Section 170

ד לפיכ ך הנות ן ערבי ן וכו ׳ . בריית א פר ק הזהב (ד ף מ״ה: ) ז ה לשונ ה הנות ן טרבון לחביר ו וא״ ל א ס אנ י חוז ר ב י (הרי ) ערבוני ממו ל ל ך והל ה אומ ר ל ו א ס אנ י חוז ר בי
שהרי סמ ך קניית ו לעשו ת כ ך וכ ך וכ ל אסמכת א אע ה קונה שהר י ל א גמ ר בלב ו להקנות ו : ג [כ ] כיצ ד המוכ ר בית לחביר ו א ו נתנ ו ל ו במתנ ה ע ל מנ ת שיל ך עמ ו לירושלים ביו ם פלונ י . והחזי ק ז ה בבי ת הר י ז ה קנ ה כשילך עמ ו לירושלי ם באות ו היו ם . וא ם עב ר אות ו היו ם ולא הל ך ל א קנ ה . אב ל א ם התנ ה ואמ ר ל ו א ם תל ך עמי לירושלי ם ביו ם פלונ י א ו א ם תבי א ל י דב ר פלוני . אתן ל ך בי ת ז ה . א ו אמכרנ ו ל ך בכ ך וכ ך . והל ך עמ ו באותו היו ם א ו שהבי א ל ו . אע״ פ שהחזי ק בבי ת אח ר שקיים התנא י ל א קנ ה שז ו הי א אסמכת א . וכ ן כ ל כיוצ א בזה * ד י׳לפיכ ך הנות ן ערבו ן לחביר ו ואמ ר ל ו א ם אנ י חוזר ב י ערבונ י מחו ל לך . והל ה אומ ר וא ם אנ י חוז ר ב י
א סמ׳ ג עשי ן סי ׳ פ ב עוס׳ מ פי ׳ ח : אכפו ל
דמימססןזכווחיה והת ק מ י שפר ע מקצ ת חוב ו והשלי ש שטר ו וכו ׳ שאנ י הכ א דאמ ר ליבסל ן זכווחיה , ומפר ש הו א ז״ ל שאנ י הכ א שהו א מוה ל כ ל כ ח וזכו ת שי ש ל ו באות ם שטרו ת דכיון דמהיל ה הי א לי ח ב ה אסמכת א דמי ד זוכ ה ב ה חביר ו ומינ ה משמ ע שהמוס ר בי ד חבירו וא״ ל א ם ל א אעש ה כ ך זכ ה במ ה שביד ך קנ ה דליכ א אסמכת א אל א באומ ר
אתן א ו אשל ם וכ ן כת ב הר״ ן ש ם שזה ו טע ם
רבינו . ולפ י ז ה כ י אמרינ ן בק ר הכ י והלכת א אסנוכתא קני א והו א דקנ ו מיני ה בב״ ד חשו ב לאו אהיכ א דאמ ר ליבטל ן זכ׳־והי ה קא י דבההי א לא צרי ך ב״ ד ול א קניי ן אל א היכ א דאמ ר אתן הו א דאסי ק דבע י קניי ן בבי ת די ן חשו ב ואע״פ שרבינ ו כת ב כיצ ד המוכ ר בי ק לחביר ו וכו׳ ע״ מ שיל ך עמ ו לירושלי ם וכו ׳ לא ו דוק א דא״ל פ״ מ דא״ כ ל א הי ה צרי ך להחזי ק בבי ת דכל האומ ר ע ל מנ ת כא־מ ר מעכשי ו דמ י ובמעכשיו סוב ר רבינ ו דאע״ ג דל א החזי ק קנ ה אלא אשגיר ש ליש ן הו א ולא ו דוק א . ודע ת רבינו דה א דאוק י בנמ ׳ מתני ׳ בהלוה ו ע ל שדהו בשל א החזי ק ב ה הו א ומש״ ה אוקמו ה בדא״ל מעכשי ו אי ן ה״ נ דהו״ מ לאוקומ ה כשהחזי ק בקרקע אל א דעדי ף לי ה לאוקומ ה כי ן שהחזי ק בה בי ן של א החזי ק ב ה . ואפש ר דס״ ל דההי א מתני׳ כשהחזיק ו ב ו הו א ואפ״ ה אצרכו ה דלימ א מעכשיו דשאנ י הת ם של א מסר ו ביד ו בתור ת
קנין אל א למשכו ן שא ס ל א יסרענ ו ע ד נ ׳ שני ם תהי ה של ו ומש״ ה בעינ ן דלימ א קנ י מעכשי ו כד י שתב א ליד ו בתור ת קניי ן וכשהחזיק ו ב ו בתור ת קניי ן אל א שהתנ ה עמ ו שא ם
יעשה כ ך ע ד יו ם פלונ י שימזירנ ה ל ו קניי ן גמו ר הו א אל א שהתנ ה עמ ו כשיהי ו ל י מעו ת תחזיר ה ל י דמנ ר ק־י ס דאע״ ג דל א א״ ל מעכשי ו הו י כאיל ו אמר ו . וקרו ב לז ה כת ב
ה״ה נפר ק ז ה אכ ל מ ש הר״ ן בפ ׳ איזה ו נש ך דאיכ א למימ ר דלרכינ ו קרק ע שאנ י דבחזק ח בעלי ה עומד ת נ״ ל שא י אפש ר ליישב ו לדע ת רנינ ו שהר י רבינ ו בי ן בקרק ע בי ן במסלטלי ן
מיירי כמבוא ר בדברי ו ברי ש סר ק ז ה :
ד וט״ ש רבינ ו לפיכ ך הנות ן ערבו ן לחכיר ו וכו ׳ . בריית א פ ׳ הזה ב (ד ף מ״ח: ) ובס ' האומני ן (ד ף ע״ז: ) הנות ן ערבו ן לחביר ו וא״ ל א ס אנ י חוז ר ב י מחו ל ל ך והל ה אומ ר ל ו אם אנ י חוז ר כ י אכפו ל ל ך ערכונ ך נתקיימ ו התנאי ם דבר י ר ׳ יוס י ר ׳ יוס י לטעמי ה דאמ ר אסמכת א קני א ר ׳ יהוד ה אומ ר די ו שיקנ ה כנג ד ערבונו . וסוב ר רבינ ו דע״ כ לא פ״י ג ר ׳ יהוד ה אל א באומ ר אכפו ל ל ך ערכונ ך אב ל במחו ל ל ך דבר י הכ ל קנ ה ולשו ן די ו שיקנ ה הכ י משמ ע דל א כלי ג אל א של א יכפו ל ל ו ערכונ ו ודל א כרש״ י שפיר ש די ו
שיקנה כננ ד ערבונ ו ל א ז ה יכפו ל ול א ז ה ימחול • וכק ב הר״ ן בפ ׳ הזה ב דאיכ א למיד ק ע ל דבר י רבינ ו מדחנ ן בס ' איזה ו נש ך (ד ף ס״ה; ) הלוה ו ע ל שדה ו וא״ ל א ם אי ן הת ה נות ן
לי מכא ן ע ד של ש שני ם הר י הי א של י הר י הי א של ו ואוקימנ א ל ה בדא״ ל מעכשי ו ה א לא״ ה ל א אלמ א אע״ פ שהקרק ע בי ד המלו ה אסמכת א הי א . ולא ו קושי א הי א דממא י דמלו ה אוכל פירו ח דילמ א [לוה ] אוכ ל פירו ח ועו ד דקרק ע שיזנ י דבחזק ח בעלי ה עומד ת אל א א י קשי א ה א קשי א דתנ ן בס ׳ ג ט פשו ט (ד ף קס״ח ) מ י שפר ע מקצ ת חוב ו והשלי ש א ת
שטרו ואמ ר ל ו א ם ל א נתח י ל ך מכא ן ע ד יו ם פלונ י ח ן ל ו שטר ו הני ע זמ ן ול א נת ן ר ׳ יוס י אומ ר ימ ן ר ׳ יהוד ה אומ ר ל א ית ן והת ם ודא י ליכ א לפרוש י ת ן ל ו שטר ו שאג י
רוצה להתחיי ב בדמ י כ ל השט ר אע״ פ שפרעת י מקצת ו דא״ כ מ ה יח ן דקאמ ר רב י יוס י והיא ך הו א גוב ה בשט ר ז ה והר י נמח ל השעבו ד מקצת ו [אל א ודאי. ! הכ י קאמ ר ל א יה ו מעו ת
א״א מהנ ה וישא ר שעבו ד החו ב כמ ו שהי ה מתחל ה נפלי ג ר ׳ יהוד ה ואמ ר ל א יח ן אלמ א במחיל ה נמ י שייב א אסמכת א וה״ ג משמ ע בתוספה א דתני א הנות ן ערבו ן לחביר ו ע ל הבי ת
, וע ל
לחם משנ ה
ג כיצ ד המוכ ר בי ח ורו ׳ . דע ת רבינ ו ז״ ל דאי ן אסמכת א בדב ר שביד ו כמ״ ש כא ן וכן בדי ן הערבו ן למט ה ודע ת שא ר המפרשי ם דאפי ׳ במ ה שי ש ביד ו י ש אסמכתא כמ ו שחלק ו עלי ו בי ן כא ן בי ן בערבו ן והביא ו ראי ה א ל דבריה ם מה ך מתני ׳ דהלוהו ע ל שדה ו דס ׳ איזה ו נש ך דאוקסו ה בגמ ׳ במעכשי ו ה א לא ו הכ י ל א קנ ה והלוה ו על שדה ו העמיד ו בשע ת הלוא ה ולוק ח אוכ ל פירו ה ע" כ כוונ ת ה״ ה ז״ ל בקצר ה , וביאו ר דבריו במ״ ש ולוק ח אוכ ל פירו ח לומ ר דא י חמר ת כ ן אינ ו מוחז ק כל ל דאי ן חזק ה אל א באכילת הפירו ח וכ״ ח אי ן לוק ח אוכ ל פירו ת ה א אפש ר דיפר ע ל ו בזמנ ו י״ ל דאפש ר דאם יפר ע ל ו ינכ ה ל ו מחוב ו הפירו ת . וה״ ה ז״ ל דח ה ראי ה ז ו וכת ב בסו ף דברי ו אבל בהלוה ו ע ל שדה ו בע ל השד ה ל א החזיק ו בדב ר א ס ל א יתקיי ם מ ה שאמ ר וכו י
משנה
זו ה׳ ה פ׳ מ סהל ׳ גירושי ן הלכ ה י״ א יע״ ש , ונרא ה די ש ללמו ד מש ם לממונו ח כגו ן אנוח ן מחנ ה לבנ ו ואין ל ו יור ש אח ר ע׳ מ של א יעש ה איז ה דב ר דאשש ר דדמ י לג ט . ונשק א מינ ה לב׳ ח ש ל נית ן שהי ה אחר המחנ ה דא י אמר ה דנתבטל ה המהנ ה אה י ב׳ ח וערי ף . ומ׳ מ נרא ה דהכ א לכ׳ ע כ ל שעב ר ע ל תנאו נתבטל ה המתנ ה ודו ק : הנ ה האומ ר ה׳ ז גיע ך א ם ל א באת י ונאנ ש ול א ב א קי׳ ל דמ ן הדי ן היה ראו י לומ ר דשמי ה מתי א ונתבט ל הג ט אל א דחז׳ ל אמר ו דאי ן אונ ס נגיטי ן ומש׳ ה כ ל של א קייס התנא י א ף שהי ה אנו ס בקיו ם התנא י הו ה ג ט . א ך בשא ר דברי ם כגו ן האומ ר הרינ י מתחיי ב ליתן ל ך מנ ה א ם ל א באת י למקו ם סלונ י לזמ ן פלונ י ונאנ ס ול א ב א נתבט ל החיו ב כיו ן שהי ה אנו ס בקיוס התנא י . וכ ן א ם התנ ה ואמ ר ה׳ ז גיט ן א ם באת י ואנשוה ו והביאוה ו בע׳ ב בגיטי ן הו י ג ט משוס דאי ן אונ ס בגיטי ן א ך בממונו ת נרא ה דל א ח ל החיו ב כיו ן שהי ה הנו ם בקיו ם התנא י . והנ ה בל הצדדי ם האל ו שכתב ט הו א שנתקיי ם התנא י וח ל המעש ה אל א שקיו ם הסנא י הי ה באונ ס א ך באומר ה׳ ז גיט ן א ש ל א באת י ואנסוה ו והביאוה ו דנמצ א דנתבט ל הג ט באונ ם . וכ ן באומ ר ה׳ ז גיטך א ס בחה י ועיכבוה ו עכו׳ ם בע׳ כ ול א הניחוה ו לנ א וז ה הי ה רוצ ה לב א ולקיי ם הג ט דניוצ א דהגט נתבט ל באונ ס בז ה דע ת הריב׳ ש הבי א דברי ו מהר׳ ם אלשקא ר בחשוב ה דא ף א ס נאמ ר די ש טענת אונ ס בגיטי ן הב א ל א שיי ך לומ ר טטנ ת אונ ס ולומ ר דכיו ן דנתבט ל משו ם אונ ס ל א חשי ב ביטו ל משום דנ.ענ ת אונ ס ל א שיי ך אל א בקיו ם התנא י א ז שיי ך לומ ר דא ף שנתקיי ם התנא י ל א חשי ב קיו ם
כיון שבאונ ס נתקיי ם א ן בביטו ל התנא י א ף שנתבט ל באונ ס ל א שיי ך לומ ר דל א יחש ב ניטו ל כיו ן
שהיה באונ ס דה א כיו ן שנתבט ל א ף שהי ה באונ ס אי ן כא ן ג ט . ומינ ה דבממונו ת נמ י כ ל שנתבט ל סתנאי א ף שהי ה באונ ס אי ן כא ן חיו ג : כה ב הרינ׳ ש סימ ן שפ׳ ז דה א דאמרינ ן ע׳ מ שתתנ י ל י מאתים זו ז ונתינ ה נע׳ ה אינ ה נתינ ה הו א דוק א בגיטי ן דלצעור ה מכוין . ואי ן דברי ו נראי ם אצל י כלל וכפירו ש הביא ו מחלוק ת ז ה גדול י המורי ם גב י ממו ן . ועו ד דמבש י ער י חומ ה ילסינ ן ל ה
והטעם דנות ן ג ט א ו מתנ ה ע׳ מ שתת ן ל ו שכוונת ו הי א שהי א תח ן והו א יקבל ם ובהבצ ר אח ד מ־ ס אינ ו
רוצה לית ן ג ט ול א המתנ ה ומש״ ה למ׳ ד דנחינ ה בע׳ כ ל א שמ ה נתינ ה אינ ה מגורש ת ול א קנ ה המתנ ה : 2 וג ל אסמכת א אינ ה קונ ה ונו ׳ . כ ל היכ א דל א קנ ה השד ה משו ם אסמכת א א ס הי ה המכ ר ?שטל שזי ו הטעו ם להיו ם כמלו ה בשט ר ועיי ף ממשעבד י ה׳ כ הי ג בעה׳ ס שע ר ט׳ ו . א ן
חגהות מיימוניו ת
פפ״ק ע״ נ 1 [נ ] עיי , נהד' ׳ סנחדרי ן בפ״ ז :
ונמצא של א מס ף ב ו וכו ׳ ע ד אמר ו מ ה שהו א ביד ר ל ו מ״ כ . ביאו ר דברי ו דמחני ׳ אייר י
שכבר הלו ה ל ו ע ל השד ה ואח״ כ החנ ה וא״ כ הי ה מוחז ק כב ר מחמ ח מעותי ו ול ס נוס ף
דבר מחמ ת מ ה שנד ר ל ו בע ל השד ה . א ו אפש ר דאפינ ו שבשע ה שמלו ה ל ו ע ל השד ה מהנה מ״ מ ראיו ח ה״ ה ז״ ל ראי ה דכיו ן דהשד ה ל א נח ן ל ו אל א למשכו ן וא ז הסנ ה ל ו
וא״כ בל א התנא י הי ה צרי ך ליה ן להבטח ת החו ב נמצ א של א הוסי ף דב ר מחב ש מ ה
שהוא נוד ר ל ו :
ד לפיכ ך הנוח ן ערבו ! וכו ׳ . מ ה של א הזכי ר רבינ ו ז״ ל ערבונ י יקו ן עיי ן לעי ל פ״ ה מ״ש ע ל ז ה . ובהשגו ח כתו ב בסו ף דברי ו אי ל א ם יאמ ר ל ו המוכ ר המעו ת שנחת ל י ל א יצא ו מתח ת יד י וכו ׳ ופירש ה ה״ ה ז״ ל שאמ ר ל ו כ ן בשע ת נתינ ה ע״ כ . ביאו ר
דבריו
מתשובת הישב׳ א שהבי א אר ן פימ ן רנ׳ ה דפחו ת מב ן כ ׳ שמכ ר כנכס י אבי ו שהמעו ת דינ ה כמלו ה על פ ה כיו ן שאי ן עיק ר המק ח מק ח נרא ה דה׳ ה בנדו ן ז ה דאסמכח א דחזר ו להיו ת כמלו ה ע ל פ ה ודוק (א׳ ה עיי ; לעי ל רפ׳ י מהלכו ת אלו ) : מ י שהתנ ה ע ס אשת ו שא ס יש א אס ה אחר ת שישל ם ל ה התוספת נסתפ ק הר״ ב ל׳ ר סימ ן רכ׳ ה א ס י ש בז ה די ן אסמכת א . ומיה ו באומ ר שא ם יש א אחר ת שית ן לה כ ך וכ ך פשיט א לי ה להר כ ז״ ל דהו י אסמכת א . ול י נרא ה דל א שיי ך אסמכת א מכמ ה טעמ י . חד ח דכיון דסנא י ז ה הי ה נשע ה הנשואי ן אפש ר דא ף אסמכת א מהנ י כ י היכ י דמהנ י דב ר שאינ ו קצו ב לדעת יבינ ו . וא ף דלרנינ ו דב ר שאינ ו מצו י ל א מהנ י מלב ד די ש חולקי ם עלי ו עו ד נרא ה דאסמכת א דומה לדב ר שאינ ו קצו ב דעעמ א דכולה ו הו י משו ס דל א סמכ א דעתי ה . ועו ד דאיכ א מ׳ ד דבא ב הפוסק ע ל עצמ ו מהנ י אפיל ו לדב ר שאינ ו ברשות ו וכמ׳ ש הר׳ ב נתינו ת משפ ט רי ס נתי ב כ״ ג יע״ ש . ועוד דכ ל תנא י שהו א בל א אעש ה ועש ה כת ג הנ׳ י נש ם הרמנ״ ן דליכ א אסמכת א משו ס דכ ל האסמכתו ת שבתלמוד ה ם ל א נתת י א ם ל א באת י . ג ם מ ה שנסתפ ק הר ב הנזכ ר בתוספ ת א ס התנ ה שא ם יש א אש ה אחרת שישל ס התוספ ת א ס י ש נ ו אסמכת א ה ס דברי ם תמוהי ם כעינ י דל א נאמ ר די ן אסמכת א אל א כשעיקר המי ג תלו י בשנא י אב ל כ ל שעיק ר החו ב אי ן ג ו תנא י אל א שתל ה הפרעו ן בתנא י פשיט א דאי ן כאן די ן אסמכת א (א׳ ה עיי ן לקמ ן בפרקי ן ה:כ ה ח״י) . ועו ד י ש ל י טע ס אח ר דל א שיי ך בנדו ן ז ה דין אסמכת א ולירא ת האריכו ת ל א כתבת י אות ו : כת ב מהר׳ ם מפדוא ה בתשוב ה סימ ן נ ׳ מ י שקנ ס עצמו א ס ל א יעש ה דכ ר פלונ י במנ ה מחצית ו לצדק ה ומחצית ו לשכנגד ו ד־הקד ש קנ ה משו ם דאי ן אסמכתא כהקד ש ושכמ ה ל א קנ ה משו ם אסמכתא . ולדיד י א ף שכנו:ד ו קנ ה וראי ה ממ״ ש הרמכ״ ן בתשובה סימ ן ח׳ י הביא ה מר ן סימ ן רי׳ ב ס׳ ד . שו ב ראית י שהדב ר מפור ס כתשוב ת הרשנ׳ א שהני א מרן סימ ן ר׳ ז מחידשי ן מ׳ ו דהיכ א דנת ן ערנו ן בע ד המחצי ת אי ן כא ן די ן אםמכת א יע״ ש :