Section 174

חב . שדב ר ז ה מתנ ה הי א ואינ ה אסמכתא . כיצ ד

האומר לעדי ם הו ו על י עדי ם שאנ י חיי ב לפלונ י מנ ה . א ו

שכתב

א סוח״ מ סי ׳ נ ז סמ״ ג עשי ן סי ׳ ס ב : ב עומ״ מ ש ס :

הרשב״א ז״ ל אע״ פ שאי ן סמו ך אל א חשו ב
להפקיע ממו ן כגו ן מומח ה לרבי ם :

טו המחיי ב עצמ ו בממו ן לאח ר וט ׳ .

בכתובות [פר ק הנישא ] , (ד! *

ק״א:) כמ ו שיתבא ר : כיצ ד האומ ר לעדי ם
הוו על י עדי ם וכו ׳ . גרסינ ן בהנוש א בכתובו ת התמ ר האומ ר לחביר ו חיי ב אנ י ל ך מנ ה ר ׳
יוחנן אמ ר חיי ב ור״ ל אמ ר פטו ר והקש ו ה״ ד א י דחמ ר לי ה את ם עד י מא י טעמ ת דר״ ל
דקא פט ר וא י דל א אמ ר לה ו את ם עד י מא י טעמ ת דר ' יוחנ ן דק א מחיי ב ותיר ץ(לא ] לעול ם

דלא

*הרב ז׳ ל בח ב בפירו ש המשנ ה ס ׳ ג ט פשו ט דאי ן ב׳ ד חשו ב אל א כשיהי ו סמוכי ן :

. ׳ ־ ־ ״ י / 1 ן " * ז

מעצה ומורי ד דא י אמ ר מעכשי ו אפיל ו בל א ב״ ד
חשוכ קנ ה וא ס ל א אמ ר מעכשי ו אפיל ו בב״ ד משו ב
לא קנ ה וז ה שאמר ו כנדרי ם שאנ י הת ם דאמ ר
ליבטלן זכוותי ה כלומ ר שאנ י הכ א דאמ ר בב״ ד
לינטלן זכווהי ה דכיו ן דאמ ר הכ י בב״ ד ע״ י
שהכריחוהו לכ ך אלימ א מילת א ול א הו י אסמכת א ■
והיינו דאסי ק בח ר הכ י והלנת א אסמכת א קני א
והוא דקנ ו מיני ה בב״ ד חשו ב כלומ ר כעובד א
דההיא דאמפי ס זכווחי ה ולז ה נוטי ן דבר י ה״ ה
בס׳ ז ה דל ש הוזכ ר ב״ ד חשו ב אל א בדברי ם שב״ ד
מכרימין אות ו עליה ם אב ל בשא ר אסמכתו ת חי ן
ב״ד חשו ב מעל ה ומוריד . ואפש ר לפר ש בעני ן אס ר
דלדעת רבינ ו קניי ן בב״ ד חשו ב מהנ י לבט ל כ ל
מיני אסמכתו ת שבעול ם וה א דנק ט התפי ס
שערו א ו שובר ו ול א נק ט התפי ס הערבו ן
לישנא דגמר א נק ט דאמ ר שאנ י הכ א דאמ ר
ליכטלן זטותי ה ולישנ א דליבסל ן ל א שיי ך אל א
בשטרות ול א בערבו ן וכ ן משמ ע מליפנ א דזכווהי ה
ומעשה שהי ה כ ך הי ה אכ ל אי ן ה״ נ דבהחפס ה
הערבון מהנ י א ם קנ ו מיד ו בב״ ד חשו ב ולפ י
זה אפש ר לומ ר דהיינ ו דבגמר א בת ר דאמ ר
דשאני הכ א דאמ ר ליבטל ן זכוותי ה חמ ר
והילכחא אסמכת א קני א והו א דקנ ו בבי ת די ן

. , , , חשו ב והו ה סג י לי ה דבח ר מא י דשנ י שאנ י

הכא דחמ ר ליבטל ן זכווחי ה לימ א והכ י הלכת א אל א משו ס דא י הו ה אמ ר הכ י הו ה
משמע דדוק א בהחפס ת שט ר הו א דמהנ י קניי ן בי ת די ן משו ב אב ל ל א בדחפס ת ער-ו ן
מפ״ה אמ ר והלכת ח אסמכת א קני א וכו ׳ לכלו ל כ ל מינ י אסמכתו ת דמהנ י בה ו מי ץ
ב״ד חשו כ . וא״ ת כיו ן דאיכ א קניי ן ע ל כרמ ך במעכשי ו הו א דכ ל קניי ן כמעכשי ו
הוא כדמוכ ח בנדרי ם וכיו ן דאיכ א מעכשי ו ליכ א אסמכת א ובי ת די ן משו כ למ ה ל י .

לאמץ ה״ ״ לקנו ת אב ל הכ א לאוגב י קניי ה הי א אל א לסל ק אסמכת א בלחו ד והילכ ך טו ן^*דקט *מיד ן?ע״ ג דקג ו לאח ר זמ^גמרבדעתי ה ^מא^ש"היה7יית^ד^ 1 משו ר' '
וא נמ י יסבו ר כ מ ש ה ר ן דא ע צ דמ י שהקנ ה לחביר ו סת ם ל א כעינ ן דלימ א מעכשי ו מיה ו כ י אתנ י בא ם ל א באת י ל א משמ ע דליקנ י מעכשי ו א״ נ אע״ ג דכל״ר^ו ״

[־ל״ ״ ״ ל'.ל ■ ״לאל י \- ג,]:״*״״״, ' לל ' א?■ ״ י־ א יל א ״ י י״י!־ ' "־ ל ־״־■ " ל ' ־ ח ] מ :

איע״״־, נ־־ מ הק־״ ן ם־ ם מק ק נמ־־שי י י־־ל־ ו ל א נשר • ,״?,•'־ ד שיאשר , שם־־• , נהליא . א־ ־ ש ם,נ י כ ״ ש־־ ־ הלה״י־א י ־־ ' ?א־ ? ־י־י־יוא^ד- ש ״־-. 1 נ 5

מעכשיו הג ס כ י לדעת ו ז ה צרי ך לייש ב ההי א דנדרי ס : ' ^

יד וא ם עכבו^נהל^א^^מל^ . ^נרא ה דחול י ש ם כול ל בי ן לחול י גופ ו בי ן לחול י בנ ו וכטעמ א דכח ב הר״ ן ואפש ר דס״ ל לרבינ ו דדיק א חול י גופ ו שאינ ו יכו ל לב א והו א מולה .

״י י״י׳״ ג ־ ״ על י מי• ־ שא, • ס״ ־ למל,־ • ש־ ה י־י ׳ . • ה ־ל־ ד "דא־י- ק נ־י ק ש • ־" ס (ד ף קש־ש ) ,ל" •

יג אסמכת א שקנ ו מיד ו וכו ׳ . כת ב ה״ ה ז״ ל בתי ו לשונ ו וזה ו שב״ ד מכניסי ן עצמ ן
בדבר ז ה ול א יעש ו כ ן בשא ר ענייני ם ונו ׳ . ביאו ר דברי ו מפנ י שהו א
דבר שהדיי ן כופ ה מפנ י כ ן מכניסי ם עצמ ם בדב ר ז ה ואהנ ו ב״ ד חשו ב אב ל בשא ר
תנאים שבי ן אד ם לחביי ו ל א יעש ו כ ן ול א אהנ ו מעשייה ו אע״ פ שה ם ב״ ד חשו ב וז ו
היא כוונ ת הרמב״ ן ז״ ל באומר ו דבפא ר דברי ם שאינ ן מטכסיס י הדי ן אי ן ב״ ד חשוי ב מעל ה
ומוריד כלומ ר דדוק א בעגי ן ז ה שהו א בעני ן די ן שצרי ך הדיי ן לכו ף כא ן בעינ ן ב״ ד חשו ב
ואהני אב ל א י לא ו הכ י ל א :

טו המחיי ב עצמ ו בממו ן לאח ר וכו׳ . רי ש סר ק הנוש א (ד ף ק״א ) מחלוק ת ר ׳ יוחנ ן
ור״ל נהאומ ר חיי ב אנ י ל ך מנ ה בשט ר דר ׳ יוחנ ן סב ר חיי ב ור״ ל סב ר
סטור . ופיר ש רבי ט ז״ ל שהזכי ר ל ו מל ח שט ר וכ ן נרא ה לשו ן אמ ר ומינ ה דא ם כת ב ל ו
בשטר הרינ י חיי ב ל ך מנ ה דקנ ה ואמר ו ש ם ע ל ז ה כתנא י ער ב היוצ א לאח ר חיתו ם
שטרות פי ׳ תח ת העדי ם כת ב פלונ י ער ב גוב ה מנכסי ם בנ י חורי ן ז ו הי א סנר ח ר ׳
ישמעאל וב ן ננ ס סכ ר אינ ו נוב ה ל א מנכסי ם בנ י חורי ן ול א ממשועבדי ם ואמר ו ש ם לימ א
דר״י דאמ ר כר ׳ ישמעא ל דאמ ר גונ ה מנכסי ם בנ י חורי ן ואיה ו נמ י סב ר דכשכח ב ל ו
בשטר חיי ב אנ י ל ך מנ ה דאהג י ור״ ל דחמ ר דפטו ר את י כב ן ננ ס דאמ ר אינ ו גוב ה ל א
מנכסים בנ י חורי ן ול א ממשועבדי ם ותירצ ו אליב א דב ן ננ ס דאמ ר בער ב דפטו ר כ״ ש
כאן דהפת א ער ב בשעבוד א דאוריית א פטו ר הכ א ל א כ״ ש וא״ כ ודא י דאת ־ דל א כר״ י
אבל א י אח י ר״ י הו א כר ׳ ישמעא ל דאמ ר חיי ב ור״ ל אמ ר אפיל ו כר ׳ ישמעא ל ל א אתי א
דע״כ ל א קאמ ר ר ׳ ישמעא ל הת ם אל א דשיי ך בי ה שעבוד א דאוריית א אב ל הכ א ל א , ז ו
סיא סוני ס הגמר א . וא״ כ יצ א ל ט מכא ן דמאח ר דפסקינ ן דכשכות ב בשט ר חיי ב אנ י ל ך

1 חיי ב

לחם משנ ה

מנה דהו א חייבכר״ י כ״ ש בער ב שכות ב אח ר תיחו ם שטרו ת ואנ י ער ב דהו א חיי ב דיו א
שעבודא דאוריית א וז ו הי א סבר ת הראנ״ ד ז״ ל הביא ה הטו ר בספ ר ח״ מ סימ ן הכ״ ט
בריש הל ׳ ער ב וז״ ל הער ב היוצ א אח ר חיתו ם שטרי ת פירו ש לאח ר שחתמ ו העדי ם בש־י ר
כו כת ב הראב״ ד ז״ ל שהו א משתעב ד בל א תנא י לנבו ח מבנ י חורי ן דהו ה לי ה כמ ו חיי ר

אני ל ך מנ ה בשט ר שהו א משתעב ד ל ו ע״ כ . אכ ל רבינ ו ז״ ל נרא ה דס״ ל דער ב היוצ א

לאחר חיתו ם שטרו ת ל א קנ י כמ ו שביא ר דעת ו ה״ ה ז״ ל ברי ש פכ״ ו מהל ׳ מלו ה'ולו ה

שכתב ש ם מחו ך לשו ן ז ה נרא ה שדע ת רבי ט הו א הער ב היוצ א לאח ר חיתו ם שטרו ת בע י

קנין כו׳ . ובאמ ת שז ה דב ר פימ ה דכיו ן דנא ן פס ק כר״ י דכשכת ב ל ו חיי ב אנ י ל ך מנ ה
בשטר ! חיי ב כ ש בער ב היוצ א לאח ר חיתו ם שמרו ח דהו א חיי ב דהו א שעבוד א דאוריית א
דק ו הו א כמ ו שאמרנ ו בגמר א . ועו ד י ש לתמו ה בלשו ן רבי ט ז״ ל שכת ב כא ן שהר י חיי ב
עצמו כמ ו שישתעב ד הער ב ושעבו ד ער ב כב ר הוכחנ ו דל א מהנ י בל א הני ן והלו ה מז ה
ועוד י ש לתמו ה בדעת ו ז״ ל דאמא י ל א מהנ י באת ם עד י בל א קני ו כ י היכ י דמהנ י רכ א
בחיוב את ם עד י ואדרב ה כ״ ש הו א בער ב דהו א שעבוד א דאוריית א . מיה ו ז ה רא'ימ י

שהוקשה בעינ י הר״ ן ז״ ל לדע ת רבינ ו ז״ ל בר״ פ הנוש א וכת ב וז״ ל ובער ב היינ ו טעמ א

דלא מהנ י בי ה את ם עד י לפ י שהו א דומ ה לאסמכת א ז ה נ״ ל ע״ כ . ובתימ ן ז ה נוכ ל לתר ז

ג״כ שא ר הקושיו ת ונאמ ר דכיו ן דער ב דמ י לאסמכת א דהו א חומ ר א ם ל א יפר ע ל ר אנ י

אסרעך דהר י הו א כמ י שהבטי ח ל ו ע ל פרעו ן חביר ו ול א דמ י לחיו ב שחיי ב עצמ ו בשט ־

דלא שיי ך כא ן אסמכת א מפנ י כ ן מעלינ ן לי ה דרנ א אחרינ א בער ב ולומ ר דבהני ו מהנ י
אע׳ג עקגי ן י ש אסמכת א לדע ת רבינ ו ז״ ל מ״ מ חי ן ער ב אסמכת א גמור ה אל א דמ י
לאסמכתא ומפנ י כ ך בקני ן סג י וזה ו שדמ ה רני ט ז״ ל ר < דחיי ב עצמ ו בשט ר בל א ר,נ ץ

לשעבוד י

מגדל עו ז

אסמכתא שקנ ו מיד ו עלי ה מ ד והו א שיהי ה ננ׳ ד חשו ב . עיק ר זא ח ההלכ ה 1 ' ד ׳ גדרי ם ורנ י
הסנרוח כמ׳ ש אמנ ם הגאו ן ור״ ח ז׳ ל כ ן הור ו : המחיי ב עצמ י כממו ן וכו ' מ ד וכ ו מד י
הגאונים . ככתונו ת ר׳ ס הנוש א (ד ף ק׳א; ) וש׳ר , דקידושי ן(ד ף ע׳ ) ;

הגהות טייטוניו ת

!ז] פת ב רש״ י דמיינ ו הדזשו כ שבעי ר אל י השופ ט אש ר יהי ה בימי ם הה ם אבל י טור י רבינ ו
שיחיה כת ב דמטע ם הורא ת בעל י די ן כתבינ ן חכ י מיד י דהו י אמתנ ה ז ו כתבו ח
בשוקא והתמו ה בבר א דכתבינ ן אע' 6 של א אמ ר לכתו ב כ ך כיו ן שצו ח לכתו ב שט׳ ח
ה״ל כאיל ו אט ר אחר י שטופ ס שטרו ת כ ך הו א ה׳ נ אע׳ ס של א הי ה כב׳ ד חשו ב ה׳ל •

כאילו חור ה שחקנ ח ל ו בכ׳ ר חשו ב כיו ן שאמ י לכתו ב שט ר אב ל א ם ל א אמ ר לכתו ב שט ר וכו ׳ כתשוב ה ד יע׳ ש ובתשוב ה כ׳ ח ובהלכו ת זכיי ה פ׳ ה 1 !ח ! הכ י פסי ם "דדי "
הלבתא דאססבה א קני א והו א יל א אני ס והו א יקנ ו מיני ה בב״ ד חשו ב וכ ן נמצ א בתשוב ת ר ב "ימ ח גאו ן וכ ן משמ ע כפר׳ ש ^פרר , איו " נש ך רע׳׳ י קני י אסמכת א ה נ א י "

•יי״ י■־־ • ־•׳״ ׳ •י ק י ק ••י ״ י״נ■ ״ ־•י ז ״ ״ 1 ייי׳ • י• ״ ־־״ י י״ י י־ 1 י■ • ־־־ ״ ־?.־,י ׳ נ״ל־ ; ,־■ ־ ־יי•״. ״ .״״י,•־ ״ י ״■ " ־?ך. ; י

אגל

מגיד סשנ ח

40

נסף טשנ ה קנץ . ^כו ת מכיר ה פי״ א

ואהדרה ופש ק עמ ה לזו ן בת ו וח ם איח א דקג״ ן
מהני בדב ר שאינ ו קצו ב למ ה ל י לאוקומ ה
נגרשה לוקמ ה בילד ה והתנ ה עמ ה לזונ ה וקנ ו
מידו אל א ודא י ■משמ ע דקניי ן ל א מהנ י של א
בשעת קידושי ן מפנ י שהו א 7 ב ר שאינ ו קצו ב :
חייב עצמ ו בדב ר שאינ ו קצו ב ונו׳ . הר״ ן
גת׳-י ׳ יוחסי ן כת ב שהר ב כת ב בתשוב ה
שלא כדע ת רבינ ו מדאמרינ ן הת ה דבנכסי ם
שיפלו ל ו לאח ר מכא ן אד ם יכו ל לימן • במתנ ה
לר״מ דאמ ר אד ם מקנ ה דב ר של א ב א לעול ם
ואע״ג דאינ ו יוד ע כמ ה יפו ל ל ו ומדר״ מ נשמ ע
לרבנן בדב ר של א ב א לעול ם וחיו ב די ר שאינ ו
קצוב וכת ב שעו ד הבי א ראיו ת אמרות . ומראי ה ז ו
שנתב אי ן השג ה לרניג ו שסב ר אפש ר ל ו להודו ת
שחייב ל ו אל ף אלפ י דינר י זה ב ולשעב ד ל ו
ממלמלי אג ב מקרקע י שקנ ה ושעתי ד לקנו ס
ואין לומ ר שמ א בשע ת מיתת ו יהי ו ל ו נכשי ס
יותר

שכתב ל ו בשט ר הרינ י חיי ב ל ך מנ ה אע״ פ שאי ן ש ם
עדים . א ו שאמ ר לו ! בפנ י עדי ם חרינ י חיי ב ל ך מנ ה
בשטר. אע״ פ של א אמ ר את ם עד י . הואי ל ואמ ר בשט ר
הרי ז ה כמ י שאמ ר הו ו על י עדי ם וחיי ב לשל ם . אע״ פ
ששניהם מודי ם והעדי ם יודעי ם של א הי ה ל ו אצל ו כלו ם .
שהרי חיי ב עצמ ו . כמ ו שישתעב ד הער ב . וכז ה הור ו
רוב הגאוני ם • ט ז חיי ב עצמ ו השג ת הראב״ ד
*בדבר שאינ ו קצו ב . כנ ת שאמ ר •נדנ י שאינ ו וכו׳.6׳אינומי ו
הריני ח״כלזו ן [״]אות ך א ו לבסו ת
חמש שני ם . אע״ פ שקנ ו מיד ו ל א לרי ש לקי ש וסייע ו לרב י יוחנ ן
נשתעבד. שז ו כט י טיזני ' ייי א
ואין כא ן לב ר ידו ע ומצו י שנתג ו אופ ס נכ ו וכשהעיי ן יפ ס פנ ל
כמתנה דרואסדעכ׳ל :

היה ל ו לומ ר ואח״ככפ ר שזה ו עיק ר המחלוק ת
אלא פשו ש הו א שבב א להתחיי ב בל א הלוא ה הוא .
והקשו א י דאס ר לה ו את ם עד י מא י פעס א
דר״ל פירו ש פשיש א לה ו לבעל י הגמר א דכ י היכ י
דאתם עדי ם מהנ י בהודא ה ה״ ג מהנ י נב א
להתחייב . ש ד הקש ו ה י דל א אמ ר לה ו את ם
עדי גנא י סעמ א דר ׳ יוחנ ן זסמיי ב דז ה לא ו
כלום כיו ן דל א אמ ר את ם עד י ובהודא ה נמ י
יכול לומ ר משס ה ה י ה י ב ך ותירצ ו הבי ע כנ ק
דאמר חג י חיי ב ל ך בשס ר בב א להתחיי ב הו א
כדאמרן ואומ ר בפנ י עדי ם הרינ י חיי ב לז ה
בשסר מנ ה וכיו ן שהזכי ר מל ח שס ר הר י ז ה
כסי שב א להתחיי ב ואמ ר אה ה עד י וז ה לדע ת
ר׳ יוחנ ן . וממיל א דא ם כת ב ל ו בשס ר הרינ י
מייב ל ך מנ ה ואע״ פ שאי ן ש ם עדי ם בשט ר
ה״ז קנ ה וכ ל שר ן הו א וזה ו שכת ב המחב ר א ו
שכתב ל ו שס ר וכו ׳ ומ״ ס אי ן ז ה אל א במסר ו
לו בעדי ם וכמ״ ד עד י מסיר ה קוני ם . א״ נ
כגון שהי ה השט ר בכת ב יד י המתחיי ב ונתנ ו נינ ו