יצא ו הקרקעו ת
ויצאו עבדי ם שהוקש ו לקרקעו ת . ויצא ו שטרו ת שאי ן
גופן קנו י אל א לראי ה שבה ן . עמית ך ול א הקד ש :

ט במ ה דברי ם אמורי ם במוכ ר נכס י עצמ ו . אב ל השלי ח
שטעה בכ ל שהו א בי ן במטלטלי ן
בין בקרקעו ת [ה ] חוז ר . ונרא ה ל י
'*'שכן הדי ן באפוטרופו ס שטע ה
בכל שהוא . בי ן במטלטלי ן בי ן
בקרקעות חוז ר . ואינ ו דומ ה לב״ ד
מפני שהו א יחי ד : י בי ת די ן שמכר ו
נכסי יתומי ם וטע ו בי ן בקרקעו ת
בין במטלטלין . א ם טע ו בפחו ת
משתות הר י ז ו מחיל ה כהדיוט .

וכו׳'.'ל א ידעת י ז ה מטאראב ל נרא ה שסנר א טע ו בשתו ת בט ל המק ח וא ם רצ ו

שלא לבט ל הממכ ר ויחזיר ו ההוניי ה
מחזירין . ל א יהי ה כ ה הדיו ט חמו ר
ההן♦ י א נרא ה ל י שבי ת די ן שמכר ו קרק ע א ו עבדי ם ש ל יתומי ם שו ה מנ ה בטאתים . אי ן הלוק ח יכו ל לחזו רבהן . ל א
יהיה כ ח הדיו ט חמו ר מכ ה היתומים . וכ ן הדי ן באפוטרופו ס שמכ ר קרק ע ועבדי ם שאי ן הלוק ח יכו ל לחזו ר בהוניי ה כדי ן

ודהדיור׳ז

אונאה הו א כפ י מסקנ ת ההלכו ת ש ם לפ י שי ש
מן הגאוני ם ז״ ל מ י שהי ה אומ ר בקרקעו ת י ש
להם בסו ל מק ח כשמכ ר ע ל ח ד הרי ן אב ל כ ך
העלו בהלכו ת דבשו ם צ ד אי ן בה ם אונא ה
והביאו ראיו ח לז ה : שנאמ ר א ו קנ ה מי ד
עפיחך וכו' , מדר ש ז ה הו א בברייח א ש ם בהזה ב :
ט בד״ א במוכ ר נכס י עצמ ו אב ל השלי ח וכו ׳ .

בקדוש־ן פר ק האי ש מקז־ ש (ד ף
מ״ב:) אב ל שלי ח מצ י א״ ל לחכןנ י שזרחי ך ול א
לעווחי ובפר ק אלמנ ה ניזוני ס (ד ף ק׳ ) אמר ו
שליח כאלמנ ה ובכ ל שהו א מכר ה בט ל וכ ן פסק ו
בהלכות ורו ב המפרשי ם פירשו ה בשלי ח ב״ ד
כ״ש בשא ר שלוחי ן : ונרא ה ל י שכ ן הדי ן
באפוטרופסים וכו ׳ . לפ י מ ה שפירש ו דשלי ח
ב״ד הר י הו א כאלמנ ה אפוטרופו ס שמינוה ו ב״ ד
הרי הו א כשלוח ה ויהי ה ז ה פשו ט . אב ל אפי '
סת״ל דההו א שלי ח אינ ו כשלי ח ב״ ד סבר א הו א
שאין נ ח אפוטרופו ס יפ ה מנ ח השלי ח . וז ה
דפת הרמב״ ן ז״ ל בקדושי ן פר ק האי ש מקד ש :
י ב״ ד שמכר ו נכס י יתומי ם וכו ׳ . שנינ ו
בכתובות (ד ף צ״ט ) פר ק אלמנ ה
ניזוניח שו ם היתומי ם שפחת ו שחו ח ה ו שהותיר ו
שהות מכר ן בט ל וקי״ ל הכ י אע״ ג דרשנ״ ג
פליג על ה כב ר פס ק ר ב נחמ ן (ש ם ק׳ )
ומ״ש וא ם רצ ו של ה לבט ל

:חכמים וכ ן בהלכו ת

השגת דדאב״ ד

*שנן הדי ן נאפופרוסו ס וכו ׳ .
א׳א לס י עני ן דברי ו הלוק ח
אינו יכו ל לחזו ר ול א לשבו ע
האונאה . וכשהע״ ן יפ ה אי ן
הדבר כ ן שהר י מ ה ששנינ ו שו ם
הדיינין וכו ׳ העמיד ו אות ו
בגמרא בדברי ם שמכריזי ן
עליהם והכריז ו [כגו ן קרקעות ]
ואש׳ה הותיר ו ששו ת מכר ן בע ל
או יחזיר ו ההונא ה כס י דברי ו .
והטעם כ ל מ י שקונ ה בשומ ת
ג״ד ל א על ה בדעת ו שיתחנ ה
ויסיה ש ם שו ס טעו ת הילכ ן
אסילו בקרקעו ת ןסי ד אינ ש ;

■1י

ממור מנ ח ב״ ד . וג״ ל דשו ס ששנינ ו כא ן
שהורידוהו לבע ל חו ב בשומ א שב״ ד חחל ה יורדי ;
לשוס ומכריזי ם שמ א ימצא ו יוח ר משומ ן א ס
לא מצא ו אל א כד י שומ א מוכרי ן וא ם ל א מצא ו
אפילו שומ ן אי ן מוכרי ן בפחו ת אל א אומרי ן
לב״ח להפר ע ממנ ה בשומ ן והי ט שטר י
חליטאתה וכיו ן שב״ ח בשומת ן הו א יור ד א ס
פחתו ל ו הדי ן טת ן להחזי ר אב ל לוק ח מדע ת
עצנוו הר י הו א כשח ר הלוקחי ן בקרק ע שחי ן
להם אונא ה , כ ך נ״ ל וכ ן דע ס הרמב׳י ם ז״ ל
עכ״ל . נ ם הרשב״ א ז״ ל הבי א לשו ן ז ה בחדושי ו ,
ועוד כת ב וי ש מ י שאומ ר דהכ א טב א לה ו
ליחמי עבד י לה ו דזמני ן דמצטרי ך לה ו זוז י וליכ ח
דזבין מיני ה דומ ה לחות ה שהמר ו בנימי ן פ ׳
הנזקין ה א ריע א לה ו ליתמ י עכ״ ל . וזא ת
בעיני טענ ה חלוש ה של א נאמר ה טענ ה ז ו אל א
שלא ליפו ת כח ן משא ר הדיוטו ת כמבוא ר פ ׳
ט׳ והי ה דומ ה לז ה א ם אמר ו שאפיל ו נתאנ ו
הס בקרק ע אי ן ב״ ד מוזרי ן . אב ל לומ ר
שכשנתאנה לוק ח יחזו ר והור ע כ ה היתומי ם משא ר
הדיוטוח ל א נמצ א כז ה ודבר י המחב ר והרמב״ ן
ז״ל עיק ר ודי ן בע ל חו ב יתבא ר פי״ ב מהלכו ח
מלוה ולו ה : וכ ן הדי ן באפוטרופו ס שמכ ר וכו ׳ .
נראה שאפיל ו הר״ ח ז״ ל שחיל ק כשמכר ו נ״ ד
מודה באפוטרופו ס שאי ן מקו ם למענה ו כשמכ ר
אפוטרוסוס :

האחין

לחם

שהוא מפר ש כפירו ש ר״ ח אי ך ל א הזכי ר מכ ל ז ה כל ל . אל א שאפש ר לומ ר שרבינ ו
ז״ל מפר ש מא י דאמ ר בגמ ׳ שכר ו משל ם מהיכ א ק א יהי ב לי ה של א כפירו ש ר״ ח ז״ ל
וה״פ לדעת ו שאי ך קאמ ר שכב ר נס ן דמשמ ע שנח ן כב ר ולכ ך פרי ך מ י נת ן ל ו וחיר ן
כצדרויי כלומ ר הלוקחי ם שה ם מקצצי ם דמי ם ע ם החוכ ר ואומרי ם ל ו ל ך ולק ס ואנחנ ו
נקח ממ ך וניס ן ל ך שכ ר ארבע ה למא ה וכב ר שכר ו קצו ב עמה ם וז״ ש שכ ר עצמ ו אינ ו
נוטל מפנ י שז ה כפוע ל בטל :

ז העכו״ ם אי ן ל ו הוגיי ה שנאמ ר אי ש ח ח אחי ו וכו ׳ . בבכורו ת רי ש פ״ ב המרינ ן

^ ולמא י דאמ ר משיכ ה בעט״ ס קינ ה הגיח א א י סב ר ל ה כר ׳ יוחנ ן דאמ ר

דבר מור ה מעו ת קונו ת ומשיכ ה ל א חהנ י לעמיח ך בכס ף לעכו״ ס במשיכ ה ר,ל ח ח י
סבר כר״ ל דאמ ר משיכ ה מפורש ת מ ן ההור ה לעמיחן ■ במשיכ ה ולעכו״ ם במשיכ ה לעמיה ך
למה ל י וחירצ ו לעמית ך אה ה מחזי ר אונא ה וא י אה ה מחזי ר אונא ה לעכו״ ם והקש ו
לעכ״ס מא ל הונ ו אי ש א ת אחי ו נפק א וחירצ ו ח ד בעכו״ ם יח ד בהקד ש וצריכ א וכו ׳
ע״כ ובס ׳ הזה ב (ד ף נ״ו ) ע ל מחני ׳ דחל ו דברי ם שאי ן לה ם אונא ה העבדי ם וכו ׳
וההקדשות אמרינ ן בגמ ׳ הקדשו ת אמ ר קר א אחי ו אחי ו ול א הקד ש ע״ כ . נתבא ר מכא ן

דמה שאמר ו בסוגי א דבכויו ת ח ד בעכו״ ם ר״ ל לעמית ך למעוט י עכו״ ס וח ד בהקד ש

ר״ל אחי ו למעוש י הקד ש דהר י בה ך סוני א דהזה ב ממעכיי ס הקד ש מאחי ו . ועו ד
נתבאר מסוגי א דבכולו ת דכ ל ז ה הו א לר,מימ ר א י סב ר כר״ ל אב ל לר ׳ יוחנ ן דאיצטרי ו
עמיתך לומ ר לעמיה ך בכס ף ולעכו״ ס במשיכ ה ע״ כ צ״ ל לממעמינ ן עכו״ ס והקד ש מאחי ו
ודריש אחי ו ול א עט״ ם אחי ו ול א הקד ש דלדידי ה ל א ס״ ל צריטס א דגמר א דאמ ר

משנה

פי׳ג ח אל ו דמיי ם שאי ן לס ם אונא ס הקרקעו ת כי ׳ ,

משנה

לאמימר אל א מחוייה ו שד ם דאלס״ ה אל א דעס״ ס והקד ש מלוקי ם מהיכ א מסעטינ ן לדי ; י ה
הקדש ועכו״ ם ה א ליכ א אל א מ ד קר א דאחי ו מיות ר דעמית ך חיצטרי ך לומ ר לעמית ך
בכסף וכו ׳ אל א ודא י כדאמר ן וכ ל ז ה מוכר ח ופשו ט מ ן הסוגיו ת . והשת א דבר י ־בינ י
ז״ל מתמיהי ם דאי ך מיע ט למט ה בבב א האחר ת מעמיה ך הקדשו ת שכתו ב עמית ך ול ח
הקדשות דז ה ודא י א י אפש ר דאפי ׳ לאמימ ר ל א ממעטינ ן הקד ש אל א מאחי ו ועכו״ ם
מעמיסך כמ ו שהוכחת י מ ן הסוגי א והו א עש ה בהפ ך . ועו ד י ש לתמו ה דלפ י האמ ת כולה ו
הוה ל ן למעוט י מאחי ו עכו״ ס והקד ש דהכ י סמעטינ ן לי ה לר״ י דאמ ר דב ר הור ה מעי ה
קונות דלעמיח ך איצטרי ך כמ״ ש וא״ כ כיו ן דהו א ז״ ל פס ק ברי ש פר ק ג ׳ כר״ י דאמ ר
דבר חור ה מעו ת קונו ת הו ה לי ה למעוט י הקד ש ועכו״ ם מאחי ו , ובאמ ת שדברי ם אל ו

תמוהים וצ״ ע. •

ט ונ״ ל שכ ן הדי ן באפוטרופו ס שטע ה וכו ׳ • כה ב ה* ה ז״ ל אי ל אפי ׳ את״ ל דההו ח
שליח אינ ו כשלי ח ב״ ד סבר א הו א שאי ן כ ח אפוטרופו ס יפ ה מכ ח השלי ח .

ביאור דברי ו דאפי ׳ ממצ א לומ ר דמ״ ש שלי ח הר י הו א כאלמנ ה ר״ ל שלי ח בעלמ א אב ל
שליח ב״ ד הר י הו א כב״ ד י ש לחל ק בי ן שלי ח ב״ ד לאפוטרופו ס דשלי ח ב״ ד ב״ ד שולחי ן
לדבר ז ה בפרטו ת אב ל אפוטרופו ס מינוה ו ב״ ד ע ל כ ל עסק י היתומי ם בכללו ת ואי ן כה ו

יפה כ ל כ ך :

י ב״ ד שמכר ו נכס י יתומי ם וטע ו בי ן בקרקעו ת בי ן :מפלפלי ם וכו ' וא ם רצ ו פל א
לבשל הממכ ר ויחזיר ו האונא ה מחזירי ; . קש ה דכמ ן כת ב ויחזיר ו האונא ה משמ ע
דאפי׳ בקרקעו ת א ם הו ט ב״ ד צגייכי ם להחזי ר האונא ה א״ כ אי ך כח ב בסמו ך נ״ ל שב״ ד

שמכרו

למלך

. עיי ן ט״ ש הראנ״ ד מ״ ו סהצכו ם ערכי ן סלכ ס י״ ו :

חנכדים

מגדל עו ז

מישראל סר ק הזה ג : 'אל ו מרי ס שחי ן לכ ס הונא ה מ ד לראי ה שנה ן . ס״ ק דנזיקי ן(ד ף י״ ד ע״ג )
וכמציעא סר ק הזכ ה וסר ק ק״ א דערכי ן (ד ף ב׳ ) ונהלכוי . הר ג ז״ ל סר ק האי ש מקדש :
עמי״ך ול א הקד : בד׳ א כז ׳ ע ד חמו ר מה ן . ס׳ נ דנכורו ת וסר ק האי ש מקד ש : נ״ י שב׳ ד שמכר ו
רריע וכו ׳ וכ ן הדי ן נאשנזרופו ס כו ׳ ע ד כדי ן הדיו ט : כת ב הראכ״ ד ז׳ ל לס י מני ן דנרי ו
וט׳ • ואנ י'אומ ר דנ ר ז ה מ ן המחמיה ץ כ י מ ה שהצריכ ו מ ר ז ה היי ט דוק א בכו ס סיחומי ס שהצריכ ו
הכרזה כנוק ר וער נ כדאיח א נעיכי ן סירקי ן דשו ם היסומי ם ומייר י כשהי י היהזמי ן הייני ! כהוני ז
אשר א ו חו ב וצריכי ו נ׳ ד לשו ס מנכסיה ן לה ם לסורע ן וכדמוכח א כול ה סוגי א הה ם ונכ ל דוכת א

הגהות סיימוניו ת

גאונים שפסק ו בשמוא ל דהלכת א בוותי ה בדינ י : [ד ] וג ם בטו ל מק ח אי ן לה ן לקדץעו.- .
כדמוכח בעטו ר דאמרינ ן סר ק קמ א דב׳ ם שהקרקעו ת הו א דב ר השו ה כ ל כסף . וכ ן א״ ר
נהמן בם ׳ המקב ל זב ן במאת ן ושו ה טא ה אי ן אונא ה בקרקעו ת וכ ן פר ק האי ש מקד ש
פירש רב א דבקרקעו ת ל א יבט ל המק ח אפיל ו בית ר משתו ת טב ל אל ה י ש ללמו ד שאי ן
הלכה כרב י אמ י ו ר יוחנ ן שאמר ו בטיו ל מ ר, ח י ש לקרקעו ת ם' ה מ ן חאלפ ם . וכת ב עו ד
באלפסי דאע״ ג דבירושלמ י אמ ר משטי ה דרב י יוחנ ן דמחצ ה במחצ ה י ש לה ן ביטו ל סק ר
לא עדי ף מה א דבנטר א דיל ן דדחינ ן לי ה טקט י ר ב נחמ ן דהו א בתר א והלכת א בווחי ר
בדיני ומתנ י ראיו ת דלעי ל , עו ד הארי ך ולבסו ף כת ב הלכ ך הלכת א כדכתיבנ א ולי ת בר •
ספיקא ע״ ב וע׳ ש באלפס י ורשג״ ם הוסי ה קצ ת לאס ץ דברי ו ע' כ : [ה ] וכ ן ס״ ח משמ ו :

מכמה אנס י דמסרש י הח ס וכדאשיקנ א כיי : אד ם רוצ ם ליח י נשד ה ז י ע׳ מ לפרו ע נע ל חו נ א ח מונ ו
או ליח ן לאש ה כנתינת ה דאיכ א דניח א לי ה ננע ל חו ג ואיכ א דניח א לי ה כנתונ ה אש ה אנ ל מ״ ש

י׳״ !׳ ל שנרא ה נעיני ו הי א מכיר ה שנ׳ ד מוכרי ן לצור ך היתומי ם מו ן לפרנסת ן א ו למזונת ן א ו שא ר , , , ,