Section 171

ג כיצ ד המוכ ר בי ת לחביר ו בו ׳ . מ״ ש ה׳ ה סיו ע לדבר י רבינ ו בהחזיק ו מעת ה דל א גר ע מאומ ר
מעכשיו נרא ה דלית א וג ט אש ה יוכי ח שהנות ן ג ט לאש ה כת ג רנינ ו בהדי א דא ם נתנ ו
לה בתנא י דא ס אי ן הג ט ח ל אל א נשע ה שיתקיי ם התנא י א ו המקי ש ט ל תנא י דא ם וא ם א״ ל מעכשי ו
אם סת ט ל י מאתי ם זו ז חל ו הג ט והקדושי ן למפר ע אע׳ ש שנת ן הג ט מי ד ביד ה והחזיק ה מעת ה כמ ו
שביאר ז ס רנינ ו ס׳ ו מהלכו ת אישו ת וצ׳ ע ;

מני

מגדל עו ז

לםיכך הנות ן עיגו ן להגיר ו ובו ׳ וא ם חז ר נ ו המוכ ר ע ד ואסמכת א לל ) קנ ס 1

3(1

נטף טש " קנין . הלכו ת מכייר - פי״ א

מניד משנ ה

נו סנסו ל ערטנ ך נתקיימ ו התנאי ם דנר י ר ' יוס י ר ׳ יוס י לסעסי ה דאמ ר אסמכת א קר^ *
יהוד: אמ ר די ו שיקנ ה כנג ד ערנינ ו ע״ כ ש ס (ד ף ע״ו: ) ובהשוכ ר א ס הי)ומני ן ^
ובהלכות . והו א ז״ ל מפר ש דע״ כ ל א נמל ק ר ׳ יהוד ה אל א כ:ומ ר אכסו ל ל ך ערכונ ך אג ל

במחול ל ך ד״ ה קנ ה . ולשו ן די ו שיקנ ה ^

כשהמוכר מוז ר ב ו בדוק א . ובהש.ו ח א א הי 1
בזה כו׳.והר״ א ז״ ל מפרש ה כדב־ י

♦ואס הז ר נ ו המוכ ר וכו ׳ . א״ א
אין הכ ל מודי ם בז ה שהר י
הצריכו הגאו ן שיה א מנט ל זכוס ו
שהיא מחיל ה ושל א יה א אנו ס
והוא דקנ ו מיני ה בב׳ ד השו ב
אכל א ס יאמ ר ל ו המוכ ר המטו ת
שנחת ל י ל א יצא ו מתח ת יד י
ואסה א ס שרצ ה ק ה א ש מקח ן
6י הני ח אות ו לטול ם הדי ן עמ ו
ובענין ז ה יכו ל להיו ת מ׳ ש
טכ׳ל :

ועל השד ה וא״ ל א ם ל א נחת י ל ך מכא ן פ ד יו ם אלונ י אי ן ל י ביד ך כלו ם והל ה כות ב ל ן
חס אחזו ר ב י אכפו ל ל ך ערבונ ך הגי ע זמ ן ול א נת ן יתקיי ם התנא י דבר י ר יוס י ר
יהודה אומ ר היא ך זוכ ה ז ה בדב ר שאינ ו של ו אל א נוח ן ל ו ערבו ן שלו , ומדקהמ ר הגי ע זמ ן
ולא גח ן משמ ע ודח י דאלוק ח קא י פגס ן ערנו ן ואמ ר ר״ י היא ך ז ה זוכ ה בדב ר שאינ ו של ו
כלומר המוכ ר אל א מח ן ל ו מוכ ר ללוקנ ז ערנו ן
פלו אלמ א אפיל ו במחיצ ה איכ א אסמכת א ,
וגרסינן ח ו בהושפח א המלו ה א ת חביר ו ע ל
המשכון א ס ס״ ל א ס ל א נתחי ו ל ך מכא ן ע ד יו ם
פלוני אי ן ל י ביד ך כלו ם הגי ע זמ ן ול א נת ן
הגיעו משכו ן בי ן ר ע בי ן יפ ה 1ש״ מ מדל א פלי ג
בה ר ׳ יהוד ה דאע״ ג דכהא י גוונ א במקרקע י
הוי אסמכת א אל א כ י א״ ל מעכשי ו בממלסל י
לית בה ו משו ם אסמכת א עכ״ ל . והרשב״ א
בתשובה כת ב בתוספת א אחר ת לשחו ר דבר י רנינ ו
וזה לשונ ו בהדי א סני ק בתוספת א דמליע א משכ ן
לו בי ת משכ ן ל ו שד ה וא״ ל א ם ל א נחתי ו ל ך
מכאן ע ד יו ס פלונ י אי ן ל י ביד ך כלו ם הגי ע
הזמן' ול א נת ן יתקיי ם התנא י דבר י ר ׳ יוס י
ר׳ יהוד ה אומ ר היא ך ז ה זוכ ה בדב ר שאינ ו
כלו אל א ינתחנ ו מוד ה [ר ׳ יהודה ] בשני ם שהי ו
מעוררים ע ל הבי ת וע ל השד ה ואמ ר אמ ד
מהם א ם ל א באת י מכא ן ע ד יו ם סלונ י אי ן ל י
בידך כלו ס הני ע הזמ ן ול א ב א באמ ת שא־ב ד
חח זכות ו מדקחנ י אי ן ל י ביד ך כלו ם וכ ן נמ י
מדקאמר ר ׳ יהוד ה ינתחנ ו ע ל כרמ ך כשהי ה
נתון ביד ו משמ ע ואפ״ ה לר ׳ יהוד ה דאי ת לי ה
אש־יכחא ל א קנ ה עכ״ ל . ואנ י א מ ר בתוספת א
זו י ש ליישב ה לדע ת רבי ט דאי ן ל י ביד ך כלו ם
ה״ק א ם ל א נחת י ל ך מכא ן וע ד יו ם פלו ט
אז תוכ ל להחזי ק בשד ה א ו בבי ת ול א אוכ ל
להוציאו מיד ך ויהי ה כאיל ו אי ן ל י ביד ך כלו ם
יתקיים התנא י דר ׳ יוס י סב ר דאסמכת א ^ ... ....... . י- י א״ י י־״ד . אי ! ל י ייד ר כלו ם כלומ ר הר י זכומ י מסתל ק ומסו ר ל ך

ור׳ יהוד ה פלי ג ו זמ ר אסמכת א ל א קני א וכיו ן שנ ן א&י׳ ו ?אשמרמא^יי א ^ו ל ימי ר פליי'ואמ ר ל א קט א ול א יל ך להחזי ק נ ו אל א ינחמנ י כלומ ר

אה-יס ה:י א מלא ה ל־״יי ! ״ ''יי.'']' ׳'',.?״,״ א ? , א־ה א ",ח . ,־ א דל א י.־ ■ נס-פ . "ו ־

•אפוס כקרק ע נ;״ • ני ד כד י לההי ״ ^ 2 ,!?!!ג א 2? א 4] 1 , 11 ,* ? '." י מי ס מאר ס י1ש:י, א " נדבר ■ היא;* א יטב ר דלי ס אלכא ז

יי י - -ר ה רודנ י הורי ו וא״ כ שיי ר למימ י יה ; בעד י מסיר ה כד י לגבו ת מבנ י חורי ן וסיפ א דחוספה א ^ י ^ רי־ - או- ה ז ה !!דיי ר שא־־ ו כל ו

אכפול ל ך ערבונך . א ם חז ר ב ו הלוק ח קנ ה ז ה ד,ערבו ן

שהרי הו א תח ת יד ו . *וא ם חז ר ב ו ר,שג ת הראב׳י ד

המוכר אי ן מחייבי ן אות ו לכפו ל

הערבון שז ו אסמכת א הי א ואסמכת א

לא קנ ה : ה [ג ] וכ ן מ י שפר ע מקצ ת

חובו והשלי ש א ת השט ר ואמ ר ל ו

אם ל א נתת י ל ך ע ד יו ם פלונ י ת ן

לו שטר ו והגי ע זמ ן ול א נת ן לו . ל א

'תן השלי ש א ת השט ר שז ו אסמכת א

היא : ן וכ ן כ ל תנאי ן שמתני ן בנ י

אדם ביניה ן . אע״ פ שה ן בעדי ם ובשט ר . א ם יהי ה כ ך

או א ם תעש ה כ ך את ן ל ך מנ ה א ו אקנ ה ל ך בי ת ז ה .

ואם ל א יהי ה א ו ל א תעש ה ל א אקנ ה ל ך ול א את ן ל ך .

אע״פ שעש ה א ו שהי ה הדב ר ל א קנ ה . שכ ל האומ ר

אם יהי ה א ם ל א יהי ה ל א גמ ר והקנ ה . שהר י דעת ו

עדיין סומכ ת שמ א יהי ה א ו שמ א ל א יהי ה : ץ "^כ ל

האומר קנ ה מעכשי ו אי ן כא ן [ד ] אסמכת א בל ל יק^י ׳ •

שאילו ל א גמ ר להקנות ו ל א הקנד. ו מעכשיו . ניצ י א ב

בית ז ה מעכשי ו ומנ ו מיי י ע ל " י׳י ' ^י ׳

י כיוצ א

א סוח״ מ סי ׳ ר ו נש ס רגינ ו :

הכלמודיס . -

יתר הרהרשי ס דאפיל ו במחו ל ל ך פליג י , ו מ ש
הר״א אב ל א ם יאמ ר ל ו המוכ ר הו א כשאמ ר
כן בשע ת נתינ ה :

ה ור ן מ י שפר ע מקצ ת חוב ו וכו ׳ . ז ו משנ ה
ס׳ ג ט פשו ט (ד ף קס״ח ) וקי״ ל כר״ י
דאמר הכי ן ו־ל א כרב י יוש י כדאיפסיק א הלכת א
בגמרא והטע ם לס י שלו א ח'. ה הדב ר גמזר ת
השטר ואינ ה בי ד המלו ה א ל ז בי ד השלי ש . ואפש ר
לדעת המחב ר שא ם השט ר בי ד המלו ה ואמ ר
לן א ם ל א פרעת־ ך הנשא ר מ כ י ן וע ד ינ ס
פלוני גנ ה כולו ׳ ומ ה בנתח ־ ממו ל ל ך ה״ ז גוב ה
כיון שהשט ר והמעו ת ניד ו וזה ו ששנאו ה במשלי ש
דיקא •

ל וכ ן כ ל ההנאי ן וכו ' . ז ה מאמ ר כול ל וג־מ ד
י מלסוני א דאיזה ו נש ך (ד ף ס״ז: )
ממימרא דרב א דאמ ר כ ל דא י ל א קג י :

ז כ ל האומ ר קנ ה מעכשי ו וט ׳ . ז ה מבוא ר
0ס נאות ה שהבאת י למעל ה נדאמ ר
ליה מעכשי ו :

מי

יוי ביד ו וכי ן גזי ס צל א גזי ם דבכונה ו הו י י " י ' 1׳"־ 1 '.-;."■,•"", י יייי י רחום ׳ דייעמ א דמשל ס לפ י בד.ינ ה סכמכת א ודינ ר

"י ״ ! £5 מגוצ ע מ ? 2.''5 ■ 5ני. 5 ו !

ן כ ל האומ ר קנ ה מעכשי ו אי ן כא ן אסמכת א כל ל וק ט וכו ׳ קנ ה כי ח ז ה מעכשיו . וקנ ה

משנה למל ך

ך שכ ל האומ ר יהי ה ^״ י י'י'י . "י י '** !

האומר כו ' כת כ הטו ר כו ' . ודכר י מהריק^ א סתומי ם הרנ ה נ מ ש לחל ק צי ן קנ כ(ג ח

ק5נ

כלום הו א ומאמ ר
דקי״ל

לחם משנ ה

ד־ריו שהרמב״ ם נח ג שכשאמ ר ל ו ערבונ י מיזי ׳ י״ן ׳

מפני שט א ביד ו ורי׳ ^ "'י י ^^'."לר,?י'רייגנ ' ■ ה רע ג

סמא פ־-ג ־ ״ ■ ״־־־״ א י־י ר ״י) ״ <ני־ = ״1־' א.1 ' .? : ז

ין5ג שמ ח ממינ ה הו י ססקכתל ׳ ' י • . יזחח ת י־ י

אפשר להיו ת הדי ן שכת ב כלומ ר שיקנ ה ה״ייי י יי'״יי " ^ ^^ש ר "דלד^'מ מ לנקט^ו א ממל ק דטק י דהמוכ^ י'אמ^׳ל ו כ ן בשע ח המטר ה ממ י אג (

חי1י׳ ״יייי ו י י ״י ״ י' ״ ״י י ^פ י שפר ע מקנ ח סוב ו לשו ן ה״ ה ז״ ל מוטע ה ,עיי ן בב״ י סימ ן י״ ז :

אם יאמ ר לוק ח המעו ח שנחת י ל ך ל א יצא ו מחת ת יד ך אל א חק ח המק ח מהנ י • ה וכ ן ״ שפר ע ״קי ״ ■ י א ו

׳ הגהו ת מייטוניו ת

טנ^ד ^12נ ה קנין . הלמ ת מכיר ה עי׳ א כק ו טשני ר ז 3

ח ^ שממ י י*יר1וכ1 ׳ צד י ליל ך למקו ם פלמ י א ו ספנ י המס ר וכו׳ . די ן ההליכ ה מפור ש
פ׳ האי ש מקד ש (דףמ״ס: ) בפובל א דההו א גבר א [דזב ן לנכסיה] , ודב ר המס ר
גכסובות פ ׳ אלמנ ה ניזונ ס (ד ף צ״ז ) בההו א בצורח א : לפיכ ך א ם יר ד וכו ׳ . א ו נמנ ע
הדרך. זה ו דאתיילי ד אונס א באורמאדפר ק האי ש מקדש : א ו של א נסתיי ע ל ו לעלות . ז ה
נלמד ש ם מההו א דקדושי ן(ד ף נ׳ ) ול א איתד ר
ודוקא כשהמונפי ם אימ : ממס ת רצונ ו אב ל ל א
היה ש ם מונ ע אל א שהו א אינ ו רוצ ה למשו ח קנ ה
הלה שאי ן ז ה כדי ן חנא י גמו ר כמ י שאמ ר שד י
מכורה ל ך א ם אעל ה לאר ן ישרא ל א ו אל ך
למקום סטנ י שא ם אינ ו רוצ ה לעלו ת א ו ליל ך
שהמכר בט ל דהכ א דוק א בשי ש מונ ע ולז ה
נתכוון המחב ר :

ט אב ל המוכ ר סת ם וכו ׳ אעי פ שמראי ן
הדברים . ש ם ס ׳ האי ש מקד ש (ד ף
מ״ס) וממא ר בהלכו ת ס ׳ אלמנ ה ניזונ ת בכתובו ת
(דף צ״ז ) וביאר ו המפרשי ם ז״ ל שאע״ פ שקוד ם
מכירה אמ ר שהו א רוצ ה למכו ר ע ל דע ה
לעשות כ ך וכ ך כי! ! דבבע ח מכיר ה ל א אמ ר
אינו מוז ר וז ה דע ת המרב ר ז״ ל שכת ב למעל ה
בשעת מניר ה וכת ב הרשבי א ז״ ל דכ ל הינ א
דאין המכ ר קיי ם אי ן לוק ח אוכ ל פירו ח ע ד
שינמר המכ ר של א יוכ ל למזו ר ב ו פוכ ר והו ה
ליה כאות ה שנתבאר ה למס ה פכ ר ל ו קרק ע
והחנה המוכ ר וכו ׳ וא ף כא ן כתמ ו כפירוש ו
אלא שכא ן משלשי ן א ח הפירו ס כיו ן שי ש זמ ן
ידוע לדברי ו ;

י מ י שהקנ ה למביר ו והחנ ה וכו ׳ . ז ה פשו ס

דנל תנא י שבממו ן תנא ו קיי ם ונלמ ד מהסוגי א שאמר ו פ ׳ המגר ש (ד ף פ״ד ) הי ז
גיסיך ע״ פ שתנשא י לפלונ י הר י ז ו ל א חנפ א ל ו ואמרינ ן מ״ ט גזיר ה שמ א יאמר ו נשיה ן
גוחנין במתנ ה(ז ה לזה ) וגב י דינ י ממונו ת ליכ א למיס ש לה ך גזר ה וכיוצ א בז ה בהשומס ץ
בנדרים(ד ף מ״ס ) . וכמ ה מקומו ת כיוצ א בז ה :

וכן

דקי״ל שכ ל הדברי ם נקנ ץ בקניי ן סוד ר ופמ״ ש יבינ ו בפ״ ה מהלכו ת אל ו אפיל ו ל א אמ ר
מעכשיו קנ ה לדע ת רבינ ו שכת ב כפר ק ז ה המקנ ה בי ן קרק ע בי ן מטלמלי ן והתנ ה וכו ׳
בד״א שקנ ה בדר ך אמ ד מהדרכי ם שקור ס בה ם ול א הזכי ר ש ם מעכשי ו וא״ כ קש ה למ ה הצרי ך
שיאמר מעכשי ו כד י של א יהי ה אסמכת א ואי ן לומ ר דקניי ן סוד ר גרו ע משא ר קנייני ן ומש״ ה

בעינן דלימ א מעכשי ו(דה א ליתא ) דבשלמ א הזק ה

כיוצא בזה • ח מ י שמכ ר חציר ו א ו שדהו . ופ'ר ש
בשעת המכיר ה שהו א מוכ ר כד י ליל ך למקו ם פלונ י א ו
מפני המט ר שנמנ ע כד י לקנו ת חטי ם בדמ י חציר ו הר י
זח כמוכ ר ע ל תנא י . לפיכ ך א ם יר ד חטט ר אח ר שמכר .
או בא ו חטי ן והוזל ו . א ו נמנ ע הדר ך ליל ך לאות ה
הארץ . א ו של א נסתיי ע ל ו להעלו ת א ו לקנו ת חטי ם .
הרי ז ה מחזי ר אות ן הדמי ם ותחזו ר ל ו קרק ע . שהר י
פירש שאינ ו מוכ ר אל א לעשו ת דב ר [ה ] פלונ י והר י ל א
נעשה. וכ ן כ ל כיוצ א בה ן • ט אב ל המוכ ר סת ם אע״ פ
שהיה בלב ו שמפנ י כ ך וכ ך הו א מוכר . ואע״ פ שמרא י
הדברים שאינ ו מוכ ר אל א לעשו ת כ ך וכ ך ול א נעש ה
אינו חוז ר . שהר י ל א פיר ש ודברי ם שבל ב אינ ן דברי ם :
י מ י שהקנ ה לחביר ו והתנ ה עלי ו ע ל מנ ת שתת ן מק ח
זה א ו תמכרנ ו לפלונ י . א ם נתנ ו א ו מכר ו לאות ו פלונ י
קנה . וא ם ל א קיי ם התנא י ומכר ו לאח ר . א ו של א מכר י

ולא

עדיפא מיני ה מפנ י שהי א בגופ ה ש ל קרק ע אב ל
כסף ושס ר ג ם ה ם אינ ם בגופ ה ש ל קרק ע
כסו קניי ן ועו ד שרבינ ו כת ב בד״ א שקנ ה
בדרך אח ד מהדרכי ם שקוני ם בה ם וקניי ן סוד ר
בכלל דרכי ם שקוני ן בה ם הו א . ואפש ר לומ ר
דכשלא אמ ר מעכשי ו ל א קנ ה אא״ כ החזי ק
אבל ע״ י כס ף ושט ר כיו ן שאינ ו מעש ה בגו ף
הקרקע ל א קנ ה וה״ ה לקניי ן סוד ר . ומ״ ש
רבינובד״א בשקנ ה בדר ך אח ד מהדרכי ם שקוני ם
בהם אי ן כוונת ו לומ ר שקנ ה בא י ז ה מהדרכי ם
אלא דוק א שקנ ה בדר ך מיוח ד מהדרכי ם
שקונה בה ם דהיינ ו מ:ק ה ותד ע שאח״ כ כת ב
כיצד המוכ ר בית ו וכו ׳ והחזי ק ז ה בבי ת ה״ ז
קנה . ועו ד כת ב אע״ פ שהחזי ק בבי ת אח ר
שקיים התנא י ל א קנ ה ומדנק ט לישנ א דהמז־ ק
ולא נק ס לישג א דוקנ ה דפת ח בי ה משמ ע
דבקניין חזק ה דוק א עסי ק כדפרישי ת . ועו ד