Section 173

מכר ל ו סת ם ואמ ר ל ו הלוק ח מדעת י כשיהי ו ל ך מעו ת הביא ם ל י וכו ׳ . כת ב הטו ר ע״ ז ואינ י מבי ן דברי ו כיו ן שמחשי ב אות ו תנא י וצרי ך הלוק ח לקיימ ו א״ כ היא ך יאכ ל(הלוקח )
פירוח אל א ודא י אי ן כא ן תנא י כל ל עכ״ ל . ובאמ ת שדברי ו תמוהי ם והתימ ה מה״ ה של א ביאר ם ובפ״ י מהלכו ת מלו ה כת ב ה״ ה י ש מ ׳ שפיר ש דוק א כשאס ר הלוק ח אח ר
שנגמר המכ ר וא ס אמ ר קוד ם לכ ן אסו ר לפ י שע ל דר ך כ ן י״ ל שנגמ ר המכ ר וי ש מ י שפיר ש אפיל ו בי ן ההחל ה לגמ ר כגו ן שנת ן מעו ת במקו ם שכוחבי ן שט ר והטע ם שכיו ן שהמוכ ר

היה מתרצ ה למכו ר בל א תנא י וג ס כשאמ ר ל ו לוק ח ל א חיז ק הדב ר לומ ר שיגמ ר המכ ר ע״ ס התנא י ה״ ז מות ר וכז ה העל ה הרשב״ א עכ״ ל . ובכ ל ז ה ל א על ה חירו ן למ ה שהקש ה

הטור . ונ״ ל ברבינ ו מפר ש שמוע ה ז ו של א כדבר י רש״ י והרא״ ש אל א דס״ ד דר ב אש י דרב א דאמ ר סיפ א דא״ ל מדעת ו הי ק א ס אמ ר ל ו לכשיהי ו ל ך מעו ת אחזיר ם ל ך מדעת י
ולא שתתבענ י בדי ן מות ר כלומ ר דאי ן תנא י ז ה כלו ם ולפיכ ך מות ר הלוק ח לאכו ל פירו ת ה א א ם חמ ר לכשיהי ו ל ך מעו ת אחזיר ם ל ך ול א אמ ר מדעת י תנא ו קיי ס [ומש״ ה אקש י

לאמימר דכיו ן דגהא י עובז א ל א אמ ר מדעת י תנא ו קיים ] לדע ת רב א ואהד ר לי ה דהכ י קאמ ר רב א א ם אח ר שנגמ ר המק ח אמ ר הלוק ח כשיהי ו ל ך מעו ת אחזיר ם ל ך אע״ פ שקנ ו

מידו שתנא ו קיי ס אפי ׳ הכ י מות ר הלוק ח לאכו ל פירו ת משו ס דכב ר נגמ ר המק ח ולעני ן אכי' ת הפירו ת הו י כאיל ו א״ ל אחזיר ם ל ך מדעת י ול א שתחבענ י בדי ן וכ י היכ י דהה ס מות ר
הכא נמ י מות ר דכיו ן שכנ ר נגמ ר המק ח הו י כאיל ו חוז ר ומוכר ו ל ו אב ל בההי א עובד ח כיו ן דל ח התנ ה מוכ ר קוד ם שימכו ר אל א לוק ח הו א שהתנ ה אח ר גמ ר המק ח ול א קנ ו מיד ו
פטומי מיל י בעלמ א הו א . ומ״ ש וא״ נ הלוק ח מדעת ו אורח א דמלת א נק ט שאח ר גמ ר המכ ר אי ן דר ך המוכ ר להתנו ת כ ך שכב ר נסתלק ו ידי ו מהקרק ע ודר ך הלוק ח להתנו ת כ ן
להראיח טו ב לבי ו למוכ ר שאינ ו רוצ ה להחזי ק בנכסי ו אל א כשיכי א ל ו מעותי ו יחזירנ ו ל ו ובהגהו ת אשר״ י מצאת י שפיר ש פירו ש ז ה בש ם ר״ ח ונכו ן הו א לומ ר שרבינ ו מפר ש כ ן
ואע׳׳פ של א ה כי ר שקנ ו מיד ו ממיל א מ:מ ע דכיו ן שאח ר גמ ר המכ ר התנ ה היא ך יהי ה התנא י קיי ס א ס ל א כשקנ ו מיד ו וכ ן משמ ע מסו ף לשונ ו שכת ב שהר י מדעת ו חיי ב עצמ ו
גחנאי ז ה וא ם ל א קנ ו מיד ו מהיכ א מית י לי ה חיוב . ומ״ ש שהר י מדעת ו חיי ב עצמ ו היינ ו לומ ר שכי! ! של א הי ה המכ ר בתנא י אל א אמר י שנגמ ר המכ ר הו א שהחנ ה כ ן ואיל ו ל א
רצה להתנו ת כ ן המכ ר הי ה קיי ם עכ״ ס אל א מדעת ו הו א שחיי ב עצמ ו בתנא י ז ה הו ה כאיל ו הי ה של ו מעול ם והתנ ה ע ם ז ה בקניי ן למכר ו ל ו כשיבי א מעו ת דחנא ו קיי ם

ומותר לאכו ל פירו ח ע ד שיני א הל ה הדמי ם ;

אסמכתא

משנה למל ך

דצרין משפט י התנאי ם אפיל ו בטמו ן מ״ מ תנא י בדב ר אח ד ומטש ה בדנ י אח ר 6״ צ וכב ר נח ן טע ם
לזה ה״ ה בהל ׳ אישו ת יע׳ ש ולז ה כח ג שאע׳ פ שתנא י ז ה הו א ע׳ מ שתתננ ו לפלונ י א ו סמכרנ ו ל ו והו י
ס;אי ומעש ה בדב ר אח ד התנא י קיי ס וז ה נרא ה נכו ן בכונ ת רבינ ו . וי ש מ י שרצ ה לומ ר דב א לאשמועינ ן
דאס התנ ה ע׳ מ שתתננ ו לפלונ י א ו המכר ט ל ו ומכר ו לאח ר אע״ ם שלקח ו אח״ כ ממנ ו וחז ר וקיי ס תנא ו
קפידא הו י של א הסנ ה אל א במ ה שביד ו ל א שיקנ ה החל ה לאח ר ואפש ר של א ירצ ה למוכר ו ל ו ואע׳ ם
שמכרו וקיי ס תנא ו קסיד א הו י . ואי ן ז ה נכו ן חד א דלפ י ז ה א ו של א מכר ו ונתנ ו בזמ ן שקב ע ל ו
כדי נסב ה , ועיי ן מ׳ ש התוס ׳ בפר ק מ י שאחז ו גב י ה׳ ז גיט ך והניי ר של י ד נרא ה סוה ר מ ה שכתנת י
דלא מיקר י תנא י נדכ ר אח ר אל א כסות ר תנא ו אל א שדפ ס רבינ ו ז׳ ל ל א הו י הכ י ודו ק . (א׳ ה עיי ן
גחשונת מהר׳ א ששו ן סי ׳ קי׳ ח ולקמ ן בפ״ ג מהל ׳ זכיי ה ומתנ ה הלכ ה ו׳ ) ;

יא מכ ר קרק ע לחביר ו כו ׳ . די ן ז ה מבוא ר בס ׳ איזה ו נש ך . וכת ב סר כ ל׳ ר סימ ן קמ״ ט וז׳ ל
אן אמנ ם לפ י האמ ת מכיר ה ז ו הי א בטל ס שי ש ב ה איסו ר רבי ש דכיו ן דמכ ר ע ל תנא י
שכשיחן ל ו המעו ת שחיי ב ל ו תתבט ל המכיר ה א״ כ נמצ א ששכירו ת הכתי ם שאכ ל נשור ת רני ת הו א
וכבר כת ב הרשב״ א ד ראוב ן שמכ ר קרק ע לשמעו ן יכת ב בשט ר המכיר ה שכ ל זמ ן שיפר ע ל ו אות ו מנ ה
שחייב להחזי ר ל ו שט ר המכיר ה דהמכ ר אינ ו מכ ר וההו א שטי א חספ א בעלמ א ונאמ ן לומ ר פרעת י
כו׳ יע׳ ש . ודי ן ז ה שכת ב הר ב בש ם הישב׳ א אינ ו מוסנ ס שהר י בעה׳ ת רי ש שע ר מ׳ ז כת ב בפירו ש
בה:יא דפרדס א דאינ ו נאמ ן לומ ר פרעת י וכ ן דע ת הריב׳ ש ר׳ ם שפ׳ ב ו6׳ כ סשיט א דגנדו ן
הרשדא נמ י ס׳ ל דאינ ו נאמ ן לומ ר פרעת י . ועו ד דא ף להישנ׳ א דס״ ל דנאמ ן לומ ר פרעת י היינ ו
דאין ל ו די ן שט ר כל ל והו׳ ל כמלו ה ע׳ ס אנ ל הנ א מ ה של א הי ה נאמ ן לומ ר סיעת י אינ ו אל א
משום הנאמנו ת וא״ כ אפיל ו הרשב׳ א ז׳ ל יוד ה נז ה דאינ ו נאמ ן לומ ר פרעת י דה א לא ו מדי ן שט ר
אתינן על ה ודו ק . (א׳ ה עיי ן לטי ל ס״ י מהלכו ת אל ו הלכ ה א׳ ) :

חייג

וכן

לחם משנ ה

הייוכר א ו הלוק ח כשהחנ ה . ע״ כ מלשו ן ז ה טכת ב המכ ר קיי ם ויחזו ר כשהחנ ה
משמע דהמכ ר הו א מכ ר גמו ר אל א שצרי ך לקיי ם חנא ו ונ״ מ שא ס מ ח של א
יפדנו עו ד ודא י דהו י של ו מפו ם דהו א החנ ה עמ ו שא ס הו א בעצמ ו יפדנ ו יהננ ו ל ו
אבל יורשי ו ל א . וקש ה שהר י בהלכו ת מלו ה ולו ה פ״ ו כח ג רבינ ו ז״ ל המוכ ר בי ת א ו שד ה
ואמר המוכ ר ללוק ח לכשיהי ו ל י מעו ת תחזו ר ל י קרקע י ל ח קנ ה וכ ל הפירו ח שאכ ל רבי ת
קצוצה הר י כחו ב ש ם שאי ן ש ם קגי ן כל ל וא ס מ ת יחזי ר ליורשי ו . ואפש ר דהח ם משו ס
דאיירי בקרק ע שעוש ה פירו ח והמכיר ה נמס ה באישו ר דאי ן כא ן קני ה כל ל אבלהכ א אייר י
במטלטלין שאי ן כא ן סירו ת ומפנ י כ ן המכ ר קיי ס ויחזי ר כשהחנ ה וזה ו שדקד ק רבינ ו
ז״ל במ״ ש אמר י כ ן מכ ר קרק ע וכו ׳ משמ ע שדי ן הקוד ם ל א אייר י בקרק ע ומ״ ש רבינ ו
מכר קרק ע וכו ׳ הר י הפירו ס ש ל מוכ ר ר״ ל ואי ן המכ ר קיי ס כל ל כיו ן שהמכיר ה
נעשה באיסו ר : הר י המכ ר קיי ס ויחזי ר כשהחנ ה וכו ' . עיי ן בנ״ י סימ ן ר״ ז שחיר ן
קושיית הטו ר שהקש ה ע ל רנינ ו ז״ ל וכ ן היר ן מהר״ י ן ׳ ל ב בפסקי ו השניי ם שאל ה

ע״ד ;ד ף צ׳ ) • •

יב מעש ה באש ה ששלח ה כו ׳ . נפ י איזה ו נש ך אמרינ ן ההי א איחח א דאמר ה לי ה
לההוא גבר א זי ל זבי ן ל י ארע א מר^־יב י אז ל זב ן ל ה א״ ל א י הו ו ל י זוז י
מהדרא ל ה ניהל י א״ ל א ח ונוול א אח י אמ ר רב ה ב ר ר ב הונ א כ ל א ח ונוול א אמ י סמכ ה
דעהיה ול א גמ ר ומקנ ה ע״ כ . כלומ ר כיו ן שהו א אמ ר ל ו א ת ונוול א אמ י סמ ך דעת ו ע ל
דברי השלי ח וחש ב שהו א חנא י גמו ר ומפנ י כ ן צ א גמ ר והקנ ה לגמר י דסבו ר הו א דכ ל
זמן שיהי ה ביד ו מעו ת יחזירנ ו ל ו וכ ן פיר ש הר ב נמוק י יוס ף בש ם הרשב״ א ורבינ ו ז״ ל
נראה שגור ס בהפ ך וגירסח ו ז״ ל הי א כ ל א ח וטול א אמ י ל א סמכ ה דעחי ה ול א גמ ר

וגומרה ומפנ י כ ר כת ב ע״ פ נירמח ו שהר י ל א סמכ ה דעת ו ש ל קרו ב ז ה ע ל דבר י השלי ח מפנ י של א השיב ו חשוב ה ברור ה . ובאמ ת שגירסת ו דב ר חמו ה דאדרב ה איפכ א מסחבר א
שמפני של א סמכ ה דעת ו ע ל דבר י השלי ח משמ ע דאע״ ס כ ן שיד ע דל א יחזיר ו ל ו גמ ר והקנ ה . ונרא ה דרבי ט ז״ ל מפר ש דמ ה שהו א גינ ה דעה ו ואמ ר דאינ ו מוכר ה ע״ מ דכשיהי ו
לי י מעו ת החזי ר ל ו פלו נ ח קרובת ו קרק ע ז ו ואמר ו א ם יהי ו ל י מעו ת וכו ׳ אינ ו לשו ן שאל ה כמ ו שאנ ו מפרשי ם לפ י גירסחנ ו אל א לשו ן תנא י הו א וא ס הו א הי ה שות ק ודא י
דודר תנא י גמו ר א ו לפרו ח גילו י דע ת דהר י גיל ה דעת ו דע״ מ ק מכ ר אב ל מפנ י שהו א אמ ר א ח ונוול א אח י דמסמ ע דאינ ו מוד ה ל ו התנא י מפנ י כ ן י ש לדו ן דל א סכ ר
4 ^ סנא י דהר י שמ ע דבר י השלי ח שאמ ר ל ו בדברי ו של א ימזירנ ה ל ו אל א א ס תרצ ה האש ה לכ ך אמ ר שאי ן תשונ ה השלי ם ברור ה לבט ל סנא ו דכיו ן של א השיב ו חשוב ה ברור ה

לא סמנ ה דעת ו ע ל דברי ו . ז ה נרא ה בדבר י רגי ט ז״ ל ונט ן ג , >

' אסמכת א

הנהות מייטוניו ת

רלא גיל ה דעת ו כשע ת המכ ר אב ל גיל ה דעת ו בשע ה המכ ר אע״ ם שא א החנ ה חוו ר
תום׳ ע׳ ב : ׳ • [טו ר ח' מ ש ם ומסיי ם ואינ י מבי ן דכרי ו כיו ן שמחש ב אוח ו תנא י וזורי ך
הלוקח לקיימ ו א׳ כ היא ך יאכ ל הסירו ת אל א ודאי ׳ אי ן כא ן תנא י כל ל . ועיי ן כי״ ר סימ ן קע׳ד ] 1 [ו ] א ת ונוול א אח י ן

מגדל עו ז

!סן מנוכ ר א ו כלוק ח נו ׳ ט ד וכ ן כ ל כיוצ א כז ה

הכל ס ׳ איזה ו נפ ן(ד ף ס״ו ) :

מגיד טשנ ה

ע אסמכת א שקנ ו מיד ו פלי ה בב״ ד חשו ב ונו׳ . די ן ז ה פשו ט הו א ומבוא ר גצמר א נפ ׳ ד ׳
נדרים(ד ף כ״ז:)ומ״ מ קצ ח מ ן המפרשי ם חמה ו ואמר ו למ ה לנ ו ב״דחשו ב

קנץ. הלכו ת מכיר ה פי״ א נס ף

משגח

כ 39

יג אסמכת א שקנ ו מיד ו ונו ׳ כיצ ד הר י שהתפי ס שמר ו א ו שובר ו וכו׳ . נרא ה שרבינ ו מפר ש
היסיק ל י דכ ל קניי ן הו א במעכשי ו וכדמוכ ח פ׳יהשיהפי ן בנדרי ם (ד ף מ״חסיויאי " ל א אי מ ול א הוזכ ר 3״ ד חש, , דנפשי ה קניי ן מעכשי ו סצ י

^אי? א^ ו ״ ך ״ י - י ׳ •י־״־־אי־׳־אאי־ י יי־ ־ א י ״־ ״ יל א - ״־• ־ ־ ?

וא״נ אמ ר שכ ל קניי ן הי א במעכשי ו כב ר
נתבאר למעל ה שאי ן די ן אסמכת א במעכשי ו
וא"כ למ ה ל י ג״ ד משו ב . והעול ה לה ם הו א
שלא הצריכ ו ב״ ד חשו ב אל א במתפי ס זכיותי ו
וכגון ז ה אינ ו מקנ ה אות ן מדעת ו אל א שה ם
קובעים ל ו זמ ן וכד י לכפות ו דל א לשתמי ט קוני ן
מידו ובעינ ן ב״ ד חשו ב דהו י כעי ן הפקע ת
ממון וזה ו שב״ ד מכניסי ן עצמ ן בז ה ול א יעפ ו
כן בשא ר ענייני ם . ומ״ מ אפיל ו ל א תהי ה
הקושיא קושי א ונאמ ר דקניי ן הו י בל א מעכשי ו
וכ״נ בדע ת המחב ר כמ ו שיתבא ר מדברי ו דדי ן
אסמכתא שיי ך אפיל ו בקניי ן ע ם כ ל ז ה
ודאי כ ך מוסכ ם מ ן הגאו ן וכ ן בהלכו ת שאי ן
הדין אל א במתפי ם זכיותי ו בלחו ד וז ה לשונ ו

קרוב שהי א תחזי ר ל ך ואע ה מקפד ת ע ל ז ו . וב א מעש ה
לפני חכמי ם ואמר ו הר י ז ה השלי ח ל א קנ ה בלו ם שהר י
לא םמכ ה דעת ו ש ל קרו ב ז ה ע ל דבר י השלי ח מפנ י
שלא השיב ו תשוב ה ברור ה ונמצ א של א נט ר ול א
הקנה . וכ ן כ ל כיוצ א בזי ׳ • י ג ^*אסמכת א שקנ ו מיד ו
עליה בבי ת די ן חשו ב הר י ז ה קנ ה [׳ ] . והו א שיתפו ס
זכיותיו בבי ת די ן . ורוו א של א יהי ה [ח ] אנו ס : י ד כיצ ד
הרי שהתפי ס שטר ו א ו שובר ו בבי ת די ן . וקנ ו מיד ו
שאם ל א ב א ביו ם פלונ י ינת ן שט ר ז ה לבע ל דינ ו
,ך,,,:••— • ״. - והני ע הי ״ ול א ב א הר י אל ו נותני ם . וא ם עבכ ו נה ר א ו
חלא במתפי ס זמותי ה בלחו ד ומסתכר א 3ןן,ן, ק ח ל מלב א ל א תנ ו וכ ן כ ל כיוצ א בז ה * והו א שיהי ה
ע״כ ש ם פר ק ג ט פשו ט . וז ה דע ת הרשנ״ א בבי ת די ן חשו ב • ט ן ־^המחיי ב עצמ ו בממו ן לאח ר בל א
ז״לדבשאר דברי ם שלי ן מניכסיש י הלי ן *אי ן תנא י כלל . א ח ע ל פ י של א הי ה חיי ב ל ו כלו ם הר י ז ה